עזה

היום התכנסו בעיר עזה עובדי ארגוני הסיוע ועמיתיהם מהמדינות התורמות ומהקהילה הדיפלומטית כדי לציין את היום ההומניטרי העולמי. השנה מוקדש יום זה להבעת הוקרה לנשים העוסקות בפעילות הומניטרית.

מאז תחילת 2018 הטילו הרשויות הישראליות, ובמידה פחותה גם חמאס, שורה של אמצעים שהחמירו עוד יותר את ההגבלות על תנועת אנשי סגל הומניטרי אל עזה וממנה בנימוק של שיקולים ביטחוניים. יחד הגבירו נהלים אלה את חוסר הוודאות, העיכובים והקשיים הלוגיסטיים. האו״ם ממשיך לשאת ולתת עם כל הגורמים הרלבנטיים בישראל ובעזה, כדי להקל הגבלות אלה

אונר״א, בשותפות עם יוניסף ובתמיכת האיחוד האירופי, השלימה מיזם בשם "Keeping Kids Active" בעזה. במשך חמישה שבועות, מ־29 ביוני ועד 1 באוגוסט, הגיע המיזם לכ־90 אלף ילדים ברחבי עזה והציע להם פעילויות נופש, סיוע פסיכו־חברתי והפניות לטיפול מומחים בתחום בריאות הנפש ככל שנדרש.

קווי חשמל חדשים ופתרונות חשמל בני־קיימא מחוללים שיפור בשירותי בתי החולים: בעשור האחרון סבלו תושבי רצועת עזה מגרעון חשמל כרוני שפגע בתנאי החיים השבריריים ממילא. מצב זה הידרדר עוד יותר לאחר אפריל 2017, בשל מחלוקות בין הרשויות בפועל בעזה לרשות הפלסטינית שמושבה בגדה המערבית, הנמשכות מאז השתלטות חמאס על עזה בשנת 2007. הכשל ליישב מחלוקת ממושכת בין שתי הרשויות הפלסטיניות סביב סוגיות הנוגעות למתן פטור ממסים לדלק וגביית הכנסות מצרכני חשמל הביא בסופו של דבר את הרשות הפלסטינית לקצץ בתשלומים עבור חשמל בעזה. מצב זה, שאליו היתוספה העצירה באספקת החשמל ממצרים בשל תקלות והאי־יכולת לתקן את קווי הזנה, יצר הפסקות חשמל יזומות שנמשכו 22-20 שעות ביממה. למחסור בחשמל נודעו השלכות קשות על שירותים חיוניים, כגון שירותי בריאות, מים ותברואה, והוא פגע בכלכלה העזתית השבירה ממילא, ובמיוחד במגזרי הייצור והחקלאות. במהלך תקופה זו תיאם האו״ם אספקה של דלק חירום שנרכש במימון תורמים להפעלת גנרטורים, שיבטיחו את פעולתם של כ־250 מתקני בריאות ומים, תברואה והיגיינה חיוניים.

שנים של מצור והגבלות תנועה אחרות על בני אדם וחומרים, לרבות משאבים רפואיים, הפילוג המדיני הפלסטיני המעמיק מבית ומשבר אנרגיה כרוני הובילו להידרדרות קשה בזמינותם ובאיכותם של שירותי הבריאות ברצועת עזה. ענף הבריאות בעזה סובל ממחסור כרוני בסוגי ציוד ואספקה מסוימים, לרבות אנטיביוטיקה ומאגרי תרופות כימותרפיות.לדברי ארגון הבריאות העולמי, גם ב"גורמים החברתיים המשפיעים על הבריאות" חלה הידרדרות קשה – "המים מהאקוויפר למעשה אינם ראויים לשתייה, שפכים שברובם אינם מטופלים זורמים לים התיכון והכלכלה חנוקה".

נג׳ווה חמד בת ה־39 היא תושבת בית חנון שבצפון רצועת עזה. מאחר שהיא ובעלה מובטלים, למשפחה אין הכנסה קבועה והם מתקיימים על סיוע כספי ממקורות שונים, לרבות משפחתם המורחבת.