מגדר

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

בשטח הפלסטיני הכבוש, כבמקומות אחרים, לנשים, גברים, ילדים וילדות עשויים להיות צרכים הומניטריים ותחומי פגיעוּת שונים, המבוססים על המגדר שלהם. המדיניות של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש מגבילה קבוצות אלה ופוגעת בהן באופנים שונים, ותפקידי מגדר ויחסי מגדר בחברה הפלסטינית מכתיבים רמות משתנות של גישה למשאבים ולהזדמנויות. עם הגורמים הרלבנטיים המכתיבים את הפגיעוֹת השונות של הכיבוש נמנים הפרות למיניהן של זכויות האדם, פגיעוּת הקשורה במחיה, חלוקת עבודה המבוססת על מגדר, נורמות מפלות והטיה מגדרית אפשרית במבנה הסיוע ההומניטרי. בנוסף על כך, הפילוג הפלסטיני מבית וסמכותה המוגבלת של ממשלת פלסטין בעזה, בשטח C ובירושלים המזרחית מיתוספים על פערים בהגנה משפטית הניתנת לנשים. הקהילה ההומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש אוספת נתונים מפולחים לפי מגדר כדי לשפר את זיהוי הצרכים, לטפל בפגיעוֹּת המבוססת על מגדר ולהבטיח מענה הומניטרי הוגן ויעיל.

מאמרים והודעות לעיתונות

5 אוגוסט 2017 |

למרות אמצעי מנע שנקטו הרשויות הישראליות, החששות בגין אי־מיצוי דין נותרו בעינם. אלימות מתנחלים ואכיפת חוק לקויה על ידי הרשויות הישראליות מהוות זה מכבר מקור לחששות. שתיהן פגעו בביטחון הפיסי של עשרות אלפי פלסטינים בחלקים מסוימים של הגדה המערבית וביכולתם להתפרנס מחקלאות, ויצרו צורך בסיוע ובהגנה מצד גורמים הומניטריים, במיוחד עבור קבוצות חלשות כגון ילדים ונשים. התערבויות הומניטריות בתיאום כוח המשימה לענייני הגנה כוללות הצבת נוכחות הגנתית באזורים בסיכון גבוה; תמיכה פסיכו־חברתית לקורבנות; התקנת תשתית הגנתית (ראו מקרה מבחן); תיעוד מקרים וקידום מדיניות בנושא; וייעוץ משפטי.

4 יולי 2017 |
ביתו של סוהייב בסילוואן, ירושלים המזרחית, לצד התנחלות ישראלית. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בשלוש השנים האחרונות עצרו כוחות ישראליים מדי שנה כ־700 ילדים פלסטינים בירושלים המזרחית, לרוב בחשד ליידוי אבנים ולאחרונה גם להסתה לאלימות ברשתות החברתיות. בעקבות כמה מהמקרים הועלו האשמות על התעללות במהלך המעצר, ההעברה ו/או החקירה. גורמים נוספים המעוררים חשש הם שינויים שהוחלו לאחרונה בחקיקה הישראלית, המתירים להטיל עונשי מאסר חמורים יותר על ילדים שהורשעו בפשעים כמו יידוי אבנים, לרבות ילדים בני 12, המתחילים לרצות את עונשם עם הגיעם לגיל 14. כמה ילדים פלסטינים שהורשעו או ממתינים למשפט הושמו במעצר בית. עבור ילדים, מעצר בית עדיף אמנם על מעצר בכלא, אך הוא מוסיף לנטל המוטל על המשפחות הנפגעות.

13 אפריל 2017 |
הריסה לשם ענישה בג׳בל מוכבר, בבית משפחתו של בהא עליאן, אחד ממבצעי מתקפה ב־13 באוקטובר 2015 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, ינואר 2016.

בעקבות עלייה בפיגועי פלסטינים מאז אוקטובר 2015, ובנימוק של צורך בהרתעה ומניעה, יישמו הרשויות הישראליות אמצעים המענישים פלסטינים על מעשים שלא הם ביצעו ושאינם נושאים באחריות הפלילית להם. אמצעים אלה כוללים הרס בתיהם של פלסטינים שבני משפחתם ביצעו פיגוע או חשודים בביצוע או תכנון של פיגוע, והטלת סגר על שכונות שבהן התגוררו כמה מהחשודים. נהגים אלה מעוררים חששות בדבר ענישה קולקטיבית, שסעיף 33 של אמנת ז׳נבה הרביעית אוסר עליה.

10 פברואר 2017 |
במהלך ינואר 2017 תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם, על ידי הרשויות הישראליות, של 140 מבנים, הריסות שגרמו לעקירתם של כ־240 פלסטינים ופגעו ב־4,000 פלסטינים נוספים. מספר המבנים שנהרסו במהלך החודש הראשון של השנה היה גבוה ביותר מ־50% מהממוצע החודשי של המבנים שנהרסו בשנת 2016 (91). כל ההריסות הללו בוצעו בשטח C ובירושלים המזרחית בנימוק של היעדר היתרי בנייה, אף שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיג היתר כזה.
9 פברואר 2016 |
חַ׳דְרָה, אם לשבעה, מחנה אל־פוואר

סקר מהיר שמשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים ביצע בשבוע האחרון של 2015 מצא כי מאז ההסלמה באלימות באוקטובר 2015 הציבו כוחות ביטחון ישראליים 91 מכשולים חדשים (מחסומים, חסמי דרכים, תלוליות עפר וכו׳) בכבישי הגדה המערבית כדי להגביל תנועת כלי רכב פלסטיניים. נתון זה כולל רק את המכשולים הכוללים סוג כלשהו של תשתית קבע בשטח, ולכן אינו כולל את מחסומי הפתע (ראו טבלה ומפה להלן). מכשולים אלה נוספו על 452 מכשולים קיימים, והם מייצגים עלייה של 20% במספרם הכולל.

28 אוגוסט 2015 |
כרזת ארכיון: לא לאלימות כלפי נשים (2011)

מבין 216 המיזמים בתוכנית המענה האסטרטגי לשנת 2015, רק לגבי שמונה מיזמים מוזכר השוויון המגדרי כמטרה מרכזית (כלומר, קיבלו דירוג 2b על פי קוד סמני מגדר). סך התקציב המבוקש לשמונת המיזמים הללו הוא 2,417,335 דולר – סכום המייצג 0.34% מכלל התקציב המבוקש. שבעה משמונת המיזמים מתמקדים בעזה, ומיזם אחד בשטח C של הגדה המערבית. חמישה מיזמים מתמקדים בהתערבויות בתחום אלימות מבוססת מגדר; שני מיזמים מתמקדים בביטחון תזונתי ובצורכי מחייה הקשורים לנשים נכות ונשים כפריות; ומיזם אחד קשור לתיאום.