עקירה

אלפי פלסטינים בשטח הפלסטיני הכבוש נעקרו בכפייה או חיים בצל סכנת עקירה בכפייה, מצב שנודעו לו השפעות פיסיות, חברתיות־כלכליות ופסיכו־חברתיות מיידיות וארוכות טווח על משפחות פלסטיניות, ובמיוחד ילדים. בגדה המערבית הגורמים העיקריים לעקירה הם מרכיבי מדיניות הקשורים בכיבוש, לרבות חוסר היכולת להשיג היתרי בנייה וההריסות הקשורות בכך, סוגיות הנוגעות למעמד התושבוּת והפגיעה שפוגעת גדר ההפרדה. במקרים מסוימים, קהילות שלמות בגדה המערבית חיות תחת סכנת העברה בכפייה. ברצועת עזה העקירה נובעת בעיקר מנזק לבתים או הריסתם במהלך מעשי איבה או מבצעים צבאיים. עקורים רבים בעזה אינם מסוגלים לשקם או לתקן את בתיהם בשל אי־יכולתה של ממשלת ההסכמה הלאומית הפלסטינית למלא ביעילות תפקידי ממשל; ההגבלות שישראל מטילה זה שנים על יבוא חומרי בניין המוגדרים כ"פריטים דו־שימושיים"; והקצב האיטי של תשלום כספי התרומות שמדינות חברות התחייבו להקצות לצורכי השיקום.

משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים עוקב אחר עקירתם של פלסטינים בשל הריסת בתים בגדה המערבית באמצעות מערכת ניטור ההריסות המקוונת שלו. נתונים רשמיים על צווי הריסה בשטח C זמינים כאן.

מאמרים והודעות לעיתונות

17 יולי 2019 |

אנו עוקבים מקרוב מאוד אחר ההתפתחויות באזור צור באהר של נפת ירושלים. 17 פלסטינים, בהם תשעה פליטים פלסטינים, עלולים להיעקר מבתיהם, ויותר מ־350 בני אדם אחרים עלולים לאבד נכסים רבים, בשל כוונת הרשויות הישראליות להרוס עשרה מבנים, ובהן כ־70 דירות, בשל קרבתם לגדר ההפרדה בגדה המערבית. לפני חודש, לאחר מיצויים של כמעט כל אמצעי הסעד המשפטי מבית, מסרו כוחות ישראליים לתושבים "הודעה על כוונה להרוס" שתוקפה יפוג מחר, 18 ביולי.

9 יולי 2019 |
© - تصوير مكتب الأمم المتحدة لتنسيق الشؤون الإنسانية

בתים ייהרסו בצור באהר בשל קרבתם לגדר ההפרדה: צור באהר (24 אלף תושבים) היא שכונה פלסטינית בדרומה של ירושלים המזרחית. רובה של צור באהר נמצא בתוך שטח השיפוט של עיריית ירושלים, שסופח באופן חד־צדדי, אבל חברי הקהילה מדווחים כי בבעלותם שטח אדמה בגודל 4,000 דונם בשטחי A, B ו־C, כפי שהוגדרו בהסכמי אוסלו. באופן ייחודי, תוואי גדר ההפרדה עוקף את צור באהר כך שחלקים של שטח A, B ו־C נמצאים בעברה ה"ירושלמי". להערכת ועד התושבים המקומי, נכון לעכשיו חיים בשטחים אלה, שמחוץ לירושלים המזרחית, כ־6,000 בני אדם, שהם כרבע מאוכלוסיית השכונה. למרות זאת, ואף על פי שהשטחים הללו מופרדים פיזית מיתר הגדה המערבית, הם לא נכללו בשטח השיפוט של עיריית ירושלים. בפועל, הרשות הפלסטינית אינה יכולה להגיע לשטחי A ו־B בצור באהר ולספק בהם שירותים, אף שהיא עדיין מעניקה היתרי בנייה בשטחים אלה הואיל והסכמי אוסלו הסמיכו אותה לעשות זאת.

20 יוני 2019 |
مبنى سكني مهدوم في وادي ياصول، القدس الشرقية، 30 نيسان/أبريل 2019  © - تصوير مكتب الأمم المتحدة لتنسيق الشؤون الإنسانية

כפי שדווח בגיליון הירחון ההומניטרי בחודש שעבר, באפריל נהרסו בירושלים המזרחית כ־60 בתי מגורים ומבנים אחרים בגין היעדר היתרי בנייה. זהו המספר הגבוה ביותר של הריסות בחודש יחיד מאז החל משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים לנהל תיעוד שיטתי של הריסות, בשנת 2009. בארבעת החודשים הראשונים של 2019 נהרסו בירושלים המזרחית יותר מבנים מאשר בכל שנת 2018. אף שבמאי לא היו הריסות בירושלים המזרחית, הרשויות הישראליות נוהגות בדרך כלל להימנע מביצוע הריסות בחודש הרמדאן, וההריסות צפויות להתחדש אחרי עיד אל־פיטר, ביוני.

14 מאי 2019 |
مبنى دُمِّر في يوم 5 أيار/مايو 2019، مدينة غزة © - تصوير مكتب الأمم المتحدة لتنسيق الشؤون الإنسانية

בין 25 ל־27 במרס חוו רצועת עזה ודרום ישראל את אחד הסבבים המשמעותיים ביותר מאז 2014 במעשי האיבה עד לעת ההיא, לאחר שרקטה שנורתה מעזה גרמה נזק כבד לבית במרכז ישראל ופצעה שבעה ישראלים. בעקבות התקרית תקף חיל האוויר הישראלי שורה של אתרים ברחבי עזה, וארגונים פלסטיניים חמושים ירו עשרות רקטות ופצצות מרגמה לעבר דרום ישראל.

14 מאי 2019 |
عملية هدم في منطقة وادي ياصول بحي سلوان، 30 نيسان/أبريل 2019  © - تصوير مكتب الأمم المتحدة لتنسيق الشؤون الإنسانية

בירושלים המזרחית, כמו בשטח C של הגדה המערבית, משטר התכנון המגביל שמיישמת ישראל הופך את השגתם של היתרי בנייה לבלתי אפשרי למעשה עובר פלסטינים ומונע פיתוח של דיור, תשתית ומקורות מחיה נאותים. רק 13% משטח ירושלים המזרחית מתוכננים לבנייה פלסטינית, וחלק ניכר מתוכם כבר בנוי, בעוד 35% משטחה הוקצו להתנחלויות ישראליות, שאינן חוקיות מתוקף המשפט הבינלאומי.

18 מרץ 2019 |
TIPH members patrolling the closed military area of Tel Rumedia, in H2 Hebron, 6 February, 2018. © Photo by OCHA.

צוות המשקיפים הבינלאומי הזמני בחברון (TIPH) עזב את שטח H2 של העיר לאחר שממשלת ישראל החליטה שלא לחדש את המנדט שלו מעבר ל־31 בינואר 2019. בשילוב עם הגברת ההטרדות וההגבלות המוטלות על תושבים ועל גורמים נוספים המספקים נוכחות הגנתית באזור, הדבר מגביר את הסיכונים בתחום ההגנה שהאוכלוסייה מתמודדת איתם, במיוחד תלמידים. בהערותיו לוועדה למימוש הזכויות הבלתי מעורערות של העם הפלסטיני, הביע מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש את צערו על החלטתה של ישראל שלא לחדש את המנדט של צוות המשקיפים. הוא הביע את תקוותו שניתן יהיה להגיע להסכם "שישמר את ההסדר רב הערך, הקיים זה זמן רב".