עזה

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.


הפלסטינים בעזה "כלואים" בלא גישה חופשית ליתר השטח הפלסטיני הכבוש או לחו״ל. המצור שישראל מטילה מאז השתלטות חמאס על הרצועה פגע קשות בתנאי החיים, למרות הקלות מסוימות שהוחלו בשנים שלאחר הטלתו. בידודה של עזה חריף עוד יותר נוכח הגבלות שהרשויות המצריות מטילות במעבר הנוסעים היחיד שלה (מעבר רפיח), וכן לאור הפילוג הפלסטיני מבית. מזכ״ל האו״ם מצא כי המצור וההגבלות הנלוות אליו עומדים בסתירה לדרישות המשפט ההומניטרי הבינלאומי, הואיל והם מתמקדים באוכלוסייה האזרחית וגורמים לה מצוקה, ולמעשה מענישים אותה על מעשים שלא ביצעה. גלי הסלמה מרכזיים במעשי האיבה בשנים האחרונות גרמו להרס נרחב ולעקירה פנימית.

לנתונים הנוגעים לתנועה וגישה ראו את בסיס הנתונים בנושא פעילות המעברים בעזה בניהול משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מאמרים והודעות לעיתונות

4 יולי 2017 |
עביר א־נמנם, מחנה הפליטים א־שאטי, עזה, אפריל 2014. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בעשר השנים האחרונות סובלים תושבי עזה מגרעון כרוני בחשמל. מחסור זה פוגע בתנאי החיים השבריריים ממילא בתחומי הרצועה. תפקודה של תחנת הכוח היחידה של עזה נפגע בשל מחלוקות בין הרשויות הפלסטיניות בעזה וברמאללה בסוגיות מימון ומיסוי הדלק; הגבייה הלא מספקת של כספי החשבונות מצרכנים; הרס מכלי הדלק בתקיפה אווירית ישראלית ביולי 2014; והגבלות ישראליות על יבוא חלפים וציוד, בנימוק של שיקולים ביטחוניים. באפריל 2017 הושבתה תחנת הכוח של עזה כליל לאחר שכילתה את עתודות הדלק שלה. בשלהי יוני חזרה התחנה לפעילות חלקית הודות לדלק שנקנה ממצרים. כן נעזרת עזה בחשמל הנרכש מישראל וממצרים.

4 יולי 2017 |
סיהאם א־טטארי מקבלת טיפול בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה שבירושלים המזרחית, ינואר 2017. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

ביוני 2007, בעקבות השתלטות חמאס על רצעת עזה ובנימוק של שיקולים ביטחוניים, הטילה ישראל על עזה מצור ביבשה, בים ובאוויר, שהחמיר עוד יותר את הגבלות הגישה הקודמות. המצור, יחד עם סגירת מעבר רפיח על ידי מצרים, "כלא" בעזה כמעט שני מיליון פלסטינים, ושלל מהם את היכולת להגיע ליתר השטח הפלסטיני הכבוש ולחו״ל. היוצאים מן הכלל הם בני אדם בקטגוריות מסוימות, בהם מטופלים רפואיים ומלוויהם, הנדרשים להגיש לרשויות הישראליות בקשה להיתר לעבור את הגבול דרך מעבר ארז.

4 יולי 2017 |
עבדאללה אל־עבאסי, דייג בן 53, עזה, יוני 2013. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

מאז ספטמבר 2000 החמירה ישראל – בנימוק של שיקולים ביטחוניים – את ההגבלות על גישת פלסטינים לים. הגבלות אלה נאכפו באמצעות ירי תחמושת חיה, מעצרים והחרמת ציוד. ההגבלות בים השתנו אמנם מעת לעת, אבל ככלל, מאז 2006 ניתנה לדייגים גישה לשטחי דיג במרחק מרבי מהחוף של פחות משליש מהמרחק שהוקצה להם במסגרת הסכם אוסלו: שישה מתוך 20 מיילים ימיים, אף שבשנים האחרונות הורחב שטח הדייג זמנית עד למרחק של תשעה מיילים ימיים מהחוף בעונת דיג הסרדינים.

4 יולי 2017 |
פועלים בחברת הריהוט של סוסי, מרס 2015. תצלום: תוכנית המזון העולמית/אל־באבא

כחלק מהמצור שהוטל ב־2007 בעקבות השתלטות חמאס על רצועת עזה, הטילה ישראל איסור מוחלט על הייצוא. צעד זה גרם לירידה דרמטית בפעילות הייצור ולגידול באבטלה. בשנת 2010 הוחלו מספר הקלות באיסור על הייצוא, ואלה אפשרו הוצאה של כמויות מינימליות של סחורות, בעיקר פרחים טריים ותותים שנשלחו אך ורק לשווקים בחו״ל. בעקבות העימות ב־2014 התחדשו ההעברות מעזה לגדה המערבית, תחילה של תוצרת חקלאית ולאחר מכן של מוצרי טקסטיל וריהוט; אחרי מרס 2015 הותר גם ייצוא מוגבל מעזה לישראל.

3 יולי 2017 |
מאגרי שפכים בצפון רצועת עזה. צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, 2017

סוכנויות הומניטריות בשטח הפלסטיני הכבוש קוראות לקהילה הבינלאומית לספק סיוע הומניטרי חדש בהיקף של 25 מיליון דולר כדי לייצב את המצב ההומניטרי המתדרדר במהירות ברצועת עזה. במסמך שהוצג היום בפני דיפלומטים בירושלים זיהו הסוכנויות פעולות הומניטריות מצילות חיים הנדרשות בעדיפות גבוהה במגזרי הבריאות, המים התברואה וההיגיינה והביטחון התזונתי.

3 יולי 2017 |
מאגרי שפכים בצפון רצועת עזה. צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, 2017

סוכנויות הומניטריות בשטח הפלסטיני הכבוש קוראות לקהילה הבינלאומית לספק סיוע הומניטרי חדש בהיקף של 25 מיליון דולר כדי לייצב את המצב ההומניטרי המתדרדר במהירות ברצועת עזה. במסמך שהוצג היום בפני דיפלומטים בירושלים זיהו הסוכנויות פעולות הומניטריות מצילות חיים הנדרשות בעדיפות גבוהה במגזרי הבריאות, המים התברואה וההיגיינה והביטחון התזונתי.