גדר ההפרדה בגדה המערבית

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

בשנת 2002 אישרה ממשלת ישראל בניית גדר הפרדה בגדה המערבית וסביבה, במטרה המוצהרת למנוע מתקפות אלימות של פלסטינים בתוך ישראל. האדמות לבניית קטעים של גדר ההפרדה בתוך הגדה המערבית נתפסו מבעליהן הפלסטינים. בנייתם של כ־65.3% (546 ק״מ) מ־712 הק״מ של המכשול המתוכנן כבר הושלמה, 85% מהם בתוך הגדה המערבית. גדר ההפרדה מונעת גישה לשירותים ולמשאבים, משבשת חיי משפחה וחיים חברתיים, פוגעת במחיה ומחריפה את פיצולו של השטח הפלסטיני הכבוש. ב־9 ביולי 2004 פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג חוות דעת מייעצת שהכירה בכך שישראל "נאלצת להתמודד עם מעשי אלימות בלתי מובחנים וקטלניים", אבל בה בעת קבעה כי אותו חלק של גדר ההפרדה העובר בתוך הגדה המערבית, יחד עם משטר השערים וההיתרים הנלווה אליו, מהווה הפרה של התחייבויותיה של ישראל במסגרת המשפט הבינלאומי, ויש לפרקו.

מאמרים והודעות לעיתונות

25 אוגוסט 2020 |
חלוקה סיוע של אונר״א לקהילה ב־4 במאי 2020. © צילום: אונר״א, עלי ח׳טיב / חיפא דיסי

אום פואד היא פליטה פלסטינית רשומה בת 45 החיה עם בן זוגה וארבעת ילדיה בוואדי אל חַ׳זְרַכּ שבצפון נפת ג׳נין. הכפר הבדואי הזעיר שלה הוא אחד משבע קהילות פלסטיניות המהוות יחד את מובלעת ברטעה, שבין גדר ההפרדה מצד אחד לבין קו שביתת הנשק משנת 1949 ("הקו הירוק") מצד שני. כעת, בשל הגדר, המובלעת מנותקת פיזית מיתר הגדה המערבית. גדר ההפרדה סוטה מן הקו הירוק באזור זה כדי לכלול ארבע התנחלויות מגורים (חיננית, תל מנשה, שקד וריחן), שאוכלוסייתן הכוללת מונה 2,500 נפש, וכן אזור תעשייה. מאז שהשטח הוכרז "סגור" ב־2003 זקוקה אום פואד, כמו יתר תושבי "מרחב התפר" מגיל 16 ומעלה, להיתר כדי להמשיך לגור בבית שלה עצמה. כן מאפשר לה ההיתר לעבור במחסום ישראלי כדי להגיע לשירותים בחלקים אחרים של הגדה המערבית.

8 יוני 2020 |
Road gate controlling access to Deir Nidham, 20 February 2020. Photo by OCHA.

במאמץ להכיל את התפשטות COVID-19 הטילו ממשלות ברחבי העולם הגבלות גורפות על חופש התנועה של בני אדם, ואלה גרמו לשיבושים קשים בחייהם. השטח הפלסטיני הכבוש אינו יוצא מן הכלל: הן הרשויות הישראליות והן אלה הפלסטיניות נקטו בו צעדים כאלה. אך באזור זה, האמצעים שננקטו החריפו הגבלות גישה שהרשויות הישראליות מטילות זה זמן רב.

28 פברואר 2020 |
חקלאים פלסטינים מוסקים זיתים ליד ההתנחלות אלון מורה, פעילות המצריכה תיאום מוקדם, כפר עזמוט, 31 באוקטובר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

תקנות חדשות להיתרי גדר ההפרדה עלולות להגביל את הגישה לאדמות בצפון הגדה המערבית; שיפור בגישה לאדמות בין גדר ההפרדה לקו הירוק באזורי רמאללה וירושלים, במקביל לעלייה באלימות מתנחלים.

22 יולי 2019 |
Ghaleb Abu Hadwan, a 63-year-old Palestinian from Sur Bahir, sitting in his living room with family members a few days before the demolition, July 2019. Photo by OCHA

אנו עוקבים היום בעצב אחר הריסת הבתים על ידי הרשויות הישראליות בקהילה הפלסטינית צור באהר. מידע ראשוני המגיע מהקהילה מצביע על כך שהבוקר נכנסו לתחומיה מאות אנשי כוחות ישראליים והרסו מספר מבני מגורים, בהם בתים מאוכלסים, הממוקמים בשטחי A, B ו־C של הגדה המערבית, בעברה המזרח־ירושלמי של גדר ההפרדה. המבצע רחב ההיקף החל בשעות הבוקר המוקדמות, כשעדיין שרר חושך, ובמסגרתו נכפה על משפחות לצאת מבתיהן ונגרמה מצוקה קשה לתושבים. עם האנשים שנעקרו בכפייה מבתיהם או נפגעו בדרכים אחרות נמנים פליטים פלסטינים, שכמה מהם מתמודדים היום עם מציאות של עקירה שנייה בימי חייהם.

9 יולי 2019 |
© - تصوير مكتب الأمم المتحدة لتنسيق الشؤون الإنسانية

בתים ייהרסו בצור באהר בשל קרבתם לגדר ההפרדה: צור באהר (24 אלף תושבים) היא שכונה פלסטינית בדרומה של ירושלים המזרחית. רובה של צור באהר נמצא בתוך שטח השיפוט של עיריית ירושלים, שסופח באופן חד־צדדי, אבל חברי הקהילה מדווחים כי בבעלותם שטח אדמה בגודל 4,000 דונם בשטחי A, B ו־C, כפי שהוגדרו בהסכמי אוסלו. באופן ייחודי, תוואי גדר ההפרדה עוקף את צור באהר כך שחלקים של שטח A, B ו־C נמצאים בעברה ה"ירושלמי". להערכת ועד התושבים המקומי, נכון לעכשיו חיים בשטחים אלה, שמחוץ לירושלים המזרחית, כ־6,000 בני אדם, שהם כרבע מאוכלוסיית השכונה. למרות זאת, ואף על פי שהשטחים הללו מופרדים פיזית מיתר הגדה המערבית, הם לא נכללו בשטח השיפוט של עיריית ירושלים. בפועל, הרשות הפלסטינית אינה יכולה להגיע לשטחי A ו־B בצור באהר ולספק בהם שירותים, אף שהיא עדיין מעניקה היתרי בנייה בשטחים אלה הואיל והסכמי אוסלו הסמיכו אותה לעשות זאת.

18 מרץ 2019 |
Abandoned lands behind the Barrier in Qalqiliya due to the lack of permits. February 2019

ממצאים מהעת האחרונה מצביעים על ירידה משמעותית במספר ההיתרים שהרשויות הישראליות מעניקות לחקלאים ופועלים פלסטינים לצורך גישה לאדמותיהם בגדה המערבית הנמצאות בין גדר ההפרדה לקו הירוק. על פי נתונים רשמיים שהגיעו לידי הארגון הישראלי "המוקד להגנת הפרט", שיעור האישור של היתרים לבעלי אדמות צנח מ־76% מהבקשות ב־2014 ל־28% ב־2018 (עד 25 בנובמבר). בתקופה ההיא ירד שיעור ההיתרים שניתנו לפועלים בתחום החקלאות מ־70% ל־50% מתוך כלל הבקשות (ראו תרשים 1).