עקירה

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

אלפי פלסטינים בשטח הפלסטיני הכבוש נעקרו בכפייה או חיים בצל סכנת עקירה בכפייה, מצב שנודעו לו השפעות פיסיות, חברתיות־כלכליות ופסיכו־חברתיות מיידיות וארוכות טווח על משפחות פלסטיניות, ובמיוחד ילדים. בגדה המערבית הגורמים העיקריים לעקירה הם מרכיבי מדיניות הקשורים בכיבוש, לרבות חוסר היכולת להשיג היתרי בנייה וההריסות הקשורות בכך, סוגיות הנוגעות למעמד התושבוּת והפגיעה שפוגעת גדר ההפרדה. במקרים מסוימים, קהילות שלמות בגדה המערבית חיות תחת סכנת העברה בכפייה. ברצועת עזה העקירה נובעת בעיקר מנזק לבתים או הריסתם במהלך מעשי איבה או מבצעים צבאיים. עקורים רבים בעזה אינם מסוגלים לשקם או לתקן את בתיהם בשל אי־יכולתה של ממשלת ההסכמה הלאומית הפלסטינית למלא ביעילות תפקידי ממשל; ההגבלות שישראל מטילה זה שנים על יבוא חומרי בניין המוגדרים כ"פריטים דו־שימושיים"; והקצב האיטי של תשלום כספי התרומות שמדינות חברות התחייבו להקצות לצורכי השיקום.

משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים עוקב אחר עקירתם של פלסטינים בשל הריסת בתים בגדה המערבית באמצעות מערכת ניטור ההריסות המקוונת שלו. נתונים רשמיים על צווי הריסה בשטח C זמינים כאן.

מאמרים והודעות לעיתונות

24 פברואר 2021 |

אתמול ביקרתי בקהילת חומסה אל־בקייעה, שנמצאת בעומק כמה מאות מטרים בתוך שטח אש בצפון הגדה המערבית. בהתאם להליכי המשפט הישראלי, בתיהן ושאר רכושן של המשפחות השוכנות במקום נהרסו או נתפסו על ידי הרשויות הישראליות חמש פעמים מאז תחילת פברואר. אוהלים, מזון, מכלי מים ומספוא לבעלי החיים שלהן נתפסו כולם, למרות קריאות חוזרות ונשנות מצד הקהילה הבינלאומית לחדול ממעשים אלה, כפי שמחייב המשפט הבינלאומי. כפי שציינו בעבר, מצבים שבהם מופעל על קהילות לחץ לעבור מעוררים סיכון ממשי של העברה בכפייה.

19 פברואר 2021 |

אף שמאז העדכון האחרון ב־16 בפברואר לא בוצעו בחומסה אל־בקייעה הריסות או תפיסות נוספות, הקהילה ברובה מחוסרת הגנה, והמענה לצורכי החברים בה נותר מוגבל. בשל הנוכחות הצבאית הכבדה וחשש מפני תפיסות/חסימות נוספות של סיוע, ארגונים שותפים ממשיכים לספק מחסים למגורים ולבעלי חיים, מספוא ומבנים הקשורים למים, תברואה והיגיינה מחוץ לקהילה עצמה, סיוע שלא תמיד ניתן להגיע אליו.

5 פברואר 2021 |

הודעה מאת שרה מסקרופט, ראשת משרד האו״ם לתיאום עניינים המוניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש, ג׳יימס הינן, ראש משרד זכויות האדם של האו״ם בשטח הפלסטיני הכבוש, ולוצ׳יה אלמי, הנציגה המיוחדת מטעם יוניסף למדינת פלסטין

10 דצמבר 2020 |
Mr. Salah in front of his family home from which he was evicted. Photo by OCHA

במספר פסיקות נפרדות שניתנו לאחרונה הורו בתי משפט ישראליים על פינוי של מספר רב של משפחות פלסטיניות מבתיהן בשכונות שייח׳ ג׳ראח וסילואן, שבירושלים המזרחית, ועל העברת הנכסים לעמותות מתנחלים (ראו להלן, "פסיקות שניתנו לאחרונה בירושלים המזרחית").

8 דצמבר 2020 |
Home demolished in Beit Sira village (Ramallah) on 17 September 2020. Photo by OCHA

"ב־17 בנובמבר, כשנסעתי לאסוף את אחותי, ראיתי דחפור גדול וחשבתי לעצמי שבטח תהיה הריסה באחת הקהילות השכנות", נזכר רדאד דראר׳מה מקהילת הרועים אל־פאריסייה שבצפון בקעת הירדן. "לא עלה בדעתי ששוב יבואו אלינו. כשהגעתי הביתה, החיילים כבר התחילו לפרק את האוהל שלנו ולקחת אותו. הם אפילו לא הרשו לאשתי, שהייתה בחודש התשיעי להריונה, לאסוף את החפצים שלה או אפילו לנעול נעליים..." האוהל החליף את ביתה הקודם של המשפחה, שנהרס חודש קודם לכן אחרי שהרשויות הישראליות הוציאו לגביו התראה המורה על פינויו תוך 96 שעות. הפעם לא ניתנה שום אזהרה מוקדמת לפני תפיסת האוהל, שהמשפחה קיבלה כסיוע הומניטרי בעקבות ההריסה.

10 ספטמבר 2020 |

הודעה מטעם המתאם ההומניטרי ג׳יימי מקגולדריק: בין מרס לאוגוסט 2020 נהרסו או נתפסו 389 מבנים בבעלות פלסטינית, שהם בממוצע 65 מבנים בחודש, שיעור ההריסות הממוצע הגבוה ביותר זה ארבע שנים