דוחות מיוחדים (Special Focus)

12 ספטמבר 2012 |

התקופה שבין יולי 2011 ליוני 2012 התאפיינה במגמות מעורבות בכל האמור במערכת הפנימית של הגבלות התנועה והגישה שהרשויות הישראליות מיישמות בתחומי הגדה המערבית. שורה של הקלות תנועה משמעותיות שיפרה את התנועה בין מספר כפרים לעיר הקרובה אליהם ביותר, שהיא גם מרכז השירותים שלהם. יחד עם זאת, במהלך תקופה זו כמעט ולא נרשם שינוי בכל האמור בהגבלות התנועה המשפיעות על גישת פלסטינים לשטחים כפריים נרחבים, לרבות אלה הממוקמים בין הגדר לקו הירוק, בבקעת הירדן ובקרבתן של התנחלויות; התנועה בתוך אותו חלק של העיר חברון הנתון לשליטת ישראל (2H) נותרה גם היא כפופה להגבלות קשות. רוב ההגבלות שדוח זה מתייחס אליהן קשורות בדרך זו או אחרת להתנחלויות שהוקמו תוך הפרת המשפט הבינלאומי. הן כוללות הגבלות שנועדו להגן על התנחלויות, להבטיח שטחים להרחבתן, ולשפר את התנועה בין ההתנחלויות ולישראל עצמה.

19 מרץ 2012 |

בשנים האחרונות גרמה פעילות מתנחלים בגדה המערבית לפגיעה משמעותית בגישתם של פלסטינים למספר גדל והולך של מעיינות, וביכולתם להשתמש בהם. המעיינות הם המקור החשוב ביותר להשקיה בגדה המערבית, ובקהילות שאינן מחוברות לרשת מים, או שאספקת המים אליהן לקויה, הם מהווים מנגנון התמודדות חשוב ומספקים מענה לצרכי משק הבית והמחייה של התושבים. השיטות העיקריות שבאמצעותן משתלטים מתנחלים על מעיינות היו והינן הפחדה ואיומים, וגידור האזורים שנבחרו לפעילותם. תופעה זו מתחוללת בהקשר של מדיניותה רבת השנים של ישראל, ליישב את אוכלוסייתה האזרחית בשטח הפלסטיני הכבוש, תוך הפרה של החוק ההומניטרי הבינלאומי.

6 ספטמבר 2011 |

התקופה שבין יולי 2010 ליוני 2011 התאפיינה בהיעדר שינויים משמעותיים במערכת הגבלות התנועה שמיישמות הרשויות הישראליות בתוך שטח הגדה המערבית. נכון לעכשיו, תושביהם של כ־70 כפרים וקהילות, אוכלוסייה המונה בסך הכול כ־200 אלף נפש, נאלצים לנסוע בדרכים עוקפות, ארוכות פי שניים עד חמישה מן הדרך הישירה לעיר הקרובה ביותר, כורח המונע גישה לשירותים בסיסיים. כמה מעורקי התנועה העיקריים הפכו ל"פרוזדורים" מהירים המשמשים אזרחים ישראלים לנסיעה בין ההתנחלויות לישראל, ובמקרים אחדים בין שטחים שונים בתוך ישראל דרך הגדה המערבית.

1 אוגוסט 2011 |

דוח זה בוחן את סוגיית העקירה בכפייה בשטח C של הגדה המערבית, שבו עדיין מחזיקה ישראל בשליטה מלאה בביטחון, בתכנון ובאיזור. הדוח מבוסס על ביקורים ב־13 יישובים פלסטיניים בשטח C, שנועדו לאמוד האם פלסטינים אכן נדחקים בכפייה אל מחוץ ליישוביהם משום שהתנאים שיצרו המדיניות והנהגים שישראל מיישמת בשטח C אינם מותירים להם כל ברירה אלא לעקור. ממצאי הראיונות שקיים המשרד לתיאום עניינים הומניטריים, לצד תצפיות בשטח, מדגישים מגמות מעוררות דאגה של עקירה בכפייה, וממחישים את האופן שבו נפגעות אפשרויות המחיה של הפלסטינים. בנוסף, הם מראים את התפקיד המרכזי שממלאת פעילות ההתנחלות הישראלית ביצירת הקשיים והמצוקה שעימם מתמודדים היישובים הפלסטיניים בשטח C.

11 יולי 2011 |

בשל הפגיעה ההומניטרית הנרחבת של הגדר, מנהל המשרד לתיאום עניינים הומניטריים מאז 2003 מעקב ודיווח על היישובים הפלסטינים המושפעים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. העדכון הנוכחי מסכם את ממצאיו העיקריים של מחקר זה, ובה בעת מתווה את ההתפתחויות מאז הדוח האחרון על הגדר, שראה אור לרגל יום השנה השישי לחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק, ביולי 2010. השנה יתמקד הדוח המיוחד בהשפעת הגדר על אזור ירושלים המזרחית, ובמיוחד באותם יישובים ובתי אב בגדה המערבית המבודדים כעת מעברה הירושלמי של הגדר.

24 מרץ 2011 |

דוח זה מתמקד בירושלים המזרחית ומהווה חלק מסדרת דוחות של המשרד לתיאום עניינים הומניטאריים, הבודקים את השפעתם ההומניטארית של אמצעים שנוקטת ישראל, כגון הגדר, התנחלויות והגבלות תכנון ואיזור על פלסטינים החיים בשטח הפלסטיני הכבוש. הדוח מתמקד בעיקר בשטח שסופח חד־צדדית על ידי ישראל ונכלל בגבול המוניציפאלי של ירושלים לאחר מלחמת 1967. סיפוח זה אינו מוכר על ידי הקהילה הבינלאומית, ובהחלטות מועצת הביטחון נקבע כי כל האמצעים והצעדים החקיקתיים שנקטה ישראל במטרה לשנות את אופיה ומעמדה של ירושלים בטלים ומבוטלים.

23 מרץ 2011 |

בשל טיבן של הגבלות הגישה שנותרו על כנן, הצעדים שמטרתם הייתה להקל על המצור על רצועת עזה מאז יוני 2010, לא חוללו שינוי משמעותי בתחום מקורות המחיה של האוכלוסייה אשר נפגעו במידה רבה בשלוש שנות המצור. בעקבות המשך ההגבלות על יבוא חומרי בנייה, נבנו רק מיעוט קטן מתוך 40,000 יחידות הדיור הנדרשות בשל צורכי הריבוי הטבעי ברצועה ואובדן מבני מגורים במהלך מתקפת ׳עופרת יצוקה׳. מצוקת הדיור גובה מחיר גבוה מהאוכלוסייה המתמודדת עם מצוקת דיור קשה המאופיינת בצפיפות גבוהה, כאשר ההשפעה השלילית על נשים וילדים הנה בלתי מידתית. לאור שיעורי האבטלה הגבוהים והביקוש הגבוהה לחומרי בניין, אלפי אנשים נותרו ללא ברירה אחרת מאשר לעבוד במנהרות לאורך הגבול עם מצרים, תוך סיכון נפשות, כמו גם באזורים לאורך רצועת הגבול עם ישראל שבהם הוחלו הגבלות גישה.

19 אוגוסט 2010 |

במהלך עשר השנים האחרונות, הרחיב בהדרגה הצבא הישראלי את הגבלות הגישה לאדמות חקלאיות בצד העזתי של "הקו הירוק", ולשטחי דיג לאורך חופי רצועת עזה, בכוונה המוצהרת למנוע מתקפות של פלגים חמושים פלסטיניים על ישראל, לרבות ירי טילים. ממצאי מחקר זה מצביעים על כך שלמשטר ההגבלות יש השלכות קשות על הביטחון הפיזי ועל מקורות המחיה של קרוב ל־180 אלף פלסטינים, והוא מחריף את הפגיעה בכבוד האדם הנגרמת על ידי המצור שישראל הטילה על הרצועה ב־2007.

19 אוגוסט 2010 |
ג׳והאר א־דיק, אזור ברצועה שבו מתבצעים פילוס וישור קרקעות בהיקף רחב ביותר.

ההשפעה ההומניטרית של ההגבלות שמטילה ישראל על גישה לאדמות ולים ברצועת עזה: במהלך עשר השנים האחרונות, הרחיב בהדרגה הצבא הישראלי את הגבלות הגישה לאדמות חקלאיות בצד העזתי של ה“קו הירוק“, ולשטחי דיג לאורך חופי רצועת עזה, בכוונה המוצהרת למנוע מתקפות של פלגים חמושים פלסטיניים על ישראל, לרבות ירי טילים. ממצאי מחקר זה מצביעים על כך שלמשטר ההגבלות יש השלכות קשות על הביטחון הפיזי ועל מקורות המחייה של קרוב ל־180 אלף פלסטינים, והוא מחריף את הפגיעה בכבוד האדם הנגרמת על ידי המצור שישראל הטילה על הרצועה ב־2007.

7 יולי 2010 |

בשל ההשפעה ההומניטרית הרחבה שנודעת לגדר, מאז 2003 עוקב המשרד לתיאום עניינים הומניטריים אחר הקורה בקהילות הפלסטיניות המושפעות על ידה בגדה המערבית, כולל ירושלים המזרחית, ומדווח על כך. העדכון הנוכחי מסכם את ממצאיו העיקריים של מחקר זה, ומתווה את ההתפתחויות מאז העדכון האחרון, שראה אור לרגל יום השנה החמישי לפרסום חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק ביולי 2009. השנה יתמקד העדכון, שהוכן יחד עם ארגון הבריאות העולמי, בהשפעת הגדר על הבריאות, ובמיוחד על גישתם של מטופלים ועובדים בתחום הבריאות למתקנים הרפואיים הייעודיים (בתי חולים המתמחים ברפואה בתחומים ספציפיים) בהם ניתנים שירותי רפואה הזמינים רק בירושלים המזרחית.

עמודים