גישה לשירותים

קווי חשמל חדשים ופתרונות חשמל בני־קיימא מחוללים שיפור בשירותי בתי החולים: בעשור האחרון סבלו תושבי רצועת עזה מגרעון חשמל כרוני שפגע בתנאי החיים השבריריים ממילא. מצב זה הידרדר עוד יותר לאחר אפריל 2017, בשל מחלוקות בין הרשויות בפועל בעזה לרשות הפלסטינית שמושבה בגדה המערבית, הנמשכות מאז השתלטות חמאס על עזה בשנת 2007. הכשל ליישב מחלוקת ממושכת בין שתי הרשויות הפלסטיניות סביב סוגיות הנוגעות למתן פטור ממסים לדלק וגביית הכנסות מצרכני חשמל הביא בסופו של דבר את הרשות הפלסטינית לקצץ בתשלומים עבור חשמל בעזה. מצב זה, שאליו היתוספה העצירה באספקת החשמל ממצרים בשל תקלות והאי־יכולת לתקן את קווי הזנה, יצר הפסקות חשמל יזומות שנמשכו 22-20 שעות ביממה. למחסור בחשמל נודעו השלכות קשות על שירותים חיוניים, כגון שירותי בריאות, מים ותברואה, והוא פגע בכלכלה העזתית השבירה ממילא, ובמיוחד במגזרי הייצור והחקלאות. במהלך תקופה זו תיאם האו״ם אספקה של דלק חירום שנרכש במימון תורמים להפעלת גנרטורים, שיבטיחו את פעולתם של כ־250 מתקני בריאות ומים, תברואה והיגיינה חיוניים.

שנים של מצור והגבלות תנועה אחרות על בני אדם וחומרים, לרבות משאבים רפואיים, הפילוג המדיני הפלסטיני המעמיק מבית ומשבר אנרגיה כרוני הובילו להידרדרות קשה בזמינותם ובאיכותם של שירותי הבריאות ברצועת עזה. ענף הבריאות בעזה סובל ממחסור כרוני בסוגי ציוד ואספקה מסוימים, לרבות אנטיביוטיקה ומאגרי תרופות כימותרפיות.לדברי ארגון הבריאות העולמי, גם ב"גורמים החברתיים המשפיעים על הבריאות" חלה הידרדרות קשה – "המים מהאקוויפר למעשה אינם ראויים לשתייה, שפכים שברובם אינם מטופלים זורמים לים התיכון והכלכלה חנוקה".

נג׳ווה חמד בת ה־39 היא תושבת בית חנון שבצפון רצועת עזה. מאחר שהיא ובעלה מובטלים, למשפחה אין הכנסה קבועה והם מתקיימים על סיוע כספי ממקורות שונים, לרבות משפחתם המורחבת.

כ־68% ממשקי הבית בעזה חווים חוסר ביטחון תזונתי ברמות חמורות או בינוניות, ושיעור האבטלה עלה מ־44% ב־2017 ל־52% ב־2018. בכלכלה מתערערת והולכת ומארג חברתי מוחלש, יכולות העמידות של משפחות נשחקות יותר ויותר ופגיעותן של קבוצות מסוימות, וילדים במיוחד, הולכת ומחריפה. עבודת ילדים, לרבות העסקת ילדים בעבודות מסוכנות, הפכה למנגנון שכיח להקלת העוני ולכיסוי ההוצאות היומיות.

ברחבי הגדה המערבית נמשך הרס תשתית המגורים, המחיה והשירותים בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים, ובכלל זה בירושלים המזרחית. בשלושת החודשים הראשונים של 2019 נהרסו בסך הכול בגדה המערבית 136 מבנים פלסטיניים, 48 מהם בירושלים המערבית ו־88 בשטח C. בתקריות אלה נעקרו 218 בני אדם מבתיהם, בהם 97 ילדים ו־57 נשים.

בערב מלאות שנה לתחילתן של הפגנות "צעדת השיבה הגדולה" ברצועת עזה, המתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, מר ג׳יימי מקגולדריק, קורא לכל הצדדים להימנע מהידרדרות נוספת.