הגדה המערבית

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.


West Bank Mapהפלסטינים בגדה המערבית כפופים למערכת שליטה מורכבת, הכוללת מחסומים פיסיים (גדר ההפרדה, מחסומים מאוישים וחסמי דרכים) ובירוקרטיים (היתרים, סגירת שטחים) המגבילים את זכותם לחופש התנועה. הרחבת התנחלויות, הגבלות על גישה לאדמה ולמשאבים טבעיים ועקירה מתמשכת, במיוחד בשל הריסות, הם עניינים שבשגרה. המדיניות הישראלית מקצצת ביכולתם של פלסטינים בשטח C ובירושלים המזרחית לתכנן את קהילותיהם ולבנות בתים ותשתית. כל הגורמים הללו מביאים לפיצול רב עוד יותר של הגדה המערבית. תקריות אלימות מתמשכות ברחבי הגדה המערבית מהוות סיכון לחיים, לחופש ולביטחון, ובנוסף – מעבר לשיקולים ביטחוניים – קיימים דיווחים מדאיגים על שימוש מופרז בכוח בידי כוחות ישראליים.

מאמרים והודעות לעיתונות

23 אוקטובר 2019 |
Palestinian man herding his livestock outside of Khirbet ar Ras al Ahmar, Jordan Valley (3 October 2019).  ©  Photo by OCHA

עזיז הוא פלסטיני בן 25 מח׳רבת ראס אל־אחמר, קהילה בדואית קטנה בצפון בקעת הירדן. בשש השנים האחרונות חווה עזיז ארבע הריסות שביצע המִנהל האזרחי הישראלי. בפברואר 2019 הרס המִנהל שבעה מבנים השייכים לעזיז, לרבות האוהלים שבהם גרה משפחתו ומחסים לבעלי החיים שלו. עזיז, אימו, אחיו ושתי אחיותיו נותרו מחוסרי בית ונאלצו לבקש מחסה בעיירה טמון (נפת טובאס), שם שהו במשך שבועיים, ולהותיר את עדריהם מאחור, חשופים לתנאי החורף הקשים.

6 ספטמבר 2019 |

בין יוני לאוגוסט 2019 נצפתה עלייה חדה בעימותים אלימים בין צעירים פלסטינים לכוחות ישראליים בשכונת אל־עיסאוויה שבירושלים המזרחית. נכון ל־21 באוגוסט נהרג בעימותים אלה פלסטיני אחד ולפחות 137 פלסטינים נוספים נפצעו, עלייה משמעותית בהשוואה לתקופות קודמות. כן נפצעו ארבעה שוטרים ישראלים. במהלך תקופה זו תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים את מעצרם של 218 תושבים, 53 מהם ילדים, ואילו באמצעי התקשורת הוערך כי מספר המעצרים הכולל גבוה מ־300. חיי היומיום של יותר מ־18 אלף פלסטינים תושבי אל־עיסאוויה שובשו קשות, ונודעו לכך השלכות חמורות במיוחד על ילדים ועל פעילות מסחרית.

9 אוגוסט 2019 |
أفراد من عائلة صيام الكبيرة يشاهدون إخلاء أقاربهم من منزلهم، 10 تموز/يوليو 2019

עמותת מתנחלים מגבירה את נוכחותה בשכונות פלסטיניות: על פי הערכות, כיום תלויים ועומדים הליכי פינוי נגד 199 משקי בית פלסטיניים, רובם ביוזמת עמותות מתנחלים, ובהקשר זה עלולים להיעקר מבתיהם 877 בני אדם, בהם 391 ילדים. לפינוי עלולות להיות השלכות גופניות, חברתיות, כלכליות ורגשיות חמורות על המשפחות הנפגעות.

22 יולי 2019 |
Ghaleb Abu Hadwan, a 63-year-old Palestinian from Sur Bahir, sitting in his living room with family members a few days before the demolition, July 2019. Photo by OCHA

אנו עוקבים היום בעצב אחר הריסת הבתים על ידי הרשויות הישראליות בקהילה הפלסטינית צור באהר. מידע ראשוני המגיע מהקהילה מצביע על כך שהבוקר נכנסו לתחומיה מאות אנשי כוחות ישראליים והרסו מספר מבני מגורים, בהם בתים מאוכלסים, הממוקמים בשטחי A, B ו־C של הגדה המערבית, בעברה המזרח־ירושלמי של גדר ההפרדה. המבצע רחב ההיקף החל בשעות הבוקר המוקדמות, כשעדיין שרר חושך, ובמסגרתו נכפה על משפחות לצאת מבתיהן ונגרמה מצוקה קשה לתושבים. עם האנשים שנעקרו בכפייה מבתיהם או נפגעו בדרכים אחרות נמנים פליטים פלסטינים, שכמה מהם מתמודדים היום עם מציאות של עקירה שנייה בימי חייהם.

17 יולי 2019 |

אנו עוקבים מקרוב מאוד אחר ההתפתחויות באזור צור באהר של נפת ירושלים. 17 פלסטינים, בהם תשעה פליטים פלסטינים, עלולים להיעקר מבתיהם, ויותר מ־350 בני אדם אחרים עלולים לאבד נכסים רבים, בשל כוונת הרשויות הישראליות להרוס עשרה מבנים, ובהן כ־70 דירות, בשל קרבתם לגדר ההפרדה בגדה המערבית. לפני חודש, לאחר מיצויים של כמעט כל אמצעי הסעד המשפטי מבית, מסרו כוחות ישראליים לתושבים "הודעה על כוונה להרוס" שתוקפה יפוג מחר, 18 ביולי.

16 יולי 2019 |

כפי שנעשה בשנים קדמות, גם השנה עקבו משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים וארגונים הומניטריים שותפים אחר המחסומים החולשים על הגישה לירושלים המזרחית ולחברון בחודש הרמדאן (5 במאי – 4 ביוני 2019) כדי לאמוד את קלות הגישה לתפילות יום שישי ולזהות סיכוני הגנה פוטנציאליים ואמצעי הקלה אפשריים עבור ההמונים המבקשים לעבור במחסומים. תשומת לב מיוחדת ניתנת לפגיעים ביותר מבין מבקשי הגישה, לרבות ילדים, נשים הרות, בעלי מוגבלויות וקשישים. מעקב זה משמש את משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים כבסיס לניתוח של מגמות רחבות יותר בתחום הגישה. בארבעת ימי השישי של רמדאן 2019, צוותי מעקב שכללו אנשי סגל ממשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, תוכנית הליווי האקומנית בפלסטין ובישראל (EAPPI) ונציבות זכויות האדם של האו״ם צפו בגישה בנקודות כניסה מותרות אל תוך ירושלים (קלנדיה, גילה/בית לחם וזייתון) ובגישה לעיר העתיקה של ירושלים. בנוסף הוצבו צוותי מעקב גם בכניסה למסגד אל־אבראהימי באזור H2 של העיר חברון.