מאמרים והודעות לעיתונות

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.


8 דצמבר 2020 |
Home demolished in Beit Sira village (Ramallah) on 17 September 2020. Photo by OCHA

"ב־17 בנובמבר, כשנסעתי לאסוף את אחותי, ראיתי דחפור גדול וחשבתי לעצמי שבטח תהיה הריסה באחת הקהילות השכנות", נזכר רדאד דראר׳מה מקהילת הרועים אל־פאריסייה שבצפון בקעת הירדן. "לא עלה בדעתי ששוב יבואו אלינו. כשהגעתי הביתה, החיילים כבר התחילו לפרק את האוהל שלנו ולקחת אותו. הם אפילו לא הרשו לאשתי, שהייתה בחודש התשיעי להריונה, לאסוף את החפצים שלה או אפילו לנעול נעליים..." האוהל החליף את ביתה הקודם של המשפחה, שנהרס חודש קודם לכן אחרי שהרשויות הישראליות הוציאו לגביו התראה המורה על פינויו תוך 96 שעות. הפעם לא ניתנה שום אזהרה מוקדמת לפני תפיסת האוהל, שהמשפחה קיבלה כסיוע הומניטרי בעקבות ההריסה.

5 נובמבר 2020 |

ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים וסוכנויות או״ם קוראים לרשויות הישראליות להגן על פלסטינים המשתתפים בעונת מסיק הזיתים הנוכחית, וכן על רכושם, מפני אלימות מתנחלים, ולהבטיח לחקלאים גישה חופשית ובטוחה לאדמותיהם

4 נובמבר 2020 |

אתמול הרסו הרשויות הישראליות את בתיהם של 73 בני אדם, 41 מהם ילדים, וכן מבנים ורכוש אחרים בקהילה הפלסטינית חומסה אל־בקעיה. זו התקרית הנרחבת יותר של עקירה בכפייה זה למעלה מארבע שנים, ובסופה נותרו שלושה רבעים מאוכלוסיית הקהילה ללא קורת גג.

12 אוקטובר 2020 |
Child protection session provided by the AISHA association in Gaza. Photo by AISHA

גם באוגוסט ובספטמבר עמד המצב ההומניטרי בשטח הפלסטיני הכבוש בסימן מגפת COVID-19 המתמשכת. ב־24 באוגוסט אותרו ברצועת עזה הנדבקים הראשונים בקהילה.  בתגובה הכריזו הרשויות המקומיות על מצב חירום ואכפו סגר, ובהדרגה הוחלו בו הקלות, ככל ששיעור ההדבקה יורד. עם זאת, הגבלות אלה החריפו את תנאי החיים הירודים ממילא בעזה ואת החששות הקשורים אליהם. אחד מגורמי החשש האלה הוא תחום בריאות הנפש, לאור הגידול בשיעור ההתאבדויות, הנידון באחד המאמרים בגיליון זה.

5 אוקטובר 2020 |
AISHA association for Women and Child Protection group session". Copyright AISHA

מספרן המטריד של התאבדויות בחודשים האחרונים מדגיש סוגיה גדלה והולכת בתחום בריאות ציבור בשטח הפלסטיני הכבוש, ובמיוחד ברצועת עזה. על פי דיווחים, מאז תחילת שנת 2020, 24 בני אדם  בהם ארבע נשים וחמישה ילדים, שלחו יד בנפשם, לעומת 22 התאבדויות שדווחו בכל שנת 2019. סביר להניח שנתונים אלה אינם משקפים את מלוא היקף הבעיה בשטח הפלסטיני הכבוש, שבו ההתאבדות אפופה בסטיגמה חברתית, "בושה" ו"חטא", וכן בהשלכות משפטיות אפשריות.  קיים מחסור ברור בתיעוד מהימן של מקרי התאבדות, ולעיתים קרובות התאבדויות מסווגות כ"תאונה". לדברי ארגון הבריאות העולמי, על כל בגיר שמת כתוצאה מהתאבדות עלולים להיות יותר מ-20 אחרים המנסים לשלוח יד בנפשם.

24 ספטמבר 2020 |
תלמידים בבית הספר היסודי לבנים אל־בחריין ממשיכים בלימודיהם אחרי שסוכנות האו״ם לפינוי מוקשים פינתה נפל מלחמה, אוקטובר 2019. צילום: ח׳ליל עדואן.

ב־26 בספטמבר 2019 מצא המנקה בבית הספר היסודי לבנים אל־בחריין שבעיר עזה חפץ חשוד בחצר המוסד החינוכי, המופעל על ידי סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם לפליטים פלסטינים, אונר״א.