ההשפעה ההומניטרית של ההתנחלויות

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

מאז 1967 הוקמו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, כ־250 התנחלויות ומאחזים, תוך הפרה של המשפט הבינלאומי. התנחלויות הן גורם מרכזי לפגיעוּת הומניטרית. להקמתן ולהרחבתן הבלתי פוסקת של התנחלויות נודעה השפעה שלילית על תנאי החיים של פלסטינים, מאחר שהן גורמות לאובדן רכוש ומקורות מחיה, להגבלות על גישה לשירותים ולשורה של סכנות לביטחון הפיסי, המעוררים בתורם צורך בסיוע ובאמצעי הגנה מצד הקהילה ההומניטרית. כמה מפגיעות אלה קשורות למתקפות שמבצעים מתנחלים נגד פלסטינים, ולהיעדר אכיפת חוק נאותה על ידי הרשויות הישראליות.

לקריאה מקוונת של נתונים על אלימות מתנחלים ראו את הדשבורד המקוון של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בנושא פרופיל הפגיעוּת של קהילות פלסטיניות בשטח C והדוחות השבועיים בנושא הגנה על אזרחים.

מאמרים והודעות לעיתונות

9 אוגוסט 2018 |
בית בא־דווא שנהרס באוקטובר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

התפתחויות מהעת האחרונה החריפו את פגיעותם של פלסטינים החיים בתוך שטח במזרח נפת שכם, שהוגדר בשנות השבעים כשטח סגור לאימונים צבאיים ישראליים, "שטח אש 904א", או תלויים בגישה אליו. התפתחויות אלה כללו תרגילים צבאיים שהיו כרוכים בעקירה זמנית, נזק לרכוש, שיבוש החיים והגבלות גישה חדשות. בשנים האחרונות הוגברו פעילויות ההתנחלות בשטח זה, לרבות אלימות והפחדה, בצד צמצום הנוכחות הפלסטינית.

10 יולי 2018 |
שכונת בטן אל־הווא, סילואן, ירושלים המזרחית / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בעשורים האחרונים השתלטו עמותות מתנחלים, בתמיכת הרשויות הישראליות, על נכסים הממוקמים בתוך שכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית והקימו בהם מתחמי התנחלות. ההתנחלויות הללו מרוכזות באזור המכונה "האגן הקדוש": הרובע המוסלמי והרובע הנוצרי של העיר העתיקה, סילואן, שייח׳ ג׳ראח, א־טור (הר הזיתים), ואדי ג׳וז, ראס אל־עמוד וג׳בל מוכבר. מרבית העתירות שהוגשו לבתי המשפט הישראליים בתיקים אלה נכשלו. המשפט הבינלאומי קובע כי התנחלויות אינן חוקיות.

5 יוני 2018 |
מתחם התנחלות בשכנת סילואן, ירושלים המזרחית, נובמבר 2014 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בעשורים האחרונים השתלטו עמותות מתנחלים, בתמיכת הרשויות הישראליות, על נכסים בשכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית והקימו בהן מספר מתחמי התנחלויות. רוב העתירות שהוגשו נגדן בבתי משפט ישראליים עלו בתוהו. המשפט הבינלאומי קובע כי התנחלויות אינן חוקיות.

5 יוני 2018 |

מאז תחילת 2017 גברה אלימות מתנחלים נגד פלסטינים. בין ינואר לאפריל 2018 תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים 84 תקריות המיוחסות למתנחלים שבהן נפגעו פלסטינים (27 תקריות) או נגרם נזק לרכוש פלסטיני (57 תקריות). בממוצע חודשי זו רמת התקריות הגבוהה ביותר שתועדה מאז סוף 2014, והיא מייצגת גידול של 50% לעומת שנת 2017 ושל 162% לעומת שנת 2016 (ראו תרשים). בכירים בשירותי הביטחון הישראליים הביעו חשש ממגמה זו, ועל פי דיווחים תגברו את נוכחותם ב"אזורי חיכוך", במיוחד ליד ההתנחלות יצהר שבצפון הגדה המערבית.

15 דצמבר 2017 |
חקלאים פלסטינים מוסקים זיתים ליד ההתנחלות אלון מורה, פעילות המצריכה תיאום מוקדם, כפר עזמוט, 31 באוקטובר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

עונת מסיק הזיתים 2017, שנמשכה מאמצע ספטמבר ועד אמצע נובמבר בקירוב, התנהלה באופן חלק יחסית, כפי שעולה מדיווחים. עם זאת, עלייה בתקריות של אלימות מתנחלים, לרבות גניבה ונזק לעצי זית, והגבלות על גישה למטעי זיתים בין גדר ההפרדה לקו הירוק וליד התנחלויות, המשיכו להקשות על חקלאים פלסטינים.

10 נובמבר 2017 |
חקלאים מבורקה מפנים סלעים שבהן השתמשו מתנחלים לחסום את הדרך אל אדמותיהם, בורקה, אוקטובר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

תפיסת אדמות בבעלות פרטית פלסטינית לשם הקמת התנחלויות והרחבתן הייתה תופעה נפוצה בתחילת הכיבוש הישראלי. בשנים האחרונות נעשו מעשים אלה בעיקר על ידי מתנחלים, ללא היתר או הרשאה רשמיים, אבל לעיתים קרובות בהסכמתן בתמיכתן הפעילה של הרשויות הישראליות. אובדן הרכוש ומקורות המחיה, הגבלת הגישה לשירותים ושורה של סיכוני הגנה הנובעים מפעולות אלה יצרו ביקוש לסיוע ולאמצעי הגנה מצד הקהילה ההומניטרית.