ההשפעה ההומניטרית של ההתנחלויות

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

מאז 1967 הוקמו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, כ־250 התנחלויות ומאחזים, תוך הפרה של המשפט הבינלאומי. התנחלויות הן גורם מרכזי לפגיעוּת הומניטרית. להקמתן ולהרחבתן הבלתי פוסקת של התנחלויות נודעה השפעה שלילית על תנאי החיים של פלסטינים, מאחר שהן גורמות לאובדן רכוש ומקורות מחיה, להגבלות על גישה לשירותים ולשורה של סכנות לביטחון הפיסי, המעוררים בתורם צורך בסיוע ובאמצעי הגנה מצד הקהילה ההומניטרית. כמה מפגיעות אלה קשורות למתקפות שמבצעים מתנחלים נגד פלסטינים, ולהיעדר אכיפת חוק נאותה על ידי הרשויות הישראליות.

לקריאה מקוונת של נתונים על אלימות מתנחלים ראו את הדשבורד המקוון של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בנושא פרופיל הפגיעוּת של קהילות פלסטיניות בשטח C והדוחות השבועיים בנושא הגנה על אזרחים.

מאמרים והודעות לעיתונות

17 דצמבר 2019 |

רוב עתודות הקרקע בנפת בית לחם הוקצו לשימוש הצבא הישראלי ומתנחלים: בשיר סוס, נשיא אגודת החקלאים של בית ג׳אלה, הוא הבעלים – יחד עם אחיו – של מספר חלקות אדמה באזור אל־מח׳רור שבבית ג׳אלה, בנפת בית לחם. אזור אל־מח׳רור משתרע על פני כ־3,000 דונם, ובנוסף על בית ג׳אלה כולל גם אדמות שבאופן מסורתי היו בשימוש הכפרים אל־ולג׳ה, בתיר, חוסאן, ואדי פוכין ונחלין (ראו מפה). עצי המשמש, הזית, התאנה והשקד באל־מח׳רור, המושקים במי מעיינות טבעיים, מהווים מקור מחיה חשוב לחקלאים מקהילות אלה.

19 נובמבר 2019 |
Hiyam Ahmad Jumaa, and her two sons in front of “Barrier Gate 105”, outside of Beit Surik village (Ramallah), 31 October, 2019. ©  Photo by OCHA

מסיק הזיתים השנתי המתקיים מדי שנה בין אוקטובר לנובמבר הוא אירוע כלכלי, חברתי ותרבותי מרכזי עבור פלסטינים. בגדה המערבית נטועים יותר מ־10 מיליון עצי זית על אדמות בשטח כ־860 אלף דונם, נתון המייצג 47% מכלל האדמה החקלאית המעובדת. זיתים ושמן הזית מהווים מקור הכנסה ראשוני או משני עבור בין 80 אלף ל־100 אלף משפחות, ובנוסף מעסיק הענף מספר רב של עובדים לא מקצועיים ויותר מ־15% מהנשים העובדות. לדברי ארגון המזון והחקלאות של האו״ם, מעריכים כי בשנת 2019 יגיע יבול שמן הזית בגדה המערבית לשיא של 27 אלף טונות, גידול של 84% לעומת השנה הקודמת. יבול השיא הצפוי השנה נובע מהסירוגיוּת, כלומר נטיית הזית לשאת פרי לסירוגין, "עונה דלה ועונה שופעת", ולהתפשטות פחותה של זבוב הזית בעונה הנוכחית.

9 אוגוסט 2019 |
أفراد من عائلة صيام الكبيرة يشاهدون إخلاء أقاربهم من منزلهم، 10 تموز/يوليو 2019

עמותת מתנחלים מגבירה את נוכחותה בשכונות פלסטיניות: על פי הערכות, כיום תלויים ועומדים הליכי פינוי נגד 199 משקי בית פלסטיניים, רובם ביוזמת עמותות מתנחלים, ובהקשר זה עלולים להיעקר מבתיהם 877 בני אדם, בהם 391 ילדים. לפינוי עלולות להיות השלכות גופניות, חברתיות, כלכליות ורגשיות חמורות על המשפחות הנפגעות.

18 מרץ 2019 |
TIPH members patrolling the closed military area of Tel Rumedia, in H2 Hebron, 6 February, 2018. © Photo by OCHA.

צוות המשקיפים הבינלאומי הזמני בחברון (TIPH) עזב את שטח H2 של העיר לאחר שממשלת ישראל החליטה שלא לחדש את המנדט שלו מעבר ל־31 בינואר 2019. בשילוב עם הגברת ההטרדות וההגבלות המוטלות על תושבים ועל גורמים נוספים המספקים נוכחות הגנתית באזור, הדבר מגביר את הסיכונים בתחום ההגנה שהאוכלוסייה מתמודדת איתם, במיוחד תלמידים. בהערותיו לוועדה למימוש הזכויות הבלתי מעורערות של העם הפלסטיני, הביע מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש את צערו על החלטתה של ישראל שלא לחדש את המנדט של צוות המשקיפים. הוא הביע את תקוותו שניתן יהיה להגיע להסכם "שישמר את ההסדר רב הערך, הקיים זה זמן רב".

13 פברואר 2019 |
السيد الصباغ يقف أمام منزل أسرته، كانون الأول/ديسمبر 2018  © - تصوير مكتب الأمم المتحدة لتنسيق الشؤون الإنسانية

המתאם ההומניטרי מטעם האו״ם קרא לעצור את סילוקם. בעקבות התפתחויות מהעת האחרונה, פליטים פלסטינים ממשפחת סבאר׳, השוכנים בשכונת שייח׳ ג׳ראח שבירושלים המזרחית, נמצאים כעת בסכנה קרבה של פינוי בכוח מביתם, לאחר מאבק משפטי ממושך עם עמותת מתנחלים. בבית גרים היום שלושים ושניים בני המשפחה, בהם שישה ילדים; לפחות 19 בני אדם נוספים ייפגעו מאובדן הבית. סילוקם עלול לעלות לכדי העברה בכפייה, שהיא הפרה חמורה של אמנת ג׳נבה הרביעית. פינוי בכוח בניגוד למשפט הבינלאומי הוא גם הפרה של הזכות לדיור נאות ושל הזכות לפרטיות, ועלול להיות מנוגד גם לזכויות אדם נוספות.

23 ינואר 2019 |
Rehabilitation works at the Khatib family home in Hebron. Photo: GVC

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: ישראל מחזיקה בשליטה ישירה ביותר מ־20% מהעיר חברון, שטח המכונה H2, שבו גרים כ־40 אלף פלסטינים וכמה מאות מתנחלים, החיים בחמישה מתחמי התנחלות. מדיניות ונהגים שהרשויות הישראליות מיישמות בנימוק של שיקולי ביטחון הובילו להעברה בכפייה של פלסטינים מבתיהם בעיר חברון, והפכו את מה שהיה בעבר אזור משגשג ל"עיר רפאים". תנאי החיים של אותם פלסטינים שנותרו בשטחים הסגורים והמוגבלים נפגעו בהדרגה, לרבות בכל האמור בשירותים בסיסיים ובמקורות מחיה.