תנועה וגישה

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

ישראל מגבילה תנועת פלסטינים בתוך השטח הפלסטיני הכבוש באמצעות שילוב של מכשולים פיסיים, בהם גדר ההפרדה ומחסומים, מגבלות בירוקרטיות, כגון דרישות להיתרים, והגדרת אדמות כשטחים מוגבלים או סגורים. מערכת מרובדת זו פוגעת במעבר בני אדם וסחורות בין רצועת עזה ליתר העולם, לרבות הגדה המערבית; אל שטחים חקלאיים ושטחי דיג בתוך עזה; ובתוך הגדה המערבית, במיוחד אל ירושלים המזרחית, בשטחים בין גדר ההפרדה לקו הירוק, ב"שטחי אש", בשטח העיר חברון שבשליטת ישראל (H2) ובאדמות שסביב התנחלויות או בתוכן. יחד, ההגבלות הללו מונעות גישה לשירותים ולמשאבים, משבשות חיי משפחה ואת החיים החברתיים, פוגעות במחיה ומחריפות את הפיצול של השטח הפלסטיני הכבוש.

מאמרים והודעות לעיתונות

28 פברואר 2020 |
חקלאים פלסטינים מוסקים זיתים ליד ההתנחלות אלון מורה, פעילות המצריכה תיאום מוקדם, כפר עזמוט, 31 באוקטובר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

תקנות חדשות להיתרי גדר ההפרדה עלולות להגביל את הגישה לאדמות בצפון הגדה המערבית; שיפור בגישה לאדמות בין גדר ההפרדה לקו הירוק באזורי רמאללה וירושלים, במקביל לעלייה באלימות מתנחלים.

12 פברואר 2020 |
מעבר כרם שלום, 17 במאי 2018 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

הקלות מסוימות הוחלו בשנת 2019 במצור הישראלי על רצועת עזה, שהוטל ב־2007 בנימוק של שיקולים ביטחוניים, וכן בהגבלות הגישה שמטילה מצרים. עם זאת, תנועתם של בני אדם וסחורות אל עזה, ממנה ובתוכה עדיין מוגבלת מאוד.

17 דצמבר 2019 |

רוב עתודות הקרקע בנפת בית לחם הוקצו לשימוש הצבא הישראלי ומתנחלים: בשיר סוס, נשיא אגודת החקלאים של בית ג׳אלה, הוא הבעלים – יחד עם אחיו – של מספר חלקות אדמה באזור אל־מח׳רור שבבית ג׳אלה, בנפת בית לחם. אזור אל־מח׳רור משתרע על פני כ־3,000 דונם, ובנוסף על בית ג׳אלה כולל גם אדמות שבאופן מסורתי היו בשימוש הכפרים אל־ולג׳ה, בתיר, חוסאן, ואדי פוכין ונחלין (ראו מפה). עצי המשמש, הזית, התאנה והשקד באל־מח׳רור, המושקים במי מעיינות טבעיים, מהווים מקור מחיה חשוב לחקלאים מקהילות אלה.

6 ספטמבר 2019 |
© - تصوير مكتب الأمم المتحدة لتنسيق الشؤون الإنسانية

בעזה, פגיעות גפיים קשות שנגרמו מתחמושת חיה יצרו עומס כבד על מערכת הבריאות, העמוסה ממילא. בין 30 במרס 2018 ל־31 ביולי 2019 נפגעו יותר מ־7,500 פלסטינים מתחמושת חיה שירו כוחות ישראליים במהלך הפגנות "צעדת השיבה הגדולה" לאורך גדר המערכת בין עזה לישראל. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות בשטח הפלסטיני הכבוש, 87% מהפגיעות הללו הן פגיעות גפיים, ופציעות בטן ואגן מהוות כ־5% מכלל הפציעות.

9 אוגוסט 2019 |
طريق وممر مشاة يؤديان إلى معبر إيرز، آب/أغسطس 2019

מאז תחילת 2018 הטילו הרשויות הישראליות, ובמידה פחותה גם חמאס, שורה של אמצעים שהחמירו עוד יותר את ההגבלות על תנועת אנשי סגל הומניטרי אל עזה וממנה בנימוק של שיקולים ביטחוניים. יחד הגבירו נהלים אלה את חוסר הוודאות, העיכובים והקשיים הלוגיסטיים. האו״ם ממשיך לשאת ולתת עם כל הגורמים הרלבנטיים בישראל ובעזה, כדי להקל הגבלות אלה

22 יולי 2019 |
Ghaleb Abu Hadwan, a 63-year-old Palestinian from Sur Bahir, sitting in his living room with family members a few days before the demolition, July 2019. Photo by OCHA

אנו עוקבים היום בעצב אחר הריסת הבתים על ידי הרשויות הישראליות בקהילה הפלסטינית צור באהר. מידע ראשוני המגיע מהקהילה מצביע על כך שהבוקר נכנסו לתחומיה מאות אנשי כוחות ישראליים והרסו מספר מבני מגורים, בהם בתים מאוכלסים, הממוקמים בשטחי A, B ו־C של הגדה המערבית, בעברה המזרח־ירושלמי של גדר ההפרדה. המבצע רחב ההיקף החל בשעות הבוקר המוקדמות, כשעדיין שרר חושך, ובמסגרתו נכפה על משפחות לצאת מבתיהן ונגרמה מצוקה קשה לתושבים. עם האנשים שנעקרו בכפייה מבתיהם או נפגעו בדרכים אחרות נמנים פליטים פלסטינים, שכמה מהם מתמודדים היום עם מציאות של עקירה שנייה בימי חייהם.