גדר ההפרדה בגדה המערבית

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

בשנת 2002 אישרה ממשלת ישראל בניית גדר הפרדה בגדה המערבית וסביבה, במטרה המוצהרת למנוע מתקפות אלימות של פלסטינים בתוך ישראל. האדמות לבניית קטעים של גדר ההפרדה בתוך הגדה המערבית נתפסו מבעליהן הפלסטינים. בנייתם של כ־64.2% (456 ק״מ) מ־710 הק״מ של המכשול המתוכנן כבר הושלמה, 85% מהם בתוך הגדה המערבית. גדר ההפרדה מונעת גישה לשירותים ולמשאבים, משבשת חיי משפחה וחיים חברתיים, פוגעת במחיה ומחריפה את פיצולו של השטח הפלסטיני הכבוש. ב־9 ביולי 2004 פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג חוות דעת מייעצת שהכירה בכך שישראל "נאלצת להתמודד עם מעשי אלימות בלתי מובחנים וקטלניים", אבל בה בעת קבעה כי אותו חלק של גדר ההפרדה העובר בתוך הגדה המערבית, יחד עם משטר השערים וההיתרים הנלווה אליו, מהווה הפרה של התחייבויותיה של ישראל במסגרת המשפט הבינלאומי, ויש לפרקו.

מאמרים והודעות לעיתונות

5 אוגוסט 2017 |
מחסום גילה, 2 ביוני 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

קבוצות חלשות ופגיעות הן הנפגעות קשה ביותר מהסדרי הגישה. רשויות הישראליות דיווחו כי במהלך חודש הרמדאן (27 במאי – 26 ביוני) נכנסו 348 אלף פלסטינים בעלי תעודות זהות של הגדה המערבית לירושלים המזרחית לתפילות יום שישי ו"ליל הגורל" (לילת אל־קדר)[1] במסגד אל־אקצא, במסגרת הקלות בהסדרי הגישה לרגל חודש הרמדאן. נתון זה מייצג עלייה של 15% לעומת הנתונים המקבילים בשנת 2016. בנוסף על כך הורשו 453 פלסטינים מרצועת עזה להגיע לירושלים המזרחית לרגל אירועים אלה. אף שבמחסומים הוחלו הסדרים כדי להקל את הנסיעה לאל־אקצא, קבוצות חלשות, בהן קשישים, ילדים ובעלי מוגבלויות, עדיין מתמודדות עם מספר קשיים. במהלך החודש גרמה פיגוע פלסטיני בולטת למותה של שוטרת ישראלית והובילה להקפאתן החלקית של ההקלות.

4 יולי 2017 |
כפר עקב, ירושלים המזרחית. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בעקבות גל של פיגועים פלסטיניים, כולל פיגועי התאבדות בחומרי נפץ, החלה ישראל לבנות בשנת 2002 גדר הפרדה, במטרה המוצהרת למנוע מתקפות כאלה. הסטייה של גדר ההפרדה מהגבול המוניציפלי של ירושלים, שעליו הכריזה ישראל, גרמה לניתוקן של מספר שכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית, ובמיוחד כפר עקב ואזור מחנה הפליטים שועפאט, מן המרכז העירוני. אף שהתושבים שומרים על מעמד תושב הקבע שלהם וממשיכים לשלם מסים עירוניים, זנחה העירייה הלכה למעשה את השכונות הללו.

4 יולי 2017 |
תייסיר עמרנה, חקלאי, עכאבה, טול כרם, פברואר 2014. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בשנת 2002, בעקבות גל של פיגועים פלסטיניים, כולל פיגועי התאבדות בחומרי נפץ, החלה ישראל בבניית גדר הפרדה במטרה המוצהרת למנוע מתקפות אלה. רוב רובו של תוואי גדר ההפרדה ממוקם בתוך הגדה המערבית; הוא מנתק קהילות ואדמות חקלאיות פלסטיניות מיתר הגדה המערבית, ותורם לקיטוע של השטח הפלסטיני הכבוש.

4 יולי 2016 |
הכביש הראשי המחבר את הכפר א־זעיים עם ירושלים המזרחית, מאי 2016 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

גדר ההפרדה באזור ירושלים שינתה את הגיאוגרפיה, הכלכלה והחיים החברתיים בירושלים המזרחית ובאזור המטרופוליטני הרחב יותר סביבה. בשטחים שבהן היא תואמת את גבול שטח השיפוט העירוני כפי שהוגדר על ידי ישראל, גדר ההפרדה מפרידה פיסית קהילות פלסטיניות הממוקמות באחד משני העברים של מה שקודם לכן לא היה אלא חלוקה לשטחי שיפוט נפרדים. כך, שכונות ירושלמיות מסוימות שבעבר היו מחוברות בקשר הדוק לעיר נותרו כעת מאחורי הגדר, נתק הגורם לסגירתם של מרכזי מגורים ומסחר משגשגים, ומאלץ ומשפחות לעזוב את האזור ולעבור לאזורים שבהם הגישה לשירותים ולמקורות מחיה טובה יותר.

11 נובמבר 2015 |
עצים שנעקרו בהקשר של בניית גדר ההפרדה באזור בית לחם / צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

בחודש אוקטובר החלה עונת מסיק הזיתים, לצד ההסלמה בעימותים ובמתקפות (ראו מאמר על "מספר שיא של נפגעים..."). כן נשנו החששות בדבר הגבלות על גישתם של חקלאים למטעי הזיתים שלהם באזורים מסוימים, ובדבר אכיפה לא מספקת של החוק לנוכח אלימות מתנחלים.

14 אוקטובר 2015 |
בית הדין הבינלאומי לצדק קבע כי מקטעיים של תוואי מכשול ההפרדה שנמצאים בתוך הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מפרים את חובות ישראל לפי המשפט הבינלאומי

ב־17 באוגוסט חידשו הרשויות הישראליות את בנייתו של קטע של גדר ההפרדה בעמק כרמיזן, המשתרע בין בית ג׳אלא לכפר אל־ולג׳ה שבנפת בית לחם. הבנייה גרמה לעקירתם של עצי זיתים עתיקים (ראו מסגרת) ולחידושן של הפגנות מחאה מקומיות. על סמך ניסיון העבר באזורים אחרים בגדה המערבית, קיים חשש שמקורות מחיה מבוססי חקלאות באזור כרמיזן יישחקו.