עזה

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.


הפלסטינים בעזה "כלואים" בלא גישה חופשית ליתר השטח הפלסטיני הכבוש או לחו״ל. המצור שישראל מטילה מאז השתלטות חמאס על הרצועה פגע קשות בתנאי החיים, למרות הקלות מסוימות שהוחלו בשנים שלאחר הטלתו. בידודה של עזה חריף עוד יותר נוכח הגבלות שהרשויות המצריות מטילות במעבר הנוסעים היחיד שלה (מעבר רפיח), וכן לאור הפילוג הפלסטיני מבית. מזכ״ל האו״ם מצא כי המצור וההגבלות הנלוות אליו עומדים בסתירה לדרישות המשפט ההומניטרי הבינלאומי, הואיל והם מתמקדים באוכלוסייה האזרחית וגורמים לה מצוקה, ולמעשה מענישים אותה על מעשים שלא ביצעה. גלי הסלמה מרכזיים במעשי האיבה בשנים האחרונות גרמו להרס נרחב ולעקירה פנימית.

לנתונים הנוגעים לתנועה וגישה ראו את בסיס הנתונים בנושא פעילות המעברים בעזה בניהול משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מאמרים והודעות לעיתונות

2 יוני 2020 |
Al Haya Specialized Hospital in Gaza City

אחמד הוא גבר בן חמישים, אב לשישה, מהעיר עזה, שאובחן ב־2018 כחולה בסרטן המעי הגס בשלב מתקדם. מאז אבחונו הוא הופנה באופן סדיר לטיפולי כימותרפיה בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה שבירושלים המזרחית. את הסבל הנלווה למחלתו העצימו חוסר הוודאות הכרוך בתהליך ההצטיידות בהיתר יציאה ישראלי ותלאות הנסיעה. "היה לוקח לי חמש שעות בערך להגיע לבית החולים. זה מתיש גופנית ונפשית", סיפר אחמד

6 אפריל 2020 |
איש הסהר האדום הפלסטיני ערוך להגיש סיוע רפואי לפצועים בהפגנת "צעדה השיבה הגדולה" ב־27 באפריל 2018.

מוחמד בן ה־35, אב לשלושה מבית חָנוּן, נורה ברגלו בקליע חי בהפגנה הראשונה שהתקיימה במסגרת "צעדת השיבה הגדולה", ב־30 במרס 2018. "עברתי 25 ניתוחים אבל אני עדיין סובל מכאבים", הוא אמר למשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים. בשל מוגבלותו איבד מוחמד את עבודתו כפועל בניין ומצבה הכלכלי של משפחתו החל להידרדר. "אשתי לא יכלה לשאת את מצבי ואת העוני, אז התגרשנו. אין לי כלום בחיים, רק אומללות".

12 פברואר 2020 |
מעבר כרם שלום, 17 במאי 2018 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

הקלות מסוימות הוחלו בשנת 2019 במצור הישראלי על רצועת עזה, שהוטל ב־2007 בנימוק של שיקולים ביטחוניים, וכן בהגבלות הגישה שמטילה מצרים. עם זאת, תנועתם של בני אדם וסחורות אל עזה, ממנה ובתוכה עדיין מוגבלת מאוד.

17 דצמבר 2019 |

מוסלח עטא ואפי חי עם אשתו ושבעת ילדיהם בקומת הקרקע של בית בן שלוש קומות באחת הנקודות הנמוכות ביותר בעיר ח׳אן יונס. "לקראת עונת החורף של שנת 2018 הוספנו עוד שכבה לרצפה כדי להגביה אותה ולמנוע הצפות", אמר מוסלח. "לרוע המזל, זה מנע הצפות של הבית רק בגשמים קלים, אבל בכל פעם שירדו גשמים כבדים, הבית שלנו הוצף בתערובת של ביוב ומי גשם. בשנה שעברה איבדנו את רוב רהיטים שלנו."

19 נובמבר 2019 |
Rimas, 7, plays with her doll, at home in Jabalia on 21 August 2019. ©  Photo by Ahmed Mashharawi, NRC

פינויים מדירות הפכו לעניין שבשגרה עבור אִעְתידאל בת ה־30, אישה נשואה ואם לשתי בנות: לָיאן בת ה־11 ורימאס בת השבע. בעלה בן ה־33, מדחת, סובל מהתקפים אפילפטיים ומבעיות פסיכולוגיות, ואינו מסוגל למצוא עבודה קבועה. בשנים האחרונות פונתה המשפחה פעמיים לאחר שפיגרה חודשים אחדים בתשלום שכר הדירה.

19 נובמבר 2019 |
Palestinian fishers hold their fish as they arrive to the fish market in Gaza City, 20 June, 2019. ©  Photo by FAO/Alaa Bardeneh

ב־1 באפריל 2019 הרחיבו הרשויות הישראליות את השטח המותר לדיג לאורך החלקים הדרומי והמרכזי של חוף עזה, משישה לעד 15 מיילים ימיים מהחוף, המרחק הגדול ביותר שדייגי עזה קיבלו אליו גישה מאז שנת 2000. הגישה לאזורים הצפוניים לאורך החוף נותרה מוגבלת יותר, לעד שישה מיילים ימיים, מרחק נמוך בהרבה מ־20 המיילים הימיים שעליהם הוסכם בהסכמי אוסלו.