שטח C

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.


יותר מ־60% משטח הגדה המערבית נחשבים לשטח C, שישראל מחזיקה בו בשליטה כמעט בלבדית, לרבות באכיפת החוק, ובתכנון ובבנייה. רוב שטח C הוקצה לתועלת התנחלויות ישראליות או לצבא הישראלי, על חשבון קהילות פלסטיניות. הדבר מונע פיתוח של דיור, תשתית ומחיה נאותים בקהילות פלסטיניות, ונודעו לכך השלכות משמעותיות על כלל אוכלוסיית הגדה המערבית. למבנים שנבנו בלא היתר ניתנים באופן סדיר צווי הריסה, ואלה יוצרים אי־ודאות וסיכון כרוניים, ומעודדים בני אדם לעזוב. במקומות שבהם יושמו הצווים הללו, הם גרמו לעקירה ולשיבוש של מקורות מחייה, להעמקת העוני ולגידול בתלות בסיוע. הקהילה ההומניטרית התמודדה עם שורה של קשיים במתן סיוע בשטח C, לרבות הריסה והפקעה של פריטי סיוע על ידי הרשויות הישראליות.

לעיון בפרופיל הפגיעוּת של הקהילות הפלסטיניות בשטח C הקישו כאן.

מאמרים והודעות לעיתונות

11 אוקטובר 2017 |
ג'ובת א־דיב, 2017

ההתמקדות, בחודשים האחרונים, בתשתית שירותים חיוניים בקהילות פלסטיניות בשטח C, שהן פגיעות מלכתחילה, החריפה את הסביבה הכופה ומציבה את התושבים בסכנת העברה בכפייה. באוגוסט, ערב שנת הלימודים החדשה, החרימו הרשויות הישראליות תשעה מבנים הקשורים לחינוך ומשרתים 170 ילדים בשלוש קהילות כאלה.

4 יולי 2017 |
אזור שהוגדר כשטח אש בצפון בקעת הירדן. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

מאז שנות השבעים הכריזה ישראל כ־18% משטחי הגדה המערבית, שהם כמעט 30% משטח C, שטחי אש לאימונים צבאיים. שהייה בשטחים אלה אסורה בצו צבאי, אלא כאשר ניתן היתר מיוחד. למרות האיסור ממוקמות בתוך שטחים אלה 38 קהילות רועים פלסטיניות קטנות, שאוכלוסייתן מונה יותר מ־6,200 נפש. רבות מהקהילות הללו היו קיימות בשטח עוד לפני סגירתו.

4 יולי 2017 |
רועה פלסטיני מאזור אל־בקעייה, בקעת הירדן, מאי 2017. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בשל משטר התכנון המגביל המיושם בשטח C, המהווה יותר מ־60% משטח הגדה המערבית ושלישראל יש בו שליטה כמעט בלעדית, בלתי אפשרי למעשה לפלסטינים להשיג היתרי בנייה. מצב זה מונע מהם לפתח בקהילותיהם שירותים בסיסיים, לרבות חינוך. ביותר משליש מהיישובים בשטח C (189 מתוך 532) אין בתי ספר יסודיים וילדים נאלצים לנסוע – ולעתים ללכת ברגל – מרחקים ארוכים כדי להגיע לבית הספר הקרוב ביותר.

4 יולי 2017 |
תייסיר עמרנה, חקלאי, עכאבה, טול כרם, פברואר 2014. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בשנת 2002, בעקבות גל של פיגועים פלסטיניים, כולל פיגועי התאבדות בחומרי נפץ, החלה ישראל בבניית גדר הפרדה במטרה המוצהרת למנוע מתקפות אלה. רוב רובו של תוואי גדר ההפרדה ממוקם בתוך הגדה המערבית; הוא מנתק קהילות ואדמות חקלאיות פלסטיניות מיתר הגדה המערבית, ותורם לקיטוע של השטח הפלסטיני הכבוש.

11 מרץ 2017 |
מעין ובריכות עין אל־כבירה, שהתנחלות אלון מורה השתלטה עליהם והפכה אותם לאתר תיירות, נובמבר 2016 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

שלושת מקרי המבחן שהובאו בגיליונות הקודמים של המעקב ההומניטרי תיארו את מאמציהם המתמשכים של מתנחלים להגדיל את שליטתם המרחבית בשטחים ובמשאבים הטבעיים שסביב התנחלויות, וזאת באמצעות פיתוח של תשתיות ופעילויות חדשות, בצד ניסיונות לסלק נוכחות פלסטינית.

11 מרץ 2017 |
סאלם מג׳בל אל־באבא בין חורבות ביתו ההרוס, ינואר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

התפתחויות שחלו מאז תחילת 2017 יצרו לחץ נוסף על קהילות בדואיות פלסטיניות השוכנות בשטח שהרשויות הישראליות הקצו לתוכנית ההתנחלות E1 ולהרחבת ההתנחלות מעלה אדומים ומזרח נפת ירושלים ובקרבת שטח זה. 18 הקהילות הללו נמנות עם קבוצה גדולה יותר של 46 קהילות בדואיות במרכז הגדה המערבית, שהרשויות הישראליות מבקשות "להעביר" לשלושה אתרים שיועדו לכך.