ירושלים המזרחית

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.


בעקבות כיבוש הגדה המערבית ב־1967 סיפחה ישראל באופן חד־צדדי את ירושלים המזרחית לשטחה בניגוד להוראות המשפט הבינלאומי. פלסטינים תושבי ירושלים קיבלו מעמד של "תושבי קבע" בישראל, ובדרך כלל מעמד זה מעניק להם חופש תנועה נרחב יותר בהשוואה לפלסטינים מאזורים אחרים בשטח הפלסטיני הכבוש, ואף מאפשר להם לשלם למערכות שירותי הרווחה הישראליים, ולקבל בתמורה שירותי בריאות וכיסוי של הביטוח הלאומי. אולם, בתנאים שונים עלול מעמד זה להישלל מבעליו, כך שתישלל ממנו הזכות לגור בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות בירושלים המזרחית, כפי שקרה ליותר מ־14 אלף בני אדם מאז 1967. מרכיבי מדיניות נוספים של ישראל פוגעים ביכולתם של פלסטינים לתכנן ולפתח את יישוביהם וליהנות משירותים המגיעים להם, והדבר פוגע פגיעה נוספת בנוכחותם בעיר. בנוסף, בעבר שימשה ירושלים המזרחית מרכז פוליטי, מסחרי, דתי ותרבותי לכלל האוכלוסייה הפלסטינית בשטח הפלסטיני הכבוש, אך צעדים שישראל נוקטת מנתקים יותר ויותר את העיר מיתר הגדה המערבית ומרצועת עזה.

מאמרים והודעות לעיתונות

10 דצמבר 2020 |
Mr. Salah in front of his family home from which he was evicted. Photo by OCHA

במספר פסיקות נפרדות שניתנו לאחרונה הורו בתי משפט ישראליים על פינוי של מספר רב של משפחות פלסטיניות מבתיהן בשכונות שייח׳ ג׳ראח וסילואן, שבירושלים המזרחית, ועל העברת הנכסים לעמותות מתנחלים (ראו להלן, "פסיקות שניתנו לאחרונה בירושלים המזרחית").

8 דצמבר 2020 |
Home demolished in Beit Sira village (Ramallah) on 17 September 2020. Photo by OCHA

"ב־17 בנובמבר, כשנסעתי לאסוף את אחותי, ראיתי דחפור גדול וחשבתי לעצמי שבטח תהיה הריסה באחת הקהילות השכנות", נזכר רדאד דראר׳מה מקהילת הרועים אל־פאריסייה שבצפון בקעת הירדן. "לא עלה בדעתי ששוב יבואו אלינו. כשהגעתי הביתה, החיילים כבר התחילו לפרק את האוהל שלנו ולקחת אותו. הם אפילו לא הרשו לאשתי, שהייתה בחודש התשיעי להריונה, לאסוף את החפצים שלה או אפילו לנעול נעליים..." האוהל החליף את ביתה הקודם של המשפחה, שנהרס חודש קודם לכן אחרי שהרשויות הישראליות הוציאו לגביו התראה המורה על פינויו תוך 96 שעות. הפעם לא ניתנה שום אזהרה מוקדמת לפני תפיסת האוהל, שהמשפחה קיבלה כסיוע הומניטרי בעקבות ההריסה.

10 ספטמבר 2020 |

הודעה מטעם המתאם ההומניטרי ג׳יימי מקגולדריק: בין מרס לאוגוסט 2020 נהרסו או נתפסו 389 מבנים בבעלות פלסטינית, שהם בממוצע 65 מבנים בחודש, שיעור ההריסות הממוצע הגבוה ביותר זה ארבע שנים

23 אוקטובר 2019 |
Palestinian man herding his livestock outside of Khirbet ar Ras al Ahmar, Jordan Valley (3 October 2019).  ©  Photo by OCHA

עזיז הוא פלסטיני בן 25 מח׳רבת ראס אל־אחמר, קהילה בדואית קטנה בצפון בקעת הירדן. בשש השנים האחרונות חווה עזיז ארבע הריסות שביצע המִנהל האזרחי הישראלי. בפברואר 2019 הרס המִנהל שבעה מבנים השייכים לעזיז, לרבות האוהלים שבהם גרה משפחתו ומחסים לבעלי החיים שלו. עזיז, אימו, אחיו ושתי אחיותיו נותרו מחוסרי בית ונאלצו לבקש מחסה בעיירה טמון (נפת טובאס), שם שהו במשך שבועיים, ולהותיר את עדריהם מאחור, חשופים לתנאי החורף הקשים.

6 ספטמבר 2019 |

בין יוני לאוגוסט 2019 נצפתה עלייה חדה בעימותים אלימים בין צעירים פלסטינים לכוחות ישראליים בשכונת אל־עיסאוויה שבירושלים המזרחית. נכון ל־21 באוגוסט נהרג בעימותים אלה פלסטיני אחד ולפחות 137 פלסטינים נוספים נפצעו, עלייה משמעותית בהשוואה לתקופות קודמות. כן נפצעו ארבעה שוטרים ישראלים. במהלך תקופה זו תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים את מעצרם של 218 תושבים, 53 מהם ילדים, ואילו באמצעי התקשורת הוערך כי מספר המעצרים הכולל גבוה מ־300. חיי היומיום של יותר מ־18 אלף פלסטינים תושבי אל־עיסאוויה שובשו קשות, ונודעו לכך השלכות חמורות במיוחד על ילדים ועל פעילות מסחרית.

9 אוגוסט 2019 |
أفراد من عائلة صيام الكبيرة يشاهدون إخلاء أقاربهم من منزلهم، 10 تموز/يوليو 2019

עמותת מתנחלים מגבירה את נוכחותה בשכונות פלסטיניות: על פי הערכות, כיום תלויים ועומדים הליכי פינוי נגד 199 משקי בית פלסטיניים, רובם ביוזמת עמותות מתנחלים, ובהקשר זה עלולים להיעקר מבתיהם 877 בני אדם, בהם 391 ילדים. לפינוי עלולות להיות השלכות גופניות, חברתיות, כלכליות ורגשיות חמורות על המשפחות הנפגעות.