מגדר

בשטח הפלסטיני הכבוש, כבמקומות אחרים, לנשים, גברים, ילדים וילדות עשויים להיות צרכים הומניטריים ותחומי פגיעוּת שונים, המבוססים על המגדר שלהם. המדיניות של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש מגבילה קבוצות אלה ופוגעת בהן באופנים שונים, ותפקידי מגדר ויחסי מגדר בחברה הפלסטינית מכתיבים רמות משתנות של גישה למשאבים ולהזדמנויות. עם הגורמים הרלבנטיים המכתיבים את הפגיעוֹת השונות של הכיבוש נמנים הפרות למיניהן של זכויות האדם, פגיעוּת הקשורה במחיה, חלוקת עבודה המבוססת על מגדר, נורמות מפלות והטיה מגדרית אפשרית במבנה הסיוע ההומניטרי. בנוסף על כך, הפילוג הפלסטיני מבית וסמכותה המוגבלת של ממשלת פלסטין בעזה, בשטח C ובירושלים המזרחית מיתוספים על פערים בהגנה משפטית הניתנת לנשים. הקהילה ההומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש אוספת נתונים מפולחים לפי מגדר כדי לשפר את זיהוי הצרכים, לטפל בפגיעוֹּת המבוססת על מגדר ולהבטיח מענה הומניטרי הוגן ויעיל.

מאמרים והודעות לעיתונות

19 אוגוסט 2019 |

היום התכנסו בעיר עזה עובדי ארגוני הסיוע ועמיתיהם מהמדינות התורמות ומהקהילה הדיפלומטית כדי לציין את היום ההומניטרי העולמי. השנה מוקדש יום זה להבעת הוקרה לנשים העוסקות בפעילות הומניטרית.

16 ינואר 2019 |

בשל נורמות חברתיות, ההשלכות של אלימות ופגיעה במפגינים במהלך "צעדת השיבה הגדולה" על נשים וילדות שונות מהשלכותיהן על גברים וילדים. בין מאי ליוני 2018 ביצעה קרן האוכלוסין של האו״ם אומדן מהיר שנועד לזהות את ההשלכות הספציפיות של "צעדת השיבה הגדולה" על נשים וילדות פלסטיניות. הסקר כלל חמישה דיונים ממוקדים ועשרה ראיונות עומק מובנים. כל קבוצת מיקוד כללה נשים שהשתתפו בהפגנות או הושפעו מהן ישירות, לצד נציגות של מוסדות המספקים שירותים סוציאליים לנשים.

20 דצמבר 2018 |
מייסאר זועורב עם בני משפחה, מול ביתם. צילום: Secours Islamique France

מייסר זועורב היא אלמנה בת 48 שגרה עם ארבעה מילדיה בח׳אן יונס. היא המפרנסת היחידה במשפחתה, ועיקר הכנסתה מגיעה מסיוע הומניטרי. בביתה שני חדרי שינה, חדר רחצה אחד, מטבח וחדר מגורים, והוא ממוקם במרחק פסיעות אחדות מאתר הטמנת האשפה המקומי.

2 יוני 2018 |
תצלום ארכיון

המתאם ההומניטרי, ארגון הבריאות העולמי, נציבות זכויות האדם והמשרד לתיאום עניינים הומניטריים קוראים להגן על אנשי סגל רפואי. גורמי או״ם הביעו זעזוע נוכח הריגתה אתמול של רזאן א־נג׳אר בת ה־21, שהתנדבה במתן מענה רפואי ראשוני. רזאן נהרגה בעת מילוי תפקידה ההומניטרי במסגרת אגודת הסיוע הרפואי הפלסטינית. היא נפגעה בסביבות השעה 18:30 מאש חיה שירו כוחות ישראליים, בעת שניסתה, יחד עם מגישי מענה ראשוני אחרים, להגיע לבני אדם שנפצעו במהלך הפגנות "צעדת השיבה הגדולה" קרוב לגדר המערכת עם ישראל. היא הובהלה לנקודת ייצוב טראומה ומשם הועברה לבית החולים האירופאי בעזה, ובו נקבע מותה מעט אחרי 19:00. עוד שלושה מאנשי הצוות שלה נפצעו.

10 מאי 2018 |
One of the meetings of the GBV Safety Audit Groups with the mothers in Fasayel Coed School on the 5th of February 2018. © Photo by AVSI

על פי הערכות, האלימות בתוך המשפחה, המבוססת על מגדר, היא תופעה משמעותית בהיקפה בשטח הפלסטיני הכבוש. סקר שערכה הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2010 העלה כי 37% מהנשים הפלסטיניות הנשואות היו קורבנות לאלימות מצד בני זוגן, וכי כמעט שני שלישים מהן (65.3%) סיפרו שבחרו שלא לדווח על אלימות זו: רק 0.7% מהנשים הללו ביקשו סיוע מארגונים המתמחים בכך. הסקר הצביע על כך שהאלימות המבוססת על מגדר שכיחה הרבה יותר ברצועת עזה מאשר בגדה המערבית.

5 אפריל 2018 |
אנשי סגל של מועצת הפליטים הנורווגית מראיינים משפחת עקורים בצפון עזה, נובמבר 2017

מעשי האיבה שהתחוללו בין ישראל לבין ארגונים חמושים פלסטיניים מ־7 ביולי ועד 26 באוגוסט 2014 היו ההרסניים ביותר ברצועת עזה מאז תחילת הכיבוש ישראלי ב־1967. בנוסף על 1,460 האזרחים הפלסטינים שנהרגו, 556 מהם ילדים, כ־17,800 יחידות דיור נהרסו או ניזוקו קשות, ועקב כך הפכו כ־100 אלף בני אדם לעקורים פנימיים. שלוש וחצי שנים לאחר הפסקת האש, יותר מ־22 אלף בני אדם (4,162 משפחות) עדיין עקורים (נכון לסוף פברואר 2018). כמתואר להלן, רבים מהם ממשיכים להתגורר בתנאים לא יציבים, כשעתידם המיידי אפוף באי־ודאות.