תנועה וגישה

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

ישראל מגבילה תנועת פלסטינים בתוך השטח הפלסטיני הכבוש באמצעות שילוב של מכשולים פיסיים, בהם גדר ההפרדה ומחסומים, מגבלות בירוקרטיות, כגון דרישות להיתרים, והגדרת אדמות כשטחים מוגבלים או סגורים. מערכת מרובדת זו פוגעת במעבר בני אדם וסחורות בין רצועת עזה ליתר העולם, לרבות הגדה המערבית; אל שטחים חקלאיים ושטחי דיג בתוך עזה; ובתוך הגדה המערבית, במיוחד אל ירושלים המזרחית, בשטחים בין גדר ההפרדה לקו הירוק, ב"שטחי אש", בשטח העיר חברון שבשליטת ישראל (H2) ובאדמות שסביב התנחלויות או בתוכן. יחד, ההגבלות הללו מונעות גישה לשירותים ולמשאבים, משבשות חיי משפחה ואת החיים החברתיים, פוגעות במחיה ומחריפות את הפיצול של השטח הפלסטיני הכבוש.

מאמרים והודעות לעיתונות

13 פברואר 2019 |
Palestinian demonstration on the beach near the fence, protesting against the naval blockade, September 2018. ©  Photo by Ashraf Amra

ב־2 בינואר 2019 חלה התפתחות חיובית: בפעם הראשונה מאז שנת 2000 הרחיבה ישראל באופן חלקי את גבולות הדיג באזור התיכון של חוף עזה עד למרחק של 12 מייל ימי מהחוף. אולם, ישראל עדיין מגבילה – בנימוק של שיקולים ביטחוניים – את הגישה לאורך האזור הדרומי והצפוני לשישה מיילים ימיים, מרחק נמוך בהרבה מ־20 המיילים הימיים שעליהם הוסכם בהסכמי אוסלו. בנוסף על הגבלות הגישה, דייגים פלסטיניים עדיין חווים חששות משמעותיים בתחום ההגנה, לאור העלייה המשמעותית במספר פציעות הדייגים ותקריות הירי בשנת 2018.

8 אוקטובר 2018 |

פלסטינים תושבי עזה הרוצים לצאת את המובלעת יכולים לעשות זאת רק דרך מעבר ארז שבשליטת ישראל או מעבר רפיח שבשליטת מצרים. למעבר ארז נודעה חשיבות רבה ביותר משום שהוא חולש על תנועת בני אדם בין עזה לבין גדה המערבית, דרך ישראל. מאז תחילת שנות התשעים נדרשו תושביה הפלסטינים של עזה להצטייד בהיתר כדי לצאת דרך מעבר ארז. במסגרת מדיניות שיושמה מאז תחילת האינתיפאדה השנייה, בספטמבר 2000 – ואשר הוחמרה אחרי יוני 2007 בנימוק של שיקולים ביטחוניים, בעקבות השתלטות חמאס על עזה – רק בני אדם הכלולים בקטגוריות ספציפיות שישראל הגדירה זכאים להיתר יציאה, בכפוף לבדיקה ביטחונית.

8 אוקטובר 2018 |
מחסום באזור H2 בחברון, הנשלט בידי ישראל / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

ביולי 2018 השלים משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים את "סקר הסגרים" המקיף, שבו תועדו 705 מכשולי קבע ברחבי הגדה המערבית, המגבילים את תנועתם של פלסטינים ברכב, ובמקרים מסוימים ברגל, או חולשים עליה. נתון זה גבוה ב־3% מהנתון שתועד בסקר הקודם, שנערך בדצמבר 2016. כוחות ישראליים מציבים מכשולים אלה בנימוק של שיקולים ביטחוניים. פריסת המכשולים הפכה גמישה יותר, ויחד עם רמת האלימות הנמוכה יחסית מאז שהושלם הסקר הקודם, פגיעתה בחיי היומיום של פלסטינים הנוסעים בין יישובים פלסטיניים (למעט ירושלים המזרחית ואזור H2 של העיר חברון) נמוכה בהשוואה לעבר.

11 ספטמבר 2018 |
מעבר כרם שלום, עזה / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בין 9 ביולי ל־15 באוגוסט החמירו הרשויות הישראליות באופן קשה את ההגבלות על תנועת סחורות דרך מעבר כרם שלום בין עזה לישראל, וצמצמו עוד יותר את השטח המותר לדיג, ממרחק של שישה/תשעה מיילים ימיים מהחוף למרחק של שלושה מיילים ימיים. לדברי הרשויות הישראליות, אמצעים אלה ננקטו בתגובה על הפרחת עפיפונים שהוצתו ובלוני תבערה מעזה לישראל, נוהג שגרם לנזקים נרחבים לרכוש. במאי, במהלך ההפגנות, הוצת המעבר פעמיים על ידי מפגינים וניזוק, ובכל פעם היה סגור לימים אחדים לאחר מכן.

11 ספטמבר 2018 |
תרשים: ממוצע חודשי של תקריות במעורבות מתנחלים שגרמו לנפגעים פלסטינים או לנזק לרכוש פלסטיני

עונת המסיק 2018 תימשך מאמצע ספטמבר עד אמצע נובמבר בקירוב. עם זאת, צופים כי מזיק הפוגע בעצי זית, במיוחד בצפון הגדה המערבית, יגרום לצמצום משמעותי ביבול השנה לעומת שנת 2017 (ראו להלן). בשנים האחרונות נפגע יבול הזיתים גם מכך שמתנחלים גנבו או השחיתו עצי זיתים, ומהגבלות המוטלות על גישתם של חקלאים פלסטינים למטעי זית המצויים בין גדר ההפרדה לקו הירוק ובקרבת התנחלויות.

9 אוגוסט 2018 |

בחודשים האחרונים, הגבירו הרשויות הישראליות בנימוקים ביטחוניים את ההגבלות על תנועת אנשי סגל פלסטינים של ארגונים הומניטריים אל מחוץ לעזה, וכך עשה גם חמאס, אם כי במידה פחותה. האמצעים שנקטו הרשויות הישראליות כוללים הארכת משך הטיפול בהיתרי יציאה, עלייה במספר הסירובים והאיסורים על הגשה חוזרת של בקשה להיתר למשך שנה, הגבלות על סוג הפריטים שמותר להוציא אל מחוץ לעזה, ונהלי מעבר חדשים במסוף כלי הרכב. רשויות חמאס הקימו נקודת רישום חדשה בכניסה לעזה. אמצעים אלה הגבירו את האי־ודאות, העיכובים והמכשולים הלוגיסטיים, ונודעות להם השלכות שליליות על הפעולות ההומניטריות. האו״ם ממשיך לשאת ולתת עם כל הגורמים הרלבנטיים בישראל ובעזה, במאמץ להקל קשיים אלה.