תנועה וגישה

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

ישראל מגבילה תנועת פלסטינים בתוך השטח הפלסטיני הכבוש באמצעות שילוב של מכשולים פיסיים, בהם גדר ההפרדה ומחסומים, מגבלות בירוקרטיות, כגון דרישות להיתרים, והגדרת אדמות כשטחים מוגבלים או סגורים. מערכת מרובדת זו פוגעת במעבר בני אדם וסחורות בין רצועת עזה ליתר העולם, לרבות הגדה המערבית; אל שטחים חקלאיים ושטחי דיג בתוך עזה; ובתוך הגדה המערבית, במיוחד אל ירושלים המזרחית, בשטחים בין גדר ההפרדה לקו הירוק, ב"שטחי אש", בשטח העיר חברון שבשליטת ישראל (H2) ובאדמות שסביב התנחלויות או בתוכן. יחד, ההגבלות הללו מונעות גישה לשירותים ולמשאבים, משבשות חיי משפחה ואת החיים החברתיים, פוגעות במחיה ומחריפות את הפיצול של השטח הפלסטיני הכבוש.

מאמרים והודעות לעיתונות

5 אוגוסט 2017 |
מי שפכים לא מטוהרים מוזרמים אל הים התיכון / © צילום – משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

ביולי פנו סוכנויות הומניטריות בשטח הפלסטיני הכבוש לקהילה הבינלאומית לגייס מימון הומניטרי בסך 25 מיליון דולר עבור התערבויות דחופות ומצילות חיים לייצוב המצב ברצועת עזה.

5 אוגוסט 2017 |
מחסום גילה, 2 ביוני 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

קבוצות חלשות ופגיעות הן הנפגעות קשה ביותר מהסדרי הגישה. רשויות הישראליות דיווחו כי במהלך חודש הרמדאן (27 במאי – 26 ביוני) נכנסו 348 אלף פלסטינים בעלי תעודות זהות של הגדה המערבית לירושלים המזרחית לתפילות יום שישי ו"ליל הגורל" (לילת אל־קדר)[1] במסגד אל־אקצא, במסגרת הקלות בהסדרי הגישה לרגל חודש הרמדאן. נתון זה מייצג עלייה של 15% לעומת הנתונים המקבילים בשנת 2016. בנוסף על כך הורשו 453 פלסטינים מרצועת עזה להגיע לירושלים המזרחית לרגל אירועים אלה. אף שבמחסומים הוחלו הסדרים כדי להקל את הנסיעה לאל־אקצא, קבוצות חלשות, בהן קשישים, ילדים ובעלי מוגבלויות, עדיין מתמודדות עם מספר קשיים. במהלך החודש גרמה פיגוע פלסטיני בולטת למותה של שוטרת ישראלית והובילה להקפאתן החלקית של ההקלות.

4 יולי 2017 |
כפר עקב, ירושלים המזרחית. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בעקבות גל של פיגועים פלסטיניים, כולל פיגועי התאבדות בחומרי נפץ, החלה ישראל לבנות בשנת 2002 גדר הפרדה, במטרה המוצהרת למנוע מתקפות כאלה. הסטייה של גדר ההפרדה מהגבול המוניציפלי של ירושלים, שעליו הכריזה ישראל, גרמה לניתוקן של מספר שכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית, ובמיוחד כפר עקב ואזור מחנה הפליטים שועפאט, מן המרכז העירוני. אף שהתושבים שומרים על מעמד תושב הקבע שלהם וממשיכים לשלם מסים עירוניים, זנחה העירייה הלכה למעשה את השכונות הללו.

4 יולי 2017 |
סיהאם א־טטארי מקבלת טיפול בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה שבירושלים המזרחית, ינואר 2017. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

ביוני 2007, בעקבות השתלטות חמאס על רצעת עזה ובנימוק של שיקולים ביטחוניים, הטילה ישראל על עזה מצור ביבשה, בים ובאוויר, שהחמיר עוד יותר את הגבלות הגישה הקודמות. המצור, יחד עם סגירת מעבר רפיח על ידי מצרים, "כלא" בעזה כמעט שני מיליון פלסטינים, ושלל מהם את היכולת להגיע ליתר השטח הפלסטיני הכבוש ולחו״ל. היוצאים מן הכלל הם בני אדם בקטגוריות מסוימות, בהם מטופלים רפואיים ומלוויהם, הנדרשים להגיש לרשויות הישראליות בקשה להיתר לעבור את הגבול דרך מעבר ארז.

4 יולי 2017 |
תייסיר עמרנה, חקלאי, עכאבה, טול כרם, פברואר 2014. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בשנת 2002, בעקבות גל של פיגועים פלסטיניים, כולל פיגועי התאבדות בחומרי נפץ, החלה ישראל בבניית גדר הפרדה במטרה המוצהרת למנוע מתקפות אלה. רוב רובו של תוואי גדר ההפרדה ממוקם בתוך הגדה המערבית; הוא מנתק קהילות ואדמות חקלאיות פלסטיניות מיתר הגדה המערבית, ותורם לקיטוע של השטח הפלסטיני הכבוש.

4 יולי 2017 |
עבדאללה אל־עבאסי, דייג בן 53, עזה, יוני 2013. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

מאז ספטמבר 2000 החמירה ישראל – בנימוק של שיקולים ביטחוניים – את ההגבלות על גישת פלסטינים לים. הגבלות אלה נאכפו באמצעות ירי תחמושת חיה, מעצרים והחרמת ציוד. ההגבלות בים השתנו אמנם מעת לעת, אבל ככלל, מאז 2006 ניתנה לדייגים גישה לשטחי דיג במרחק מרבי מהחוף של פחות משליש מהמרחק שהוקצה להם במסגרת הסכם אוסלו: שישה מתוך 20 מיילים ימיים, אף שבשנים האחרונות הורחב שטח הדייג זמנית עד למרחק של תשעה מיילים ימיים מהחוף בעונת דיג הסרדינים.