הרס רכוש

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

Gaza, 2014בשנים האחרונות נהרסו נכסים אזרחיים רבים במהלך מעשי איבה ומבצעים צבאיים, בעיקר ברצועת עזה. בנוסף, רכוש נהרס או הוחרם כחלק ממשטר התכנון והאִיזוּר שישראל כופה בשטח C ובירושלים המזרחית  שבגדה המערבית, או במסגרת הריסות או אטימות לשם ענישה בעקבות תקיפת ישראלים. באזורים מסוימים נהרס רכוש גם על ידי מתנחלים שתוקפים פלסטינים ממניעים פוליטיים, למשל באמצעות הצתת קרקע חקלאית, וכך מצטמצמת גישת הפלסטינים לשירותים ונפגעת פרנסתם.

המשפט ההומניטרי הבינלאומי אוסר על הרס רכוש בשטח כבוש, אלא אם כן פעולות צבאיות מחייבות זאת לחלוטין. אף שהמענה ההומניטרי לאירועים מסוג זה כולל מתן מחסים, לעתים קרובות גם אלה נהרסים או מוחרמים.

משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים עוקב אחר ההריסה וההחרמה של רכוש פלסטיני בגדה המערבית באמצעות מערכת ניטור ההריסות המקוונת שלו. נתונים רשמיים על צווי הריסה בשטח C זמינים כאן.

מאמרים והודעות לעיתונות

11 אוקטובר 2017 |
ג'ובת א־דיב, 2017

ההתמקדות, בחודשים האחרונים, בתשתית שירותים חיוניים בקהילות פלסטיניות בשטח C, שהן פגיעות מלכתחילה, החריפה את הסביבה הכופה ומציבה את התושבים בסכנת העברה בכפייה. באוגוסט, ערב שנת הלימודים החדשה, החרימו הרשויות הישראליות תשעה מבנים הקשורים לחינוך ומשרתים 170 ילדים בשלוש קהילות כאלה.

11 ספטמבר 2017 |
אָיוּבּ שמאסנה בן ה־84 ביום שבו פונו הוא ומשפחתו, 5 באוגוסט 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

התפתחויות שחלו לאחרונה בירושלים המזרחית מדגישות את הסביבה הכופה הפוגעת ברבים מהתושבים הפלסטינים בעיר. ארבע תוכניות התנחלות שקודמו לאחרונה בשכונת שייח׳ ג׳ראח מציבות יותר משבעים תושבים פלסטינים בסכנת פינוי.

11 ספטמבר 2017 |
ילדות בגילים שבין 7 ל־14 נהנות מפעילות בנושא מִחזוּר במרכז למשפחות פורסאן אל־ר׳אד, בית חנון, 2017 / © צילום: יוניצף

מעשי האיבה בין ישראל לארגונים חמושים פלסטיניים, שנמשכו מ־8 ביולי עד 26 באוגוסט 2016, היו ההרסניים ביותר שידעה רצועת עזה מאז הכיבוש הישראלי ב־1967. במעשי האיבה האלה נהרגו 2,251 פלסטינים, בהם לפחות 1,462 אזרחים, ו־71 ישראלים, חמישה מהם אזרחים. יותר מ־11 אלף פלסטינים נפצעו, בהם מאות שנותרו נכים לטווח ארוך, ושיעור עצום מן האוכלוסייה, במיוחד ילדים, לקו בטראומה. ההרס או הנזק הקשה שנגרם לכ־17,800 יחידות דיור הותירו כ־100 אלף בני אדם עקורים. גם לתשתית, לעסקים ולאדמות החקלאיות בעזה נגרם נזק משמעותי.

11 ספטמבר 2017 |
ילדות בגילים שבין 7 ל־14 נהנות מפעילות בנושא מִחזוּר במרכז למשפחות פורסאן אל־ר׳אד, בית חנון, 2017 / © צילום: יוניצף

מעשי האיבה בין ישראל לארגונים חמושים פלסטיניים, שנמשכו מ־8 ביולי עד 26 באוגוסט 2016, היו ההרסניים ביותר שידעה רצועת עזה מאז הכיבוש הישראלי ב־1967. במעשי האיבה האלה נהרגו 2,251 פלסטינים, בהם לפחות 1,462 אזרחים, ו־71 ישראלים, חמישה מהם אזרחים. יותר מ־11 אלף פלסטינים נפצעו, בהם מאות שנותרו נכים לטווח ארוך, ושיעור עצום מן האוכלוסייה, במיוחד ילדים, לקו בטראומה. ההרס או הנזק הקשה שנגרם לכ־17,800 יחידות דיור הותירו כ־100 אלף בני אדם עקורים. גם לתשתית, לעסקים ולאדמות החקלאיות בעזה נגרם נזק משמעותי.

13 אפריל 2017 |
הריסה לשם ענישה בג׳בל מוכבר, בבית משפחתו של בהא עליאן, אחד ממבצעי מתקפה ב־13 באוקטובר 2015 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, ינואר 2016.

בעקבות עלייה בפיגועי פלסטינים מאז אוקטובר 2015, ובנימוק של צורך בהרתעה ומניעה, יישמו הרשויות הישראליות אמצעים המענישים פלסטינים על מעשים שלא הם ביצעו ושאינם נושאים באחריות הפלילית להם. אמצעים אלה כוללים הרס בתיהם של פלסטינים שבני משפחתם ביצעו פיגוע או חשודים בביצוע או תכנון של פיגוע, והטלת סגר על שכונות שבהן התגוררו כמה מהחשודים. נהגים אלה מעוררים חששות בדבר ענישה קולקטיבית, שסעיף 33 של אמנת ז׳נבה הרביעית אוסר עליה.

11 מרץ 2017 |
סאלם מג׳בל אל־באבא בין חורבות ביתו ההרוס, ינואר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

התפתחויות שחלו מאז תחילת 2017 יצרו לחץ נוסף על קהילות בדואיות פלסטיניות השוכנות בשטח שהרשויות הישראליות הקצו לתוכנית ההתנחלות E1 ולהרחבת ההתנחלות מעלה אדומים ומזרח נפת ירושלים ובקרבת שטח זה. 18 הקהילות הללו נמנות עם קבוצה גדולה יותר של 46 קהילות בדואיות במרכז הגדה המערבית, שהרשויות הישראליות מבקשות "להעביר" לשלושה אתרים שיועדו לכך.