חינוך

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

הסכסוך הממושך והכיבוש פגעו בגישה לחינוך בשטח הפלסטיני הכבוש. בגדה המערבית נפגעת הגישה לחינוך בשל מעצר ילדים, מבצעים צבאיים ותקריות במעורבות מתנחלים; בשל המחסור בתשתית פיסית הנובע מהגבלות הבנייה המוטלות בשטח C ובירושלים המזרחית; ובשל הגבלות תנועה כמו המחסומים וגדר ההפרדה. ברצועת עזה, הסכסוך המזוין והנזק וההרס שנגרם בו למתקנים, המצור הישראלי והפילוג הפלסטיני מבית גורמים לשיבושים קשים בשירותים, לרבות היכולת לקיים פעילויות חינוך סדירות. יחד עם השפעותיהם הפסיכו־חברתיות השליליות, פגעו גורמים אלה ברווחתם של תלמידים, בהישגיהם בלימודים ובשיעורי המסיימים את הלימודים.

מאמרים והודעות לעיתונות

10 מאי 2018 |
غرفة صفية مكتظة في مدرسة صفد الأساسية للبنين (ب) في شرقي غزة  © - اليونسكو / بلال الحمايدة

הסכסוכים החוזרים ונשנים ברצועת עזה וכתוצאה מהם הנזק וההרס של מתקני חינוך שיבשו שירותים ופגעו ברווחתם הפסיכו־חברתית של ילדים ומורים. מערכת החינוך בעזה נפגעה גם מ־11 שנות מצור ומהכשל המתמשך להביא לפיוס פלסטיני אמיתי מבית, למרות ההסכם שנחתם בחסות מצרים באוקטובר 2017. תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2018 זיהתה יותר מ־450 אלף תלמידים ומורים בבתי הספר היסודיים, התיכוניים ובגני הילדים כ"בני אדם נזקקים". כ־50% מהתלמידים (בני 17-5) אינם מממשים את מלוא פוטנציאל ההשכלה שלהם, מצב שמשמעו הוא כי הפגיעה הפסיכו־חברתית של מעשי האיבה הובילה להידרדרות בהישגי הלמידה ולקשיים בקריאה ובכתיבה.

18 אפריל 2018 |
Khan al Ahmar, 18 April 2018

היום הצטרפו המתאם ההומניטרי, ג׳יימי מקגולדריק, ומנהל פעולות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א) בגדה המערבית, סקוט אנדרסון, לבכירים פלסטינים, וביקרו יחד בקהילה הבדואית הפלסטינית ח׳אן אל־אחמר – אבו אל־חלו, בעיבורי ירושלים המזרחית, בשטח הפלסטיני הכבוש.

15 מרץ 2018 |
הריסות בביר עונה, סמוך ל"כביש המנהרות" המחבר את גוש ההתנחלות גוש עציון עם ירושלים, 29 בינואר 2018 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בחודשיים הראשונים של שנת 2018 הרסו הרשויות הישראליות או תפסו בסך הכול שבעים מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית. בממוצע, מספר זה זהה למספר ההריסות שתועדו מדי חודש בשנת 2017 (35), והוא מהווה כשליש מהנתון שתועד ב־2016 (91). כ־30% מהמבנים שנהרסו או נתפסו ב־2018 היו מבני מגורים, והריסתם או תפיסתם הביאה לעקירתם של 81 בני אדם. היתר שימשו למחיה או היו מבנים ציבוריים, בהם שתי כיתות לימוד. אומדן שביצעו גורמים הומניטריים בכוח המשימה לענייני חינוך מצביע על כך ש־44 בתי ספר בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מצויים בסכנת הריסה מלאה או חלקית או תפיסה, בשל היעדר היתר בנייה ישראלי.

15 מרץ 2018 |
כרזה שכוחות ישראליים תלו בחזמא

מאז 28 בינואר 2018 חסם הצבא הישראלי באופן חלקי או מלא את שלושת כבישי הגישה לכפר חזמא בפני תנועת כלי רכב פלסטיניים, ובעת כתיבת דוח זה הם עדיין חסומים. חזמא הוא כפר פלסטיני בנפת ירושלים שאוכלוסייתו מונה יותר מ־7,000 נפש. עיקר שטחו הבנוי מצוי בשטח B, אבל חלקים קטנים מהכפר נמצאים בשטח C, בתוך הגבולות המוניציפליים של ירושלים, וגדר ההפרדה מנתקת אותם מן העיר.

4 פברואר 2018 |

אני מודאג עמוקות לנוכח האירוע הבוקר, שבו הרשויות הישראליות הרסו שתי כיתות לימוד (לכיתות ג׳-ד׳) שנבנו במימון תורמים, ואשר שירתו 26 ילדים פלסטינים בקהילת הפליטים הבדואית אבו נוואר, הממוקמת בשטח C בעיבורי ירושלים. ההרס בוצע בנימוק של היעדר היתרים ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.

17 ינואר 2018 |
קהילת ח׳אן אל־אחמר שבשטח C. תצלום: אונר״א

ההפחתה המשמעותית במימון לאונר״א, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם, מעוררת בי דאגה עמוקה. מימון זה הכרחי למתן סיוע הומניטרי בשטח הפלסטיני הכבוש. כ־2.5 מיליון פלסטינים בשטח זה, שהם כמחצית מכלל האוכלוסייה, זקוקים לסיוע הומניטרי, בהם 1.4 מיליון פליטים פלסטינים, הנמנים עם הקבוצות הפגיעות והחלשות ביותר בשטח הפלסטיני הכבוש. ההפחתה מדאיגה במיוחד נוכח הירידה הכללית במימון הומניטרי בשטח הפלסטיני הכבוש בשנים האחרונות.