המצור על עזה

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

ישראל מטילה הגבלות תנועה על רצועת עזה מאז תחילת שנות התשעים. הגבלות אלה הוחמרו ביוני 2007, לאחר השתלטות חמאס על חלק זה של השטח הפלסטיני הכבוש, שבעקבותיה הטילה ישראל על עזה מצור ביבשה, באוויר ובים בנימוק של שיקולים ביטחוניים. אף שבשנים האחרונות ניתנו הקלות של כמה מההגבלות הקשורות במצור, 1.8 מיליון פלסטינים בעזה נותרים "כלואים", בלא גישה חופשית ליתר השטח ולחו"ל. המצור פגע בתנאי החיים במובלעת החוף ופיצל את השטח הפלסטיני הכבוש ואת המרקם הכלכלי והחברתי שלו. את בידודה של עזה מחריפות ההגבלות שהטילו הרשויות המצריות על רפיח, מעבר הנוסעים היחיד של עזה.

למידע מפורט, ראו את בסיס הנתונים של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בנושא הפעילות של מעברי עזה.

מאמרים והודעות לעיתונות

29 מרץ 2019 |
Gaza, 20 April 2018

בערב מלאות שנה לתחילתן של הפגנות "צעדת השיבה הגדולה" ברצועת עזה, המתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, מר ג׳יימי מקגולדריק, קורא לכל הצדדים להימנע מהידרדרות נוספת.

18 מרץ 2019 |
Karem Shalom Crossing. May 17, 2018. Photo by OCHA

בפברואר 2018 הגיע האו״ם להסכמה עם ממשלת ישראל והרשות הפלסטינית, לערוך בדיקה משותפת של המנגנון הזמני לשיקום עזה כדי לשפר את תפקודו, שקיפותו ויכולת החיזוי של פעולתו. הצדדים, שהתייעצו עם שורה של מחזיקי עניין, החילו בינואר 2019 שיפורים שונים במנגנון. כעת צפויים שינויים אלה להקל את יישומם של מיזמים הומניטריים ומיזמי פיתוח.

13 פברואר 2019 |
مظاهرة نظّمها فلسطينيون على الشاطئ قرب السياج إحتجاجًا على الحصار البحري، أيلول/سبتمبر 2018  © - تصوير أشرف عمرة

ב־2 בינואר 2019 חלה התפתחות חיובית: בפעם הראשונה מאז שנת 2000 הרחיבה ישראל באופן חלקי את גבולות הדיג באזור התיכון של חוף עזה עד למרחק של 12 מייל ימי מהחוף. אולם, ישראל עדיין מגבילה – בנימוק של שיקולים ביטחוניים – את הגישה לאורך האזור הדרומי והצפוני לשישה מיילים ימיים, מרחק נמוך בהרבה מ־20 המיילים הימיים שעליהם הוסכם בהסכמי אוסלו. בנוסף על הגבלות הגישה, דייגים פלסטיניים עדיין חווים חששות משמעותיים בתחום ההגנה, לאור העלייה המשמעותית במספר פציעות הדייגים ותקריות הירי בשנת 2018.

8 אוקטובר 2018 |

פלסטינים תושבי עזה הרוצים לצאת את המובלעת יכולים לעשות זאת רק דרך מעבר ארז שבשליטת ישראל או מעבר רפיח שבשליטת מצרים. למעבר ארז נודעה חשיבות רבה ביותר משום שהוא חולש על תנועת בני אדם בין עזה לבין גדה המערבית, דרך ישראל. מאז תחילת שנות התשעים נדרשו תושביה הפלסטינים של עזה להצטייד בהיתר כדי לצאת דרך מעבר ארז. במסגרת מדיניות שיושמה מאז תחילת האינתיפאדה השנייה, בספטמבר 2000 – ואשר הוחמרה אחרי יוני 2007 בנימוק של שיקולים ביטחוניים, בעקבות השתלטות חמאס על עזה – רק בני אדם הכלולים בקטגוריות ספציפיות שישראל הגדירה זכאים להיתר יציאה, בכפוף לבדיקה ביטחונית.

11 ספטמבר 2018 |
מעבר כרם שלום, עזה / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בין 9 ביולי ל־15 באוגוסט החמירו הרשויות הישראליות באופן קשה את ההגבלות על תנועת סחורות דרך מעבר כרם שלום בין עזה לישראל, וצמצמו עוד יותר את השטח המותר לדיג, ממרחק של שישה/תשעה מיילים ימיים מהחוף למרחק של שלושה מיילים ימיים. לדברי הרשויות הישראליות, אמצעים אלה ננקטו בתגובה על הפרחת עפיפונים שהוצתו ובלוני תבערה מעזה לישראל, נוהג שגרם לנזקים נרחבים לרכוש. במאי, במהלך ההפגנות, הוצת המעבר פעמיים על ידי מפגינים וניזוק, ובכל פעם היה סגור לימים אחדים לאחר מכן.

9 אוגוסט 2018 |

בחודשים האחרונים, הגבירו הרשויות הישראליות בנימוקים ביטחוניים את ההגבלות על תנועת אנשי סגל פלסטינים של ארגונים הומניטריים אל מחוץ לעזה, וכך עשה גם חמאס, אם כי במידה פחותה. האמצעים שנקטו הרשויות הישראליות כוללים הארכת משך הטיפול בהיתרי יציאה, עלייה במספר הסירובים והאיסורים על הגשה חוזרת של בקשה להיתר למשך שנה, הגבלות על סוג הפריטים שמותר להוציא אל מחוץ לעזה, ונהלי מעבר חדשים במסוף כלי הרכב. רשויות חמאס הקימו נקודת רישום חדשה בכניסה לעזה. אמצעים אלה הגבירו את האי־ודאות, העיכובים והמכשולים הלוגיסטיים, ונודעות להם השלכות שליליות על הפעולות ההומניטריות. האו״ם ממשיך לשאת ולתת עם כל הגורמים הרלבנטיים בישראל ובעזה, במאמץ להקל קשיים אלה.