מרחב הומניטרי

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

המונח "מרחב הומניטרי" מתייחס לסביבה תפעולית המאפשרת לגורמים הומניטריים להגיש סיוע ולספק שירותים על פי עקרונות הומניטריים ובהתאם למשפט ההומניטרי הבינלאומי. בשטח הפלסטיני הכבוש מתמודדים ארגונים הומניטריים עם שורה של מכשולים שהרשויות הישראליות מציבות בפני גישה של אנשי סגל והחומרים הדרושים למיזמים הומניטריים, ואשר פוגעים ביכולתם לספק לפלסטינים סיוע והגנה. מכשולים אלה כוללים הגבלות פיסיות ומנהליות על הגישה והתנועה של אנשי סגל, במיוחד עובדים מקומיים, הגבלות על משלוח חומרים הדרושים למיזמים הומניטריים, והגבלת יישומם של מיזמי בנייה, הרחבה או שיקום תשתית ברצועת עזה ובשטח C של הגדה המערבית. ברצועת עזה, מדיניות הקשורה במלחמה בטרור ומדיניות "איסור ניהול מגעים" שאימצו מדינות ותורמים רבים, האוסרת על מגעים עם חמאס או כל אחד מהארגונים החמושים האחרים, ולו ברמה התפעולית, מכשילים אף הם פעולת הומניטריות. גם הרשויות בפועל בעזה מסכלות את עבודתם של ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים.

מאמרים והודעות לעיתונות

13 מאי 2018 |

סוכנויות הומניטריות הפועלות ברצועת עזה הזהירו היום כי סגירה ממושכת של מעבר כרם שלום, שהוא הנקודה היחידה כמעט להכנסת סחורות לעזה, עלולה להחריף את המצב הקשה ממילא של השירותים והמקורות מחיה.

13 מאי 2018 |

המתאם ההומניטרי, ג׳יימי מקגולדריק, קרא היום להגן על פלסטינים, במיוחד ילדים ואנשי סגל רפואי, בהקשר של ההפגנות המתקיימות בשטח הפלסטיני הכבוש, ולמפגינים קרא להימנע ממעשים המונעים את תפקודה של נקודת הכניסה הראשית למשלוחים הומניטריים אל רצועת עזה.

17 ינואר 2018 |
קהילת ח׳אן אל־אחמר שבשטח C. תצלום: אונר״א

ההפחתה המשמעותית במימון לאונר״א, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם, מעוררת בי דאגה עמוקה. מימון זה הכרחי למתן סיוע הומניטרי בשטח הפלסטיני הכבוש. כ־2.5 מיליון פלסטינים בשטח זה, שהם כמחצית מכלל האוכלוסייה, זקוקים לסיוע הומניטרי, בהם 1.4 מיליון פליטים פלסטינים, הנמנים עם הקבוצות הפגיעות והחלשות ביותר בשטח הפלסטיני הכבוש. ההפחתה מדאיגה במיוחד נוכח הירידה הכללית במימון הומניטרי בשטח הפלסטיני הכבוש בשנים האחרונות.

15 ינואר 2018 |

ירידה משמעותית ניכרה בשנת 2017 במספר הפלסטינים שהורשו להיכנס לעזה ולצאת אותה לעומת שנת 2016. במעבר ארז, התנועה דרך ישראל פחתה מאז אמצע 2016. גישת פלסטינים דרך רפיח, המעבר שבשליטת מצרים, פחתה גם היא במשך השנה, מרמה שמלכתחילה הייתה נמוכה במיוחד. עם ההסלמה בפילוג הפלסטיני מבית, במהלך מרבית שנת 2017 הוגבלה גם הגישה לטיפול רפואי, מאחר שמשרד הבריאות של הרשות הפלסטינית עיכב או הקפיא תשלומים עבור מטופלים שהופנו לטיפול רפואי מחוץ לעזה.

13 דצמבר 2016 |

במהלך 2016 גברו ההגבלות הישראליות על כניסת אנשי סגל מקומיים של ארגוני סיוע אל רצועת עזה ויציאתם ממנה. שיעור הסירובים לבקשות להיתרים שהגישו אנשי סגל מקומיים של סוכנויות או״ם עלה חדות, מ־4% ב־2015 ל־40% ברבעון השלישי של 2016 (ראו תרשים להלן). המידע הזמין מצביע על עלייה גם בשיעור הסירובים לבקשות של אנשי סגל מקומיים של סוכנויות הומניטריות אחרות.

6 ספטמבר 2016 |
מעבר ארז / צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

כחלק מ"מדיניות הבידול" שנועדה להפריד בין פלסטינים תושבי הגדה המערבית לפלסטינים תושבי רצועת עזה, אוסרות הרשויות הישראליות על מעבר של פלסטינים אל עזה וממנה. הן מאשרות באופן חריג מעבר של מי שנכללים בקטגוריות מסוימות, בעיקר אנשי עסקים וסוחרים, מטופלים רפואיים ומלוויהם ועובדי ארגונים בינלאומיים שקיבלו היתרים ישראליים. במסגרת ההקלות בהגבלות הגישה, בעקבות מעשי האיבה ב־2014, בשנת 2015 היה מספר הפלסטינים בקטגוריות החריגות שהורשו לעבור במעבר ארז כפול ויותר לעומת מספרם בשנה הקודמת. ואף על פי כן, המספרים נותרים נמוכים משמעותית ממספר היוצאים בתחילת האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, כשמדי יום עברו במעבר ארז כ־26 אלף פלסטינים, למגוון מטרות רחב יותר. ב־2016 מראים הנתונים לחודש יולי ירידה של 15% במספר היוצאים מעזה לעומת הממוצע החודשי למחצית הראשונה של השנה, כאשר במספר אנשי העסקים והסוחרים היוצאים את עזה ניכרה ירידה של 27%.