אזורים

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.


מאמרים והודעות לעיתונות

5 אוקטובר 2020 |
AISHA association for Women and Child Protection group session". Copyright AISHA

מספרן המטריד של התאבדויות בחודשים האחרונים מדגיש סוגיה גדלה והולכת בתחום בריאות ציבור בשטח הפלסטיני הכבוש, ובמיוחד ברצועת עזה. על פי דיווחים, מאז תחילת שנת 2020, 24 בני אדם  בהם ארבע נשים וחמישה ילדים, שלחו יד בנפשם, לעומת 22 התאבדויות שדווחו בכל שנת 2019. סביר להניח שנתונים אלה אינם משקפים את מלוא היקף הבעיה בשטח הפלסטיני הכבוש, שבו ההתאבדות אפופה בסטיגמה חברתית, "בושה" ו"חטא", וכן בהשלכות משפטיות אפשריות.  קיים מחסור ברור בתיעוד מהימן של מקרי התאבדות, ולעיתים קרובות התאבדויות מסווגות כ"תאונה". לדברי ארגון הבריאות העולמי, על כל בגיר שמת כתוצאה מהתאבדות עלולים להיות יותר מ-20 אחרים המנסים לשלוח יד בנפשם.

24 ספטמבר 2020 |
תלמידים בבית הספר היסודי לבנים אל־בחריין ממשיכים בלימודיהם אחרי שסוכנות האו״ם לפינוי מוקשים פינתה נפל מלחמה, אוקטובר 2019. צילום: ח׳ליל עדואן.

ב־26 בספטמבר 2019 מצא המנקה בבית הספר היסודי לבנים אל־בחריין שבעיר עזה חפץ חשוד בחצר המוסד החינוכי, המופעל על ידי סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם לפליטים פלסטינים, אונר״א.

10 ספטמבר 2020 |

הודעה מטעם המתאם ההומניטרי ג׳יימי מקגולדריק: בין מרס לאוגוסט 2020 נהרסו או נתפסו 389 מבנים בבעלות פלסטינית, שהם בממוצע 65 מבנים בחודש, שיעור ההריסות הממוצע הגבוה ביותר זה ארבע שנים

31 אוגוסט 2020 |
תחנת הכוח של עזה, עזה, ינואר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

ההידרדרות שנצפתה בשבועות האחרונים ברצועת עזה מעוררת חששות כבדים. בהקשר של הסלמה במעשי האיבה, שבמהלכה שיגרו ארגונים פלסטיניים חמושים רקטות ובלונים לשטח ישראל, הגבילה ישראל את העברתן של סחורות מסוימות אל תוך מובלעת החוף הנצורה, צמצמה את השטח המותר לדיג ומנעה משלוחי דלק, לרבות הדלק שהושג בתיווך האו״ם עבור תחנת הכוח היחידה בעזה. כתוצאה מכך הושבתה ב־18 באוגוסט פעולתה של תחנת הכוח, וצעד זה צמצם בחדות את אספקת החשמל לכמעט 2 מיליון פלסטינים.

25 אוגוסט 2020 |
חלוקה סיוע של אונר״א לקהילה ב־4 במאי 2020. © צילום: אונר״א, עלי ח׳טיב / חיפא דיסי

אום פואד היא פליטה פלסטינית רשומה בת 45 החיה עם בן זוגה וארבעת ילדיה בוואדי אל חַ׳זְרַכּ שבצפון נפת ג׳נין. הכפר הבדואי הזעיר שלה הוא אחד משבע קהילות פלסטיניות המהוות יחד את מובלעת ברטעה, שבין גדר ההפרדה מצד אחד לבין קו שביתת הנשק משנת 1949 ("הקו הירוק") מצד שני. כעת, בשל הגדר, המובלעת מנותקת פיזית מיתר הגדה המערבית. גדר ההפרדה סוטה מן הקו הירוק באזור זה כדי לכלול ארבע התנחלויות מגורים (חיננית, תל מנשה, שקד וריחן), שאוכלוסייתן הכוללת מונה 2,500 נפש, וכן אזור תעשייה. מאז שהשטח הוכרז "סגור" ב־2003 זקוקה אום פואד, כמו יתר תושבי "מרחב התפר" מגיל 16 ומעלה, להיתר כדי להמשיך לגור בבית שלה עצמה. כן מאפשר לה ההיתר לעבור במחסום ישראלי כדי להגיע לשירותים בחלקים אחרים של הגדה המערבית.

25 אוגוסט 2020 |

סאמר זהדה, בן 35 ואב לארבעה, גר ברחוב א־שוהאדא. זהו החלק המוגבל ביותר של H2, שטח העיר חברון הנתון לשליטת ישראל, שבו שוכנים מתחמי ההתנחלות הישראליים. בנו בן השלוש, אדם, חולה בסוכרת וזקוק לאינסולין, אבל עט האינסולין שהיה להם בבית נשבר. סאמר מיהר ל"מחסום 56", החולש על התנועה בין רחוב א־שוהאדא לבאב א־זאוויה, אחד האזורים המסחריים ב־H1 (שטח העיר הנתון לשליטה פלסטינית) כדי להגיע לבית מרקחת. "החיילים במחסום אמרו לי שאני לא יכול לצאת. ניסיתי להסביר להם את המצב, אבל הם אמרו לי שזו לא הבעיה שלהם ושלא אוכל לצאת כל עוד העימותים שהתחוללו בעברו השני של המחסום לא הסתיימו."