עזה

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.


הפלסטינים בעזה "כלואים" בלא גישה חופשית ליתר השטח הפלסטיני הכבוש או לחו״ל. המצור שישראל מטילה מאז השתלטות חמאס על הרצועה פגע קשות בתנאי החיים, למרות הקלות מסוימות שהוחלו בשנים שלאחר הטלתו. בידודה של עזה חריף עוד יותר נוכח הגבלות שהרשויות המצריות מטילות במעבר הנוסעים היחיד שלה (מעבר רפיח), וכן לאור הפילוג הפלסטיני מבית. מזכ״ל האו״ם מצא כי המצור וההגבלות הנלוות אליו עומדים בסתירה לדרישות המשפט ההומניטרי הבינלאומי, הואיל והם מתמקדים באוכלוסייה האזרחית וגורמים לה מצוקה, ולמעשה מענישים אותה על מעשים שלא ביצעה. גלי הסלמה מרכזיים במעשי האיבה בשנים האחרונות גרמו להרס נרחב ולעקירה פנימית.

לנתונים הנוגעים לתנועה וגישה ראו את בסיס הנתונים בנושא פעילות המעברים בעזה בניהול משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מאמרים והודעות לעיתונות

21 אפריל 2017 |
תמונת ארכיון: עזה, ינואר 2017. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

ב־17 באפריל נאלצה תחנת הכוח היחידה של עזה לחדול כליל מפעולה לאחר שכילתה את עתודות הדלק שלה ובשל מחסור במימון לא הצליחה לחדשן. קודם לכן פעלה תחנת הכוח של עזה רק בכמחצית מתפוקתה וסיפקה כמעט 30% מהחשמל המסופק לרצועת עזה. ב־20 באפריל, בשל תקלות טכניות שטרם תוקנו, נפסקה גם אספקת החשמל ממצרים, המהווה 15% מאספקת החשמל ברצועה, ונכון לעכשיו, עזה מקבלת רק חשמל הנרכש מישראל (כ־55% מאספקת החשמל הקודמת). בעקבות זאת התארכו הפסקות החשמל מ־12 ל־20 שעות ביום וגברה הפגיעה במתן שירותים בסיסיים.

29 מרץ 2017 |
מחסום "ארבע ארבע" שבצפון רצועת עזה, 30 במרס 2017

עדכון: לאחר הריגתו של איש חמאס, ב־24 במרס, על ידי תוקפים שזהותם לא נודעה בעיר עזה, מטילות הרשויות בפועל ברצועה הגבלות גישה חדשות, בנימוק של שיקולים ביטחוניים, ואלה פוגעות במגזרים חלשים ממילא בעזה. הגבלות אלה מוטלות ערב תקופת החגים בישראל, שבה מצטמצמות בדרך כלל שעות הפתיחה של מעברי הנוסעים והסחורות שבשליטת ישראל.

11 מרץ 2017 |
ילדה מביטה באתר הרס אחרי הסכסוך מסוף 2008 ותחילת 2009 בעזה, פברואר 2009 / © צילום: יוניצף

מיצוי הדין בגין הפרות, על ידי כל הצדדים, של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי במהלך מעשי איבה חוזרים ונשנים בעזה מצוי בקדימות דחופה. הכשל להבטיח מיצוי דין יעיל בגין חיים שאבדו, בתים שנהרסו ונזק שנגרם מטפח תרבות של פטור מעונש ועלול להוביל להפרות נוספות. שמונה שנים אחרי מעשי האיבה של סוף 2008 ותחילת 2009 בעזה ("עופרת יצוקה"), הקורבנות עדיין משלמים את המחיר ואי־מיצוי הדין נמשך.

11 מרץ 2017 |
מתקן ההתפלה שהושק זה עתה בדיר אל־בלח, עזה 2017 / © צילום: יוניצף

יותר מ־95% מהמים המופקים מהאקוויפר התת־קרקעי ברצועת עזה אינם ראויים לשתייה. זאת בעיקר בשל שנים רבות של שאיבת יתר, בצירוף חלחול של שפכים לא מטוהרים ומי ים. רמות הכלורידים והחנקות במים הנשאבים ברוב האזורים חורגות פי שמונה ויותר מן הרמות המומלצות על ידי ארגון הבריאות העולמי במים ראויים לשתייה. אוכלוסייתה של עזה ממשיכה לגדול, ודוח של האו״ם משנת 2012 חזה כי בשנת 2020 יגדל הביקוש למים בעזה ב־60%, בעוד הנזק לאקוויפר עלול להיעשות בלתי הפיך.

10 פברואר 2017 |
פלסטינים במעבר רפיח, פברואר 2016 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים
כחלק מ"מדיניות הבידול" בין עזה לבין גדה המערבית, הרשויות הישראליות אוסרות על פלסטינים לנסוע מתוך הרצועה ואליה. קטגוריות מסוימות מוחרגות מכלל זה – בעיקר אנשי עסקים, מטופלים רפואיים ומלוויהם, עובדי ארגונים בינלאומיים ומקרים הומניטריים ספציפיים – הזכאים להיתרי יציאה בכפוף לבדיקות ביטחוניות. זאת, בנוסף על ההגבלות שהטילו הרשויות המצריות על מעבר רפיח מאז אוקטובר 2014, ואי־יכולתה של ממשלת ההסכמה הלאומית הפלסטינית ליטול לידיה את השליטה בעברו הפלסטיני של המעבר, בשל הפילוג המתמשך מבית.
10 פברואר 2017 |
שמונה מיזמי חורף של תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2016 מתבצעים כעת, לאחר שבשלהי נובמבר 2016 הקצתה לכך הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש כ־3 מיליון דולר. יותר משני שלישים מהמיזמים מנוהלים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים, חלקם ישירות וחלקם בשותפות עם סוכנויות או״ם / ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים. המיזמים מיועדים עבור יותר מ־181 אלף פלסטינים המצויים בסכנת עקירה ו/או צפויים לסיכונים בטיחותיים בשל תנאי מזג האוויר החורפי, במיוחד הצפות וסערות. שישה מיזמים מתבצעים ברצועת עזה ושניים בגדה המערבית.