גישה לשירותים

מייסר זועורב היא אלמנה בת 48 שגרה עם ארבעה מילדיה בח׳אן יונס. היא המפרנסת היחידה במשפחתה, ועיקר הכנסתה מגיעה מסיוע הומניטרי. בביתה שני חדרי שינה, חדר רחצה אחד, מטבח וחדר מגורים, והוא ממוקם במרחק פסיעות אחדות מאתר הטמנת האשפה המקומי.

יותר מ־68% ממשקי הבית ברצועת עזה, ובהם כ־1.3 מיליון בני אדם, סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור או בינוני, כפי שעולה מממצאיו הראשוניים של הסקר האחרון לבדיקת מצב סוציו־אקונומי וביטחון תזונתי, שנערך ב־2018. זאת אף ש־69% ממשקי הבית בעזה דיווחו בסקר כי הם מקבלים צורה כלשהי של סיוע במזון או צורות אחרות של העברות סעד מגופים ממשלתיים פלסטיניים או מארגונים בינלאומיים. נכון לעכשיו, שיעור חוסר הביטחון התזונתי בעזה גבוה ב־9 נקודות האחוז מהנתון המקביל ב־2014 (59%), הפעם האחרונה שבה נערך סקר של המצב הסוציו־אקונומי והביטחון התזונתי. בגדה המערבית, לעומת זאת, מצא סקר זה כי שיעור חוסר הביטחון התזונתי ירד מ־15% ממשקי הבית בשנת 2014 ל־12% כעת

בשנת הלימודים הנוכחית, שנפתחה באוגוסט 2018, הבחין כוח המשימה לענייני חינוך במגמת עלייה במספר התקריות במעורבות כוחות ישראליים ו/או מתנחלים, שדווח כי התרחשו בתוך בתי ספר פלסטיניים בגדה המערבית או בקרבתם, וכי הן גורמות לשיבושים בגישה לבתי הספר האלה ובפעילויות בהם. התקריות שתועדו כללו עיכובים והטרדה של ילדים בדרכם לבית הספר, במחסומים ובמקומות אחרים; עימותים בקרבת בתי הספר; ופשיטות ומבצעי חיפוש אלימים בתוך בתי ספר.

ב־25 וב־28 באוקטובר הפעילה תחנת הכוח של עזה את הטורבינה השנייה והשלישית (מתוך ארבע הטורבינות הקיימות) והגבירה את תפוקת החשמל שלה מ־25 ל־80 מגוואט. יחד עם 130-120 המגוואט שנקנים מישראל ומועברים בקווי הזנה, קיבלה רצועת עזה 210-200 מגוואט חשמל, הרמה הגבוהה ביותר זה כמעט שנתיים. כך התאפשרה אספקת חשמל במשך 18-16 שעות ביממה, לעומת פחות מחמש שעות ביממה קודם לכן.

דוח שהכין לאחרונה מכון ראנד (RAND) מזהיר כי אם יימשך מצב החירום הכרוני בענף המים והשפכים בעזה, צפויה בקרוב התפרצות אנדמית של מחלה או משבר אחר בבריאות הציבור, העלולים להתפשט גם לישראל ולמצרים. תחזית זו מבוססת על נתונים שאספו בשנים קודמות ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה והרשויות, ניתוח של ההשלכות הצפויות של ההתפתחויות האחרונות, ולקחים שהופקו מהתפרצויות של מחלות בהאיטי, תימן ועיראק. הדוח הדגיש כי שיתוף פעולה בין הרשות הפלסטינית, ישראל ומצרים חיוני למניעת מגיפה.

פלסטינים תושבי עזה הרוצים לצאת את המובלעת יכולים לעשות זאת רק דרך מעבר ארז שבשליטת ישראל או מעבר רפיח שבשליטת מצרים. למעבר ארז נודעה חשיבות רבה ביותר משום שהוא חולש על תנועת בני אדם בין עזה לבין גדה המערבית, דרך ישראל. מאז תחילת שנות התשעים נדרשו תושביה הפלסטינים של עזה להצטייד בהיתר כדי לצאת דרך מעבר ארז. במסגרת מדיניות שיושמה מאז תחילת האינתיפאדה השנייה, בספטמבר 2000 – ואשר הוחמרה אחרי יוני 2007 בנימוק של שיקולים ביטחוניים, בעקבות השתלטות חמאס על עזה – רק בני אדם הכלולים בקטגוריות ספציפיות שישראל הגדירה זכאים להיתר יציאה, בכפוף לבדיקה ביטחונית.