ירושלים המזרחית

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.


בעקבות כיבוש הגדה המערבית ב־1967 סיפחה ישראל באופן חד־צדדי את ירושלים המזרחית לשטחה בניגוד להוראות המשפט הבינלאומי. פלסטינים תושבי ירושלים קיבלו מעמד של "תושבי קבע" בישראל, ובדרך כלל מעמד זה מעניק להם חופש תנועה נרחב יותר בהשוואה לפלסטינים מאזורים אחרים בשטח הפלסטיני הכבוש, ואף מאפשר להם לשלם למערכות שירותי הרווחה הישראליים, ולקבל בתמורה שירותי בריאות וכיסוי של הביטוח הלאומי. אולם, בתנאים שונים עלול מעמד זה להישלל מבעליו, כך שתישלל ממנו הזכות לגור בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות בירושלים המזרחית, כפי שקרה ליותר מ־14 אלף בני אדם מאז 1967. מרכיבי מדיניות נוספים של ישראל פוגעים ביכולתם של פלסטינים לתכנן ולפתח את יישוביהם וליהנות משירותים המגיעים להם, והדבר פוגע פגיעה נוספת בנוכחותם בעיר. בנוסף, בעבר שימשה ירושלים המזרחית מרכז פוליטי, מסחרי, דתי ותרבותי לכלל האוכלוסייה הפלסטינית בשטח הפלסטיני הכבוש, אך צעדים שישראל נוקטת מנתקים יותר ויותר את העיר מיתר הגדה המערבית ומרצועת עזה.

מאמרים והודעות לעיתונות

10 יולי 2018 |
שכונת בטן אל־הווא, סילואן, ירושלים המזרחית / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בעשורים האחרונים השתלטו עמותות מתנחלים, בתמיכת הרשויות הישראליות, על נכסים הממוקמים בתוך שכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית והקימו בהם מתחמי התנחלות. ההתנחלויות הללו מרוכזות באזור המכונה "האגן הקדוש": הרובע המוסלמי והרובע הנוצרי של העיר העתיקה, סילואן, שייח׳ ג׳ראח, א־טור (הר הזיתים), ואדי ג׳וז, ראס אל־עמוד וג׳בל מוכבר. מרבית העתירות שהוגשו לבתי המשפט הישראליים בתיקים אלה נכשלו. המשפט הבינלאומי קובע כי התנחלויות אינן חוקיות.

5 יוני 2018 |
מתחם התנחלות בשכנת סילואן, ירושלים המזרחית, נובמבר 2014 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בעשורים האחרונים השתלטו עמותות מתנחלים, בתמיכת הרשויות הישראליות, על נכסים בשכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית והקימו בהן מספר מתחמי התנחלויות. רוב העתירות שהוגשו נגדן בבתי משפט ישראליים עלו בתוהו. המשפט הבינלאומי קובע כי התנחלויות אינן חוקיות.

15 מרץ 2018 |
הריסות בביר עונה, סמוך ל"כביש המנהרות" המחבר את גוש ההתנחלות גוש עציון עם ירושלים, 29 בינואר 2018 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בחודשיים הראשונים של שנת 2018 הרסו הרשויות הישראליות או תפסו בסך הכול שבעים מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית. בממוצע, מספר זה זהה למספר ההריסות שתועדו מדי חודש בשנת 2017 (35), והוא מהווה כשליש מהנתון שתועד ב־2016 (91). כ־30% מהמבנים שנהרסו או נתפסו ב־2018 היו מבני מגורים, והריסתם או תפיסתם הביאה לעקירתם של 81 בני אדם. היתר שימשו למחיה או היו מבנים ציבוריים, בהם שתי כיתות לימוד. אומדן שביצעו גורמים הומניטריים בכוח המשימה לענייני חינוך מצביע על כך ש־44 בתי ספר בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מצויים בסכנת הריסה מלאה או חלקית או תפיסה, בשל היעדר היתר בנייה ישראלי.

15 ינואר 2018 |
הריסת בניין בן ארבע קומות באל־עיסוויה, ירושלים המזרחית, 11 ביולי 2017. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

פלסטינים רבים בירושלים המזרחית נתונים בסביבה כופה וחיים בסכנת העברה בכפייה, בשל מרכיבי מדיניות ישראליים כגון הריסות בתים, גירוש כפוי ושלילת מעמד התושבות שלהם. כמו בשטח C, גם בירושלים המזרחית משטר תכנון מגביל ומפלה הופך למעשה את השגתם של היתרי הבנייה הישראליים הנדרשים לבלתי אפשרית לפלסטינים: רק 13% משטח ירושלים המזרחית מתוכננים לבנייה פלסטינית, וחלק ניכר מתוכם כבר בנוי. פלסטינים הבונים בלי היתר מסתכנים בהריסת בתיהם ובעונשים אחרים, לרבות קנסות יקרים שגם תשלומם אינו פוטר את הבעלים מן הדרישה להשיג היתר בנייה. יותר מ־100 אלף תושבים בירושלים המזרחית מצויים בסכנה אפשרית של עקירה, כיוון שלפחות שליש מכל הבתים הפלסטיניים באזור זה נבנו ללא היתר בנייה ישראלי.

11 ספטמבר 2017 |
אָיוּבּ שמאסנה בן ה־84 ביום שבו פונו הוא ומשפחתו, 5 באוגוסט 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

התפתחויות שחלו לאחרונה בירושלים המזרחית מדגישות את הסביבה הכופה הפוגעת ברבים מהתושבים הפלסטינים בעיר. ארבע תוכניות התנחלות שקודמו לאחרונה בשכונת שייח׳ ג׳ראח מציבות יותר משבעים תושבים פלסטינים בסכנת פינוי.

5 אוגוסט 2017 |
מחסום גילה, 2 ביוני 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

קבוצות חלשות ופגיעות הן הנפגעות קשה ביותר מהסדרי הגישה. רשויות הישראליות דיווחו כי במהלך חודש הרמדאן (27 במאי – 26 ביוני) נכנסו 348 אלף פלסטינים בעלי תעודות זהות של הגדה המערבית לירושלים המזרחית לתפילות יום שישי ו"ליל הגורל" (לילת אל־קדר)[1] במסגד אל־אקצא, במסגרת הקלות בהסדרי הגישה לרגל חודש הרמדאן. נתון זה מייצג עלייה של 15% לעומת הנתונים המקבילים בשנת 2016. בנוסף על כך הורשו 453 פלסטינים מרצועת עזה להגיע לירושלים המזרחית לרגל אירועים אלה. אף שבמחסומים הוחלו הסדרים כדי להקל את הנסיעה לאל־אקצא, קבוצות חלשות, בהן קשישים, ילדים ובעלי מוגבלויות, עדיין מתמודדות עם מספר קשיים. במהלך החודש גרמה פיגוע פלסטיני בולטת למותה של שוטרת ישראלית והובילה להקפאתן החלקית של ההקלות.