כלל השטח הפלסטיני הכבוש (תנועה וגישה)

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

התוכן שלהלן נוגע לסוגיות תנועה וגישה בשטח הפלסטיני הכבוש מלבד גדר ההפרדה בגדה המערבית והמצור על עזה.

מאמרים והודעות לעיתונות

25 אוגוסט 2020 |

סאמר זהדה, בן 35 ואב לארבעה, גר ברחוב א־שוהאדא. זהו החלק המוגבל ביותר של H2, שטח העיר חברון הנתון לשליטת ישראל, שבו שוכנים מתחמי ההתנחלות הישראליים. בנו בן השלוש, אדם, חולה בסוכרת וזקוק לאינסולין, אבל עט האינסולין שהיה להם בבית נשבר. סאמר מיהר ל"מחסום 56", החולש על התנועה בין רחוב א־שוהאדא לבאב א־זאוויה, אחד האזורים המסחריים ב־H1 (שטח העיר הנתון לשליטה פלסטינית) כדי להגיע לבית מרקחת. "החיילים במחסום אמרו לי שאני לא יכול לצאת. ניסיתי להסביר להם את המצב, אבל הם אמרו לי שזו לא הבעיה שלהם ושלא אוכל לצאת כל עוד העימותים שהתחוללו בעברו השני של המחסום לא הסתיימו."

22 יוני 2020 |
ناجي طناطرة في سيارة الإسعاف التي أقلته الى المستشفى

ב־16 באפריל הכו מתנחלים את עיסא קטש בן הארבעים ואת אחִיו ופצעו אותם בעת שבילו עם משפחותיהם בפיקניק ביער מחוץ לכפר ג׳יביא (מצפון לרמאללה). "לאחד המתנחלים היה רובה ולאחר היה גרזן", סיפר עיסא. "אחי מוסא הצליח לברוח כדי להזעיק עזרה... אני הייתי מוטל במשך זמן מה על האדמה, פצוע, ואז המתנחלים התחילו לגרור אותי אל מחוץ לשטח... אבל אז הגיעו חיילים ישראליים, שחררו אותי, אבל נתנו למתנחלים להסתלק." פאטמה קטש, אמו בת השבעים של עיסא, הייתה עדה לאירוע. לדבריה, "כולנו היינו מזועזעים ומבוהלים... הילדים עדיין סובלים מסיוטים."

17 דצמבר 2019 |

רוב עתודות הקרקע בנפת בית לחם הוקצו לשימוש הצבא הישראלי ומתנחלים: בשיר סוס, נשיא אגודת החקלאים של בית ג׳אלה, הוא הבעלים – יחד עם אחיו – של מספר חלקות אדמה באזור אל־מח׳רור שבבית ג׳אלה, בנפת בית לחם. אזור אל־מח׳רור משתרע על פני כ־3,000 דונם, ובנוסף על בית ג׳אלה כולל גם אדמות שבאופן מסורתי היו בשימוש הכפרים אל־ולג׳ה, בתיר, חוסאן, ואדי פוכין ונחלין (ראו מפה). עצי המשמש, הזית, התאנה והשקד באל־מח׳רור, המושקים במי מעיינות טבעיים, מהווים מקור מחיה חשוב לחקלאים מקהילות אלה.

16 יולי 2019 |

כפי שנעשה בשנים קדמות, גם השנה עקבו משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים וארגונים הומניטריים שותפים אחר המחסומים החולשים על הגישה לירושלים המזרחית ולחברון בחודש הרמדאן (5 במאי – 4 ביוני 2019) כדי לאמוד את קלות הגישה לתפילות יום שישי ולזהות סיכוני הגנה פוטנציאליים ואמצעי הקלה אפשריים עבור ההמונים המבקשים לעבור במחסומים. תשומת לב מיוחדת ניתנת לפגיעים ביותר מבין מבקשי הגישה, לרבות ילדים, נשים הרות, בעלי מוגבלויות וקשישים. מעקב זה משמש את משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים כבסיס לניתוח של מגמות רחבות יותר בתחום הגישה. בארבעת ימי השישי של רמדאן 2019, צוותי מעקב שכללו אנשי סגל ממשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, תוכנית הליווי האקומנית בפלסטין ובישראל (EAPPI) ונציבות זכויות האדם של האו״ם צפו בגישה בנקודות כניסה מותרות אל תוך ירושלים (קלנדיה, גילה/בית לחם וזייתון) ובגישה לעיר העתיקה של ירושלים. בנוסף הוצבו צוותי מעקב גם בכניסה למסגד אל־אבראהימי באזור H2 של העיר חברון.

8 אוקטובר 2018 |
מחסום באזור H2 בחברון, הנשלט בידי ישראל / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

ביולי 2018 השלים משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים את "סקר הסגרים" המקיף, שבו תועדו 705 מכשולי קבע ברחבי הגדה המערבית, המגבילים את תנועתם של פלסטינים ברכב, ובמקרים מסוימים ברגל, או חולשים עליה. נתון זה גבוה ב־3% מהנתון שתועד בסקר הקודם, שנערך בדצמבר 2016. כוחות ישראליים מציבים מכשולים אלה בנימוק של שיקולים ביטחוניים. פריסת המכשולים הפכה גמישה יותר, ויחד עם רמת האלימות הנמוכה יחסית מאז שהושלם הסקר הקודם, פגיעתה בחיי היומיום של פלסטינים הנוסעים בין יישובים פלסטיניים (למעט ירושלים המזרחית ואזור H2 של העיר חברון) נמוכה בהשוואה לעבר.

9 אוגוסט 2018 |
בית בא־דווא שנהרס באוקטובר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

התפתחויות מהעת האחרונה החריפו את פגיעותם של פלסטינים החיים בתוך שטח במזרח נפת שכם, שהוגדר בשנות השבעים כשטח סגור לאימונים צבאיים ישראליים, "שטח אש 904א", או תלויים בגישה אליו. התפתחויות אלה כללו תרגילים צבאיים שהיו כרוכים בעקירה זמנית, נזק לרכוש, שיבוש החיים והגבלות גישה חדשות. בשנים האחרונות הוגברו פעילויות ההתנחלות בשטח זה, לרבות אלימות והפחדה, בצד צמצום הנוכחות הפלסטינית.