בריאות ותזונה

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

מערכת הבריאות בשטח הפלסטיני הכבוש פועלת תחת לחץ כבד הנובע מההשפעות השליליות של הכיבוש, המצור, גידול האוכלוסייה המהיר, היעדר משאבים פיננסיים מספיקים ומחסור באספקה בסיסית. ברצועת עזה, שנים של מצור והגבלות תנועה המוטלות על בני אדם וחומרים, לרבות משאבים רפואיים, יחד עם הפילוג הפלסטיני מבית, הובילו להידרדרות חמורה בזמינותם של שירותי בריאות ובאיכותם. מעשי האיבה ב־2014 הטילו עול נוסף על מערכת הבריאות. בגדה המערבית המקור המרכזי לדאגה הוא היעדר גישה לשירותי בריאות איכותיים ובני השגה. קהילות רבות, במיוחד בשטח C, מתמודדות עם גישה מוגבלת לטיפול רפואי בסיסי בשל אי־ודאות הנובעת מן הנוכחות והפעולות של מחסומים ואלימות מתנחלים. הגבלות על חופש התנועה של מטופלים ואמבולנסים מדאיגות במיוחד עבור מי שזקוקים לשירותי רפואת מומחים בבתי החולים בירושלים המזרחית.

מאמרים והודעות לעיתונות

24 מרץ 2020 |
© צילום: ארגון הבריאות העולמי

ב־22 במרס הטילה הרשות הפלסטינית עוצר בן 14 יום בגדה המערבית. העוצר מחייב בני אדם להישאר בבתיהם, למעט לצורך קניית מזון ותרופות, או במקרי חירום. שני נדבקים ראשונים בנגיף COVID-19 התגלו בעזה; 1,400 בני אדם שוהים ב־21 מרכזי בידוד ברחבי הרצועה, בתנאים לא רעועים. עד כה גויסו פחות מ־23% מהמימון הדרוש ליישום תוכנית המענה הבין־סוכנותית לנגיף COVID-19 לשלושת החודשים הקרובים.

14 פברואר 2020 |
Mobile clinic gynecologist, Dr Watan Rajab. Credit: WHO/Alice Plate

באוהל מאובק זה, המצוי באזור מרוחק בצפון בקעת הירדן, גרות בדרך כלל 11 נשים וילדות ממשפחת דראר׳מה מקהילת הרועים אל־מאלח שבנפת טובאס. אבל בתקופות מסוימות במשך 14 השנים האחרונות תפקד האוהל פעמיים בשבוע כמרפאה והוגש בו טיפול רפואי ראשוני לכמה מתושביו החלשים והפגיעים ביותר של האזור.

23 אוקטובר 2019 |
Sahar and her children. Al Bureij Camp, Gaza (October 2018). ©  Photo by UNFPA

סחר א־נבאהין היא אישה בת 31 שגורלה נקבע במידה רבה נוכח היעדר גישה למידע ולשירותים סדירים ואיכותיים בתחום תכנון המשפחה. היא חיה עם בעלה וששת ילדיהם במחנה אל־בורייג׳ שבנפת מרכז עזה. שלושה מההריונות של סחר לא היו מתוכננים, בשל היעדר אמצעי מניעה זמינים. כיוון שהיא ובעלה אינם מצליחים למצוא עבודה, המשפחה בת שמונה הנפשות חיה בלא כל הכנסות שהן.

15 אוקטובר 2019 |

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: זהו סיפור על סטודנט בן 27 השואף להיות מהנדס מכונות. חייו התהפכו על פיהם כשהיה בסמסטר האחרון ללימודיו באוניברסיטה. ב־18 במאי 2018 הוא נפצע מתחמושת חיה במהלך אחת מהפגנות "צעדת השיבה הגדולה" ליד גדר המערכת הישראלית המקיפה את רצועת עזה.

6 ספטמבר 2019 |
© - تصوير مكتب الأمم المتحدة لتنسيق الشؤون الإنسانية

בעזה, פגיעות גפיים קשות שנגרמו מתחמושת חיה יצרו עומס כבד על מערכת הבריאות, העמוסה ממילא. בין 30 במרס 2018 ל־31 ביולי 2019 נפגעו יותר מ־7,500 פלסטינים מתחמושת חיה שירו כוחות ישראליים במהלך הפגנות "צעדת השיבה הגדולה" לאורך גדר המערכת בין עזה לישראל. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות בשטח הפלסטיני הכבוש, 87% מהפגיעות הללו הן פגיעות גפיים, ופציעות בטן ואגן מהוות כ־5% מכלל הפציעות.

16 יולי 2019 |
©  Photo by WHO

קווי חשמל חדשים ופתרונות חשמל בני־קיימא מחוללים שיפור בשירותי בתי החולים: בעשור האחרון סבלו תושבי רצועת עזה מגרעון חשמל כרוני שפגע בתנאי החיים השבריריים ממילא. מצב זה הידרדר עוד יותר לאחר אפריל 2017, בשל מחלוקות בין הרשויות בפועל בעזה לרשות הפלסטינית שמושבה בגדה המערבית, הנמשכות מאז השתלטות חמאס על עזה בשנת 2007. הכשל ליישב מחלוקת ממושכת בין שתי הרשויות הפלסטיניות סביב סוגיות הנוגעות למתן פטור ממסים לדלק וגביית הכנסות מצרכני חשמל הביא בסופו של דבר את הרשות הפלסטינית לקצץ בתשלומים עבור חשמל בעזה. מצב זה, שאליו היתוספה העצירה באספקת החשמל ממצרים בשל תקלות והאי־יכולת לתקן את קווי הזנה, יצר הפסקות חשמל יזומות שנמשכו 22-20 שעות ביממה. למחסור בחשמל נודעו השלכות קשות על שירותים חיוניים, כגון שירותי בריאות, מים ותברואה, והוא פגע בכלכלה העזתית השבירה ממילא, ובמיוחד במגזרי הייצור והחקלאות. במהלך תקופה זו תיאם האו״ם אספקה של דלק חירום שנרכש במימון תורמים להפעלת גנרטורים, שיבטיחו את פעולתם של כ־250 מתקני בריאות ומים, תברואה והיגיינה חיוניים.