מגדר

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

בשטח הפלסטיני הכבוש, כבמקומות אחרים, לנשים, גברים, ילדים וילדות עשויים להיות צרכים הומניטריים ותחומי פגיעוּת שונים, המבוססים על המגדר שלהם. המדיניות של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש מגבילה קבוצות אלה ופוגעת בהן באופנים שונים, ותפקידי מגדר ויחסי מגדר בחברה הפלסטינית מכתיבים רמות משתנות של גישה למשאבים ולהזדמנויות. עם הגורמים הרלבנטיים המכתיבים את הפגיעוֹת השונות של הכיבוש נמנים הפרות למיניהן של זכויות האדם, פגיעוּת הקשורה במחיה, חלוקת עבודה המבוססת על מגדר, נורמות מפלות והטיה מגדרית אפשרית במבנה הסיוע ההומניטרי. בנוסף על כך, הפילוג הפלסטיני מבית וסמכותה המוגבלת של ממשלת פלסטין בעזה, בשטח C ובירושלים המזרחית מיתוספים על פערים בהגנה משפטית הניתנת לנשים. הקהילה ההומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש אוספת נתונים מפולחים לפי מגדר כדי לשפר את זיהוי הצרכים, לטפל בפגיעוֹּת המבוססת על מגדר ולהבטיח מענה הומניטרי הוגן ויעיל.

מאמרים והודעות לעיתונות

2 יוני 2018 |
תצלום ארכיון

המתאם ההומניטרי, ארגון הבריאות העולמי, נציבות זכויות האדם והמשרד לתיאום עניינים הומניטריים קוראים להגן על אנשי סגל רפואי. גורמי או״ם הביעו זעזוע נוכח הריגתה אתמול של רזאן א־נג׳אר בת ה־21, שהתנדבה במתן מענה רפואי ראשוני. רזאן נהרגה בעת מילוי תפקידה ההומניטרי במסגרת אגודת הסיוע הרפואי הפלסטינית. היא נפגעה בסביבות השעה 18:30 מאש חיה שירו כוחות ישראליים, בעת שניסתה, יחד עם מגישי מענה ראשוני אחרים, להגיע לבני אדם שנפצעו במהלך הפגנות "צעדת השיבה הגדולה" קרוב לגדר המערכת עם ישראל. היא הובהלה לנקודת ייצוב טראומה ומשם הועברה לבית החולים האירופאי בעזה, ובו נקבע מותה מעט אחרי 19:00. עוד שלושה מאנשי הצוות שלה נפצעו.

10 מאי 2018 |
One of the meetings of the GBV Safety Audit Groups with the mothers in Fasayel Coed School on the 5th of February 2018. © Photo by AVSI

על פי הערכות, האלימות בתוך המשפחה, המבוססת על מגדר, היא תופעה משמעותית בהיקפה בשטח הפלסטיני הכבוש. סקר שערכה הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2010 העלה כי 37% מהנשים הפלסטיניות הנשואות היו קורבנות לאלימות מצד בני זוגן, וכי כמעט שני שלישים מהן (65.3%) סיפרו שבחרו שלא לדווח על אלימות זו: רק 0.7% מהנשים הללו ביקשו סיוע מארגונים המתמחים בכך. הסקר הצביע על כך שהאלימות המבוססת על מגדר שכיחה הרבה יותר ברצועת עזה מאשר בגדה המערבית.

5 אפריל 2018 |
אנשי סגל של מועצת הפליטים הנורווגית מראיינים משפחת עקורים בצפון עזה, נובמבר 2017

מעשי האיבה שהתחוללו בין ישראל לבין ארגונים חמושים פלסטיניים מ־7 ביולי ועד 26 באוגוסט 2014 היו ההרסניים ביותר ברצועת עזה מאז תחילת הכיבוש ישראלי ב־1967. בנוסף על 1,460 האזרחים הפלסטינים שנהרגו, 556 מהם ילדים, כ־17,800 יחידות דיור נהרסו או ניזוקו קשות, ועקב כך הפכו כ־100 אלף בני אדם לעקורים פנימיים. שלוש וחצי שנים לאחר הפסקת האש, יותר מ־22 אלף בני אדם (4,162 משפחות) עדיין עקורים (נכון לסוף פברואר 2018). כמתואר להלן, רבים מהם ממשיכים להתגורר בתנאים לא יציבים, כשעתידם המיידי אפוף באי־ודאות.

5 אפריל 2018 |
נבילה מוסא במרפאה הניידת של ארגון Palestinian Medical Relief Society בח׳אן אל־אחמר, מרס 2018 / © צילום: כוח המשימה לענייני בריאות

ליותר מ־220 אלף פלסטינים החיים ב־189 קהילות ברחבי הגדה המערבית אין מרפאת קבע, והם מתמודדים עם קשיים קריטיים בגישה לשירותי בריאות בסיסיים. קהילות אלה כוללות בעיקר את הקהילות הממוקמות בשטח C, בחלקים של העיר חברון שבשליטת ישראל (H2), ובשטחים הסגורים שבין גדר ההפרדה לקו הירוק (מרחב התפר). ברבים ממקרים אלה, הצורך לנסוע בדרכים עוקפות סביב התנחלויות ומחסומים האריך את משך הנסיעה למרפאה הקרובה ביותר. אי־זמינות או עלויות גבוהות של תחבורה יכולות לשבש את הגישה לטיפול רפואי, ובקהילות מסוימות הגישה לשירותי חירום רצופת קשיים משום שאפילו אמבולנסים נתקלים בעיכובים.

8 פברואר 2018 |
סדנא בהקשר של אלימות מבוססת־מגדר שארגן ארגון מקומי לא ממשלתי בעזה בשנת 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

לדברי ארגון הנשים של האו״ם, בשנים האחרונות גברה תשומת הלב לאלימות מבוססת־מגדר בשטח הפלסטיני הכבוש. ב־2010 נחשף בסקר שיזמה הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה כי רמות האלימות במשפחה ירדו בגדה המערבית אך עלו ברצועת עזה, בהשוואה לשנת 2005. העלייה באלימות מבוססת־מגדר ברצועת עזה יוחסה למצב ההומניטרי המידרדר בעקבות המצור שהטילה ישראל לאחר השתלטות חמאס ב־2007, ולהשלכות ההורסניות של סבב מעשי האיבה "עופרת יצוקה" בדצמבר 2008-ינואר 2009.

5 אוגוסט 2017 |

למרות אמצעי מנע שנקטו הרשויות הישראליות, החששות בגין אי־מיצוי דין נותרו בעינם. אלימות מתנחלים ואכיפת חוק לקויה על ידי הרשויות הישראליות מהוות זה מכבר מקור לחששות. שתיהן פגעו בביטחון הפיסי של עשרות אלפי פלסטינים בחלקים מסוימים של הגדה המערבית וביכולתם להתפרנס מחקלאות, ויצרו צורך בסיוע ובהגנה מצד גורמים הומניטריים, במיוחד עבור קבוצות חלשות כגון ילדים ונשים. התערבויות הומניטריות בתיאום כוח המשימה לענייני הגנה כוללות הצבת נוכחות הגנתית באזורים בסיכון גבוה; תמיכה פסיכו־חברתית לקורבנות; התקנת תשתית הגנתית (ראו מקרה מבחן); תיעוד מקרים וקידום מדיניות בנושא; וייעוץ משפטי.