דוחות מיוחדים (Special Focus)

16 יוני 2010 |

דוח זה מעמיד לרשות הקורא נתונים וניתוח של המגמות העיקריות המסתמנות ביחס למערכת ההגבלות על תנועה וגישה בגדה המערבית, אותן יישמו הרשויות הישראליות בין אפריל 2009 לשלהי מרס 2010; הודות לשורה של אמצעים בהם נקטו רשויות ישראל, השתפרה יכולת התנועה של פלסטינים בגדה המערבית והתקצרו משכי הנסיעה בין מרבית המרכזים העירוניים, במיוחד בצפון הגדה, תוך שיפור הגישה לשירותים ולמקומות עבודה. בה בעת לא נרשמו שינויים משמעותיים לטובה באפשרות הגישה ובעיקר C של פלסטינים לאדמות ולקהילות בשטחי באזורים ה"סגורים שבין הגדר והקו הירוק (”מרחב התפר"), כולל ירושלים המזרחית, בקעת הירדן ואדמות הממוקמות בקרבת התנחלויות או בתחומיהן. התנחלויות ישראליות מהוות את הגורם האחד בעל המשקל הגדול ביותר בקביעת תצורתה של מערכת הגבלות התנועה והגישה בגדה המערבית.

27 מאי 2010 |

”דוח מיוחד“ זה בוחן שורה של אמצעים המכבידים על יכולתה של הקהילה ההומניטרית להושיט סיוע לפלסטינים פגיעים. הגשת סיוע הומניטרי, הנשען על עקרונות, דורשת את קיומה של סביבה תפעולית המאפשרת פריסה מתמשכת ורציפה של אנשי סגל ואספקה, והמנוהלת על פי העקרונות ההומניטריים של חוסר־פניות, ניטרליות ואי־תלות. ברם, בשטח הפלסטיני הכבוש, ניצבת הקהילה ההומניטרית בפני מספר מכשולים לתנועת סגל וסחורות והגבלות אחרות, המשפיעים על הפעולה היומיומית ומגבילים את היכולת לתת מענה אפקטיבי לצרכים הקיימים.

15 דצמבר 2009 |

דוח מיוחד זה דן במשטר התכנון והבנייה שישראל מיישמת בשטח C של הגדה המערבית. בכפוף למשטר זה, אסורה הבנייה הפלסטינית הלכה למעשה ב־70% משטח C, ואילו ב־30% הנותרים, שוללת שורת הגבלות את האפשרות לקבל היתר בנייה. בפועל, הרשויות הישראליות מתירות בדרך כלל בנייה פלסטינית אך ורק במסגרת תוכנית בנייה שאושרה על ידי ישראל; תוכניות מאושרות מעין אלה מכסות פחות מאחוז אחד משטח C, שטחים שרובם כבר בנויים. כתוצאה מכך, פלסטינים החפצים לבנות נאלצים לעשות כן באורח "לא חוקי", תוך הסתכנות בהריסת המבנים ובעקירתם בכפייה. למשטר ההיתרים הנוכחי תוצאות מרחיקות לכת, הנוגעות לכלל האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית.

14 אוגוסט 2009 |

דוח זה מתעד את ההשלכות ההומניטריות של המצור שישראל מטילה מאז יוני 2007 על 1.5 מיליון תושבי רצועת עזה. הדוח מתמקד בהשפעות של הגבלות הייבוא והייצוא ושל איסור המעבר אל רצועת עזה ומתוכה בתחומי הפרנסה, חוסר הביטחון התזונתי, החינוך, הבריאות, הדיור, החשמל, המים והתברואה. הוא גם מתאר כיצד אירועים חוזרים ונשנים של אלימות ושל הפרת זכויות אדם, שמקורם בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובשלטון חמאס ברצועה, החריפו את סבלה של אוכלוסיית עזה.

7 מאי 2009 |

דוח זה מתעד את כיווץ המרחב העירוני בנפת בית לחם ואת פיצול השטחים החקלאיים, כתוצאה משילוב של צעדים שישראל נוקטת בהם, הכוללים את הגדר, ההתנחלויות והמאחזים שהוקמו בשטחי הנפה. במזרח הנפה, צעדים מנהליים (שטח C, אזורים צבאיים סגורים ושמורות טבע) מגבילים את הפוטנציאל להתרחבות עירונית, את אפשרויות המרעה, התכנון והפיתוח ברמת הנפה. אם תימשך בניית הגדר, בהתאם לתוואי המתוכנן במערב הנפה, יביא הדבר לניתוק המרחב החקלאי, מה שיגרום לצמצום הגישה של התושבים הפלסטינים למשאבי קרקע ומים. כ־21 אלף תושבים פלסטינים יאלצו להתמודד עם הגבלות נוספות על גישה לשווקים, שירותי בריאות וחינוך גבוה בתחומיה המוניציפליים של בית לחם.

1 מאי 2009 |

דוח מיוחד זה עוסק בתופעת הבנייה "הבלתי חוקית" של פלסטינים בירושלים המזרחית, הנובעת מכישלון הרשויות הישראליות לספק תכנון נאות לשכונות הפלסטיניות. הדוח כולל סקירה סטטיסטית של הריסות מבנים, שהוקמו ללא אישורי בנייה, על ידי רשויות ישראל משנת 2000 ומפרט את הקשיים המרכזיים עימם נאלצים להתמודד תושביה הפלסטינים של מזרח ירושלים המבקשים לבנות. כמו כן מצביע הדוח על מספר אזורים שסכנת עקירה מרחפת מעל התושבים. כמו כן, סוקר דוח זה את פעולותיהם של ארגונים לא ממשלתיים ויוזמות קהילתיות החותרים להתמודד עם המכשולים התכנוניים במזרח ירושלים ובסיכומו של דבר להתגבר עליהם.

18 דצמבר 2008 |

אלימות מתנחלים ישראלים נגד תושבים פלסטינים נמצאת במגמת עלייה: במהלך עשרת החודשים הראשונים של שנת 2008 נרשמו במשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים יותר נפגעים פלסטינים מידי מתנחלים מאשר בכל אחת משתי השנים הקודמות. אלימות מתנחלים אינה פעילות פלילית אקראית, וברוב המקרים מדובר באלימות מאורגנת המונעת ממניעים אידיאולוגיים שמטרתה להבטיח את שליטתה באזור נתון. מפקד פיקוד מרכז, האלוף גדי שמני האחראי לגדה המערבית, טען לאחרונה שהעלייה הנה תוצאה של "העידוד ש[המתנחלים] מקבלים מהנהגת המתנחלים, מרבנים ומהציבור".

27 מאי 2008 |

במהלך תקופת כיבוש השטח הפלסטיני בידי ישראל, הרסו רשויות ישראל מבנים רבים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית. עם זאת, בעקבות הסכמי אוסלו וחלוקת הגדה לאזורים B, A ו־C, הוגבלו מרבית הריסות המבנים בגין היעדר אישורי בנייה לאזור ספציפי בגדה המערבית – שטח C, שבו נותרו בידי ישראל הסמכות הביטחונית והשליטה בתחומי הבנייה והתכנון.

29 ינואר 2008 |

לגדה המערבית משאבים טבעיים מוגבלים וכלכלתה תלויה במסחר ובהעברות כספים שמקורם בעבודה בישראל. מאחר שרוב פעילות המסחר של הגדה המערבית מתבצעת עם ישראל, מאלץ משטר הסגר הנוכחי תושבים רבים בגדה המערבית להסתמך על סיוע לפרנסתם ומחמיר את התנאים החברתיים־כלכליים הירודים ממילא. סוכנויות האו״ם מספקות כיום סיוע במצרכי מזון ללמעלה מ־790,650 פלסטינים בגדה המערבית. תלות זו, לפי הבנק העולמי, אינה זמנית: "התלות בסיוע מפוררת את המנגנונים הכלכליים הקיימים וגורמת לדעיכה, אשר ממנה קשה לשוב לאחור".

13 דצמבר 2007 |

החל מחודש יוני 2007, החמירה ממשלת ישראל את ההגבלות על גישת סחורות ואנשים אל עזה ומתוכה, זאת בתגובה לעליית חמאס לשלטון ברצועת עזה והמשך ירי הטילים לעבר ישראל. להגבלות אלו השלכות חמורות על שגרת חייהם של 1.48 מיליון תושבי עזה.

עמודים