חינוך

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

הסכסוך הממושך והכיבוש פגעו בגישה לחינוך בשטח הפלסטיני הכבוש. בגדה המערבית נפגעת הגישה לחינוך בשל מעצר ילדים, מבצעים צבאיים ותקריות במעורבות מתנחלים; בשל המחסור בתשתית פיסית הנובע מהגבלות הבנייה המוטלות בשטח C ובירושלים המזרחית; ובשל הגבלות תנועה כמו המחסומים וגדר ההפרדה. ברצועת עזה, הסכסוך המזוין והנזק וההרס שנגרם בו למתקנים, המצור הישראלי והפילוג הפלסטיני מבית גורמים לשיבושים קשים בשירותים, לרבות היכולת לקיים פעילויות חינוך סדירות. יחד עם השפעותיהם הפסיכו־חברתיות השליליות, פגעו גורמים אלה ברווחתם של תלמידים, בהישגיהם בלימודים ובשיעורי המסיימים את הלימודים.

מאמרים והודעות לעיתונות

14 דצמבר 2018 |
A school in As Simiya (Hebron) dismantled by the Israeli authorities on grounds of lack of building permit, 5 December 2018. © Photo by OCHA

בשנת הלימודים הנוכחית, שנפתחה באוגוסט 2018, הבחין כוח המשימה לענייני חינוך במגמת עלייה במספר התקריות במעורבות כוחות ישראליים ו/או מתנחלים, שדווח כי התרחשו בתוך בתי ספר פלסטיניים בגדה המערבית או בקרבתם, וכי הן גורמות לשיבושים בגישה לבתי הספר האלה ובפעילויות בהם. התקריות שתועדו כללו עיכובים והטרדה של ילדים בדרכם לבית הספר, במחסומים ובמקומות אחרים; עימותים בקרבת בתי הספר; ופשיטות ומבצעי חיפוש אלימים בתוך בתי ספר.

14 דצמבר 2018 |
Asbita and Wedad checking on their sheep which are the base of their business. © Photo by OCHA

יותר מ־68% ממשקי הבית ברצועת עזה, ובהם כ־1.3 מיליון בני אדם, סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור או בינוני, כפי שעולה מממצאיו הראשוניים של הסקר האחרון לבדיקת מצב סוציו־אקונומי וביטחון תזונתי, שנערך ב־2018. זאת אף ש־69% ממשקי הבית בעזה דיווחו בסקר כי הם מקבלים צורה כלשהי של סיוע במזון או צורות אחרות של העברות סעד מגופים ממשלתיים פלסטיניים או מארגונים בינלאומיים. נכון לעכשיו, שיעור חוסר הביטחון התזונתי בעזה גבוה ב־9 נקודות האחוז מהנתון המקביל ב־2014 (59%), הפעם האחרונה שבה נערך סקר של המצב הסוציו־אקונומי והביטחון התזונתי. בגדה המערבית, לעומת זאת, מצא סקר זה כי שיעור חוסר הביטחון התזונתי ירד מ־15% ממשקי הבית בשנת 2014 ל־12% כעת

9 אוגוסט 2018 |
תרשים עוגה: מימון לתוכנית המענה ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 2018 וממוצעים עולמיים למימון עבור תוכנית המענה ההומניטרי

המימון עבור פעילות הומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש הגיע השנה לשפל חסר תקדים. עד סוף יולי הושג מימון רק ל־24% מהכסף הנדרש למימוש תוכנית המענה ההומניטרית לשנת 2018 במלואה; רמת מימון זו נמוכה משמעותית בהשוואה לתקופה המקבילה בשמונה השנים האחרונות. באופן טיפוסי חלו במימון ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש תנודות בתגובה לשינויים משמעותיים בשטח, ותנודות אלה כללו עליות ראויות לציון בתרומות כספיות במענה על מעשי איבה פעילים בעזה. לאחר ההסלמה האחרונה במעשי האיבה ב־2014 פחת המימון ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש מדי שנה בשנה באופן הדרגתי, אף כי מובהק.

10 מאי 2018 |
غرفة صفية مكتظة في مدرسة صفد الأساسية للبنين (ب) في شرقي غزة  © - اليونسكو / بلال الحمايدة

הסכסוכים החוזרים ונשנים ברצועת עזה וכתוצאה מהם הנזק וההרס של מתקני חינוך שיבשו שירותים ופגעו ברווחתם הפסיכו־חברתית של ילדים ומורים. מערכת החינוך בעזה נפגעה גם מ־11 שנות מצור ומהכשל המתמשך להביא לפיוס פלסטיני אמיתי מבית, למרות ההסכם שנחתם בחסות מצרים באוקטובר 2017. תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2018 זיהתה יותר מ־450 אלף תלמידים ומורים בבתי הספר היסודיים, התיכוניים ובגני הילדים כ"בני אדם נזקקים". כ־50% מהתלמידים (בני 17-5) אינם מממשים את מלוא פוטנציאל ההשכלה שלהם, מצב שמשמעו הוא כי הפגיעה הפסיכו־חברתית של מעשי האיבה הובילה להידרדרות בהישגי הלמידה ולקשיים בקריאה ובכתיבה.

18 אפריל 2018 |
Khan al Ahmar, 18 April 2018

היום הצטרפו המתאם ההומניטרי, ג׳יימי מקגולדריק, ומנהל פעולות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א) בגדה המערבית, סקוט אנדרסון, לבכירים פלסטינים, וביקרו יחד בקהילה הבדואית הפלסטינית ח׳אן אל־אחמר – אבו אל־חלו, בעיבורי ירושלים המזרחית, בשטח הפלסטיני הכבוש.

15 מרץ 2018 |
הריסות בביר עונה, סמוך ל"כביש המנהרות" המחבר את גוש ההתנחלות גוש עציון עם ירושלים, 29 בינואר 2018 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בחודשיים הראשונים של שנת 2018 הרסו הרשויות הישראליות או תפסו בסך הכול שבעים מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית. בממוצע, מספר זה זהה למספר ההריסות שתועדו מדי חודש בשנת 2017 (35), והוא מהווה כשליש מהנתון שתועד ב־2016 (91). כ־30% מהמבנים שנהרסו או נתפסו ב־2018 היו מבני מגורים, והריסתם או תפיסתם הביאה לעקירתם של 81 בני אדם. היתר שימשו למחיה או היו מבנים ציבוריים, בהם שתי כיתות לימוד. אומדן שביצעו גורמים הומניטריים בכוח המשימה לענייני חינוך מצביע על כך ש־44 בתי ספר בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מצויים בסכנת הריסה מלאה או חלקית או תפיסה, בשל היעדר היתר בנייה ישראלי.