מחסה ופריטים שאינם מזון

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

בעקבות ההרס והנזק הנרחבים לבתים במהלך מעשי האיבה בין ישראל לעזה בשנת 2014, נזקקו כמעט מיליון בני אדם לתמיכת חירום, למחסה לשם התאוששות ולפריטים חיוניים שאינם מזון. את התיקון והשיקום של מבנים שניזוקו בעזה עיכבה הגישה האיטית לחומרים ולמימון. מי שנעקרו בשל המלחמה חיים בתנאים מסוכנים ולא בטוחים, כשהם חשופים לשורה של סכנות המחייבות ההגנה. המצור בעזה יצר מחסור כרוני ביחידות דיור והביא לצפיפות־יתר, עלייה בשכר הדירה, מגורים לא נאותים ועמם חששות בכל האמור בבריאות ובהגנה. בירושלים המזרחית ובשטח C של הגדה המערבית פגעה מדיניות התכנון הישראלית בצורכי המחסה של האוכלוסייה הפלסטינית. עקירה המונית מהווה מקור לדאגה גוברת והולכת, לאחר שעשרות קהילות זוהו כנתונות בסיכון גבוה להעברה בכפייה.

מאמרים והודעות לעיתונות

9 אוגוסט 2018 |
תרשים עוגה: מימון לתוכנית המענה ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 2018 וממוצעים עולמיים למימון עבור תוכנית המענה ההומניטרי

המימון עבור פעילות הומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש הגיע השנה לשפל חסר תקדים. עד סוף יולי הושג מימון רק ל־24% מהכסף הנדרש למימוש תוכנית המענה ההומניטרית לשנת 2018 במלואה; רמת מימון זו נמוכה משמעותית בהשוואה לתקופה המקבילה בשמונה השנים האחרונות. באופן טיפוסי חלו במימון ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש תנודות בתגובה לשינויים משמעותיים בשטח, ותנודות אלה כללו עליות ראויות לציון בתרומות כספיות במענה על מעשי איבה פעילים בעזה. לאחר ההסלמה האחרונה במעשי האיבה ב־2014 פחת המימון ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש מדי שנה בשנה באופן הדרגתי, אף כי מובהק.

10 יולי 2018 |
בית משפחת אבו־שלוף בעזבת בית חנון / © צילום: כוחו המשימה לענייני מחסה

מספר יחידות הדיור במצב תת־תקני ברחבי רצועת עזה גדל באופן דרמטי מאז אמצע שנת 2014, בשל מעשי האיבה שהתחוללו בשנה ההיא. כיום, כעבר כמעט ארבע שנים, טרם תוקנו יותר משליש מהבתים שניזוקו במידה זו או אחרת (כ־59 אלף מתוך 171 אלף). לנתון זה הצטרפה התשתית ההרוסה, שהיא הגורם העיקרי להצפות בגשמי החורף. רמות גבוהות ש אבטלה ועוני הן סיבות מרכזיות המונעות ממשפחות לתקן או לתחזק את בתיהן, בין אם אלה ניזוקו במעשי איבה או שמצבם הידרדר מחמת בלאי בשימוש שוטף. ההגבלות הישראליות על הכנסת חומרי בניין הגבילו את היכולת לבצע תיקונים ותחזוקה, לרבות של תשתית.

24 מאי 2018 |

הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש הודיעה היום כי הקצתה 3.9 מיליון דולר למתן מענה לצרכים דחופים בתחומי המים, התברואה, המחסה וההגנה בשטח הפלסטיני הכבוש. יותר מ־75% מהסכום שהוקצה ישמש למתן מענה לצרכים ברצועת עזה, שהמצב ההומניטרי הקשה ממילא בתחומה החריף עוד יותר מאז 30 במרס 2018 בשל גידול מסיבי במספר הנפגעים הפלסטינים בהקשר של הפגנות.

5 אפריל 2018 |
אנשי סגל של מועצת הפליטים הנורווגית מראיינים משפחת עקורים בצפון עזה, נובמבר 2017

מעשי האיבה שהתחוללו בין ישראל לבין ארגונים חמושים פלסטיניים מ־7 ביולי ועד 26 באוגוסט 2014 היו ההרסניים ביותר ברצועת עזה מאז תחילת הכיבוש ישראלי ב־1967. בנוסף על 1,460 האזרחים הפלסטינים שנהרגו, 556 מהם ילדים, כ־17,800 יחידות דיור נהרסו או ניזוקו קשות, ועקב כך הפכו כ־100 אלף בני אדם לעקורים פנימיים. שלוש וחצי שנים לאחר הפסקת האש, יותר מ־22 אלף בני אדם (4,162 משפחות) עדיין עקורים (נכון לסוף פברואר 2018). כמתואר להלן, רבים מהם ממשיכים להתגורר בתנאים לא יציבים, כשעתידם המיידי אפוף באי־ודאות.

17 ינואר 2018 |
קהילת ח׳אן אל־אחמר שבשטח C. תצלום: אונר״א

ההפחתה המשמעותית במימון לאונר״א, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם, מעוררת בי דאגה עמוקה. מימון זה הכרחי למתן סיוע הומניטרי בשטח הפלסטיני הכבוש. כ־2.5 מיליון פלסטינים בשטח זה, שהם כמחצית מכלל האוכלוסייה, זקוקים לסיוע הומניטרי, בהם 1.4 מיליון פליטים פלסטינים, הנמנים עם הקבוצות הפגיעות והחלשות ביותר בשטח הפלסטיני הכבוש. ההפחתה מדאיגה במיוחד נוכח הירידה הכללית במימון הומניטרי בשטח הפלסטיני הכבוש בשנים האחרונות.

15 דצמבר 2017 |
תושב קהילת ג׳ינבא (מסאפר יטא) מוביל מים, נובמבר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

אימונים צבאיים אינטנסיביים שנערכו בחודשיים האחרונים, וחסימת דרכי גישה מרכזיות החריפו את הסביבה הכופה שבה חיים כ־1,300 תושביהן של 12 קהילות רועים פלסטיניות בדרום נפת חברון.