פורסם ב־ 4 מאי 2017

דוח בנושא הגנה על אזרחים | 18 באפריל – 1 במאי 2017

עדכון מהרגע האחרון

  • ב־3 במאי הרחיבה ישראל את שטח הדיג לאורך דרום חוף עזה משישה לתשעה מיילים ימיים, עד ל־7 ביוני.

עדכונים דו־שבועיים

  • תחנת הכוח של עזה, שנסגרה ב־17 באפריל לאחר שכילתה את עתודות הדלק שלה, נותרה מושבתת עד לסוף תקופת הדיווח. בנוסף על כך, ב־24 באפריל הופסקה אספקת החשמל ממצרים בשל תקלה בקווים, וזו טרם תוקנה. מאחר שכעת מגיע חשמל לעזה מישראל בלבד, במהלך כל תקופת הדיווח נמשכו הפסקות החשמל היזומות ומשכן הגיע ל־20 עד 22 שעות ביממה. הפסקות החשמל פגעו קשות בתנאי החיים השבריריים והפגיעים מלכתחילה. כדי להימנע מהידרדרות נוספת, ב־27 באפריל הקצתה הקרן ההומניטרית של השטח הפלסטיני הכבוש חצי מיליון דולר לרכישת דלק חירום שיאפשר להמשיך במתן שירותים חיוניים בבתי חולים ומתקני רפואת חירום אחרים.
  • בפיגוע דריסה ובארבעה פיגועי דקירה ופיגועי דקירה לכאורה נהרג הדורס הפלסטיני. שישה ישראלים ושלושה פלסטינים שנחשדו בביצוע פיגוע נפצעו. ב־19 באפריל דרס פלסטיני בן 21 מתנחל בצומת גוש עציון (נפת חברון) ופצע אותו, ולאחר מכן נורה למוות בידי כוחות ישראליים. ב־23 באפריל, צעיר פלסטיני משכם שהגיע לתל אביב כשהוא מצויד בהיתר ביקור תקף, דקר ופצע ארבע ישראלים ולאחר מכן נורה ונפצע; על פי דיווחים באמצעי תקשורת ישראליים, בעקבות התקרית הקפיאו הרשויות הישראליות מספר היתרים דומים. ב־24 באפריל דקרה פלסטינית חיילת ישראלית במחסום קלנדיה (נפת ירושלים), פצעה אותה ונעצרה. בשתי תקריות נפרדות ליד מחסום חווארה (נפת שכם), ב־25 וב־26 באפריל, ניסו לכאורה שני דודנים פלסטינים, אחד מהם בן 17, לדקור חיילים ישראליים, נורו ונפצעו; לא דווח על נפגעים ישראלים.
  • 191 פלסטינים, בהם 45 ילדים, נפצעו מידי כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית, רובם הגדול בעימותים במהלך הפגנות הזדהות עם אסירים פלסטינים השובתים רעב (ראו להלן). זהו מספר הפצועים הגדול ביותר שתועד בפרק זמן בן שבועיים מאז תחילת 2017. לפחות 10% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, ומרבית הנותרים נפגעו מקליעי גומי או משאיפת גז מדמיע. המספר הגבוה ביותר של נפגעים פלסטינים תועד במהלך הפגנות בסבסטיה, ביתא (שתיהן בנפת שכם), וליד מחסום בית אל/המת״ק (נפת רמאללה). 25 נפגעים תועדו במהלך תשעה מבצעי חיפוש ומעצר.
  • ב־17 באפריל פתחו יותר מאלף עצירים פלסטינים הכלואים בבתי כלא ישראליים בשביתת רעב, במחאה על תנאי מעצרם. השביתה עדיין נמשכה בסוף תקופת הדיווח. תביעותיהם כוללות את הפסקת נהגי הכליאה בצינוק והמעצר המנהלי (מעצר בלא הגשת אישום או משפט), הגברת תכיפותם של ביקורי משפחות ואורכם, ושיפור טיפול הרפואי הניתן לעצירים.
  • ברצועת עזה, ב־23 הזדמנויות לפחות פתחו כוחות ישראליים בירי אזהרה אל השטחים שהכניסה אליהם מוגבלת ביבשה ובים; אף שלא דווח על נפגעים, על פי דיווחים שיבש הירי את עבודתם של חקלאים ודייגים. בהקשר של האכיפה על ידי ישראל של הגבלות הגישה בים, עצרו כוחות של חיל הים הישראלי שני דייגים והחרימו את סירתם.
  • ב־27 באפריל פתח, על פי דיווחים, ארגון חמוש פלסטיני באש על כוחות ישראליים שסיירו ליד גדר המערכת ממזרח לדיר אל־בלח, בלי שדווח על נפגעים. בעקבות תקרית זו ירו כוחות ישראלים מספר פגזים לעבר אתר צבאי של חמאס; דווח על נזק לאתר, אך לא על נפגעים.
  • תשעה פלסטינים, בהם אישה, נפגעו ויותר מאה עצים נשרפו בתקריות נפרדות במעורבות מתנחלים. שמונה מתוך הפצועים נפגעו בארבע תקריות נפרדות של יידוי אבנים ליד הכפרים חווארה ועוריף (נפת שכם). בתקרית נוספת בנפת שכם היכו מתנחלים ופצעו חקלאי פלסטיני ליד הכפר דיר שרף. כן הציתו מתנחלים יותר ממאה עצים באל־פוריידיס (נפת בית לחם), ומחסה לבעלי חיים בדיר דיבוואן (נפת רמאללה).
  • שלושה מתנחלים נפצעו ולפחות שמונה כלי רכב ניזוקו בתקריות מרובות שבהן יידו פלסטינים אבנים ובקבוקי תבערה ליד רמאללה, בית לחם וירושלים, זאת לדברי דיווחים באמצעי תקשורת ישראליים.
  • בגדה המערבית הרסו רשויות ישראליות תשעה מבנים בבעלות פלסטינית בנימוק שהוקמו בלא היתרי בנייה. שמונה מהמבנים הללו, בהם בית מגורים, היו בירושלים המזרחית (באל־עיסאוויה ובג׳בל אל־מוכבר) והמבנה הנותר היה מחסה שניתן כסיוע הומניטרי בעקבות הריסה קודמת בקהילת ג׳בל אל־באבא בשטח C של נפת ירושלים. בסך הכול נעקרו 14 פלסטינים ו־19 אחרים נפגעו מן ההריסות.
  • בשתי הזדמנויות גרמו כוחות ישראליים לעקירתן, לשעות אחדות בכל פעם, של 12 משפחות מקהילת הרועים חִ׳רבת ראס אל־אחמר שבצפון בקעת הירדן, כדי לפנות את השטח לאימונים צבאיים. עם זאת, לדברי נציגי הקהילה לא נערכו במקום כל אימונים. כן תפסו הרשויות הישראליות טרקטור, בנימוק ששימש לבנייה בלתי חוקית. בשנים האחרונות התמודדה הקהילה עם הריסות והגבלות גישה סדירות, המעוררות חששות בדבר סכנת העברה בכפייה.
  • רשויות ישראליות תפסו 45 טונה עץ משני מפעלים לייצור פחם בחלקו של הכפר יעבד המצוי בשטח B (נפת ג׳נין), בנימוק שהפרו תקנות להגנת הסביבה. כתוצאה מכך נפגע מקור מחייתם של שלוש משפחות ושישה עובדים. בתקרית נוספת, ליד הכפר ברדלה שבצפון בקעת הירדן, סגרו הרשויות הישראליות שמונה חיבורים נפרדים לרשת המים, וגרמו להם נזק – הסגירה נעשתה בנימוק שהחיבורים היו בלתי חוקיים. כתוצאה מכך הופסקה השקייתה של אדמה חקלאית מעובדת בשטח של יותר מ־2,500 דונם.
  • מ־30 באפריל עד 2 במאי, בחגי ישראל, הידקו הרשויות הישראליות את הסגר על הגדה המערבית ועזה, ומנעו את כניסתם של בעלי היתרים לישראל ולירושלים המזרחית, למעט עובדים הומניטריים, אנשי סגל של ארגונים בינלאומיים ובעלי היתרי איחוד משפחות. מעבר כרם שלום, המשמש למעבר סחורות בין ישראל לעזה, היה סגור גם הוא.
  • בר רפיח שבשליטת מצרים היה סגור בשני הכיוונים בכל תקופת הדיווח. לדברי הרשויות הפלסטיניות בעזה, יותר מ־20 אלף בני אדם, בהם מקרים הומניטריים, רשומים וממתינים לעבור במעבר. מאז תחילת 2017 נפתח מעבר רפיח באופן יוצא מן הכלל במשך 12 ימים בלבד; בפעם האחרונה נפתח המעבר ב־9 במרס.
נפגעים פלסטינים בשטח הפלסטיני הכבוש (כולל ירושלים המזרחית)
הרוגים פלסטינים מידי כוחות הביטחון הישראליים פצועים פלסטינים מידי כוחות הביטחון הישראליים
  • עזה
  • הגדה המערבית
 

אזרחים ישראלים שנפגעו מידי פלסטינים בשטח הפלסטיני הכבוש ובישראל

הרוגים ישראלים מידי פלסטינים
  • ישראל
  • השטח הפלסטיני הכבוש
פצועים ישראלים מידי פלסטינים
 
הרס מבנים ועקירה הקשורה בו
מבנים פלסטיניים שנהרסו
פלסטינים שנעקרו בשל הרס מבנים
 
אלימות במעורבות מתנחלים בגדה המערבית (כולל ירושלים המזרחית)
 
פעילות צבאית של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש (כולל ירושלים המזרחית)
פלישות הצבא הישראלי לעזה*

* לא כולל תקופת פעולות האיבה (7 ביולי עד 26 באוגוסט 2014)

שבועיים אלה סה״כ 2017 (עד כה) סה״כ 2016
2
23
67
מבצעי חיפוש ומעצר של הצבא הישראלי בגדה המערבית
 
תנועת סחורות לעזה וממנה דרך מעבר כרם שלום

מטעני סחורות שיצאו מעזה
 
240
ממוצע דו־שבועי לינואר-מאי 2007 (לפני המצור)
מטעני סחורות שנכנסו לעזה
 
2807
ממוצע דו־שבועי לינואר-מאי 2007 (לפני המצור)
 
תנועת בני אדם דרך מעבר רפיח

הנתונים בדוח זה כפופים לשינויים עם קבלת מידע נוסף. הנוסח המחייב והמלא הוא המקור
בשפה האנגלית. כתבו אלינו לקבלת מידע נוסף:
ochaopt@un.org

 
הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית