עקירה

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

אלפי פלסטינים בשטח הפלסטיני הכבוש נעקרו בכפייה או חיים בצל סכנת עקירה בכפייה, מצב שנודעו לו השפעות פיסיות, חברתיות־כלכליות ופסיכו־חברתיות מיידיות וארוכות טווח על משפחות פלסטיניות, ובמיוחד ילדים. בגדה המערבית הגורמים העיקריים לעקירה הם מרכיבי מדיניות הקשורים בכיבוש, לרבות חוסר היכולת להשיג היתרי בנייה וההריסות הקשורות בכך, סוגיות הנוגעות למעמד התושבוּת והפגיעה שפוגעת גדר ההפרדה. במקרים מסוימים, קהילות שלמות בגדה המערבית חיות תחת סכנת העברה בכפייה. ברצועת עזה העקירה נובעת בעיקר מנזק לבתים או הריסתם במהלך מעשי איבה או מבצעים צבאיים. עקורים רבים בעזה אינם מסוגלים לשקם או לתקן את בתיהם בשל אי־יכולתה של ממשלת ההסכמה הלאומית הפלסטינית למלא ביעילות תפקידי ממשל; ההגבלות שישראל מטילה זה שנים על יבוא חומרי בניין המוגדרים כ"פריטים דו־שימושיים"; והקצב האיטי של תשלום כספי התרומות שמדינות חברות התחייבו להקצות לצורכי השיקום.

משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים עוקב אחר עקירתם של פלסטינים בשל הריסת בתים בגדה המערבית באמצעות מערכת ניטור ההריסות המקוונת שלו. נתונים רשמיים על צווי הריסה בשטח C זמינים כאן.

מאמרים והודעות לעיתונות

1 יוני 2018 |

המתאם ההומניטרי, ג׳יימי מקגולדריק, ומנהל פעולות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר״א), סקוט אנדרסון, מצטרפים היום לגורמים אחרים בקהילה הבינלאומית וקוראים לממשלת ישראל לחדול מתוכניותיה לבצע הריסות המוניות והעברה של הקהילה הבדואית פלסטינית ח׳אן אל־אחמר – אבו אל־חילו, הממוקמת בעיבורי ירושלים המזרחית, בגדה המערבית הכבושה. הקריאה נשמעת לאחר שב־24 במאי דחה בג״ץ עתירה שהקהילה הגישה בניסיון למנוע את ההריסות, ובכך הסתיימו שנים של מאמצים משפטיים ולא נותרה למעשה כל אפשרויות משפטיות להגן על הקהילה.

18 אפריל 2018 |
Khan al Ahmar, 18 April 2018

היום הצטרפו המתאם ההומניטרי, ג׳יימי מקגולדריק, ומנהל פעולות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א) בגדה המערבית, סקוט אנדרסון, לבכירים פלסטינים, וביקרו יחד בקהילה הבדואית הפלסטינית ח׳אן אל־אחמר – אבו אל־חלו, בעיבורי ירושלים המזרחית, בשטח הפלסטיני הכבוש.

5 אפריל 2018 |
אנשי סגל של מועצת הפליטים הנורווגית מראיינים משפחת עקורים בצפון עזה, נובמבר 2017

מעשי האיבה שהתחוללו בין ישראל לבין ארגונים חמושים פלסטיניים מ־7 ביולי ועד 26 באוגוסט 2014 היו ההרסניים ביותר ברצועת עזה מאז תחילת הכיבוש ישראלי ב־1967. בנוסף על 1,460 האזרחים הפלסטינים שנהרגו, 556 מהם ילדים, כ־17,800 יחידות דיור נהרסו או ניזוקו קשות, ועקב כך הפכו כ־100 אלף בני אדם לעקורים פנימיים. שלוש וחצי שנים לאחר הפסקת האש, יותר מ־22 אלף בני אדם (4,162 משפחות) עדיין עקורים (נכון לסוף פברואר 2018). כמתואר להלן, רבים מהם ממשיכים להתגורר בתנאים לא יציבים, כשעתידם המיידי אפוף באי־ודאות.

15 מרץ 2018 |
הריסות בביר עונה, סמוך ל"כביש המנהרות" המחבר את גוש ההתנחלות גוש עציון עם ירושלים, 29 בינואר 2018 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בחודשיים הראשונים של שנת 2018 הרסו הרשויות הישראליות או תפסו בסך הכול שבעים מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית. בממוצע, מספר זה זהה למספר ההריסות שתועדו מדי חודש בשנת 2017 (35), והוא מהווה כשליש מהנתון שתועד ב־2016 (91). כ־30% מהמבנים שנהרסו או נתפסו ב־2018 היו מבני מגורים, והריסתם או תפיסתם הביאה לעקירתם של 81 בני אדם. היתר שימשו למחיה או היו מבנים ציבוריים, בהם שתי כיתות לימוד. אומדן שביצעו גורמים הומניטריים בכוח המשימה לענייני חינוך מצביע על כך ש־44 בתי ספר בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מצויים בסכנת הריסה מלאה או חלקית או תפיסה, בשל היעדר היתר בנייה ישראלי.

15 ינואר 2018 |
הריסת בניין בן ארבע קומות באל־עיסוויה, ירושלים המזרחית, 11 ביולי 2017. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

פלסטינים רבים בירושלים המזרחית נתונים בסביבה כופה וחיים בסכנת העברה בכפייה, בשל מרכיבי מדיניות ישראליים כגון הריסות בתים, גירוש כפוי ושלילת מעמד התושבות שלהם. כמו בשטח C, גם בירושלים המזרחית משטר תכנון מגביל ומפלה הופך למעשה את השגתם של היתרי הבנייה הישראליים הנדרשים לבלתי אפשרית לפלסטינים: רק 13% משטח ירושלים המזרחית מתוכננים לבנייה פלסטינית, וחלק ניכר מתוכם כבר בנוי. פלסטינים הבונים בלי היתר מסתכנים בהריסת בתיהם ובעונשים אחרים, לרבות קנסות יקרים שגם תשלומם אינו פוטר את הבעלים מן הדרישה להשיג היתר בנייה. יותר מ־100 אלף תושבים בירושלים המזרחית מצויים בסכנה אפשרית של עקירה, כיוון שלפחות שליש מכל הבתים הפלסטיניים באזור זה נבנו ללא היתר בנייה ישראלי.

15 דצמבר 2017 |
תושב קהילת ג׳ינבא (מסאפר יטא) מוביל מים, נובמבר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

אימונים צבאיים אינטנסיביים שנערכו בחודשיים האחרונים, וחסימת דרכי גישה מרכזיות החריפו את הסביבה הכופה שבה חיים כ־1,300 תושביהן של 12 קהילות רועים פלסטיניות בדרום נפת חברון.