חינוך

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

הסכסוך הממושך והכיבוש פגעו בגישה לחינוך בשטח הפלסטיני הכבוש. בגדה המערבית נפגעת הגישה לחינוך בשל מעצר ילדים, מבצעים צבאיים ותקריות במעורבות מתנחלים; בשל המחסור בתשתית פיסית הנובע מהגבלות הבנייה המוטלות בשטח C ובירושלים המזרחית; ובשל הגבלות תנועה כמו המחסומים וגדר ההפרדה. ברצועת עזה, הסכסוך המזוין והנזק וההרס שנגרם בו למתקנים, המצור הישראלי והפילוג הפלסטיני מבית גורמים לשיבושים קשים בשירותים, לרבות היכולת לקיים פעילויות חינוך סדירות. יחד עם השפעותיהם הפסיכו־חברתיות השליליות, פגעו גורמים אלה ברווחתם של תלמידים, בהישגיהם בלימודים ובשיעורי המסיימים את הלימודים.

מאמרים והודעות לעיתונות

11 אוקטובר 2017 |
ג'ובת א־דיב, 2017

ההתמקדות, בחודשים האחרונים, בתשתית שירותים חיוניים בקהילות פלסטיניות בשטח C, שהן פגיעות מלכתחילה, החריפה את הסביבה הכופה ומציבה את התושבים בסכנת העברה בכפייה. באוגוסט, ערב שנת הלימודים החדשה, החרימו הרשויות הישראליות תשעה מבנים הקשורים לחינוך ומשרתים 170 ילדים בשלוש קהילות כאלה.

11 אוקטובר 2017 |
פלסטינים משכונות א־סלאיימה ור׳יית׳ מפגינים מול הגדר והשער שהוקמו לא מכבר באזור. 28 באוגוסט 2017 / © צילום: הוועדה האירופית למניעת עינויים וענישה בלתי אנושית או משפילה (CPT)

גדר חדשה שהתקינו הרשויות הישראליות לצד שתי שכונות פלסטיניות בשטח העיר חברון שבשליטת ישראל (H2), א־סלאמייה ור׳יית׳, מחריפה את הניתוק של עד 1,800 תושבים מיתר העיר. זאת בנוסף על התגבור שנעשה לאחרונה (לרבות התקנת שערים מסתובבים) בשני מחסומים קיימים החולשים על הגישה לשטח שבו הותקנה הגדר החדשה. התפתחויות אלה משבשות את המחיה וחיי המשפחה של תושביהן הפלסטינים של שתי השכונות, ומגבילים את גישתם לשירותים בסיסיים כמו בריאות וחינוך.

11 ספטמבר 2017 |
ילדים חוזרים לבית הספר. © UNICEF SoP

הודעה משותפת מאת ארגון Save the Children, יוניצף והמתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש: עם החזרה לספסל הלימודים בשבוע שעבר ממשיכים ילדים פלסטינים רבים להיאבק על זכותם לחינוך. גישתם של ילדים לחינוך הופכת מורכבת ומסובכת יותר ויותר נוכח הרס מבנים בבתי ספר, החרמת ציוד, לימודים במשמרות כפולות, אי־יכולת להעניק עדיפות לחינוך ותת־מימון.

4 יולי 2017 |
רועה פלסטיני מאזור אל־בקעייה, בקעת הירדן, מאי 2017. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בשל משטר התכנון המגביל המיושם בשטח C, המהווה יותר מ־60% משטח הגדה המערבית ושלישראל יש בו שליטה כמעט בלעדית, בלתי אפשרי למעשה לפלסטינים להשיג היתרי בנייה. מצב זה מונע מהם לפתח בקהילותיהם שירותים בסיסיים, לרבות חינוך. ביותר משליש מהיישובים בשטח C (189 מתוך 532) אין בתי ספר יסודיים וילדים נאלצים לנסוע – ולעתים ללכת ברגל – מרחקים ארוכים כדי להגיע לבית הספר הקרוב ביותר.

4 יולי 2017 |
כפר עקב, ירושלים המזרחית. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בעקבות גל של פיגועים פלסטיניים, כולל פיגועי התאבדות בחומרי נפץ, החלה ישראל לבנות בשנת 2002 גדר הפרדה, במטרה המוצהרת למנוע מתקפות כאלה. הסטייה של גדר ההפרדה מהגבול המוניציפלי של ירושלים, שעליו הכריזה ישראל, גרמה לניתוקן של מספר שכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית, ובמיוחד כפר עקב ואזור מחנה הפליטים שועפאט, מן המרכז העירוני. אף שהתושבים שומרים על מעמד תושב הקבע שלהם וממשיכים לשלם מסים עירוניים, זנחה העירייה הלכה למעשה את השכונות הללו.

13 אפריל 2017 |
רחוב א־שוהאדא, העיר חברון, מרס 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

2017-1997: עשרים שנה מאז חלוקתה של חברון: בינואר 1997 חתמו ישראל והארגון לשחרור פלסטין (אש״ף) על הפרוטוקול בדבר ההערכות מחדש בחברון. בהסכם העבירה ישראל את השליטה ב־80% מהעיר חברון (18 קמ״ר המכונים H1) לידי הרשות הפלסטינית, ושמרה בידיה שליטה מלאה ב־20% הנותרים (המכונים H2). שטח H2 כולל ארבעה מתחמי התנחלות ישראליים, שבהם מתגוררים כמה מאות מתנחלים ואוכלוסייה פלסטינית בת יותר מ־40 אלף נפש.