הוחמרו הגבלות התנועה בכבישי הגדה המערבית

סקר של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים: עלייה של 20% במספר מכשולי הסגר

סקר מהיר שמשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים ביצע בשבוע האחרון של 2015 מצא כי מאז ההסלמה באלימות באוקטובר 2015 הציבו כוחות ביטחון ישראליים 91 מכשולים חדשים (מחסומים, חסמי דרכים, תלוליות עפר וכו׳) בכבישי הגדה המערבית כדי להגביל תנועת כלי רכב פלסטיניים.[1] נתון זה כולל רק את המכשולים הכוללים סוג כלשהו של תשתית קבע בשטח, ולכן אינו כולל את מחסומי הפתע (ראו טבלה ומפה להלן). מכשולים אלה נוספו על 452 מכשולים קיימים, והם מייצגים עלייה של 20% במספרם הכולל.[2]

רוב המכשולים החדשים אינם מאוישים (חסמי דרכים, תלוליות עפר ושערי דרך) וממוקמים על דרכים משניות המחברות קהילות פלסטיניות לכבישים ראשיים שבהם משתמשים ישראלים, בעיקר מתנחלים. מכשולים אלה מתעלים את התנועה הפלסטינית למספר מוגבל של צמתים, שלרוב חולש עליהם מחסום מאויש בכוחות ישראליים. בכפוף לרמת המתיחות באזור מסוים, כוחות אלה עוצרים כלי רכב פלסטיניים, ובמקרים מסוימים גם הולכי רגל, כדי לערוך בדיקות וחיפושים.

הנסיעה בדרכים עוקפות כדי להגיע לצמתים נגישים, והעיכובים הממושכים (במקרים מסוימים עד שעות אחדות) במחסמים מנעו גישת בני אדם לשירותים ופגעו בפעילות כלכלית. הסגרים החדשים פוגעים ישירות, במידות משתנות, בלפחות 850 אלף פלסטינים, רובם הגדול בנפת חברון.

המחסומים החדשים מחריפים עוד יותר את המתיחות בין פלסטינים לכוחות ישראליים. כמה מהמקומות הללו היוו פעמים חוזרות ונשנות מטרה למתקפות (בעיקר דקירות ) או מתקפות לכאורה נגד חיילים, המסתיימות לרוב בהריגת התוקף או החשוד בתקיפה הפלסטיני.[3] במחסום בית עינון בנפת חברון, למשל, אירעו שבע מתקפות ומתקפות לכאורה כאלה, שבהן נהרגו שישה פלסטינים ונפצעו חמישה ישראלים.

מכשולים פיסיים חדשים בכבישי הגדה המערבית מאז אוקטובר 2015 (עד סוף 2015)

טבלה: מכשולים פיסיים חדשים בכבישי הגדה המערבית מאז אוקטובר 2015 (עד סוף 2015)

אף שהמצב נותר נפיץ, במהלך ינואר 2016 הוקלו מעט הגבלות, לרבות ברחבי נפת חברון. ניתן לראות זאת בכך שכמה מהמחסומים החדשים מאוישים חלקית בלבד, ובאחרים נערכים פחות בדיקות וחיפושים, עובדות המקצרות את העיכובים ואת משכי הנסיעות. בירושלים המזרחית, רוב המכשולים שהוצבו בעקבות ההסלמה באלימות הוסרו בחודשים נובמבר ודצמבר 2015, לפני הסקר של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, ורק תשעה (מתוך 42) נותרו במקומם.

מכשולי תנועה נכון ל־31 בדצמבר 2015: פגיעות נבחרות

מפת מכשולי תנועה נכון ל־31 בדצמבר 2015: פגיעוֹת נבחרות

חברון: הנפה שהפגיעה בה היא הקשה ביותר

כ־57 מהמכשולים שהוצבו מאז אוקטובר 2015 נמצאים בנפת חברון, כך שהפגיעה בנפה זו היא הקשה ביותר. חלק גדול מהשפעתם השלילית של הסגרים החדשים נובע מצמצום הקישוריות בין העיר חברון, המשמשת מרכז אזורי של שירותים ופעילות כלכלית, לבין העיירות והכפרים ברחבי הנפה. עם זאת, נכון לסוף ינואר 2016 חזר המצב במרבית הכניסות הראשיות לעיר לשגרה, כשהמחסומים החדשים מאוישים רק מעת לעת. בהגבלות על גישת פלסטינים אל ומתוך חלקה של העיר הנתון לשליטת ישראל, לעומת זאת, לא היו כל הקלות (ראו "מעקב הומניטרי", נובמבר 2015).

עיכובים בהעברת אנשים הזקוקים לטיפול רפואי לבתי החולים בעיר חברון הם נושא לדאגה, בייחוד עבור מטופלים המוסעים בכלי רכב פרטיים. בשלושת החודשים האחרונים של 2015 תיעד הצלב האדום הפלסטיני 12 תקריות של עיכובים חמורים של אמבולנסים במחסומי חברון. ההגבלות אף שיבשו את העברתם של שירותים רפואיים שגרתיים לבתי חולים ומרפאות: מרפאות משרד הבריאות בדהרייה, סמוע, אריחייה, בית עווא ודיר סמיט נפגעו במיוחד.

להערכתה של לשכת המסחר והתעשייה בחברון, הירידה בפעילות הכלכלית באוקטובר ובנובמבר לבדם גרמה להפסדים של יותר מ־2.5 מיליארד ש״ח.[4] העלייה במתיחות ובאלימות וההגבלות על הגישה הם הגורמים העיקריים לירידה זו, המוצאת את ביטוייה בירידה חדה במכירות, בעיקר ללקוחות מישראל (ירידה של 85%) ויתר הגדה המערבית (ירידה של 70%); צמצום הגישה לאדמות חקלאיות ולמחצבות; ירידה של יותר מ־90% בגישת עובדים ללא היתרים לשוק העבודה הישראלי (כ־20 אלף איש לפני אוקטובר), וירידה של 35% בקרב בעלי היתרים (כ־22 אלף איש); ואי־רצון מצד סיטונאים ויבואנים לדחות תשלומים.

"למרות הכיבוש והסגרים, אני עדיין אוהבת את החיים", אומרת חַ׳דְרָה בת ה־60 ממחנה אל־פוואר (נפת חברון).

חַ׳דְרָה, אם לשבעה, מחנה אל־פוואר

מחנה הפליטים אל־פוואר, מדרום לחברון, שבו מתגוררים 8,300 בני אדם, נפגע קשות מהגבלות הגישה לאחר התקנתו של שער הסוגר את הדרך הראשית אל העיר חברון. בצומת היו מספר מתקפות ומתקפות לכאורה של דקירה ודריסה.

ח׳דרה, אם לשבעה מאל־פוואר, סובלת מאי־ספיקת כליות הפוגעת בניידותה. הסגר פגע ביכולתה לבקר בבית החולים בחברון שבו היא עוברת דיאליזה שלוש פעמים בשבוע. כעת היא נאלצת לנסוע דרך יטא, נסיעה הנמשכת כשעה יותר מהדרך הרגילה, במונית מיוחדת שהנסיעה בה עולה כ־240 ש״ח ביום. הדרך החלופית המשובשת מהווה סיבה לדאגה: "באחת הנסיעות חזרה מטיפול דיאליזה התחלתי לדמם בגלל הבוֹרוֹת בכביש, ונזקקתי לטיפול במרפאה במחנה", נזכרת ח׳דרה. יחד עם זאת, היא מציינת, "למרות הכיבוש והסגרים, אני עדיין אוהבת את החיים."

השער בכניסה הראשית למחנה אל־פוואר נפתח כעת והתנועה אל העיר חברון ומתוכה שבה לשגרה.


[1]  לרקע נוסף על מדיניות התנועה והגישה של ישראל, לרבות הגדרות של הסוגים השונים של מכשולים, ראו משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, "עדכון בנושא תנועה וגישה בגדה המערבית", ספטמבר 2012, ראו כאן.

[2]   הנתון בדבר מכשולים קיימים אינו כולל יותר מ־100 מכשולים לא מאוישים בתוך העיר חברון, המפרידים את אזור ההתנחלות מיתר העיר.

[3]  ראו למשל הצהרה משותפת של השליחים המיוחדים של האו״ם על מצב זכויות האדם בשטח הפלסטיני הכבוש ועל הוצאות להורג ללא משפט.

[4]  Hebron Chamber of Commerce and Industry, Impact Assessment of the Current Political Situation on the Local Economy of Hebron Governorate, January 2016.  

נפת חברון לבדה מייצרת 40% מהתמ״ג הפלסטיני.