תנועה וגישה

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

ישראל מגבילה תנועת פלסטינים בתוך השטח הפלסטיני הכבוש באמצעות שילוב של מכשולים פיסיים, בהם גדר ההפרדה ומחסומים, מגבלות בירוקרטיות, כגון דרישות להיתרים, והגדרת אדמות כשטחים מוגבלים או סגורים. מערכת מרובדת זו פוגעת במעבר בני אדם וסחורות בין רצועת עזה ליתר העולם, לרבות הגדה המערבית; אל שטחים חקלאיים ושטחי דיג בתוך עזה; ובתוך הגדה המערבית, במיוחד אל ירושלים המזרחית, בשטחים בין גדר ההפרדה לקו הירוק, ב"שטחי אש", בשטח העיר חברון שבשליטת ישראל (H2) ובאדמות שסביב התנחלויות או בתוכן. יחד, ההגבלות הללו מונעות גישה לשירותים ולמשאבים, משבשות חיי משפחה ואת החיים החברתיים, פוגעות במחיה ומחריפות את הפיצול של השטח הפלסטיני הכבוש.

מאמרים והודעות לעיתונות

11 אוקטובר 2017 |

בשנת 2017 נמשכה הירידה במספר בני האדם שהורשו להיכנס אל עזה ולצאת ממנה, בהשוואה לשנתיים שקדמו לה, ובמיוחד בכל האמור במעבר שבשליטת ישראל (מעבר ארז). גם רמות התנועה דרך מעבר רפיח, שבשליטת מצרים, נותרו נמוכות ביותר. מגמה זו החריפה את בידודה של עזה מיתר השטח הפלסטיני הכבוש ויתר העולם והגבילו עוד יותר את הגישה לטיפול רפואי שאינו זמין בעזה, להשכלה גבוהה, לחיי משפחה וחברה ולהזדמנויות תעסוקתיות וכלכליות. החמרת ההגבלות בחודשים האחרונים חסמה גם את תנועתם של עובדים מקומיים של האו״ם וארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, וסיכלה פעולות הומניטריות.

11 אוקטובר 2017 |
פלסטינים משכונות א־סלאיימה ור׳יית׳ מפגינים מול הגדר והשער שהוקמו לא מכבר באזור. 28 באוגוסט 2017 / © צילום: הוועדה האירופית למניעת עינויים וענישה בלתי אנושית או משפילה (CPT)

גדר חדשה שהתקינו הרשויות הישראליות לצד שתי שכונות פלסטיניות בשטח העיר חברון שבשליטת ישראל (H2), א־סלאמייה ור׳יית׳, מחריפה את הניתוק של עד 1,800 תושבים מיתר העיר. זאת בנוסף על התגבור שנעשה לאחרונה (לרבות התקנת שערים מסתובבים) בשני מחסומים קיימים החולשים על הגישה לשטח שבו הותקנה הגדר החדשה. התפתחויות אלה משבשות את המחיה וחיי המשפחה של תושביהן הפלסטינים של שתי השכונות, ומגבילים את גישתם לשירותים בסיסיים כמו בריאות וחינוך.

5 אוגוסט 2017 |
מחסום גילה, 2 ביוני 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

קבוצות חלשות ופגיעות הן הנפגעות קשה ביותר מהסדרי הגישה. רשויות הישראליות דיווחו כי במהלך חודש הרמדאן (27 במאי – 26 ביוני) נכנסו 348 אלף פלסטינים בעלי תעודות זהות של הגדה המערבית לירושלים המזרחית לתפילות יום שישי ו"ליל הגורל" (לילת אל־קדר)[1] במסגד אל־אקצא, במסגרת הקלות בהסדרי הגישה לרגל חודש הרמדאן. נתון זה מייצג עלייה של 15% לעומת הנתונים המקבילים בשנת 2016. בנוסף על כך הורשו 453 פלסטינים מרצועת עזה להגיע לירושלים המזרחית לרגל אירועים אלה. אף שבמחסומים הוחלו הסדרים כדי להקל את הנסיעה לאל־אקצא, קבוצות חלשות, בהן קשישים, ילדים ובעלי מוגבלויות, עדיין מתמודדות עם מספר קשיים. במהלך החודש גרמה פיגוע פלסטיני בולטת למותה של שוטרת ישראלית והובילה להקפאתן החלקית של ההקלות.

5 אוגוסט 2017 |
מי שפכים לא מטוהרים מוזרמים אל הים התיכון / © צילום – משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

ביולי פנו סוכנויות הומניטריות בשטח הפלסטיני הכבוש לקהילה הבינלאומית לגייס מימון הומניטרי בסך 25 מיליון דולר עבור התערבויות דחופות ומצילות חיים לייצוב המצב ברצועת עזה.

4 יולי 2017 |
פועלים בחברת הריהוט של סוסי, מרס 2015. תצלום: תוכנית המזון העולמית/אל־באבא

כחלק מהמצור שהוטל ב־2007 בעקבות השתלטות חמאס על רצועת עזה, הטילה ישראל איסור מוחלט על הייצוא. צעד זה גרם לירידה דרמטית בפעילות הייצור ולגידול באבטלה. בשנת 2010 הוחלו מספר הקלות באיסור על הייצוא, ואלה אפשרו הוצאה של כמויות מינימליות של סחורות, בעיקר פרחים טריים ותותים שנשלחו אך ורק לשווקים בחו״ל. בעקבות העימות ב־2014 התחדשו ההעברות מעזה לגדה המערבית, תחילה של תוצרת חקלאית ולאחר מכן של מוצרי טקסטיל וריהוט; אחרי מרס 2015 הותר גם ייצוא מוגבל מעזה לישראל.

4 יולי 2017 |
כפר עקב, ירושלים המזרחית. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בעקבות גל של פיגועים פלסטיניים, כולל פיגועי התאבדות בחומרי נפץ, החלה ישראל לבנות בשנת 2002 גדר הפרדה, במטרה המוצהרת למנוע מתקפות כאלה. הסטייה של גדר ההפרדה מהגבול המוניציפלי של ירושלים, שעליו הכריזה ישראל, גרמה לניתוקן של מספר שכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית, ובמיוחד כפר עקב ואזור מחנה הפליטים שועפאט, מן המרכז העירוני. אף שהתושבים שומרים על מעמד תושב הקבע שלהם וממשיכים לשלם מסים עירוניים, זנחה העירייה הלכה למעשה את השכונות הללו.