ההשפעה ההומניטרית של ההתנחלויות

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

מאז 1967 הוקמו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, כ־250 התנחלויות ומאחזים, תוך הפרה של המשפט הבינלאומי. התנחלויות הן גורם מרכזי לפגיעוּת הומניטרית. להקמתן ולהרחבתן הבלתי פוסקת של התנחלויות נודעה השפעה שלילית על תנאי החיים של פלסטינים, מאחר שהן גורמות לאובדן רכוש ומקורות מחיה, להגבלות על גישה לשירותים ולשורה של סכנות לביטחון הפיסי, המעוררים בתורם צורך בסיוע ובאמצעי הגנה מצד הקהילה ההומניטרית. כמה מפגיעות אלה קשורות למתקפות שמבצעים מתנחלים נגד פלסטינים, ולהיעדר אכיפת חוק נאותה על ידי הרשויות הישראליות.

לקריאה מקוונת של נתונים על אלימות מתנחלים ראו את הדשבורד המקוון של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בנושא פרופיל הפגיעוּת של קהילות פלסטיניות בשטח C והדוחות השבועיים בנושא הגנה על אזרחים.

מאמרים והודעות לעיתונות

5 אוגוסט 2017 |

למרות אמצעי מנע שנקטו הרשויות הישראליות, החששות בגין אי־מיצוי דין נותרו בעינם. אלימות מתנחלים ואכיפת חוק לקויה על ידי הרשויות הישראליות מהוות זה מכבר מקור לחששות. שתיהן פגעו בביטחון הפיסי של עשרות אלפי פלסטינים בחלקים מסוימים של הגדה המערבית וביכולתם להתפרנס מחקלאות, ויצרו צורך בסיוע ובהגנה מצד גורמים הומניטריים, במיוחד עבור קבוצות חלשות כגון ילדים ונשים. התערבויות הומניטריות בתיאום כוח המשימה לענייני הגנה כוללות הצבת נוכחות הגנתית באזורים בסיכון גבוה; תמיכה פסיכו־חברתית לקורבנות; התקנת תשתית הגנתית (ראו מקרה מבחן); תיעוד מקרים וקידום מדיניות בנושא; וייעוץ משפטי.

11 מרץ 2017 |
סאלם מג׳בל אל־באבא בין חורבות ביתו ההרוס, ינואר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

התפתחויות שחלו מאז תחילת 2017 יצרו לחץ נוסף על קהילות בדואיות פלסטיניות השוכנות בשטח שהרשויות הישראליות הקצו לתוכנית ההתנחלות E1 ולהרחבת ההתנחלות מעלה אדומים ומזרח נפת ירושלים ובקרבת שטח זה. 18 הקהילות הללו נמנות עם קבוצה גדולה יותר של 46 קהילות בדואיות במרכז הגדה המערבית, שהרשויות הישראליות מבקשות "להעביר" לשלושה אתרים שיועדו לכך.

11 מרץ 2017 |
מעין ובריכות עין אל־כבירה, שהתנחלות אלון מורה השתלטה עליהם והפכה אותם לאתר תיירות, נובמבר 2016 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

שלושת מקרי המבחן שהובאו בגיליונות הקודמים של המעקב ההומניטרי תיארו את מאמציהם המתמשכים של מתנחלים להגדיל את שליטתם המרחבית בשטחים ובמשאבים הטבעיים שסביב התנחלויות, וזאת באמצעות פיתוח של תשתיות ופעילויות חדשות, בצד ניסיונות לסלק נוכחות פלסטינית.

10 פברואר 2017 |
ההתנחלות אלון מורה (שנכון לעכשיו אוכלוסייתה מונה כ־1,800 תושבים) הוקמה ב־1979 ליד הכפר רוּגֵ׳ייב (נפת שכם), על אדמה בבעלות פרטית פלסטינית שהופקעה על ידי הצבא בנימוק של צורך צבאי. בעלי האדמה עתרו לבג״ץ, ושם נקבע כי ההפקעה אינה חוקית מתוקף המשפט ההומניטרי הבינלאומי והשופטים הורו על פינוי האדמה והשבתה לבעליה הפלסטינים. כעבור כמה חודשים הועברה ההתנחלות לאתר סמוך, שנרשם כ"אדמת מדינה", ובאתר זה היא נמצאת עד היום.
10 פברואר 2017 |
במהלך ינואר 2017 תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם, על ידי הרשויות הישראליות, של 140 מבנים, הריסות שגרמו לעקירתם של כ־240 פלסטינים ופגעו ב־4,000 פלסטינים נוספים. מספר המבנים שנהרסו במהלך החודש הראשון של השנה היה גבוה ביותר מ־50% מהממוצע החודשי של המבנים שנהרסו בשנת 2016 (91). כל ההריסות הללו בוצעו בשטח C ובירושלים המזרחית בנימוק של היעדר היתרי בנייה, אף שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיג היתר כזה.
11 ינואר 2017 |

עונת מסיק הזיתים 2016, שנמשכה מ־15 באוקטובר עד סוף נובמבר, התנהלה באופן חלק יחסית, כפי שעולה מדיווחים. עם זאת, תקריות פזורות של אלימות מתנחלים והגבלות על גישה למטעי זיתים הממוקמים בין גדר ההפרדה לקו הירוק וליד התנחלויות המשיכו להקשות על חקלאים פלסטינים.