מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 79

דגשים עיקריים

• ב-28 בדצמבר נמשכו הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרבית רצועת עזה. פעולות קרקעיות ולחימה אינטנסיביות בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים נמשכו גם הן במרבית האזורים, מלבד רפיח, וכך גם ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים אל תוך ישראל.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-27 ל-28 בדצמבר נהרגו על פי דיווחים 210 פלסטינים, ו-325 בני אדם נוספים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-28 בדצמבר בשעה 7:00 נהרגו בעזה לפחות 21,320 פלסטינים. נאמר כי כ-70% מן ההרוגים הם נשים וילדים. באותו פרק זמן נפצעו 55,603 פלסטינים. בני אדם רבים נעדרים, ככל הנראה קבורים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם.
• ב-28 בדצמבר הודיע צה"ל כי שלושה חיילים נוספים נהרגו בעזה. לדברי צה"ל, מאז תחילת הפעולה הקרקעית נהרגו בעזה בסך הכול 165 חיילים, ו-921 חיילים נפצעו.
• הערכות ראשוניות מטעם גופים הומניטריים בשטח מצביעות על כך שבימים האחרונים הגיעו לרפיח לפחות 100 אלף עקורים בשל התעצמות מעשי האיבה בח'אן יונס וברפיח, ופקודות פינוי של צה"ל. כבר ב-20 בדצמבר הוערך כי צפיפות האוכלוסין באזור רפיח היא הגבוהה ביותר בעזה - יותר מ-12 אלף בני אדם לק"מ רבוע. זרם הפליטים החדשים החריף עוד יותר את התנאים, הנובעים מצפיפות היתר הקיימת מלכתחילה ומן המשאבים המוגבלים.
• הנציב העליון מטעם האו"ם לזכויות האדם, פולקר טורק, אמר ב-28 בדצמבר, בהתייחס לממצאיו של דוח חדש על הגדה המערבית, כי "השימוש בטקטיקות, אמצעים וכלי נשק צבאיים בהקשרים של אכיפת חוק, השימוש בכוח מיותר ולא מידתי, ואכיפה של הגבלות תנועה נרחבות, שרירותיות ומפלות הפוגעות בפלסטינים, מדאיגים במידה קיצונית."
• גם כן ב-28 בדצמבר אמר המנהל האזורי מטעם יוניסף למזרח התיכון ולצפון אפריקה כי "עבור ילדים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, השנה הייתה הקטלנית ביותר שתועדה אי פעם, שנה שבה הגיעה האלימות הקשורה לסכסוך לרמות חסרות תקדים." מספר הילדים שנהרגו בגדה המערבית ב-12 שבועות מאז ה-7 באוקטובר גדול פי שניים ויותר ממספר הילדים שנהרגו ב-12 החודשים של שנת 2022.
• ב-28 בדצמבר אמר משרד הבריאות בעזה כי 50% מהנשים ההרות השוהות במחסים סובלות מצמא, תת-תזונה וחוסר טיפול רפואי, וכי 50% מהילדים העקורים חשופים להתייבשות, תת-תזונה, מחלות בדרכי הנשימה ובעור, קור קשה והיעדר חיסונים ליילודים.
• בימים האחרונים נמשכה הכנסת אספקה של סיוע רפואי ומזון לעזה דרך מעבר רפיח עם מצרים,; אספקה זו כללה 110 משאיות שהוכנסו ב-27 בדצמבר ו-76 משאיות שהוכנסו ב-28 בדצמבר. כמויות אלה עדיין נמוכות בהרבה מהממוצע היומי של 500 מטענים (כולל דלק וסחורות למגזר הפרטי) שהוכנסו בכל יום עבודה לפני ה-7 באוקטובר. המכשולים העיקריים הם עדיין בביצוע הפעילות ההומניטרית בתוך עזה. כפי שציין המזכ"ל, "פעילות סיוע יעילה זקוקה לביטחון; לאנשי סגל היכולים לעבוד בבטחה; ליכולת לוגיסטית; ולחידוש הפעילות המסחרית. ארבעה יסודות אלה אינם קיימים."

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין ה-27 בדצמבר ל-28 בדצמבר:
  • ב-28 בדצמבר, בשעה 09:45 בערך, נפגע אזור מגורים בבית לאהיא שבצפון עזה. בפגיעה נהרגו לפחות 30 בני אדם, בהם על פי דיווחים שני עיתונאים פלסטינים, וכמה בני אדם נוספים נפצעו.
  • ב-27 בדצמבר , בשעה 13:50 בערך, נפגע בניין מגורים מול בית החולים אל-אמל במערב ח'אן יונס שבדרום עזה. בפגיעה נהרגו לפחות 25 בני אדם ועשרות בני אדם אחרים נפצעו.
  • ב-28 בדצמבר, בשעה 00:10 בערך, נפגע בית בדיר אל-בלח; בפגיעה נהרגו שמונה בני אדם ומספר בני אדם אחרים נפצעו. בשעה 00:30 בערך פגע רחפן צבאי ישראלי במכונית אזרחית שהעבירה את קורבנות התקרית לבית החולים אל-אקצא, בעת שנסעה על גשר אל-משאללה בדיר אל-בלח. לפחות פלסטיני אחד נהרג וכמה בני אדם נוספים נפצעו.
• לדברי אגודת העיתונאים הפלסטינית בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בתקיפות אוויריות 103 עיתונאים ועובדי תקשורת פלסטינים. לדברי משרד הבריאות בעזה, 311 אנשי רפואה פלסטינים נהרגו. לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו לפחות 40 מאנשיה.

עקירה (רצועת עזה)

• ב-27 בדצמבר חזר צה"ל זה היום השלישי ברציפות על קריאתו לתושבים לעזוב אזור, שיועד במקור לפינוי ב-22 בדצמבר, המכסה כ-15%, או כתשעה ק"מ רבוע, מנפת דיר אל-בלח שבמרכז עזה. לפני פרוץ מעשי האיבה גרו באזור זה כמעט 90 אלף בני אדם, וכעת נמצאים בו שישה מחסים שבהם שוכנו כ-61 אלף עקורים, רובם מהצפון. האזורים הנפגעים כוללים את מחנות הפליטים אל-בורייג' וא-נוסייראת, והאזור שמצפון לא-נוסייראת (א-זהרה ואל-מור'רג'ה). ההוראות הנלוות למפה המקוונת שפרסמו הרשויות הישראליות קוראות לתושבים לעבור מייד למחסים בדיר אל-בלח, המלאים מלכתחילה עד אפס מקום מאחר ששוהים בהם כמה מאות אלפי עקורים. עדיין לא ברור מהו היקף העקירה הנובעת מפקודת פינוי זו.
• עדיין קשה להשיג נתונים מדויקים על מספרם הכולל של העקורים. לדברי אונר"א, מוערך כי 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם בני אדם רבים שנעקרו כבר כמה וכמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצות לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. חוסר במזון ובפריטי הישרדות בסיסיים, וכן תנאים היגייניים ירודים, מחריפים עוד יותר את תנאי החיים המחרידים ממילא של העקורים, מגבירים פי כמה סוגיות הגנה ובעיות נפשיות, ומרחיבים את התפשטותן של מחלות.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• לדברי אגודה הסהר האדום הפלסטיני, ב-28 בדצמבר נפגעה סביבתו של בית החולים אל-אמל זה היום השני ברציפות, וזו הפעם החמישית השבוע. על פי דיווחים, כתוצאה מתקיפה אחרונה זו נהרגו עשרה בני אדם, ויום קודם לכך נהרגו על פי דיווחים 31 בני אדם. על פי דיווחים, בשתי התקריות נפצעו עשרות בני אדם. מעריכים כי בבית החולים ובסביבתו שוהים 14 אלף עקורים.
• ב-27 בדצמבר, בשעה 16:30 בערך, פגעו על פי דיוווחים כוחות ישראליים במרכז הרפואי אל-מר'אזי, פגיעות שגרמו לשריפה במתקן. לא דווח על נפגעים. יתרה מכך, לדברי משרד הבריאות בעזה סביבתו של המתחם הרפואי נאסר בח'אן יונס הותקפה ונפגעה פעמים אחדות.
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-27 בדצמבר 13 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים באופן חלקי; תשעה מהם בדרום עזה וארבעה בצפון. ארבעת בתי החולים המתפקדים חלקית בצפון מספקים שירותי מיילדות, טראומה וטיפול חירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן חוסר באספקה רפואית כגון חומרי אלחוש, אנטיביוטיקה, משככי כאבים ומתקני קיבוע חיצוניים. בנוסף דרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. מצב בתי החולים ורמת התפקודיות שלהם תלויים בתנודות בקיבולת שלהם וביכולת להביא אליהם רמה מינימלית של אספקה.
• תשעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים כעת ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.

ביטחון תזונתי

• ב-28 בדצמבר ביצעה תוכנית המזון העולמית חלוקה בקנה מידה גדול של חבילות מזון ל-10,000 משפחות עקורות במחנות מאולתרים בנפת רפיח. כ-200 מנהיגים בקהילה זוהו ומונו לאסוף סיוע עבור משפחות בקהילות שלהם – כל חבילה מכסה את צורכי המזון של משפחה אחת למשך עשרה ימים. החלוקה התבצעה בשיתוף פעולה עם ארגון Global Communities ואונר"א. בשל אילוצי זמן ובטיחות, ביום הראשון הגיעו החבילות רק ל-45% מבני האדם שנבחרו לקבל סיוע, והחלוקה אמורה להימשך ב-29 בדצמבר. כמו כן חילקה תוכנית המזון העולמית חבילות מזון ל-10,000 בני אדם בשני אתרי חלוקה ברפיח. חלוקות נוספות התקיימו גם בארבע חנויות הקשורות בחוזה עם תוכנית המזון העולמית.
• ועדת הבדיקה לענייני רעב המוני, שהופעלה על רקע של ראיות לחריגה מעבר לסף של חוסר ביטחון תזונתי חריף, שלב 5 (סף אסון) ברצועת עזה, מזהירה כי הסיכון לרעב המוני גדל מדי יום על רקע של סכסוך אינטנסיבי וגישה הומניטרית מוגבלת. הוועדה הוסיפה כי כדי לחסל את סכנת הרעב ההמוני הכרחי לעצור את הידרדרות הבריאות, התזונה, הביטחון התזונתי והתמותה, וזאת יש לעשות באמצעות שיקום של שירותי הבריאות, התברואה, המים וההיגיינה. בנוסף קוראת הוועדה להפסקת מעשי האיבה ולשיקום המרחב ההומניטרי לצורך משלוח של סיוע רב-תחומי, כצעדים ראשוניים חיוניים לביטול כל סכנה של רעב המוני.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה. לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, ב-28 בדצמבר נמסרה הודעה כי ישראלית שסברו כי נמנתה עם בני הערובה נהרגה ב-7 באוקטובר, וגופתה מוחזקת בעזה. להערכת הרשויות הישראליות, כ-128 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, עדיין מוחזקים בשבי בעזה. ב-22 בדצמבר חזר מזכ"ל האו"ם על קריאתו לשחרור מיידי וללא תנאי של כל בני הערובה הנותרים.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-28 בדצמבר הרגו כוחות ישראלים פלסטיני במהלך מבצע חיפוש ומעצר שכלל חילופי אש ברמאללה. פלסטיני נוסף מת מפצעים שנגרמו לו מידי כוחות ישראלים במהלך מבצע בעיר שכם, ב-18 בדצמבר.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 304 פלסטינים, בהם 79 ילדים. בנוסף על כך, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 295 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ואדם נוסף נהרג מידי כוחות או מתנחלים –זהות האחראים להריגתו עדיין בתהליך אימות. מספר ההרוגים מייצג כמעט 60% מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. שנת 2023, שבה נהרגו בגדה המערבית 504 פלסטינים בסך הכול, היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה).
• 71% מההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. מחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
• מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,812 פלסטינים, בהם לפחות 580 ילדים; 51% מהפצועים נפגעו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, ו-41% נפגעו בהקשר של הפגנות. 91 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-12 פלסטינים אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 370 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (36 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (287 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (47 תקריות). בדוח חדש על מצב זכויות האדם בגדה המערבית הכבושה, לרבות ירושלים המזרחית, קרא משרד הנציב העליון לזכויות האדם לממשלת ישראל "להבטיח כי כל תקריות האלימות שמבצעים מתנחלים וכוחות ישראליים נגד פלסטינים, לרבות אלימות נגד נשים, והתקריות שבהן נגרם נזק לרכושם, ייחקרו באופן מיידי, ביעילות, ביסודיות ובשקיפות; כי מבצעי המתקפות יועמדו לדין ואם יורשעו, יוטלו עליהם עונשים הולמים, וכי לקורבנות יינתן סעד יעיל, לרבות פיצוי נאות, בהתאם לתקנים בינלאומיים."
• הממוצע השבועי של תקריות כאלה מאז ה-7 באוקטובר הינו 32, לעומת ממוצע שבועי של 21 תקריות בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת, מ-80 תקריות בשבוע הראשון (14-7 באוקטובר) ל-11 תקריות בין ה-16 ל-22 בדצמבר. שליש מהתקריות האלה כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות המתועדות, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או שעל פי דיווחים נראה שתמכו בהם.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 189 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות שונות.
• ב-26 וב-27 בדצמבר נעקרו שבע משפחות פלסטיניות המונות 36 בני אדם, בהם 12 ילדים, לאחר שבתיהן נהרסו באל-ג'וואיה (נפת חברון) ובפרוש בית דג'ן (נפת שכם). הריסות אלה בוצעו בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. הן מביאות את מספרם הכולל של פלסטינים שנעקרו לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C של הגדה המערבית ובירושלים המזרחית ל-429. בין העקורים 220 ילדים. הממוצע החודשי של עקירות בהקשר זה בין ה-7 באוקטובר ל-7 בדצמבר מייצג גידול של 27% לעומת הממוצע החודשי של עקירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. נתון זה גבוה מ-16 הבתים שנהרסו לשם ענישה בתשעת החודשים הראשונים של השנה, הריסות שהביאו לעקירתם של 78 פלסטינים. בסקירה של הדוח התקופתי הרביעי על ישראל, בשנת 2014, קבעה ועדת האו"ם לזכויות האדם כי הריסות לשם ענישה הן סוג של ענישה קולקטיבית, ולכן המשפט הבינלאומי אוסר עליהן.
• 483 פלסטינים נוספים, בהם 222 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-73 מבני מגורים נהרסו במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; 55% מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, ו-39% במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם (שניהם בנפת טול כרם).

מימון

• נכון ל-27 בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 637.8 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 52% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.