גדר ההפרדה בגדה המערבית

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

בשנת 2002 אישרה ממשלת ישראל בניית גדר הפרדה בגדה המערבית וסביבה, במטרה המוצהרת למנוע מתקפות אלימות של פלסטינים בתוך ישראל. האדמות לבניית קטעים של גדר ההפרדה בתוך הגדה המערבית נתפסו מבעליהן הפלסטינים. בנייתם של כ־65.3% (546 ק״מ) מ־712 הק״מ של המכשול המתוכנן כבר הושלמה, 85% מהם בתוך הגדה המערבית. גדר ההפרדה מונעת גישה לשירותים ולמשאבים, משבשת חיי משפחה וחיים חברתיים, פוגעת במחיה ומחריפה את פיצולו של השטח הפלסטיני הכבוש. ב־9 ביולי 2004 פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג חוות דעת מייעצת שהכירה בכך שישראל "נאלצת להתמודד עם מעשי אלימות בלתי מובחנים וקטלניים", אבל בה בעת קבעה כי אותו חלק של גדר ההפרדה העובר בתוך הגדה המערבית, יחד עם משטר השערים וההיתרים הנלווה אליו, מהווה הפרה של התחייבויותיה של ישראל במסגרת המשפט הבינלאומי, ויש לפרקו.

מאמרים והודעות לעיתונות

22 יולי 2019 |
Ghaleb Abu Hadwan, a 63-year-old Palestinian from Sur Bahir, sitting in his living room with family members a few days before the demolition, July 2019. Photo by OCHA

אנו עוקבים היום בעצב אחר הריסת הבתים על ידי הרשויות הישראליות בקהילה הפלסטינית צור באהר. מידע ראשוני המגיע מהקהילה מצביע על כך שהבוקר נכנסו לתחומיה מאות אנשי כוחות ישראליים והרסו מספר מבני מגורים, בהם בתים מאוכלסים, הממוקמים בשטחי A, B ו־C של הגדה המערבית, בעברה המזרח־ירושלמי של גדר ההפרדה. המבצע רחב ההיקף החל בשעות הבוקר המוקדמות, כשעדיין שרר חושך, ובמסגרתו נכפה על משפחות לצאת מבתיהן ונגרמה מצוקה קשה לתושבים. עם האנשים שנעקרו בכפייה מבתיהם או נפגעו בדרכים אחרות נמנים פליטים פלסטינים, שכמה מהם מתמודדים היום עם מציאות של עקירה שנייה בימי חייהם.

9 יולי 2019 |
© Photo by OCHA

בתים ייהרסו בצור באהר בשל קרבתם לגדר ההפרדה: צור באהר (24 אלף תושבים) היא שכונה פלסטינית בדרומה של ירושלים המזרחית. רובה של צור באהר נמצא בתוך שטח השיפוט של עיריית ירושלים, שסופח באופן חד־צדדי, אבל חברי הקהילה מדווחים כי בבעלותם שטח אדמה בגודל 4,000 דונם בשטחי A, B ו־C, כפי שהוגדרו בהסכמי אוסלו. באופן ייחודי, תוואי גדר ההפרדה עוקף את צור באהר כך שחלקים של שטח A, B ו־C נמצאים בעברה ה"ירושלמי". להערכת ועד התושבים המקומי, נכון לעכשיו חיים בשטחים אלה, שמחוץ לירושלים המזרחית, כ־6,000 בני אדם, שהם כרבע מאוכלוסיית השכונה. למרות זאת, ואף על פי שהשטחים הללו מופרדים פיזית מיתר הגדה המערבית, הם לא נכללו בשטח השיפוט של עיריית ירושלים. בפועל, הרשות הפלסטינית אינה יכולה להגיע לשטחי A ו־B בצור באהר ולספק בהם שירותים, אף שהיא עדיין מעניקה היתרי בנייה בשטחים אלה הואיל והסכמי אוסלו הסמיכו אותה לעשות זאת.

18 מרץ 2019 |
Abandoned lands behind the Barrier in Qalqiliya due to the lack of permits. February 2019

ממצאים מהעת האחרונה מצביעים על ירידה משמעותית במספר ההיתרים שהרשויות הישראליות מעניקות לחקלאים ופועלים פלסטינים לצורך גישה לאדמותיהם בגדה המערבית הנמצאות בין גדר ההפרדה לקו הירוק. על פי נתונים רשמיים שהגיעו לידי הארגון הישראלי "המוקד להגנת הפרט", שיעור האישור של היתרים לבעלי אדמות צנח מ־76% מהבקשות ב־2014 ל־28% ב־2018 (עד 25 בנובמבר). בתקופה ההיא ירד שיעור ההיתרים שניתנו לפועלים בתחום החקלאות מ־70% ל־50% מתוך כלל הבקשות (ראו תרשים 1).

8 אוקטובר 2018 |
מחסום באזור H2 בחברון, הנשלט בידי ישראל / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

ביולי 2018 השלים משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים את "סקר הסגרים" המקיף, שבו תועדו 705 מכשולי קבע ברחבי הגדה המערבית, המגבילים את תנועתם של פלסטינים ברכב, ובמקרים מסוימים ברגל, או חולשים עליה. נתון זה גבוה ב־3% מהנתון שתועד בסקר הקודם, שנערך בדצמבר 2016. כוחות ישראליים מציבים מכשולים אלה בנימוק של שיקולים ביטחוניים. פריסת המכשולים הפכה גמישה יותר, ויחד עם רמת האלימות הנמוכה יחסית מאז שהושלם הסקר הקודם, פגיעתה בחיי היומיום של פלסטינים הנוסעים בין יישובים פלסטיניים (למעט ירושלים המזרחית ואזור H2 של העיר חברון) נמוכה בהשוואה לעבר.

11 ספטמבר 2018 |
תרשים: ממוצע חודשי של תקריות במעורבות מתנחלים שגרמו לנפגעים פלסטינים או לנזק לרכוש פלסטיני

עונת המסיק 2018 תימשך מאמצע ספטמבר עד אמצע נובמבר בקירוב. עם זאת, צופים כי מזיק הפוגע בעצי זית, במיוחד בצפון הגדה המערבית, יגרום לצמצום משמעותי ביבול השנה לעומת שנת 2017 (ראו להלן). בשנים האחרונות נפגע יבול הזיתים גם מכך שמתנחלים גנבו או השחיתו עצי זיתים, ומהגבלות המוטלות על גישתם של חקלאים פלסטינים למטעי זית המצויים בין גדר ההפרדה לקו הירוק ובקרבת התנחלויות.

15 ינואר 2018 |
הריסת בניין בן ארבע קומות באל־עיסוויה, ירושלים המזרחית, 11 ביולי 2017. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

פלסטינים רבים בירושלים המזרחית נתונים בסביבה כופה וחיים בסכנת העברה בכפייה, בשל מרכיבי מדיניות ישראליים כגון הריסות בתים, גירוש כפוי ושלילת מעמד התושבות שלהם. כמו בשטח C, גם בירושלים המזרחית משטר תכנון מגביל ומפלה הופך למעשה את השגתם של היתרי הבנייה הישראליים הנדרשים לבלתי אפשרית לפלסטינים: רק 13% משטח ירושלים המזרחית מתוכננים לבנייה פלסטינית, וחלק ניכר מתוכם כבר בנוי. פלסטינים הבונים בלי היתר מסתכנים בהריסת בתיהם ובעונשים אחרים, לרבות קנסות יקרים שגם תשלומם אינו פוטר את הבעלים מן הדרישה להשיג היתר בנייה. יותר מ־100 אלף תושבים בירושלים המזרחית מצויים בסכנה אפשרית של עקירה, כיוון שלפחות שליש מכל הבתים הפלסטיניים באזור זה נבנו ללא היתר בנייה ישראלי.