עקירה

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

אלפי פלסטינים בשטח הפלסטיני הכבוש נעקרו בכפייה או חיים בצל סכנת עקירה בכפייה, מצב שנודעו לו השפעות פיסיות, חברתיות־כלכליות ופסיכו־חברתיות מיידיות וארוכות טווח על משפחות פלסטיניות, ובמיוחד ילדים. בגדה המערבית הגורמים העיקריים לעקירה הם מרכיבי מדיניות הקשורים בכיבוש, לרבות חוסר היכולת להשיג היתרי בנייה וההריסות הקשורות בכך, סוגיות הנוגעות למעמד התושבוּת והפגיעה שפוגעת גדר ההפרדה. במקרים מסוימים, קהילות שלמות בגדה המערבית חיות תחת סכנת העברה בכפייה. ברצועת עזה העקירה נובעת בעיקר מנזק לבתים או הריסתם במהלך מעשי איבה או מבצעים צבאיים. עקורים רבים בעזה אינם מסוגלים לשקם או לתקן את בתיהם בשל אי־יכולתה של ממשלת ההסכמה הלאומית הפלסטינית למלא ביעילות תפקידי ממשל; ההגבלות שישראל מטילה זה שנים על יבוא חומרי בניין המוגדרים כ"פריטים דו־שימושיים"; והקצב האיטי של תשלום כספי התרומות שמדינות חברות התחייבו להקצות לצורכי השיקום.

משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים עוקב אחר עקירתם של פלסטינים בשל הריסת בתים בגדה המערבית באמצעות מערכת ניטור ההריסות המקוונת שלו. נתונים רשמיים על צווי הריסה בשטח C זמינים כאן.

מאמרים והודעות לעיתונות

20 פברואר 2020 |
Incident involving shooting of tear gas canisters next to school compound near ‘Checkpoint 160’ in H2, 6 March 2019.  © Photo by Christian Peace Makers Teams (CPT).

המצב הידרדר בשנה שלאחר עזיבת המשקיפים הבינלאומיים: בספטמבר 2018, בעקבות מתקפת מתנחלים, הגיעו סוהאד ואחמד למסקנה שמשפחתם אינה יכול להמשיך לגור בשכונת תל רומיידה, השוכנת בשטח העיר חברון הנתון לשליטת ישראל (H2).  סוהאד ושלושת ילדיהם עזבו לחלק אחר של העיר, ואילו אחמד המשיך לגור בבית, שממנו או מנהל את העסק שלו. "קנייה של דירה חדשה הייתה מאמץ כלכלי עצום, אבל הייתי חייב לחשוב על טובת המשפחה שלי".

12 פברואר 2020 |
ילד פלסטיני ישן בחורבות ביתו ההרוס בשכונת שג׳עייה שבעיר עזה, ספטמבר 2015 / © צילום: סוהייב סאלם

בשנת 2019 נעקרו יותר מ־700 פלסטינים בעזה כשבתיהם ניזוקו במהלך שלושה סבבי הסלמה מוגבלים במעשי האיבה בין ישראל לארגונים חמושים פלסטיניים.

19 נובמבר 2019 |
Rimas, 7, plays with her doll, at home in Jabalia on 21 August 2019. ©  Photo by Ahmed Mashharawi, NRC

פינויים מדירות הפכו לעניין שבשגרה עבור אִעְתידאל בת ה־30, אישה נשואה ואם לשתי בנות: לָיאן בת ה־11 ורימאס בת השבע. בעלה בן ה־33, מדחת, סובל מהתקפים אפילפטיים ומבעיות פסיכולוגיות, ואינו מסוגל למצוא עבודה קבועה. בשנים האחרונות פונתה המשפחה פעמיים לאחר שפיגרה חודשים אחדים בתשלום שכר הדירה.

23 אוקטובר 2019 |
Palestinian man herding his livestock outside of Khirbet ar Ras al Ahmar, Jordan Valley (3 October 2019).  ©  Photo by OCHA

עזיז הוא פלסטיני בן 25 מח׳רבת ראס אל־אחמר, קהילה בדואית קטנה בצפון בקעת הירדן. בשש השנים האחרונות חווה עזיז ארבע הריסות שביצע המִנהל האזרחי הישראלי. בפברואר 2019 הרס המִנהל שבעה מבנים השייכים לעזיז, לרבות האוהלים שבהם גרה משפחתו ומחסים לבעלי החיים שלו. עזיז, אימו, אחיו ושתי אחיותיו נותרו מחוסרי בית ונאלצו לבקש מחסה בעיירה טמון (נפת טובאס), שם שהו במשך שבועיים, ולהותיר את עדריהם מאחור, חשופים לתנאי החורף הקשים.

9 אוגוסט 2019 |
أفراد من عائلة صيام الكبيرة يشاهدون إخلاء أقاربهم من منزلهم، 10 تموز/يوليو 2019

עמותת מתנחלים מגבירה את נוכחותה בשכונות פלסטיניות: על פי הערכות, כיום תלויים ועומדים הליכי פינוי נגד 199 משקי בית פלסטיניים, רובם ביוזמת עמותות מתנחלים, ובהקשר זה עלולים להיעקר מבתיהם 877 בני אדם, בהם 391 ילדים. לפינוי עלולות להיות השלכות גופניות, חברתיות, כלכליות ורגשיות חמורות על המשפחות הנפגעות.

22 יולי 2019 |
Ghaleb Abu Hadwan, a 63-year-old Palestinian from Sur Bahir, sitting in his living room with family members a few days before the demolition, July 2019. Photo by OCHA

אנו עוקבים היום בעצב אחר הריסת הבתים על ידי הרשויות הישראליות בקהילה הפלסטינית צור באהר. מידע ראשוני המגיע מהקהילה מצביע על כך שהבוקר נכנסו לתחומיה מאות אנשי כוחות ישראליים והרסו מספר מבני מגורים, בהם בתים מאוכלסים, הממוקמים בשטחי A, B ו־C של הגדה המערבית, בעברה המזרח־ירושלמי של גדר ההפרדה. המבצע רחב ההיקף החל בשעות הבוקר המוקדמות, כשעדיין שרר חושך, ובמסגרתו נכפה על משפחות לצאת מבתיהן ונגרמה מצוקה קשה לתושבים. עם האנשים שנעקרו בכפייה מבתיהם או נפגעו בדרכים אחרות נמנים פליטים פלסטינים, שכמה מהם מתמודדים היום עם מציאות של עקירה שנייה בימי חייהם.