גדר ההפרדה בגדה המערבית

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

בשנת 2002 אישרה ממשלת ישראל בניית גדר הפרדה בגדה המערבית וסביבה, במטרה המוצהרת למנוע מתקפות אלימות של פלסטינים בתוך ישראל. האדמות לבניית קטעים של גדר ההפרדה בתוך הגדה המערבית נתפסו מבעליהן הפלסטינים. בנייתם של כ־65.3% (546 ק״מ) מ־712 הק״מ של המכשול המתוכנן כבר הושלמה, 85% מהם בתוך הגדה המערבית. גדר ההפרדה מונעת גישה לשירותים ולמשאבים, משבשת חיי משפחה וחיים חברתיים, פוגעת במחיה ומחריפה את פיצולו של השטח הפלסטיני הכבוש. ב־9 ביולי 2004 פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג חוות דעת מייעצת שהכירה בכך שישראל "נאלצת להתמודד עם מעשי אלימות בלתי מובחנים וקטלניים", אבל בה בעת קבעה כי אותו חלק של גדר ההפרדה העובר בתוך הגדה המערבית, יחד עם משטר השערים וההיתרים הנלווה אליו, מהווה הפרה של התחייבויותיה של ישראל במסגרת המשפט הבינלאומי, ויש לפרקו.

מאמרים והודעות לעיתונות

15 ינואר 2018 |
הריסת בניין בן ארבע קומות באל־עיסוויה, ירושלים המזרחית, 11 ביולי 2017. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

פלסטינים רבים בירושלים המזרחית נתונים בסביבה כופה וחיים בסכנת העברה בכפייה, בשל מרכיבי מדיניות ישראליים כגון הריסות בתים, גירוש כפוי ושלילת מעמד התושבות שלהם. כמו בשטח C, גם בירושלים המזרחית משטר תכנון מגביל ומפלה הופך למעשה את השגתם של היתרי הבנייה הישראליים הנדרשים לבלתי אפשרית לפלסטינים: רק 13% משטח ירושלים המזרחית מתוכננים לבנייה פלסטינית, וחלק ניכר מתוכם כבר בנוי. פלסטינים הבונים בלי היתר מסתכנים בהריסת בתיהם ובעונשים אחרים, לרבות קנסות יקרים שגם תשלומם אינו פוטר את הבעלים מן הדרישה להשיג היתר בנייה. יותר מ־100 אלף תושבים בירושלים המזרחית מצויים בסכנה אפשרית של עקירה, כיוון שלפחות שליש מכל הבתים הפלסטיניים באזור זה נבנו ללא היתר בנייה ישראלי.

5 אוגוסט 2017 |
מחסום גילה, 2 ביוני 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

קבוצות חלשות ופגיעות הן הנפגעות קשה ביותר מהסדרי הגישה. רשויות הישראליות דיווחו כי במהלך חודש הרמדאן (27 במאי – 26 ביוני) נכנסו 348 אלף פלסטינים בעלי תעודות זהות של הגדה המערבית לירושלים המזרחית לתפילות יום שישי ו"ליל הגורל" (לילת אל־קדר)[1] במסגד אל־אקצא, במסגרת הקלות בהסדרי הגישה לרגל חודש הרמדאן. נתון זה מייצג עלייה של 15% לעומת הנתונים המקבילים בשנת 2016. בנוסף על כך הורשו 453 פלסטינים מרצועת עזה להגיע לירושלים המזרחית לרגל אירועים אלה. אף שבמחסומים הוחלו הסדרים כדי להקל את הנסיעה לאל־אקצא, קבוצות חלשות, בהן קשישים, ילדים ובעלי מוגבלויות, עדיין מתמודדות עם מספר קשיים. במהלך החודש גרמה פיגוע פלסטיני בולטת למותה של שוטרת ישראלית והובילה להקפאתן החלקית של ההקלות.

4 יולי 2017 |
כפר עקב, ירושלים המזרחית. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בעקבות גל של פיגועים פלסטיניים, כולל פיגועי התאבדות בחומרי נפץ, החלה ישראל לבנות בשנת 2002 גדר הפרדה, במטרה המוצהרת למנוע מתקפות כאלה. הסטייה של גדר ההפרדה מהגבול המוניציפלי של ירושלים, שעליו הכריזה ישראל, גרמה לניתוקן של מספר שכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית, ובמיוחד כפר עקב ואזור מחנה הפליטים שועפאט, מן המרכז העירוני. אף שהתושבים שומרים על מעמד תושב הקבע שלהם וממשיכים לשלם מסים עירוניים, זנחה העירייה הלכה למעשה את השכונות הללו.

4 יולי 2017 |
תייסיר עמרנה, חקלאי, עכאבה, טול כרם, פברואר 2014. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בשנת 2002, בעקבות גל של פיגועים פלסטיניים, כולל פיגועי התאבדות בחומרי נפץ, החלה ישראל בבניית גדר הפרדה במטרה המוצהרת למנוע מתקפות אלה. רוב רובו של תוואי גדר ההפרדה ממוקם בתוך הגדה המערבית; הוא מנתק קהילות ואדמות חקלאיות פלסטיניות מיתר הגדה המערבית, ותורם לקיטוע של השטח הפלסטיני הכבוש.

25 מאי 2017 |
שער חלופי המשמש חקלאים מעזבת סלמן / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בחודשים האחרונים דווח בצפון הגדה המערבית על החמרת ההגבלות הפוגעות בגישת חקלאים לאדמותיהם החקלאיות הממוקמות בין גדר ההפרדה לקו הירוק. הגבלות אלה מתייחסות לשטח אדמה מינימלי ולמסמכי בעלות על אדמה, הנדרשים לפני שבעלי אדמות פלסטיניים יכולים להגיש בקשה להיתרים המאפשרים להם לעבור את גדר ההפרדה. אף שהגבלות אלה נכללו בקבצים קודמים של "פקודות קבע" שפרסמו הרשויות הישראליות, המפרטות את התקנות החולשות על הגישה לשטחים שבין גדר ההפרדה לקו הירוק, החשש הוא שיישום נוקשה יותר של התקנות יגביל עוד יותר גישת פלסטינים לאדמות חקלאיות ולמקורות מחיה בשטחים הנפגעים מגדר ההפרדה.

4 יולי 2016 |
הכביש הראשי המחבר את הכפר א־זעיים עם ירושלים המזרחית, מאי 2016 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

גדר ההפרדה באזור ירושלים שינתה את הגיאוגרפיה, הכלכלה והחיים החברתיים בירושלים המזרחית ובאזור המטרופוליטני הרחב יותר סביבה. בשטחים שבהן היא תואמת את גבול שטח השיפוט העירוני כפי שהוגדר על ידי ישראל, גדר ההפרדה מפרידה פיסית קהילות פלסטיניות הממוקמות באחד משני העברים של מה שקודם לכן לא היה אלא חלוקה לשטחי שיפוט נפרדים. כך, שכונות ירושלמיות מסוימות שבעבר היו מחוברות בקשר הדוק לעיר נותרו כעת מאחורי הגדר, נתק הגורם לסגירתם של מרכזי מגורים ומסחר משגשגים, ומאלץ ומשפחות לעזוב את האזור ולעבור לאזורים שבהם הגישה לשירותים ולמקורות מחיה טובה יותר.