ההשפעה ההומניטרית של ההתנחלויות

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

מאז 1967 הוקמו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, כ־250 התנחלויות ומאחזים, תוך הפרה של המשפט הבינלאומי. התנחלויות הן גורם מרכזי לפגיעוּת הומניטרית. להקמתן ולהרחבתן הבלתי פוסקת של התנחלויות נודעה השפעה שלילית על תנאי החיים של פלסטינים, מאחר שהן גורמות לאובדן רכוש ומקורות מחיה, להגבלות על גישה לשירותים ולשורה של סכנות לביטחון הפיסי, המעוררים בתורם צורך בסיוע ובאמצעי הגנה מצד הקהילה ההומניטרית. כמה מפגיעות אלה קשורות למתקפות שמבצעים מתנחלים נגד פלסטינים, ולהיעדר אכיפת חוק נאותה על ידי הרשויות הישראליות.

לקריאה מקוונת של נתונים על אלימות מתנחלים ראו את הדשבורד המקוון של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בנושא פרופיל הפגיעוּת של קהילות פלסטיניות בשטח C והדוחות השבועיים בנושא הגנה על אזרחים.

מאמרים והודעות לעיתונות

5 יוני 2018 |
מתחם התנחלות בשכנת סילואן, ירושלים המזרחית, נובמבר 2014 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בעשורים האחרונים השתלטו עמותות מתנחלים, בתמיכת הרשויות הישראליות, על נכסים בשכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית והקימו בהן מספר מתחמי התנחלויות. רוב העתירות שהוגשו נגדן בבתי משפט ישראליים עלו בתוהו. המשפט הבינלאומי קובע כי התנחלויות אינן חוקיות.

5 יוני 2018 |

מאז תחילת 2017 גברה אלימות מתנחלים נגד פלסטינים. בין ינואר לאפריל 2018 תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים 84 תקריות המיוחסות למתנחלים שבהן נפגעו פלסטינים (27 תקריות) או נגרם נזק לרכוש פלסטיני (57 תקריות). בממוצע חודשי זו רמת התקריות הגבוהה ביותר שתועדה מאז סוף 2014, והיא מייצגת גידול של 50% לעומת שנת 2017 ושל 162% לעומת שנת 2016 (ראו תרשים). בכירים בשירותי הביטחון הישראליים הביעו חשש ממגמה זו, ועל פי דיווחים תגברו את נוכחותם ב"אזורי חיכוך", במיוחד ליד ההתנחלות יצהר שבצפון הגדה המערבית.

15 דצמבר 2017 |
חקלאים פלסטינים מוסקים זיתים ליד ההתנחלות אלון מורה, פעילות המצריכה תיאום מוקדם, כפר עזמוט, 31 באוקטובר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

עונת מסיק הזיתים 2017, שנמשכה מאמצע ספטמבר ועד אמצע נובמבר בקירוב, התנהלה באופן חלק יחסית, כפי שעולה מדיווחים. עם זאת, עלייה בתקריות של אלימות מתנחלים, לרבות גניבה ונזק לעצי זית, והגבלות על גישה למטעי זיתים בין גדר ההפרדה לקו הירוק וליד התנחלויות, המשיכו להקשות על חקלאים פלסטינים.

10 נובמבר 2017 |
חקלאים מבורקה מפנים סלעים שבהן השתמשו מתנחלים לחסום את הדרך אל אדמותיהם, בורקה, אוקטובר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

תפיסת אדמות בבעלות פרטית פלסטינית לשם הקמת התנחלויות והרחבתן הייתה תופעה נפוצה בתחילת הכיבוש הישראלי. בשנים האחרונות נעשו מעשים אלה בעיקר על ידי מתנחלים, ללא היתר או הרשאה רשמיים, אבל לעיתים קרובות בהסכמתן בתמיכתן הפעילה של הרשויות הישראליות. אובדן הרכוש ומקורות המחיה, הגבלת הגישה לשירותים ושורה של סיכוני הגנה הנובעים מפעולות אלה יצרו ביקוש לסיוע ולאמצעי הגנה מצד הקהילה ההומניטרית.

5 אוגוסט 2017 |

למרות אמצעי מנע שנקטו הרשויות הישראליות, החששות בגין אי־מיצוי דין נותרו בעינם. אלימות מתנחלים ואכיפת חוק לקויה על ידי הרשויות הישראליות מהוות זה מכבר מקור לחששות. שתיהן פגעו בביטחון הפיסי של עשרות אלפי פלסטינים בחלקים מסוימים של הגדה המערבית וביכולתם להתפרנס מחקלאות, ויצרו צורך בסיוע ובהגנה מצד גורמים הומניטריים, במיוחד עבור קבוצות חלשות כגון ילדים ונשים. התערבויות הומניטריות בתיאום כוח המשימה לענייני הגנה כוללות הצבת נוכחות הגנתית באזורים בסיכון גבוה; תמיכה פסיכו־חברתית לקורבנות; התקנת תשתית הגנתית (ראו מקרה מבחן); תיעוד מקרים וקידום מדיניות בנושא; וייעוץ משפטי.

25 מאי 2017 |
סלילת כביש עוקף א־נבי אליאס, אפריל 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

הרשויות הישראליות בונות כעת כביש חדש באורך 2.5 ק״מ על אדמה פלסטינית; הכביש יעקוף קטע של כביש 55 העובר בכפר א־נבי אליאס (נפת קלקיליה). כבר עתה נודעות לבנייה השלכות על המחייה וזכויות הקניין של תושבי הכפר (המונים כ־1,500 נפש), וצופים כי ההשלכות השליליות יגברו עם השלמת הכביש. על פי דיווחים, הרשויות הישראליות מתכננות לבנות לפחות שני כבישים עוקפים נוספים לאורך כביש 60: כביש אחד ליד הכפר חווארה (נפת שכם) והשני ליד מחנה הפליטים אל־ערוב (נפת חברון).