ביטחון תזונתי

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

על פי הערכות, 1.6 מיליון פלסטינים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, שהם 31.5% ממשקי הבית, סובלים מחוסר ביטחון תזונתי (נכון לסוף 2017). הדבר נובע משיעורי אבטלה גבוהים, הכנסות נמוכות של משקי הבית ויוקר המחיה. האבטלה וההכנסות הנמוכות נובעות מהסכסוך הממושך, מזעזועים חוזרים ונשנים ומההגבלות המתמשכות על חופש התנועה, מיכולות ייצור מוגבלות ומהיעדר הזדמנויות כלכליות. המזון אמנם זמין, אך הוא מעבר להישג ידם של רבים. משקי בית רבים סובלים מחוסר ביטחון תזונתי אף שהם כבר מקבלים מזון וסיוע אחר.

מאמרים והודעות לעיתונות

28 פברואר 2020 |
חקלאים פלסטינים מוסקים זיתים ליד ההתנחלות אלון מורה, פעילות המצריכה תיאום מוקדם, כפר עזמוט, 31 באוקטובר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

תקנות חדשות להיתרי גדר ההפרדה עלולות להגביל את הגישה לאדמות בצפון הגדה המערבית; שיפור בגישה לאדמות בין גדר ההפרדה לקו הירוק באזורי רמאללה וירושלים, במקביל לעלייה באלימות מתנחלים.

12 פברואר 2020 |
סנורה עם אחד מילדיה, מאי 2018 / © צילום: תוכנית המזון העולמית

על פי סקר שנערך ב־2018, יותר מ־1.2 מיליון בני אדם בעזה, שהם 62.2% מכלל משקי הבית, זוהו כסובלים מחוסר ביטחון תזונתי ברמה בינונית או קשה, לעומת 53.3% ב־2014, השנה שבה נערך הסקר הקודם. בגדה המערבית, לעומת זאת, רמת חוסר הביטחון התזונתי ירדה מ־11.8% ב־2014 ל־9.2% ב־2018.

17 דצמבר 2019 |

רוב עתודות הקרקע בנפת בית לחם הוקצו לשימוש הצבא הישראלי ומתנחלים: בשיר סוס, נשיא אגודת החקלאים של בית ג׳אלה, הוא הבעלים – יחד עם אחיו – של מספר חלקות אדמה באזור אל־מח׳רור שבבית ג׳אלה, בנפת בית לחם. אזור אל־מח׳רור משתרע על פני כ־3,000 דונם, ובנוסף על בית ג׳אלה כולל גם אדמות שבאופן מסורתי היו בשימוש הכפרים אל־ולג׳ה, בתיר, חוסאן, ואדי פוכין ונחלין (ראו מפה). עצי המשמש, הזית, התאנה והשקד באל־מח׳רור, המושקים במי מעיינות טבעיים, מהווים מקור מחיה חשוב לחקלאים מקהילות אלה.

19 נובמבר 2019 |
Hiyam Ahmad Jumaa, and her two sons in front of “Barrier Gate 105”, outside of Beit Surik village (Ramallah), 31 October, 2019. ©  Photo by OCHA

מסיק הזיתים השנתי המתקיים מדי שנה בין אוקטובר לנובמבר הוא אירוע כלכלי, חברתי ותרבותי מרכזי עבור פלסטינים. בגדה המערבית נטועים יותר מ־10 מיליון עצי זית על אדמות בשטח כ־860 אלף דונם, נתון המייצג 47% מכלל האדמה החקלאית המעובדת. זיתים ושמן הזית מהווים מקור הכנסה ראשוני או משני עבור בין 80 אלף ל־100 אלף משפחות, ובנוסף מעסיק הענף מספר רב של עובדים לא מקצועיים ויותר מ־15% מהנשים העובדות. לדברי ארגון המזון והחקלאות של האו״ם, מעריכים כי בשנת 2019 יגיע יבול שמן הזית בגדה המערבית לשיא של 27 אלף טונות, גידול של 84% לעומת השנה הקודמת. יבול השיא הצפוי השנה נובע מהסירוגיוּת, כלומר נטיית הזית לשאת פרי לסירוגין, "עונה דלה ועונה שופעת", ולהתפשטות פחותה של זבוב הזית בעונה הנוכחית.

19 נובמבר 2019 |
Palestinian fishers hold their fish as they arrive to the fish market in Gaza City, 20 June, 2019. ©  Photo by FAO/Alaa Bardeneh

ב־1 באפריל 2019 הרחיבו הרשויות הישראליות את השטח המותר לדיג לאורך החלקים הדרומי והמרכזי של חוף עזה, משישה לעד 15 מיילים ימיים מהחוף, המרחק הגדול ביותר שדייגי עזה קיבלו אליו גישה מאז שנת 2000. הגישה לאזורים הצפוניים לאורך החוף נותרה מוגבלת יותר, לעד שישה מיילים ימיים, מרחק נמוך בהרבה מ־20 המיילים הימיים שעליהם הוסכם בהסכמי אוסלו.

18 מרץ 2019 |
Abandoned lands behind the Barrier in Qalqiliya due to the lack of permits. February 2019

ממצאים מהעת האחרונה מצביעים על ירידה משמעותית במספר ההיתרים שהרשויות הישראליות מעניקות לחקלאים ופועלים פלסטינים לצורך גישה לאדמותיהם בגדה המערבית הנמצאות בין גדר ההפרדה לקו הירוק. על פי נתונים רשמיים שהגיעו לידי הארגון הישראלי "המוקד להגנת הפרט", שיעור האישור של היתרים לבעלי אדמות צנח מ־76% מהבקשות ב־2014 ל־28% ב־2018 (עד 25 בנובמבר). בתקופה ההיא ירד שיעור ההיתרים שניתנו לפועלים בתחום החקלאות מ־70% ל־50% מתוך כלל הבקשות (ראו תרשים 1).