מחסה ופריטים שאינם מזון

בעקבות ההרס והנזק הנרחבים לבתים במהלך מעשי האיבה בין ישראל לעזה בשנת 2014, נזקקו כמעט מיליון בני אדם לתמיכת חירום, למחסה לשם התאוששות ולפריטים חיוניים שאינם מזון. את התיקון והשיקום של מבנים שניזוקו בעזה עיכבה הגישה האיטית לחומרים ולמימון. מי שנעקרו בשל המלחמה חיים בתנאים מסוכנים ולא בטוחים, כשהם חשופים לשורה של סכנות המחייבות ההגנה. המצור בעזה יצר מחסור כרוני ביחידות דיור והביא לצפיפות־יתר, עלייה בשכר הדירה, מגורים לא נאותים ועמם חששות בכל האמור בבריאות ובהגנה. בירושלים המזרחית ובשטח C של הגדה המערבית פגעה מדיניות התכנון הישראלית בצורכי המחסה של האוכלוסייה הפלסטינית. עקירה המונית מהווה מקור לדאגה גוברת והולכת, לאחר שעשרות קהילות זוהו כנתונות בסיכון גבוה להעברה בכפייה.

מאמרים והודעות לעיתונות

18 מרץ 2019 |
Karem Shalom Crossing. May 17, 2018. Photo by OCHA

בפברואר 2018 הגיע האו״ם להסכמה עם ממשלת ישראל והרשות הפלסטינית, לערוך בדיקה משותפת של המנגנון הזמני לשיקום עזה כדי לשפר את תפקודו, שקיפותו ויכולת החיזוי של פעולתו. הצדדים, שהתייעצו עם שורה של מחזיקי עניין, החילו בינואר 2019 שיפורים שונים במנגנון. כעת צפויים שינויים אלה להקל את יישומם של מיזמים הומניטריים ומיזמי פיתוח.

4 מרץ 2019 |
Ibtisam preparing coffee in her new kitchen

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: אִבּתיסאם בת ה־46 היא אם לשניים מדיר אל־בלח שברצועת עזה. עד לאחרונה התקשתה לטפל במשפחתה, לרבות בעלה המתמודד עם נכות, ולנהל את בית המשפחה שנזקק לתיקונים ולשיפוץ.

13 פברואר 2019 |
السيد الصباغ يقف أمام منزل أسرته، كانون الأول/ديسمبر 2018  © - تصوير مكتب الأمم المتحدة لتنسيق الشؤون الإنسانية

המתאם ההומניטרי מטעם האו״ם קרא לעצור את סילוקם. בעקבות התפתחויות מהעת האחרונה, פליטים פלסטינים ממשפחת סבאר׳, השוכנים בשכונת שייח׳ ג׳ראח שבירושלים המזרחית, נמצאים כעת בסכנה קרבה של פינוי בכוח מביתם, לאחר מאבק משפטי ממושך עם עמותת מתנחלים. בבית גרים היום שלושים ושניים בני המשפחה, בהם שישה ילדים; לפחות 19 בני אדם נוספים ייפגעו מאובדן הבית. סילוקם עלול לעלות לכדי העברה בכפייה, שהיא הפרה חמורה של אמנת ג׳נבה הרביעית. פינוי בכוח בניגוד למשפט הבינלאומי הוא גם הפרה של הזכות לדיור נאות ושל הזכות לפרטיות, ועלול להיות מנוגד גם לזכויות אדם נוספות.

23 ינואר 2019 |
Rehabilitation works at the Khatib family home in Hebron. Photo: GVC

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: ישראל מחזיקה בשליטה ישירה ביותר מ־20% מהעיר חברון, שטח המכונה H2, שבו גרים כ־40 אלף פלסטינים וכמה מאות מתנחלים, החיים בחמישה מתחמי התנחלות. מדיניות ונהגים שהרשויות הישראליות מיישמות בנימוק של שיקולי ביטחון הובילו להעברה בכפייה של פלסטינים מבתיהם בעיר חברון, והפכו את מה שהיה בעבר אזור משגשג ל"עיר רפאים". תנאי החיים של אותם פלסטינים שנותרו בשטחים הסגורים והמוגבלים נפגעו בהדרגה, לרבות בכל האמור בשירותים בסיסיים ובמקורות מחיה.

20 דצמבר 2018 |
מייסאר זועורב עם בני משפחה, מול ביתם. צילום: Secours Islamique France

מייסר זועורב היא אלמנה בת 48 שגרה עם ארבעה מילדיה בח׳אן יונס. היא המפרנסת היחידה במשפחתה, ועיקר הכנסתה מגיעה מסיוע הומניטרי. בביתה שני חדרי שינה, חדר רחצה אחד, מטבח וחדר מגורים, והוא ממוקם במרחק פסיעות אחדות מאתר הטמנת האשפה המקומי.

9 אוגוסט 2018 |
תרשים עוגה: מימון לתוכנית המענה ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 2018 וממוצעים עולמיים למימון עבור תוכנית המענה ההומניטרי

המימון עבור פעילות הומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש הגיע השנה לשפל חסר תקדים. עד סוף יולי הושג מימון רק ל־24% מהכסף הנדרש למימוש תוכנית המענה ההומניטרית לשנת 2018 במלואה; רמת מימון זו נמוכה משמעותית בהשוואה לתקופה המקבילה בשמונה השנים האחרונות. באופן טיפוסי חלו במימון ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש תנודות בתגובה לשינויים משמעותיים בשטח, ותנודות אלה כללו עליות ראויות לציון בתרומות כספיות במענה על מעשי איבה פעילים בעזה. לאחר ההסלמה האחרונה במעשי האיבה ב־2014 פחת המימון ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש מדי שנה בשנה באופן הדרגתי, אף כי מובהק.