בריאות ותזונה

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

מערכת הבריאות בשטח הפלסטיני הכבוש פועלת תחת לחץ כבד הנובע מההשפעות השליליות של הכיבוש, המצור, גידול האוכלוסייה המהיר, היעדר משאבים פיננסיים מספיקים ומחסור באספקה בסיסית. ברצועת עזה, שנים של מצור והגבלות תנועה המוטלות על בני אדם וחומרים, לרבות משאבים רפואיים, יחד עם הפילוג הפלסטיני מבית, הובילו להידרדרות חמורה בזמינותם של שירותי בריאות ובאיכותם. מעשי האיבה ב־2014 הטילו עול נוסף על מערכת הבריאות. בגדה המערבית המקור המרכזי לדאגה הוא היעדר גישה לשירותי בריאות איכותיים ובני השגה. קהילות רבות, במיוחד בשטח C, מתמודדות עם גישה מוגבלת לטיפול רפואי בסיסי בשל אי־ודאות הנובעת מן הנוכחות והפעולות של מחסומים ואלימות מתנחלים. הגבלות על חופש התנועה של מטופלים ואמבולנסים מדאיגות במיוחד עבור מי שזקוקים לשירותי רפואת מומחים בבתי החולים בירושלים המזרחית.

מאמרים והודעות לעיתונות

8 אוקטובר 2018 |
חלוקה של סיוע במזון מטעם אונר״א / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

המימון עבור פעילות הומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש הגיע לשפל של כל הזמנים. עד סוף ספטמבר הושגו רק 159 מיליון דולר מתוך 539.6 מיליון דולר הנדרשים ליישום תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2018 במלואה. תוכנית זו מגלמת אסטרטגיה משותפת לסוכנויות רבות עבור הקהילה ההומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש והיא שימשה בסיס לבקשת מימון משותפת מטעם סוכנויות אלה. עד כה התקבל מימון עבור תוכנית המענה ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש בשיעור של 30% בלבד, נתון נמוך משמעותית מהממוצע העולמי העכשווי, העומד על 42%.

8 אוקטובר 2018 |

פלסטינים תושבי עזה הרוצים לצאת את המובלעת יכולים לעשות זאת רק דרך מעבר ארז שבשליטת ישראל או מעבר רפיח שבשליטת מצרים. למעבר ארז נודעה חשיבות רבה ביותר משום שהוא חולש על תנועת בני אדם בין עזה לבין גדה המערבית, דרך ישראל. מאז תחילת שנות התשעים נדרשו תושביה הפלסטינים של עזה להצטייד בהיתר כדי לצאת דרך מעבר ארז. במסגרת מדיניות שיושמה מאז תחילת האינתיפאדה השנייה, בספטמבר 2000 – ואשר הוחמרה אחרי יוני 2007 בנימוק של שיקולים ביטחוניים, בעקבות השתלטות חמאס על עזה – רק בני אדם הכלולים בקטגוריות ספציפיות שישראל הגדירה זכאים להיתר יציאה, בכפוף לבדיקה ביטחונית.

17 ספטמבר 2018 |

​היום הודיע המתאם ההומניטרי, ג׳יימי מקגולדריק, על הקצאת מיליון דולר מכספי "הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש" כדי למנוע קריסה של שירותים מצילי־חיים ברצועת עזה. המימון יועבר לתוכנית דלק החירום, הפועלת בסיוע האו״ם ומספקת דלק חירום בעיקר להפעלת גנרטורים המשמשים כגיבוי בכ־250 מתקני בריאות, מים ותברואה חיוניים ברצועת עזה.

11 ספטמבר 2018 |
ייצוב של מטופל בנקודת ייצוב טראומה רפואית בשטח / © צילום: ארגון הבריאות העולמי

מאז 30 במרס 2018 עלה משמעותית מספר הנפגעים הפלסטינים ברצועת עזה, בשל הפגנות המוניות שהתקיימו לאורך גדר המערכת עם ישראל, ובמידה פחותה יותר בשל מעשי איבה ותקריות אחרות. כדי לתת מענה למשבר זה העניקו סוכנויות הומניטריות עדיפות לשלושה תחומי התערבות: רפואת חירום, מעקב בתחום ההגנה ותמיכה נפשית ופסיכו־חברתית. המימון הכולל הדרוש להתערבויות אלו מ־30 במרס ועד לסוף 2018 הוא 43.8 מיליון דולר, ומתוכו גויסו עד כה 22.7 מיליון, כך שנותר חסר של 21.1 מיליון.

5 ספטמבר 2018 |

השבוע תועבר למתקנים חיוניים ברצועת עזה שארית מלאי דלק החירום המסופק באמצעות האו״ם. במכתב ששיגר לקהילת המדינות התורמות ביקש המתאם ההומניטרי, ג׳יימי מקגולדריק, סיוע מיידי לתוכנית שהאו״ם מפעיל, המספקת דלק חירום מציל־חיים להפעלת גנרטורים המשמשים כגיבוי במרכזי רפואה חיוניים ובמתקני מים ותברואה ברצועת עזה. התרומות שהתקבלו מאז תחילת 2018 אזלו

9 אוגוסט 2018 |
אחלאם מצטרפת לילדיה השוחים בחוף של מחנה דיר אל־בלח. צילום: רהאף בטניג׳י / אוקספם 2018

גרעון החשמל העצום הפוגע ברצועת עזה, בצד המחסור רב השנים בתשתית תברואה נאותה, ממשיכים להביא לידי כך שמדי יום מוזרמים לים בממוצע 108-100 מיליון ליטר של קולחים מאיכות ירודה. מצב זה יוצר סכנות בריאותיות וסביבתיות חמורות, במיוחד בעונת הקיץ שבה הרחצה בים היא אחת מפעילויות הנופש המועטות העומדות לרשות אוכלוסיית עזה. לדברי ארגון הבריאות העולמי, מחלות הקשורות במים אחראיות ליותר מרבע ממקרי החולי והן הגורם העיקרי לתחלואת ילדים ברצועת עזה. בעתיד הקרוב עלולה פעולתם הנוכחית של מתקני טיהור שפכים להיפגע עוד יותר, בשל פערי המימון שעימם מתמודדת תוכנית האו״ם לחלוקת דלק החירום להפעלת גנרטורים המשמשים כגיבוי במתקנים חיוניים, וכן החמרת המצור לא מכבר.