הגדה המערבית

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.


West Bank Mapהפלסטינים בגדה המערבית כפופים למערכת שליטה מורכבת, הכוללת מחסומים פיסיים (גדר ההפרדה, מחסומים מאוישים וחסמי דרכים) ובירוקרטיים (היתרים, סגירת שטחים) המגבילים את זכותם לחופש התנועה. הרחבת התנחלויות, הגבלות על גישה לאדמה ולמשאבים טבעיים ועקירה מתמשכת, במיוחד בשל הריסות, הם עניינים שבשגרה. המדיניות הישראלית מקצצת ביכולתם של פלסטינים בשטח C ובירושלים המזרחית לתכנן את קהילותיהם ולבנות בתים ותשתית. כל הגורמים הללו מביאים לפיצול רב עוד יותר של הגדה המערבית. תקריות אלימות מתמשכות ברחבי הגדה המערבית מהוות סיכון לחיים, לחופש ולביטחון, ובנוסף – מעבר לשיקולים ביטחוניים – קיימים דיווחים מדאיגים על שימוש מופרז בכוח בידי כוחות ישראליים.

מאמרים והודעות לעיתונות

8 אוקטובר 2018 |
מחסום באזור H2 בחברון, הנשלט בידי ישראל / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

ביולי 2018 השלים משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים את "סקר הסגרים" המקיף, שבו תועדו 705 מכשולי קבע ברחבי הגדה המערבית, המגבילים את תנועתם של פלסטינים ברכב, ובמקרים מסוימים ברגל, או חולשים עליה. נתון זה גבוה ב־3% מהנתון שתועד בסקר הקודם, שנערך בדצמבר 2016. כוחות ישראליים מציבים מכשולים אלה בנימוק של שיקולים ביטחוניים. פריסת המכשולים הפכה גמישה יותר, ויחד עם רמת האלימות הנמוכה יחסית מאז שהושלם הסקר הקודם, פגיעתה בחיי היומיום של פלסטינים הנוסעים בין יישובים פלסטיניים (למעט ירושלים המזרחית ואזור H2 של העיר חברון) נמוכה בהשוואה לעבר.

21 ספטמבר 2018 |
ילדים משתתפים בהנאה בפעילות עזרה ראשונה פסיכולוגית באמצעות משחק חשיבה ביקורתית בסוסיא. צילום: ג׳ומאנה רישמאווי © World Vision, 2018

הודות למימון שהתקבל מהקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, סיפק ארגון World Vision קורס הכשרה בן חמישים שעות ל־15 יועצים חינוכיים מאזור דרום נפת חברון, ובהם סוסיא. היועצים למדו כיצד להעניק לתלמידים כמו קאסם תמיכה פסיכולוגית באמצעות פעילויות שמחוץ לתוכנית הלימודים. ההכשרה יושמה כחלק ממיזם בשם "בניית חוסנם של בתי ספר פגיעים".

10 יולי 2018 |
שכונת בטן אל־הווא, סילואן, ירושלים המזרחית / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בעשורים האחרונים השתלטו עמותות מתנחלים, בתמיכת הרשויות הישראליות, על נכסים הממוקמים בתוך שכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית והקימו בהם מתחמי התנחלות. ההתנחלויות הללו מרוכזות באזור המכונה "האגן הקדוש": הרובע המוסלמי והרובע הנוצרי של העיר העתיקה, סילואן, שייח׳ ג׳ראח, א־טור (הר הזיתים), ואדי ג׳וז, ראס אל־עמוד וג׳בל מוכבר. מרבית העתירות שהוגשו לבתי המשפט הישראליים בתיקים אלה נכשלו. המשפט הבינלאומי קובע כי התנחלויות אינן חוקיות.

10 יולי 2018 |
מבנה בן שלוש קומות שנהרס באל־עיסאוויה, ירושלים המזרחית, 1 במאי 2018 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בחודשים האחרונים הרשויות הישראליות העבירו או קידמו חקיקה חדשה שתגביל משמעותית את יכולתם של יחידים וארגוני זכויות האדם לערער על הרס או תפיסה של מבנים פלסטיניים בשטח C ובירושלים המזרחית.

5 יוני 2018 |
מתחם התנחלות בשכנת סילואן, ירושלים המזרחית, נובמבר 2014 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בעשורים האחרונים השתלטו עמותות מתנחלים, בתמיכת הרשויות הישראליות, על נכסים בשכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית והקימו בהן מספר מתחמי התנחלויות. רוב העתירות שהוגשו נגדן בבתי משפט ישראליים עלו בתוהו. המשפט הבינלאומי קובע כי התנחלויות אינן חוקיות.

5 יוני 2018 |

מאז תחילת 2017 גברה אלימות מתנחלים נגד פלסטינים. בין ינואר לאפריל 2018 תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים 84 תקריות המיוחסות למתנחלים שבהן נפגעו פלסטינים (27 תקריות) או נגרם נזק לרכוש פלסטיני (57 תקריות). בממוצע חודשי זו רמת התקריות הגבוהה ביותר שתועדה מאז סוף 2014, והיא מייצגת גידול של 50% לעומת שנת 2017 ושל 162% לעומת שנת 2016 (ראו תרשים). בכירים בשירותי הביטחון הישראליים הביעו חשש ממגמה זו, ועל פי דיווחים תגברו את נוכחותם ב"אזורי חיכוך", במיוחד ליד ההתנחלות יצהר שבצפון הגדה המערבית.