מרחב הומניטרי
מאמרים והודעות לעיתונות
היום התכנסו בעיר עזה עובדי ארגוני הסיוע ועמיתיהם מהמדינות התורמות ומהקהילה הדיפלומטית כדי לציין את היום ההומניטרי העולמי. השנה מוקדש יום זה להבעת הוקרה לנשים העוסקות בפעילות הומניטרית.
מאז תחילת 2018 הטילו הרשויות הישראליות, ובמידה פחותה גם חמאס, שורה של אמצעים שהחמירו עוד יותר את ההגבלות על תנועת אנשי סגל הומניטרי אל עזה וממנה בנימוק של שיקולים ביטחוניים. יחד הגבירו נהלים אלה את חוסר הוודאות, העיכובים והקשיים הלוגיסטיים. האו״ם ממשיך לשאת ולתת עם כל הגורמים הרלבנטיים בישראל ובעזה, כדי להקל הגבלות אלה
צוות המשקיפים הבינלאומי הזמני בחברון (TIPH) עזב את שטח H2 של העיר לאחר שממשלת ישראל החליטה שלא לחדש את המנדט שלו מעבר ל־31 בינואר 2019. בשילוב עם הגברת ההטרדות וההגבלות המוטלות על תושבים ועל גורמים נוספים המספקים נוכחות הגנתית באזור, הדבר מגביר את הסיכונים בתחום ההגנה שהאוכלוסייה מתמודדת איתם, במיוחד תלמידים. בהערותיו לוועדה למימוש הזכויות הבלתי מעורערות של העם הפלסטיני, הביע מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש את צערו על החלטתה של ישראל שלא לחדש את המנדט של צוות המשקיפים. הוא הביע את תקוותו שניתן יהיה להגיע להסכם "שישמר את ההסדר רב הערך, הקיים זה זמן רב".
בשנים האחרונות חלה עלייה בניסיונות לשלול את הלגיטימציה של ארגונים הומניטריים וארגוני זכויות האדם הפועלים בשטח הפלסטיני הכבוש, ובמיוחד ארגונים לא ממשלתיים. לעלייה זו נודעו השלכות שליליות על יכולתם של ארגונים אלה להושיט סיוע ולקדם מדיניות בשם זכויות הפלסטינים. בנוסף לכך, הגבלות גישה מוטלות זה זמן רב על פעילויות הומניטריות ועל אנשי סגל הומניטרי, וישנן החקיקה המגבילה ומתקפות על מגיני זכויות האדם. כיווץ המרחב התפעולי הזמין לעבודה הומניטרית נוכח לחצים אלה תרם לצמצום בקשת המימון לתוכנית המענה ההומניטרית לשנת 2019 לשטח הפלסטיני הכבוש.
ביום ראשון, 19 באוגוסט, יצוין היום ההומניטרי העולמי, אירוע שנתי שהעצרת הכללית של האו״ם ייחדה להעלאת המודעות הציבורית למיליוני האנשים המסַכנים את חייהם כדי לספק מזון, מים וסיוע אחר לבני אדם הזקוקים לכך נואשות, בסכסוכים, אסונות טבע ומקרי חירום אחרים. השנה קוראים עובדים הומניטריים ברחבי העולם להעניק הגנה רבה יותר לאזרחים, לעובדי ארגונים הומניטריים ולאנשי סגל רפואי באזורי סכסוך.
בחודשים האחרונים, הגבירו הרשויות הישראליות בנימוקים ביטחוניים את ההגבלות על תנועת אנשי סגל פלסטינים של ארגונים הומניטריים אל מחוץ לעזה, וכך עשה גם חמאס, אם כי במידה פחותה. האמצעים שנקטו הרשויות הישראליות כוללים הארכת משך הטיפול בהיתרי יציאה, עלייה במספר הסירובים והאיסורים על הגשה חוזרת של בקשה להיתר למשך שנה, הגבלות על סוג הפריטים שמותר להוציא אל מחוץ לעזה, ונהלי מעבר חדשים במסוף כלי הרכב. רשויות חמאס הקימו נקודת רישום חדשה בכניסה לעזה. אמצעים אלה הגבירו את האי־ודאות, העיכובים והמכשולים הלוגיסטיים, ונודעות להם השלכות שליליות על הפעולות ההומניטריות. האו״ם ממשיך לשאת ולתת עם כל הגורמים הרלבנטיים בישראל ובעזה, במאמץ להקל קשיים אלה.
