גישה לשירותים
מאמרים והודעות לעיתונות
הגידול באספקת החשמל ברצועת עזה מאז אוקטובר 2018 שיפר את אספקת שירותי המים והתברואה, ובה־בעת צמצם את ההוצאות של משקי בית ובתי עסק על דלק לגנרטורים לשעת חירום. גידול זה הפחית גם את הצורך בדלק החירום שסיפק האו״ם כדי למנוע את קריסתם של ספקי שירותים מרכזיים.
בעזה, פגיעות גפיים קשות שנגרמו מתחמושת חיה יצרו עומס כבד על מערכת הבריאות, העמוסה ממילא. בין 30 במרס 2018 ל־31 ביולי 2019 נפגעו יותר מ־7,500 פלסטינים מתחמושת חיה שירו כוחות ישראליים במהלך הפגנות "צעדת השיבה הגדולה" לאורך גדר המערכת בין עזה לישראל. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות בשטח הפלסטיני הכבוש, 87% מהפגיעות הללו הן פגיעות גפיים, ופציעות בטן ואגן מהוות כ־5% מכלל הפציעות.
אונר״א, בשותפות עם יוניסף ובתמיכת האיחוד האירופי, השלימה מיזם בשם "Keeping Kids Active" בעזה. במשך חמישה שבועות, מ־29 ביוני ועד 1 באוגוסט, הגיע המיזם לכ־90 אלף ילדים ברחבי עזה והציע להם פעילויות נופש, סיוע פסיכו־חברתי והפניות לטיפול מומחים בתחום בריאות הנפש ככל שנדרש.
קווי חשמל חדשים ופתרונות חשמל בני־קיימא מחוללים שיפור בשירותי בתי החולים: בעשור האחרון סבלו תושבי רצועת עזה מגרעון חשמל כרוני שפגע בתנאי החיים השבריריים ממילא. מצב זה הידרדר עוד יותר לאחר אפריל 2017, בשל מחלוקות בין הרשויות בפועל בעזה לרשות הפלסטינית שמושבה בגדה המערבית, הנמשכות מאז השתלטות חמאס על עזה בשנת 2007. הכשל ליישב מחלוקת ממושכת בין שתי הרשויות הפלסטיניות סביב סוגיות הנוגעות למתן פטור ממסים לדלק וגביית הכנסות מצרכני חשמל הביא בסופו של דבר את הרשות הפלסטינית לקצץ בתשלומים עבור חשמל בעזה. מצב זה, שאליו היתוספה העצירה באספקת החשמל ממצרים בשל תקלות והאי־יכולת לתקן את קווי הזנה, יצר הפסקות חשמל יזומות שנמשכו 22-20 שעות ביממה. למחסור בחשמל נודעו השלכות קשות על שירותים חיוניים, כגון שירותי בריאות, מים ותברואה, והוא פגע בכלכלה העזתית השבירה ממילא, ובמיוחד במגזרי הייצור והחקלאות. במהלך תקופה זו תיאם האו״ם אספקה של דלק חירום שנרכש במימון תורמים להפעלת גנרטורים, שיבטיחו את פעולתם של כ־250 מתקני בריאות ומים, תברואה והיגיינה חיוניים.
שנים של מצור והגבלות תנועה אחרות על בני אדם וחומרים, לרבות משאבים רפואיים, הפילוג המדיני הפלסטיני המעמיק מבית ומשבר אנרגיה כרוני הובילו להידרדרות קשה בזמינותם ובאיכותם של שירותי הבריאות ברצועת עזה. ענף הבריאות בעזה סובל ממחסור כרוני בסוגי ציוד ואספקה מסוימים, לרבות אנטיביוטיקה ומאגרי תרופות כימותרפיות.לדברי ארגון הבריאות העולמי, גם ב"גורמים החברתיים המשפיעים על הבריאות" חלה הידרדרות קשה – "המים מהאקוויפר למעשה אינם ראויים לשתייה, שפכים שברובם אינם מטופלים זורמים לים התיכון והכלכלה חנוקה".
נג׳ווה חמד בת ה־39 היא תושבת בית חנון שבצפון רצועת עזה. מאחר שהיא ובעלה מובטלים, למשפחה אין הכנסה קבועה והם מתקיימים על סיוע כספי ממקורות שונים, לרבות משפחתם המורחבת.
