מחסה ופריטים שאינם מזון

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

בעקבות ההרס והנזק הנרחבים לבתים במהלך מעשי האיבה בין ישראל לעזה בשנת 2014, נזקקו כמעט מיליון בני אדם לתמיכת חירום, למחסה לשם התאוששות ולפריטים חיוניים שאינם מזון. את התיקון והשיקום של מבנים שניזוקו בעזה עיכבה הגישה האיטית לחומרים ולמימון. מי שנעקרו בשל המלחמה חיים בתנאים מסוכנים ולא בטוחים, כשהם חשופים לשורה של סכנות המחייבות ההגנה. המצור בעזה יצר מחסור כרוני ביחידות דיור והביא לצפיפות־יתר, עלייה בשכר הדירה, מגורים לא נאותים ועמם חששות בכל האמור בבריאות ובהגנה. בירושלים המזרחית ובשטח C של הגדה המערבית פגעה מדיניות התכנון הישראלית בצורכי המחסה של האוכלוסייה הפלסטינית. עקירה המונית מהווה מקור לדאגה גוברת והולכת, לאחר שעשרות קהילות זוהו כנתונות בסיכון גבוה להעברה בכפייה.

מאמרים והודעות לעיתונות

13 פברואר 2019 |
Mr. Sabbagh standing in front of the family house. December 2018. ©  Photo by OCHA

המתאם ההומניטרי מטעם האו״ם קרא לעצור את סילוקם. בעקבות התפתחויות מהעת האחרונה, פליטים פלסטינים ממשפחת סבאר׳, השוכנים בשכונת שייח׳ ג׳ראח שבירושלים המזרחית, נמצאים כעת בסכנה קרבה של פינוי בכוח מביתם, לאחר מאבק משפטי ממושך עם עמותת מתנחלים. בבית גרים היום שלושים ושניים בני המשפחה, בהם שישה ילדים; לפחות 19 בני אדם נוספים ייפגעו מאובדן הבית. סילוקם עלול לעלות לכדי העברה בכפייה, שהיא הפרה חמורה של אמנת ג׳נבה הרביעית. פינוי בכוח בניגוד למשפט הבינלאומי הוא גם הפרה של הזכות לדיור נאות ושל הזכות לפרטיות, ועלול להיות מנוגד גם לזכויות אדם נוספות.

23 ינואר 2019 |
Rehabilitation works at the Khatib family home in Hebron. Photo: GVC

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: ישראל מחזיקה בשליטה ישירה ביותר מ־20% מהעיר חברון, שטח המכונה H2, שבו גרים כ־40 אלף פלסטינים וכמה מאות מתנחלים, החיים בחמישה מתחמי התנחלות. מדיניות ונהגים שהרשויות הישראליות מיישמות בנימוק של שיקולי ביטחון הובילו להעברה בכפייה של פלסטינים מבתיהם בעיר חברון, והפכו את מה שהיה בעבר אזור משגשג ל"עיר רפאים". תנאי החיים של אותם פלסטינים שנותרו בשטחים הסגורים והמוגבלים נפגעו בהדרגה, לרבות בכל האמור בשירותים בסיסיים ובמקורות מחיה.

20 דצמבר 2018 |
מייסאר זועורב עם בני משפחה, מול ביתם. צילום: Secours Islamique France

מייסר זועורב היא אלמנה בת 48 שגרה עם ארבעה מילדיה בח׳אן יונס. היא המפרנסת היחידה במשפחתה, ועיקר הכנסתה מגיעה מסיוע הומניטרי. בביתה שני חדרי שינה, חדר רחצה אחד, מטבח וחדר מגורים, והוא ממוקם במרחק פסיעות אחדות מאתר הטמנת האשפה המקומי.

9 אוגוסט 2018 |
תרשים עוגה: מימון לתוכנית המענה ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 2018 וממוצעים עולמיים למימון עבור תוכנית המענה ההומניטרי

המימון עבור פעילות הומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש הגיע השנה לשפל חסר תקדים. עד סוף יולי הושג מימון רק ל־24% מהכסף הנדרש למימוש תוכנית המענה ההומניטרית לשנת 2018 במלואה; רמת מימון זו נמוכה משמעותית בהשוואה לתקופה המקבילה בשמונה השנים האחרונות. באופן טיפוסי חלו במימון ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש תנודות בתגובה לשינויים משמעותיים בשטח, ותנודות אלה כללו עליות ראויות לציון בתרומות כספיות במענה על מעשי איבה פעילים בעזה. לאחר ההסלמה האחרונה במעשי האיבה ב־2014 פחת המימון ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש מדי שנה בשנה באופן הדרגתי, אף כי מובהק.

10 יולי 2018 |
בית משפחת אבו־שלוף בעזבת בית חנון / © צילום: כוחו המשימה לענייני מחסה

מספר יחידות הדיור במצב תת־תקני ברחבי רצועת עזה גדל באופן דרמטי מאז אמצע שנת 2014, בשל מעשי האיבה שהתחוללו בשנה ההיא. כיום, כעבר כמעט ארבע שנים, טרם תוקנו יותר משליש מהבתים שניזוקו במידה זו או אחרת (כ־59 אלף מתוך 171 אלף). לנתון זה הצטרפה התשתית ההרוסה, שהיא הגורם העיקרי להצפות בגשמי החורף. רמות גבוהות ש אבטלה ועוני הן סיבות מרכזיות המונעות ממשפחות לתקן או לתחזק את בתיהן, בין אם אלה ניזוקו במעשי איבה או שמצבם הידרדר מחמת בלאי בשימוש שוטף. ההגבלות הישראליות על הכנסת חומרי בניין הגבילו את היכולת לבצע תיקונים ותחזוקה, לרבות של תשתית.

24 מאי 2018 |

הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש הודיעה היום כי הקצתה 3.9 מיליון דולר למתן מענה לצרכים דחופים בתחומי המים, התברואה, המחסה וההגנה בשטח הפלסטיני הכבוש. יותר מ־75% מהסכום שהוקצה ישמש למתן מענה לצרכים ברצועת עזה, שהמצב ההומניטרי הקשה ממילא בתחומה החריף עוד יותר מאז 30 במרס 2018 בשל גידול מסיבי במספר הנפגעים הפלסטינים בהקשר של הפגנות.