הרוגים ופצועים

ב־26 בספטמבר 2019 מצא המנקה בבית הספר היסודי לבנים אל־בחריין שבעיר עזה חפץ חשוד בחצר המוסד החינוכי, המופעל על ידי סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם לפליטים פלסטינים, אונר״א.

ב־16 באפריל הכו מתנחלים את עיסא קטש בן הארבעים ואת אחִיו ופצעו אותם בעת שבילו עם משפחותיהם בפיקניק ביער מחוץ לכפר ג׳יביא (מצפון לרמאללה). "לאחד המתנחלים היה רובה ולאחר היה גרזן", סיפר עיסא. "אחי מוסא הצליח לברוח כדי להזעיק עזרה... אני הייתי מוטל במשך זמן מה על האדמה, פצוע, ואז המתנחלים התחילו לגרור אותי אל מחוץ לשטח... אבל אז הגיעו חיילים ישראליים, שחררו אותי, אבל נתנו למתנחלים להסתלק." פאטמה קטש, אמו בת השבעים של עיסא, הייתה עדה לאירוע. לדבריה, "כולנו היינו מזועזעים ומבוהלים... הילדים עדיין סובלים מסיוטים."

מוחמד בן ה־35, אב לשלושה מבית חָנוּן, נורה ברגלו בקליע חי בהפגנה הראשונה שהתקיימה במסגרת "צעדת השיבה הגדולה", ב־30 במרס 2018. "עברתי 25 ניתוחים אבל אני עדיין סובל מכאבים", הוא אמר למשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים. בשל מוגבלותו איבד מוחמד את עבודתו כפועל בניין ומצבה הכלכלי של משפחתו החל להידרדר. "אשתי לא יכלה לשאת את מצבי ואת העוני, אז התגרשנו. אין לי כלום בחיים, רק אומללות".

השנה החדשה הביאה עימה עלייה במתיחות בשטח הפלסטיני הכבוש, ובמיוחד בעזה. סבב ההסלמה החמור ביותר התרחש ב־23 וב־24 בפברואר, לאחר שישראל הרגה איש הג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני שניסה להטמין מטען נפץ ליד גדר המערכת עם ישראל; בתקרית שתועדה במצלמות, דחפור ישראלי אסף את גופתו באופן שעורר זעם ברחבי רצועת עזה.

בשנת 2019 הרגו כוחות ישראליים 135 פלסטינים, רובם בפצצות שהוטלו מהאוויר או בתחמושת חיה: 108 נהרגו ברצועת עזה ו־27 בגדה המערבית. 15,369 פלסטינים נוספים נפצעו במשך השנה מידי כוחות ישראליים: 42% נזקקו לטיפול רפואי לאחר ששאפו גז מדמיע, 16% נפגעו מקליעי גומי ו־13% נורו בתחמושת חיה.

ב־1 באפריל 2019 הרחיבו הרשויות הישראליות את השטח המותר לדיג לאורך החלקים הדרומי והמרכזי של חוף עזה, משישה לעד 15 מיילים ימיים מהחוף, המרחק הגדול ביותר שדייגי עזה קיבלו אליו גישה מאז שנת 2000. הגישה לאזורים הצפוניים לאורך החוף נותרה מוגבלת יותר, לעד שישה מיילים ימיים, מרחק נמוך בהרבה מ־20 המיילים הימיים שעליהם הוסכם בהסכמי אוסלו.