ביטחון תזונתי

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

על פי הערכות, 1.6 מיליון פלסטינים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, שהם 27% ממשקי הבית, סובלים מחוסר ביטחון תזונתי (נכון לסוף 2015). הדבר נובע משיעורי אבטלה גבוהים, הכנסות נמוכות של משקי הבית ויוקר המחיה. האבטלה וההכנסות הנמוכות נובעות מהסכסוך הממושך, מזעזועים חוזרים ונשנים ומההגבלות המתמשכות על חופש התנועה, מיכולות ייצור מוגבלות ומהיעדר הזדמנויות כלכליות. המזון אמנם זמין, אך הוא מעבר להישג ידם של רבים. משקי בית רבים סובלים מחוסר ביטחון תזונתי אף שהם כבר מקבלים מזון וסיוע אחר.

מאמרים והודעות לעיתונות

11 ספטמבר 2018 |
תרשים: ממוצע חודשי של תקריות במעורבות מתנחלים שגרמו לנפגעים פלסטינים או לנזק לרכוש פלסטיני

עונת המסיק 2018 תימשך מאמצע ספטמבר עד אמצע נובמבר בקירוב. עם זאת, צופים כי מזיק הפוגע בעצי זית, במיוחד בצפון הגדה המערבית, יגרום לצמצום משמעותי ביבול השנה לעומת שנת 2017 (ראו להלן). בשנים האחרונות נפגע יבול הזיתים גם מכך שמתנחלים גנבו או השחיתו עצי זיתים, ומהגבלות המוטלות על גישתם של חקלאים פלסטינים למטעי זית המצויים בין גדר ההפרדה לקו הירוק ובקרבת התנחלויות.

5 יוני 2018 |
פליט פלסטיני מקבל סל מזון במרכז החלוקה א־שאטי, העיר עזה / © 2017 אונר״א צילום: רושדי א־סראג׳

ממצאיו של סקר הוצאות וצריכה של במשקי בית שהלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה במאי מראים גידול משמעותי בשיעורי העוני ברצועת עזה: מ־38.8% ב־2011 (הפעם הקודמת שבה נמדד עוני) ל־53% בסוף 2017, נתון המקביל לכ־1.01 מיליון בני אדם, בהם יותר מ־400 אלף ילדים. משמעות הממצא היא שבתקופה של שש שנים גדל העוני ביותר מ־14 נקודות אחוז.

13 מאי 2018 |

סוכנויות הומניטריות הפועלות ברצועת עזה הזהירו היום כי סגירה ממושכת של מעבר כרם שלום, שהוא הנקודה היחידה כמעט להכנסת סחורות לעזה, עלולה להחריף את המצב הקשה ממילא של השירותים והמקורות מחיה.

10 מאי 2018 |
إمرأة في أرضها المزروعة بازلاء في شوكة الصوفي، قطاع غزة. تصوير: وسام سمير محمود نصار لوكالة التعاون الفني والتنمية في الأرض الفلسطينية المحتلة، أيلول\سبتمبر 2017.

סיפור הצלחה שהתפרסם כחלק מדוח הקרן ההומניטרית לשנת 2017. להסלמה במעשי האיבה בעזה ב־2014 נודעו השלכות משמעותיות על החקלאות המקומית, כאשר אובדן של אדמה ונכסים יצרניים, יחד עם היעדר היכולת הכספית לכסות את עלויות הייצור, הובילו לירידה של 31% במגזר החקלאי בעזה לעומת שנת 2014. משבר האנרגיה המתמשך, לצד מחסור הולך ומחמיר בגישה למשאבי מים איכותיים, החלישו מאז 2017 עוד יותר את ענף החקלאות בעזה, והחריפו את חולשותיהם של החקלאים.

10 מאי 2018 |
إمرأة في أرضها المزروعة بازلاء في شوكة الصوفي، قطاع غزة. تصوير: وسام سمير محمود نصار لوكالة التعاون الفني والتنمية في الأرض الفلسطينية المحتلة، أيلول\سبتمبر 2017.

סיפור הצלחה שהתפרסם כחלק מדוח הקרן ההומניטרית לשנת 2017. להסלמה במעשי האיבה בעזה ב־2014 נודעו השלכות משמעותיות על החקלאות המקומית, כאשר אובדן של אדמה ונכסים יצרניים, יחד עם היעדר היכולת הכספית לכסות את עלויות הייצור, הובילו לירידה של 31% במגזר החקלאי בעזה לעומת שנת 2014. משבר האנרגיה המתמשך, לצד מחסור הולך ומחמיר בגישה למשאבי מים איכותיים, החלישו מאז 2017 עוד יותר את ענף החקלאות בעזה, והחריפו את חולשותיהם של החקלאים.

5 אפריל 2018 |
דייג עזתי מוציא את שלל הדיג מרשתותיו / © ארגון המזון והחקלאות, מרקו לונגרי

ב־1994 הסכימו ישראל והארגון לשחרור פלסטין (אש״ף) על שטח דיג ברוחב 20 מיילים ימיים. בפועל, ישראל התירה פעילות דיג רק במרחק של עד 12 מיילים ימיים מהחוף, עד 2006, ובשנה זו קוצץ שטח הדיג עד למרחק של שישה ואחר כך שלושה מיילים ימיים מהחוף. לדברי הרשויות הישראליות, בשנים האחרונות הקים חמאס כוחות ימיים בעלי יכולות צבאיות משמעותיות, ומצב זה חייב להדק את הגבלות הגישה בים, כדי למנוע התקפות כמו חדירה של כוחות קומנדו מהים.