גדר ההפרדה בגדה המערבית

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

בשנת 2002 אישרה ממשלת ישראל בניית גדר הפרדה בגדה המערבית וסביבה, במטרה המוצהרת למנוע מתקפות אלימות של פלסטינים בתוך ישראל. האדמות לבניית קטעים של גדר ההפרדה בתוך הגדה המערבית נתפסו מבעליהן הפלסטינים. בנייתם של כ־65.3% (546 ק״מ) מ־712 הק״מ של המכשול המתוכנן כבר הושלמה, 85% מהם בתוך הגדה המערבית. גדר ההפרדה מונעת גישה לשירותים ולמשאבים, משבשת חיי משפחה וחיים חברתיים, פוגעת במחיה ומחריפה את פיצולו של השטח הפלסטיני הכבוש. ב־9 ביולי 2004 פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג חוות דעת מייעצת שהכירה בכך שישראל "נאלצת להתמודד עם מעשי אלימות בלתי מובחנים וקטלניים", אבל בה בעת קבעה כי אותו חלק של גדר ההפרדה העובר בתוך הגדה המערבית, יחד עם משטר השערים וההיתרים הנלווה אליו, מהווה הפרה של התחייבויותיה של ישראל במסגרת המשפט הבינלאומי, ויש לפרקו.

מאמרים והודעות לעיתונות

8 אוקטובר 2018 |
מחסום באזור H2 בחברון, הנשלט בידי ישראל / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

ביולי 2018 השלים משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים את "סקר הסגרים" המקיף, שבו תועדו 705 מכשולי קבע ברחבי הגדה המערבית, המגבילים את תנועתם של פלסטינים ברכב, ובמקרים מסוימים ברגל, או חולשים עליה. נתון זה גבוה ב־3% מהנתון שתועד בסקר הקודם, שנערך בדצמבר 2016. כוחות ישראליים מציבים מכשולים אלה בנימוק של שיקולים ביטחוניים. פריסת המכשולים הפכה גמישה יותר, ויחד עם רמת האלימות הנמוכה יחסית מאז שהושלם הסקר הקודם, פגיעתה בחיי היומיום של פלסטינים הנוסעים בין יישובים פלסטיניים (למעט ירושלים המזרחית ואזור H2 של העיר חברון) נמוכה בהשוואה לעבר.

11 ספטמבר 2018 |
תרשים: ממוצע חודשי של תקריות במעורבות מתנחלים שגרמו לנפגעים פלסטינים או לנזק לרכוש פלסטיני

עונת המסיק 2018 תימשך מאמצע ספטמבר עד אמצע נובמבר בקירוב. עם זאת, צופים כי מזיק הפוגע בעצי זית, במיוחד בצפון הגדה המערבית, יגרום לצמצום משמעותי ביבול השנה לעומת שנת 2017 (ראו להלן). בשנים האחרונות נפגע יבול הזיתים גם מכך שמתנחלים גנבו או השחיתו עצי זיתים, ומהגבלות המוטלות על גישתם של חקלאים פלסטינים למטעי זית המצויים בין גדר ההפרדה לקו הירוק ובקרבת התנחלויות.

15 ינואר 2018 |
הריסת בניין בן ארבע קומות באל־עיסוויה, ירושלים המזרחית, 11 ביולי 2017. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

פלסטינים רבים בירושלים המזרחית נתונים בסביבה כופה וחיים בסכנת העברה בכפייה, בשל מרכיבי מדיניות ישראליים כגון הריסות בתים, גירוש כפוי ושלילת מעמד התושבות שלהם. כמו בשטח C, גם בירושלים המזרחית משטר תכנון מגביל ומפלה הופך למעשה את השגתם של היתרי הבנייה הישראליים הנדרשים לבלתי אפשרית לפלסטינים: רק 13% משטח ירושלים המזרחית מתוכננים לבנייה פלסטינית, וחלק ניכר מתוכם כבר בנוי. פלסטינים הבונים בלי היתר מסתכנים בהריסת בתיהם ובעונשים אחרים, לרבות קנסות יקרים שגם תשלומם אינו פוטר את הבעלים מן הדרישה להשיג היתר בנייה. יותר מ־100 אלף תושבים בירושלים המזרחית מצויים בסכנה אפשרית של עקירה, כיוון שלפחות שליש מכל הבתים הפלסטיניים באזור זה נבנו ללא היתר בנייה ישראלי.

5 אוגוסט 2017 |
מחסום גילה, 2 ביוני 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

קבוצות חלשות ופגיעות הן הנפגעות קשה ביותר מהסדרי הגישה. רשויות הישראליות דיווחו כי במהלך חודש הרמדאן (27 במאי – 26 ביוני) נכנסו 348 אלף פלסטינים בעלי תעודות זהות של הגדה המערבית לירושלים המזרחית לתפילות יום שישי ו"ליל הגורל" (לילת אל־קדר)[1] במסגד אל־אקצא, במסגרת הקלות בהסדרי הגישה לרגל חודש הרמדאן. נתון זה מייצג עלייה של 15% לעומת הנתונים המקבילים בשנת 2016. בנוסף על כך הורשו 453 פלסטינים מרצועת עזה להגיע לירושלים המזרחית לרגל אירועים אלה. אף שבמחסומים הוחלו הסדרים כדי להקל את הנסיעה לאל־אקצא, קבוצות חלשות, בהן קשישים, ילדים ובעלי מוגבלויות, עדיין מתמודדות עם מספר קשיים. במהלך החודש גרמה פיגוע פלסטיני בולטת למותה של שוטרת ישראלית והובילה להקפאתן החלקית של ההקלות.

4 יולי 2017 |
כפר עקב, ירושלים המזרחית. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בעקבות גל של פיגועים פלסטיניים, כולל פיגועי התאבדות בחומרי נפץ, החלה ישראל לבנות בשנת 2002 גדר הפרדה, במטרה המוצהרת למנוע מתקפות כאלה. הסטייה של גדר ההפרדה מהגבול המוניציפלי של ירושלים, שעליו הכריזה ישראל, גרמה לניתוקן של מספר שכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית, ובמיוחד כפר עקב ואזור מחנה הפליטים שועפאט, מן המרכז העירוני. אף שהתושבים שומרים על מעמד תושב הקבע שלהם וממשיכים לשלם מסים עירוניים, זנחה העירייה הלכה למעשה את השכונות הללו.

4 יולי 2017 |
תייסיר עמרנה, חקלאי, עכאבה, טול כרם, פברואר 2014. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בשנת 2002, בעקבות גל של פיגועים פלסטיניים, כולל פיגועי התאבדות בחומרי נפץ, החלה ישראל בבניית גדר הפרדה במטרה המוצהרת למנוע מתקפות אלה. רוב רובו של תוואי גדר ההפרדה ממוקם בתוך הגדה המערבית; הוא מנתק קהילות ואדמות חקלאיות פלסטיניות מיתר הגדה המערבית, ותורם לקיטוע של השטח הפלסטיני הכבוש.