הגדה המערבית

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.


West Bank Mapהפלסטינים בגדה המערבית כפופים למערכת שליטה מורכבת, הכוללת מחסומים פיסיים (גדר ההפרדה, מחסומים מאוישים וחסמי דרכים) ובירוקרטיים (היתרים, סגירת שטחים) המגבילים את זכותם לחופש התנועה. הרחבת התנחלויות, הגבלות על גישה לאדמה ולמשאבים טבעיים ועקירה מתמשכת, במיוחד בשל הריסות, הם עניינים שבשגרה. המדיניות הישראלית מקצצת ביכולתם של פלסטינים בשטח C ובירושלים המזרחית לתכנן את קהילותיהם ולבנות בתים ותשתית. כל הגורמים הללו מביאים לפיצול רב עוד יותר של הגדה המערבית. תקריות אלימות מתמשכות ברחבי הגדה המערבית מהוות סיכון לחיים, לחופש ולביטחון, ובנוסף – מעבר לשיקולים ביטחוניים – קיימים דיווחים מדאיגים על שימוש מופרז בכוח בידי כוחות ישראליים.

מאמרים והודעות לעיתונות

20 פברואר 2020 |
Incident involving shooting of tear gas canisters next to school compound near ‘Checkpoint 160’ in H2, 6 March 2019.  © Photo by Christian Peace Makers Teams (CPT).

המצב הידרדר בשנה שלאחר עזיבת המשקיפים הבינלאומיים: בספטמבר 2018, בעקבות מתקפת מתנחלים, הגיעו סוהאד ואחמד למסקנה שמשפחתם אינה יכול להמשיך לגור בשכונת תל רומיידה, השוכנת בשטח העיר חברון הנתון לשליטת ישראל (H2).  סוהאד ושלושת ילדיהם עזבו לחלק אחר של העיר, ואילו אחמד המשיך לגור בבית, שממנו או מנהל את העסק שלו. "קנייה של דירה חדשה הייתה מאמץ כלכלי עצום, אבל הייתי חייב לחשוב על טובת המשפחה שלי".

14 פברואר 2020 |
Mobile clinic gynecologist, Dr Watan Rajab. Credit: WHO/Alice Plate

באוהל מאובק זה, המצוי באזור מרוחק בצפון בקעת הירדן, גרות בדרך כלל 11 נשים וילדות ממשפחת דראר׳מה מקהילת הרועים אל־מאלח שבנפת טובאס. אבל בתקופות מסוימות במשך 14 השנים האחרונות תפקד האוהל פעמיים בשבוע כמרפאה והוגש בו טיפול רפואי ראשוני לכמה מתושביו החלשים והפגיעים ביותר של האזור.

17 דצמבר 2019 |

רוב עתודות הקרקע בנפת בית לחם הוקצו לשימוש הצבא הישראלי ומתנחלים: בשיר סוס, נשיא אגודת החקלאים של בית ג׳אלה, הוא הבעלים – יחד עם אחיו – של מספר חלקות אדמה באזור אל־מח׳רור שבבית ג׳אלה, בנפת בית לחם. אזור אל־מח׳רור משתרע על פני כ־3,000 דונם, ובנוסף על בית ג׳אלה כולל גם אדמות שבאופן מסורתי היו בשימוש הכפרים אל־ולג׳ה, בתיר, חוסאן, ואדי פוכין ונחלין (ראו מפה). עצי המשמש, הזית, התאנה והשקד באל־מח׳רור, המושקים במי מעיינות טבעיים, מהווים מקור מחיה חשוב לחקלאים מקהילות אלה.

19 נובמבר 2019 |
Hiyam Ahmad Jumaa, and her two sons in front of “Barrier Gate 105”, outside of Beit Surik village (Ramallah), 31 October, 2019. ©  Photo by OCHA

מסיק הזיתים השנתי המתקיים מדי שנה בין אוקטובר לנובמבר הוא אירוע כלכלי, חברתי ותרבותי מרכזי עבור פלסטינים. בגדה המערבית נטועים יותר מ־10 מיליון עצי זית על אדמות בשטח כ־860 אלף דונם, נתון המייצג 47% מכלל האדמה החקלאית המעובדת. זיתים ושמן הזית מהווים מקור הכנסה ראשוני או משני עבור בין 80 אלף ל־100 אלף משפחות, ובנוסף מעסיק הענף מספר רב של עובדים לא מקצועיים ויותר מ־15% מהנשים העובדות. לדברי ארגון המזון והחקלאות של האו״ם, מעריכים כי בשנת 2019 יגיע יבול שמן הזית בגדה המערבית לשיא של 27 אלף טונות, גידול של 84% לעומת השנה הקודמת. יבול השיא הצפוי השנה נובע מהסירוגיוּת, כלומר נטיית הזית לשאת פרי לסירוגין, "עונה דלה ועונה שופעת", ולהתפשטות פחותה של זבוב הזית בעונה הנוכחית.

23 אוקטובר 2019 |
Palestinian man herding his livestock outside of Khirbet ar Ras al Ahmar, Jordan Valley (3 October 2019).  ©  Photo by OCHA

עזיז הוא פלסטיני בן 25 מח׳רבת ראס אל־אחמר, קהילה בדואית קטנה בצפון בקעת הירדן. בשש השנים האחרונות חווה עזיז ארבע הריסות שביצע המִנהל האזרחי הישראלי. בפברואר 2019 הרס המִנהל שבעה מבנים השייכים לעזיז, לרבות האוהלים שבהם גרה משפחתו ומחסים לבעלי החיים שלו. עזיז, אימו, אחיו ושתי אחיותיו נותרו מחוסרי בית ונאלצו לבקש מחסה בעיירה טמון (נפת טובאס), שם שהו במשך שבועיים, ולהותיר את עדריהם מאחור, חשופים לתנאי החורף הקשים.

6 ספטמבר 2019 |

בין יוני לאוגוסט 2019 נצפתה עלייה חדה בעימותים אלימים בין צעירים פלסטינים לכוחות ישראליים בשכונת אל־עיסאוויה שבירושלים המזרחית. נכון ל־21 באוגוסט נהרג בעימותים אלה פלסטיני אחד ולפחות 137 פלסטינים נוספים נפצעו, עלייה משמעותית בהשוואה לתקופות קודמות. כן נפצעו ארבעה שוטרים ישראלים. במהלך תקופה זו תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים את מעצרם של 218 תושבים, 53 מהם ילדים, ואילו באמצעי התקשורת הוערך כי מספר המעצרים הכולל גבוה מ־300. חיי היומיום של יותר מ־18 אלף פלסטינים תושבי אל־עיסאוויה שובשו קשות, ונודעו לכך השלכות חמורות במיוחד על ילדים ועל פעילות מסחרית.