גישה לשירותים

סחר א־נבאהין היא אישה בת 31 שגורלה נקבע במידה רבה נוכח היעדר גישה למידע ולשירותים סדירים ואיכותיים בתחום תכנון המשפחה. היא חיה עם בעלה וששת ילדיהם במחנה אל־בורייג׳ שבנפת מרכז עזה. שלושה מההריונות של סחר לא היו מתוכננים, בשל היעדר אמצעי מניעה זמינים. כיוון שהיא ובעלה אינם מצליחים למצוא עבודה, המשפחה בת שמונה הנפשות חיה בלא כל הכנסות שהן.

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: זהו סיפור על סטודנט בן 27 השואף להיות מהנדס מכונות. חייו התהפכו על פיהם כשהיה בסמסטר האחרון ללימודיו באוניברסיטה. ב־18 במאי 2018 הוא נפצע מתחמושת חיה במהלך אחת מהפגנות "צעדת השיבה הגדולה" ליד גדר המערכת הישראלית המקיפה את רצועת עזה.

הגידול באספקת החשמל ברצועת עזה מאז אוקטובר 2018 שיפר את אספקת שירותי המים והתברואה, ובה־בעת צמצם את ההוצאות של משקי בית ובתי עסק על דלק לגנרטורים לשעת חירום. גידול זה הפחית גם את הצורך בדלק החירום שסיפק האו״ם כדי למנוע את קריסתם של ספקי שירותים מרכזיים.

בעזה, פגיעות גפיים קשות שנגרמו מתחמושת חיה יצרו עומס כבד על מערכת הבריאות, העמוסה ממילא. בין 30 במרס 2018 ל־31 ביולי 2019 נפגעו יותר מ־7,500 פלסטינים מתחמושת חיה שירו כוחות ישראליים במהלך הפגנות "צעדת השיבה הגדולה" לאורך גדר המערכת בין עזה לישראל. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות בשטח הפלסטיני הכבוש, 87% מהפגיעות הללו הן פגיעות גפיים, ופציעות בטן ואגן מהוות כ־5% מכלל הפציעות.

אונר״א, בשותפות עם יוניסף ובתמיכת האיחוד האירופי, השלימה מיזם בשם "Keeping Kids Active" בעזה. במשך חמישה שבועות, מ־29 ביוני ועד 1 באוגוסט, הגיע המיזם לכ־90 אלף ילדים ברחבי עזה והציע להם פעילויות נופש, סיוע פסיכו־חברתי והפניות לטיפול מומחים בתחום בריאות הנפש ככל שנדרש.

קווי חשמל חדשים ופתרונות חשמל בני־קיימא מחוללים שיפור בשירותי בתי החולים: בעשור האחרון סבלו תושבי רצועת עזה מגרעון חשמל כרוני שפגע בתנאי החיים השבריריים ממילא. מצב זה הידרדר עוד יותר לאחר אפריל 2017, בשל מחלוקות בין הרשויות בפועל בעזה לרשות הפלסטינית שמושבה בגדה המערבית, הנמשכות מאז השתלטות חמאס על עזה בשנת 2007. הכשל ליישב מחלוקת ממושכת בין שתי הרשויות הפלסטיניות סביב סוגיות הנוגעות למתן פטור ממסים לדלק וגביית הכנסות מצרכני חשמל הביא בסופו של דבר את הרשות הפלסטינית לקצץ בתשלומים עבור חשמל בעזה. מצב זה, שאליו היתוספה העצירה באספקת החשמל ממצרים בשל תקלות והאי־יכולת לתקן את קווי הזנה, יצר הפסקות חשמל יזומות שנמשכו 22-20 שעות ביממה. למחסור בחשמל נודעו השלכות קשות על שירותים חיוניים, כגון שירותי בריאות, מים ותברואה, והוא פגע בכלכלה העזתית השבירה ממילא, ובמיוחד במגזרי הייצור והחקלאות. במהלך תקופה זו תיאם האו״ם אספקה של דלק חירום שנרכש במימון תורמים להפעלת גנרטורים, שיבטיחו את פעולתם של כ־250 מתקני בריאות ומים, תברואה והיגיינה חיוניים.