תנועה וגישה

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

ישראל מטילה הגבלות תנועה על רצועת עזה מאז תחילת שנות התשעים. הגבלות אלה הוחמרו ביוני 2007, לאחר השתלטות חמאס על חלק זה של השטח הפלסטיני הכבוש, שבעקבותיה הטילה ישראל על עזה מצור ביבשה, באוויר ובים בנימוק של שיקולים ביטחוניים. אף שבשנים האחרונות ניתנו הקלות של כמה מההגבלות הקשורות במצור, 1.8 מיליון פלסטינים בעזה נותרים "כלואים", בלא גישה חופשית ליתר השטח ולחו"ל. המצור פגע בתנאי החיים במובלעת החוף ופיצל את השטח הפלסטיני הכבוש ואת המרקם הכלכלי והחברתי שלו. את בידודה של עזה מחריפות ההגבלות שהטילו הרשויות המצריות על רפיח, מעבר הנוסעים היחיד של עזה.

למידע מפורט, ראו את בסיס הנתונים של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בנושא הפעילות של מעברי עזה.

מאמרים והודעות לעיתונות

8 פברואר 2018 |
גנרטור לשעת חירום בבית החולים א־רנטיסי בעזה, שפעילותו נתקלת בקשיים בשל מחסור בדלק. פברואר 2018 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

רק מעטים מאוד מבין הצעדים שעליהם הוסכם בהסכם הפיוס מ־12 באוקטובר 2017 בין פתח לחמאס יושמו עד היום, והשיפורים בתנאים ברצועת עזה מוגבלים ביותר. ב־25 בינואר דיווח המתאם המיוחד מטעם האו״ם, ניקולאי מלדנוב, למועצת הביטחון כי יישום ההסכם "חדל כליל, הלכה למעשה," משום שהצדדים אינם מסוגלים להגיע להסכמה בסוגיות מפתח כגון "גביית מיסים, שילוב תשלום המשכורות לעובדי המגזר הציבורי, מצבה של השבת המנהל הממשלתי במשרדי הממשלה ובמוסדות אחרים, ובסופו של דבר שליטה הביטחונית בעזה." היעדר התקדמות בסוגיות אלה, שאליו מיתוספים המצור הישראלי המתמשך והגבלות גישה מצריות, ממשיך להחריף מצב הומניטרי קשה מנשוא מלכתחילה.

15 ינואר 2018 |

על פי הסקירה הכללית של צרכים הומניטריים שפורסמה בדצמבר 2017, כ־2.5 מיליון פלסטינים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, שהם כמחצית מכלל האוכלוסייה, זוהו כזקוקים לסיוע הומניטרי ולהגנה. 1.9 מיליון מהם, שזוהו כפגיעים והחלשים ביותר, יקבלו ב־2018 סיוע כזה או אחר מתוך תוכנית המענה ההומניטרי, בעלות כוללת של 539.7 מיליון דולר, סכום נמוך ב־10% מהסכום המבוקש ב־2017.

15 ינואר 2018 |

ירידה משמעותית ניכרה בשנת 2017 במספר הפלסטינים שהורשו להיכנס לעזה ולצאת אותה לעומת שנת 2016. במעבר ארז, התנועה דרך ישראל פחתה מאז אמצע 2016. גישת פלסטינים דרך רפיח, המעבר שבשליטת מצרים, פחתה גם היא במשך השנה, מרמה שמלכתחילה הייתה נמוכה במיוחד. עם ההסלמה בפילוג הפלסטיני מבית, במהלך מרבית שנת 2017 הוגבלה גם הגישה לטיפול רפואי, מאחר שמשרד הבריאות של הרשות הפלסטינית עיכב או הקפיא תשלומים עבור מטופלים שהופנו לטיפול רפואי מחוץ לעזה.

15 ינואר 2018 |
הריסת בניין בן ארבע קומות באל־עיסוויה, ירושלים המזרחית, 11 ביולי 2017. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

פלסטינים רבים בירושלים המזרחית נתונים בסביבה כופה וחיים בסכנת העברה בכפייה, בשל מרכיבי מדיניות ישראליים כגון הריסות בתים, גירוש כפוי ושלילת מעמד התושבות שלהם. כמו בשטח C, גם בירושלים המזרחית משטר תכנון מגביל ומפלה הופך למעשה את השגתם של היתרי הבנייה הישראליים הנדרשים לבלתי אפשרית לפלסטינים: רק 13% משטח ירושלים המזרחית מתוכננים לבנייה פלסטינית, וחלק ניכר מתוכם כבר בנוי. פלסטינים הבונים בלי היתר מסתכנים בהריסת בתיהם ובעונשים אחרים, לרבות קנסות יקרים שגם תשלומם אינו פוטר את הבעלים מן הדרישה להשיג היתר בנייה. יותר מ־100 אלף תושבים בירושלים המזרחית מצויים בסכנה אפשרית של עקירה, כיוון שלפחות שליש מכל הבתים הפלסטיניים באזור זה נבנו ללא היתר בנייה ישראלי.

15 דצמבר 2017 |

בעזה, היה חודש נובמבר תחילתה של עונת השיא לייצוא גידולים חקלאיים רווחיים, כגון תותים. הגידול בסחר החקלאי מרצועת עזה ב־2017 הוא בשורה מעודדת בהקשר כלכלי המאופיין בצמיחה מדשדשת ובאבטלה שהגיעה ברבע השלישי של 2017 לשיא של 46.6%.

10 נובמבר 2017 |
מונא ממלאת בקבוק של מים שאינם ראויים לשתייה ממכל בחצר ביתה / © צילום – Oxfam.

הפסקות החשמל שאורכן 20-18 שעות ביום, שנמשכו בכל רחבי רצועת עזה בחודשים ספטמבר ואוקטובר, ממשיכות לפגוע באספקת שירותים בסיסיים. במגזר המים, התברואה וההיגיינה, מאמציהן הממושכים של סוכנויות הומניטריות לספק ל־154 מתקנים קריטיים דלק חירום להפעלת גנרטורים הביאו בחודש ספטמבר לשיפור מוגבל במספר מדדי מפתח, לעומת חודשים קודמים. בכמות המים המוזרמים בצינורות שסופקה למשקי הבית ובתפקודם של מתקני ההתפלה ניכרה עלייה צנועה, וכן ניכרה ירידה קלה ברמות הזיהום של השפכים המוזרמים לים. ואף על פי כן נותרו מדדי ספטמבר נמוכים בהרבה מהסטנדרטים הירודים מלכתחילה שתועדו ברבעון הראשון של 2017.