גישה לשירותים
חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.
מאמרים והודעות לעיתונות
ב־19 במאי 2020 הודיע הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס כי הרשות הפלסטינית רואה את עצמה משוחררת מכל ההסכמים וההבנות שעליהם חתמה עם ישראל ועם ארצות הברית. החלטה זו התקבלה בתגובה על הודעתה של ישראל בדבר כוונתה לספח חלקים מהגדה המערבית החל ב־1 ביולי, בכפוף ל"הסכמתו המלאה" של הממשל הנוכחי בארה״ב. הקהילה הבינלאומית גינתה בכל פה את האיום בסיפוח, ומזכ״ל האו״ם קבע כי הסיפוח "יהווה הפרה חמורה ביותר של המשפט הבינלאומי, יחבל קשות בסיכויים לפתרון שתי המדינות ויחתור תחת האפשרות לחידוש המשא־ומתן."
"המזבלה פה הרסה את חיינו. האוויר שאנחנו נושמים מזוהם והסביבה שבה אנחנו חיים לא בריאה", אמר אבו אחמד, אב לשבעה, החי בבית לאהיא שבצפון עזה, לצד מזבלה לא רשמית. "אני אוהב את בית לאהיא. פעם זה היה אזור חקלאי שבו יכולנו לאכול את מה ששתלנו. גם המים היו טובים. עכשיו האזור כולו ניזוק והאקוויפר מזוהם. אני מרגיש נורא לומר את זה, אבל הלוואי שהיינו יכולים לעזוב."
אחמד הוא גבר בן חמישים, אב לשישה, מהעיר עזה, שאובחן ב־2018 כחולה בסרטן המעי הגס בשלב מתקדם. מאז אבחונו הוא הופנה באופן סדיר לטיפולי כימותרפיה בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה שבירושלים המזרחית. את הסבל הנלווה למחלתו העצימו חוסר הוודאות הכרוך בתהליך ההצטיידות בהיתר יציאה ישראלי ותלאות הנסיעה. "היה לוקח לי חמש שעות בערך להגיע לבית החולים. זה מתיש גופנית ונפשית", סיפר אחמד
מקרה ראשון של מוות מ־COVID-19 בשטח הפלסטיני הכבוש תועד בגדה המערבית ב־25 במרס. הגבלות חברתיות והגבלות תנועה נוספות הוחלו בגדה המערבית וברצועת עזה. ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש מגייס 34 מיליון דולר למניעת התפשטות נוספת של הנגיף בשטח הפלסטיני הכבוש באמצעות תוכנית מענה שהשיק.
ב־22 במרס הטילה הרשות הפלסטינית עוצר בן 14 יום בגדה המערבית. העוצר מחייב בני אדם להישאר בבתיהם, למעט לצורך קניית מזון ותרופות, או במקרי חירום. שני נדבקים ראשונים בנגיף COVID-19 התגלו בעזה; 1,400 בני אדם שוהים ב־21 מרכזי בידוד ברחבי הרצועה, בתנאים לא רעועים. עד כה גויסו פחות מ־23% מהמימון הדרוש ליישום תוכנית המענה הבין־סוכנותית לנגיף COVID-19 לשלושת החודשים הקרובים.
המצב הידרדר בשנה שלאחר עזיבת המשקיפים הבינלאומיים: בספטמבר 2018, בעקבות מתקפת מתנחלים, הגיעו סוהאד ואחמד למסקנה שמשפחתם אינה יכול להמשיך לגור בשכונת תל רומיידה, השוכנת בשטח העיר חברון הנתון לשליטת ישראל (H2). סוהאד ושלושת ילדיהם עזבו לחלק אחר של העיר, ואילו אחמד המשיך לגור בבית, שממנו או מנהל את העסק שלו. "קנייה של דירה חדשה הייתה מאמץ כלכלי עצום, אבל הייתי חייב לחשוב על טובת המשפחה שלי".
