מים, תברואה והיגיינה: מאמרים והודעות לעיתונות
חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.
"המזבלה פה הרסה את חיינו. האוויר שאנחנו נושמים מזוהם והסביבה שבה אנחנו חיים לא בריאה", אמר אבו אחמד, אב לשבעה, החי בבית לאהיא שבצפון עזה, לצד מזבלה לא רשמית. "אני אוהב את בית לאהיא. פעם זה היה אזור חקלאי שבו יכולנו לאכול את מה ששתלנו. גם המים היו טובים. עכשיו האזור כולו ניזוק והאקוויפר מזוהם. אני מרגיש נורא לומר את זה, אבל הלוואי שהיינו יכולים לעזוב."
מוסלח עטא ואפי חי עם אשתו ושבעת ילדיהם בקומת הקרקע של בית בן שלוש קומות באחת הנקודות הנמוכות ביותר בעיר ח׳אן יונס. "לקראת עונת החורף של שנת 2018 הוספנו עוד שכבה לרצפה כדי להגביה אותה ולמנוע הצפות", אמר מוסלח. "לרוע המזל, זה מנע הצפות של הבית רק בגשמים קלים, אבל בכל פעם שירדו גשמים כבדים, הבית שלנו הוצף בתערובת של ביוב ומי גשם. בשנה שעברה איבדנו את רוב רהיטים שלנו."
הגידול באספקת החשמל ברצועת עזה מאז אוקטובר 2018 שיפר את אספקת שירותי המים והתברואה, ובה־בעת צמצם את ההוצאות של משקי בית ובתי עסק על דלק לגנרטורים לשעת חירום. גידול זה הפחית גם את הצורך בדלק החירום שסיפק האו״ם כדי למנוע את קריסתם של ספקי שירותים מרכזיים.
ברחבי הגדה המערבית נמשך הרס תשתית המגורים, המחיה והשירותים בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים, ובכלל זה בירושלים המזרחית. בשלושת החודשים הראשונים של 2019 נהרסו בסך הכול בגדה המערבית 136 מבנים פלסטיניים, 48 מהם בירושלים המערבית ו־88 בשטח C. בתקריות אלה נעקרו 218 בני אדם מבתיהם, בהם 97 ילדים ו־57 נשים.
מאז 30 במאי 2018 משתתפים אלפי פלסטינים בהפגנות השבועיות במסגרת "צעדת השיבה הגדולה" ליד גדר המערכת בין רצועת עזה לישראל, בקריאה לזכות השיבה של פלסטינים ולסיום המצור הישראלי. במקור תוכננו ההפגנות להתקיים מדי שבוע עד 15 במאי, יום השנה השבעים למה שהפלסטינים מכנים ה"נכבה" של 1948. עם זאת, בסופו של דבר הן נמשכו מעבר למועד זה, וכעת הן כוללות מעת לעת גם הפגנות על החוף ליד גדר המערכת בצפון עזה, וכן פעילויות ליליות ליד הגדר. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה מסרו שוב ושוב כי מתוקף המשפט הבינלאומי, לכל הפלסטינים, לרבות ילדים, נתונה הזכות לחופש הביטוי וההפגנה.
ב־25 וב־28 באוקטובר הפעילה תחנת הכוח של עזה את הטורבינה השנייה והשלישית (מתוך ארבע הטורבינות הקיימות) והגבירה את תפוקת החשמל שלה מ־25 ל־80 מגוואט. יחד עם 130-120 המגוואט שנקנים מישראל ומועברים בקווי הזנה, קיבלה רצועת עזה 210-200 מגוואט חשמל, הרמה הגבוהה ביותר זה כמעט שנתיים. כך התאפשרה אספקת חשמל במשך 18-16 שעות ביממה, לעומת פחות מחמש שעות ביממה קודם לכן.