הגדה המערבית

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.


West Bank Mapהפלסטינים בגדה המערבית כפופים למערכת שליטה מורכבת, הכוללת מחסומים פיסיים (גדר ההפרדה, מחסומים מאוישים וחסמי דרכים) ובירוקרטיים (היתרים, סגירת שטחים) המגבילים את זכותם לחופש התנועה. הרחבת התנחלויות, הגבלות על גישה לאדמה ולמשאבים טבעיים ועקירה מתמשכת, במיוחד בשל הריסות, הם עניינים שבשגרה. המדיניות הישראלית מקצצת ביכולתם של פלסטינים בשטח C ובירושלים המזרחית לתכנן את קהילותיהם ולבנות בתים ותשתית. כל הגורמים הללו מביאים לפיצול רב עוד יותר של הגדה המערבית. תקריות אלימות מתמשכות ברחבי הגדה המערבית מהוות סיכון לחיים, לחופש ולביטחון, ובנוסף – מעבר לשיקולים ביטחוניים – קיימים דיווחים מדאיגים על שימוש מופרז בכוח בידי כוחות ישראליים.

מאמרים והודעות לעיתונות

20 פברואר 2018 |
שירותי מרפאה ניידת, ספטמבר 2017. תצלום: איאס אבו רחמה, אונר״א

היום הקצתה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש כ־900 אלף דולר שיממנו בחצי השנה הקרובה סיוע רפואי ותזונתי לכ־140 אלף פלסטינים, כמעט מחציתם ילדים, בעשרות קהילות בגדה המערבית, כולל בירושלים המזרחית.

4 פברואר 2018 |

אני מודאג עמוקות לנוכח האירוע הבוקר, שבו הרשויות הישראליות הרסו שתי כיתות לימוד (לכיתות ג׳-ד׳) שנבנו במימון תורמים, ואשר שירתו 26 ילדים פלסטינים בקהילת הפליטים הבדואית אבו נוואר, הממוקמת בשטח C בעיבורי ירושלים. ההרס בוצע בנימוק של היעדר היתרים ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.

15 ינואר 2018 |
הריסת בניין בן ארבע קומות באל־עיסוויה, ירושלים המזרחית, 11 ביולי 2017. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

פלסטינים רבים בירושלים המזרחית נתונים בסביבה כופה וחיים בסכנת העברה בכפייה, בשל מרכיבי מדיניות ישראליים כגון הריסות בתים, גירוש כפוי ושלילת מעמד התושבות שלהם. כמו בשטח C, גם בירושלים המזרחית משטר תכנון מגביל ומפלה הופך למעשה את השגתם של היתרי הבנייה הישראליים הנדרשים לבלתי אפשרית לפלסטינים: רק 13% משטח ירושלים המזרחית מתוכננים לבנייה פלסטינית, וחלק ניכר מתוכם כבר בנוי. פלסטינים הבונים בלי היתר מסתכנים בהריסת בתיהם ובעונשים אחרים, לרבות קנסות יקרים שגם תשלומם אינו פוטר את הבעלים מן הדרישה להשיג היתר בנייה. יותר מ־100 אלף תושבים בירושלים המזרחית מצויים בסכנה אפשרית של עקירה, כיוון שלפחות שליש מכל הבתים הפלסטיניים באזור זה נבנו ללא היתר בנייה ישראלי.

15 דצמבר 2017 |
תושב קהילת ג׳ינבא (מסאפר יטא) מוביל מים, נובמבר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

אימונים צבאיים אינטנסיביים שנערכו בחודשיים האחרונים, וחסימת דרכי גישה מרכזיות החריפו את הסביבה הכופה שבה חיים כ־1,300 תושביהן של 12 קהילות רועים פלסטיניות בדרום נפת חברון.

15 דצמבר 2017 |
חקלאים פלסטינים מוסקים זיתים ליד ההתנחלות אלון מורה, פעילות המצריכה תיאום מוקדם, כפר עזמוט, 31 באוקטובר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

עונת מסיק הזיתים 2017, שנמשכה מאמצע ספטמבר ועד אמצע נובמבר בקירוב, התנהלה באופן חלק יחסית, כפי שעולה מדיווחים. עם זאת, עלייה בתקריות של אלימות מתנחלים, לרבות גניבה ונזק לעצי זית, והגבלות על גישה למטעי זיתים בין גדר ההפרדה לקו הירוק וליד התנחלויות, המשיכו להקשות על חקלאים פלסטינים.

10 נובמבר 2017 |
חקלאים מבורקה מפנים סלעים שבהן השתמשו מתנחלים לחסום את הדרך אל אדמותיהם, בורקה, אוקטובר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

תפיסת אדמות בבעלות פרטית פלסטינית לשם הקמת התנחלויות והרחבתן הייתה תופעה נפוצה בתחילת הכיבוש הישראלי. בשנים האחרונות נעשו מעשים אלה בעיקר על ידי מתנחלים, ללא היתר או הרשאה רשמיים, אבל לעיתים קרובות בהסכמתן בתמיכתן הפעילה של הרשויות הישראליות. אובדן הרכוש ומקורות המחיה, הגבלת הגישה לשירותים ושורה של סיכוני הגנה הנובעים מפעולות אלה יצרו ביקוש לסיוע ולאמצעי הגנה מצד הקהילה ההומניטרית.