פורסם ביום 16 יולי 2019
 במסגרת  

כ־320 אלף בעלי תעודות זהות של הגדה המערבית הורשו להיכנס לירושלים המזרחית לתפילות יום שישי בחודש הרמדאן

כפי שנעשה בשנים קדמות, גם השנה עקבו משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים וארגונים הומניטריים שותפים אחר המחסומים החולשים על הגישה לירושלים המזרחית ולחברון בחודש הרמדאן (5 במאי – 4 ביוני 2019) כדי לאמוד את קלות הגישה לתפילות יום שישי ולזהות סיכוני הגנה פוטנציאליים ואמצעי הקלה אפשריים עבור ההמונים המבקשים לעבור במחסומים. תשומת לב מיוחדת ניתנת לפגיעים ביותר מבין מבקשי הגישה, לרבות ילדים, נשים הרות, בעלי מוגבלויות וקשישים. מעקב זה משמש את משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים כבסיס לניתוח של מגמות רחבות יותר בתחום הגישה. בארבעת ימי השישי של רמדאן 2019, צוותי מעקב שכללו אנשי סגל ממשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, תוכנית הליווי האקומנית בפלסטין ובישראל (EAPPI) ונציבות זכויות האדם של האו״ם צפו בגישה בנקודות כניסה מותרות אל תוך ירושלים (קלנדיה, גילה/בית לחם וזייתון) ובגישה לעיר העתיקה של ירושלים. בנוסף הוצבו צוותי מעקב גם בכניסה למסגד אל־אבראהימי באזור H2 של העיר חברון.

למעט גברים בני 55 ומעלה ונשים בנות 50 ומעלה, במהלך השנה זקוקים בעלי תעודות זהות של הגדה המערבית להיתר כדי להיכנס לירושלים המזרחית.[1] במהלך חודש הרמדאן הרשויות הישראליות נוקטות אמצעים מיוחדים שנודעו להם השלכות חיוביות על זכותם של הפלסטינים לחופש התנועה, חופש הפולחן וחיי המשפחה, המוגבלים ביתר השנה. ב־2019 השקיעו הרשויות הישראליות משמעותית בתשתית המחסומים (לפי הערכות בשווי העשוי להגיע ל־300 מיליון ש״ח), הכוללת אמצעים נוספים שנועדו להקל ספציפית גישת תושבים פלסטינים לירושלים המזרחית. השקעות אלה כללו תגבור של מסלולים הומניטריים במחסומי קלנדיה וגילה, לשירותם של הפגיעים והחלשים ביותר, ותוספת אוטובוסים מהמחסומים לעיר העתיקה של ירושלים. יחד עם התקנות שהוחלו בניהול הגישה לירושלים המזרחית בארבעת ימי השישי של רמדאן 2019, אפשרו אמצעים אלה לנשים בכל הגילים, ולגברים בני פחות מ־16 ויותר מ־40 לעבור במחסומים ללא היתרים; גברים בני 17 עד 39 נדרשו להגיש בקשות להיתרים.

מחסום קלנדיה, יום שישי 31 במאי / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בנוסף, במהלך רמדאן יכלו בעלי תעודות זהות של הגדה המערבית להגיש בקשות להיתרים לביקורי משפחה לצורך כניסה לירושלים המזרחית וישראל בכל ימי חודש הרמדאן והחג עיד אל־פיטר, המציין את סוף צום הרמדאן, למעט כניסה בימי שישי ושבת. ברמדאן 2018 הוקצו לחודש הרמדאן היתרי כניסה לצורך ביקורי משפחה עבור 100 אלף בני אדם. ב־2019 הוקצו לבעלי תעודות זהות של הגדה המערבית 50 אלף היתרים נוספים לצורך ביקורי משפחה.[2] על פי מידע שהתקבל, השנה לא ניתנו היתרי רמדאן מיוחדים לתושבי עזה.

כפי שניתן לראות בתרשים, בסך הכול הורשו 319,783 בעלי תעודות זהות של הגדה המערבית להיכנס לירושלים המזרחית לתפילות יום שיש בחודש הרמדאן. רוב הנכנסים עברו ביום שישי האחרון ודרך מחסום קלנדיה. בשנת 2019 נכנסו לירושלים המזרחית פחות בני אדם מאשר ברמדאן 2018, מאחר שהשנה היו בחודש הרמדאן רק ארבעה ימי שישי, במקום חמישה בשנה שעברה, וליל הגורל (לילת אל־קדר)[3] חפף ליום שישי הרביעי של רמדאן.

בסך הכול, בהשוואה לשנים קודמות תועדו השנה פחות תקריות של שיבושים בגישה ונפגעים.[4] בגישה לירושלים בארבעת ימי השישי של חודש רמדאן 2019 ניכרו שיפורים כלליים בטיפול בבני האדם העוברים בשלושת המחסומים. במידה רבה ניתן לייחס זאת לשערים המהירים שהרשויות הישראליות התקינו בתחילת 2019 במחסומי קלנדיה וגילה, עבור בעלי כרטיסי זיהוי מגנטיים.[5]

נתוני גישה ברמדאן, 2019-2008

תפעול המסלולים ההומניטריים

הקצאתם של מסלולים הומניטריים במחסומים הקלה מאוד את הגישה של בני אדם חלשים ופגיעים. כפי שנעשה בשנים קודמות, גם השנה החילו הרשויות הישראליות הסדרים מיוחדים להקלת המעבר של בני אדם בשלושת המחסומים הייעודיים, לרבות מסלולים נפרדים לגברים ונשים ומסלולים מיוחדים עבור מקרים הומניטריים. כן התקינו הרשויות בתי שימוש ודאגו לשטחים מוצלים לממתינים לעבור במחסומים. בנוסף על כך הוצבו במקום פרמדיקים מתנדבים, ובמחסומי קלנדיה וגילה הועמדו לרשות העוברים כיסאות גלגלים והוצבו מתנדבים כוננים כדי לסייע לבני אדם חלשים.

ולמרות התפתחויות חיוביות אלה, הנסיעה מיתר הגדה המערבית לירושלים המזרחית נותרה מאתגרת במיוחד לקבוצות חלשות ופגיעות כגון ילדים, נשים הרות, קשישים וחולים כרוניים או בעלי מוגבלויות. הקשיים שניצבו בפניהם כללו היעדר קריטריונים ברורים שיקבעו מי זכאי להשתמש במסלולים הומניטריים; היעדר שילוט בולט שיצביע על זמינותם של מסלולים הומניטריים; והכורח ללכת ברגל מרחקים ארוכים בדרך אל המחסומים, ובין המחסומים לאוטובוסים. מי שהורשו להשתמש במסלולים ההומניטריים היו בעיקר גברים ונשים בכיסאות גלגלים, שלוו על ידי פרמדיקים מתנדבים. בימי שישי הראשון והשלישי במחסום קלנדיה הורחב השימוש במסלולים הומניטריים לגברים בני יותר מ־55. עם זאת, הסתבר שקטגוריות ספציפיות של בני אדם פגיעים, כגון נשים הרות, מלווים של פעוטות, קשישים וחולים כרוניים לא הורשו ככלל להשתמש במסלולים ההומניטריים, תחום שבעתיד רצוי לשפרו.

שילוט במסלול הומניטרי: "נתיב למקרים הומניטריים לאנשים בכיסאות גלגלים בלבד", מחסום קלנדיה, יום שישי, 24 במאי / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

קשיי גישה מתמשכים

למרות תקנות הגישה המתירות לגברים בני יותר מ־40 לעבור בימי שישי של חודש הרמדאן במחסומים אל ירושלים המזרחית בלא היתרים, מכמה מאות גברים בקטגוריה זו (לרבות קשישים וגברים שליוו ילדים) נשללה על פי דיווחים הגישה לירושלים המזרחית. הדבר ניכר במיוחד במחסומי קלנדיה וגילה בשלושת ימי השישי האחרונים של רמדאן. אף שלא נמסרה סיבה ספציפית, ניתן היה להבין שמניעת הגישה הייתה קשורה לשיקולים ביטחוניים.

מעמדה של ירושלים המזרחית

הקהילה הבינלאומית אינה מכירה בסיפוח החד־צדדי של ירושלים המזרחית על ידי ישראל בעקבות המלחמה ב־1967. האו״ם קיבל החלטה שעל פיה "לא יכיר בשינויים בקווי 4 ביוני 1967, לרבות בכל האמור בירושלים, מלבד השינויים שעליהם הסכימו הצדדים באמצעות משא ומתן." מאז תחילת שנות התשעים הטילה ישראל סגר על ירושלים המזרחית, בנימוק של שיקולים ביטחוניים, והגבילה קשות את גישתם של מרבית הפלסטינים לעיר כשדרשה מתושביהם הפלסטינים של חלקים אחרים של הגדה המערבית ורצועת עזה להשיג היתרי גישה על מנת להגיע לירושלים המזרחית.

הגישה למסגד אל־אברהימי בחברון בחודש הרמדאן

בארבעת ימי השישי של חודש הרמדאן, הגישה והתנועה אל מסגד אל־אברהימי היו בדרך כלל יציבות ורציפות, ומשופרות בהשוואה לשנים קודמות. אף שבשבוע הראשון הגיע מספר המבקרים לשיא של 18 אלף בני אדם, בשבועות השני והשלישי נצפתה ירידה עקבית שאותה ניתן לייחס למספר גורמים, לרבות הגבלות ביטחוניות וגל חום. מתפללים יכלו לבקר בשני חלקי המסגד, על סמך הסכם שפורט בהסכם חברון משנת 1997. הסדרים מיוחדים כללו נקודות כניסה נפרדות לגברים ונשים. אמבולנסים וצוותי חירום של אגודת הסהר האדום הפלסטיני הורשו להגיע לכניסה למסגד. היבטים חיוביים בכל אחד מארבעת ימי השישי כללו צמצום של הבידוק והחיפושים הגופניים במחסום המוביל למסגד, והקלה כללית בגישה אליו.

סיפור אישי: "התפילה באל־אקצא במהלך הרמדאן חשובה מאוד עבורנו"<

© צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטרייםמחמוד חסן שייח׳ עלי הוא פליט בן 55 ממחנה הפליטים טול כרם שבצפון הגדה המערבית. ביום שישי שחל ב־24 במאי בא מחמוד להתפלל במסגד אל־אקצא יחד עם אשתו בת ה־54, ח׳ייריה חסן. הייתה זו הפעם השלישית השנה שבה הצליחו להיכנס לירושלים דרך מחסום קלנדיה.

לדברי מחמוד, "כבר כעשר שנים שלא עברתי במחסומים לתפילות יום שישי ברמדאן; אני סובל ממחלת ריאות כרונית. הנסיעה מטול כרם הייתה קשה מאוד. בעיית הנשימה שלי אינה מאפשרת לי לנסוע בתחבורה ציבורית. השנה רכשתי מכונית קטנה, והחניתי אותה קרוב ככל האפשר לצד הפלסטיני של מחסום קלנדיה."

גברים שטרם מלאו להם 55 שנה זקוקים בדרך כלל להיתר כדי להיכנס לירושלים, אבל בחודש הרמדאן מתירות הרשויות הישראליות לגברים שגילם יותר מ־40 לעבור במחסום לרגל תפילות יום שישי. לדברי מחמוד, "יש לנו קרובי משפחה כאן בירושלים. לפעמים היו חתונות משפחתיות שלא יכולתי להשתתף בהן כי רק לא מזמן מלאו לי 55. בדרך כלל אשתי הולכת לבקר אצל קרובי המשפחה שלנו, או שהקרובים שלנו מבקרים אצלנו, אבל אני לא יכולתי לעבור ולכן לא ביקרתי בירושלים שנים רבות. עכשיו, במהלך רמדאן, שנינו יכולים לעבור ואנחנו מאוד מאושרים מכך. התפילה באל־אקצא חשובה מאוד בעינינו משום שזה האתר המקודש ביותר ולתפילה אחת במהלך רמדאן יש ערך רב מאוד. אנחנו עומדים לעבור גם בשבוע הבא, מפני שביום שישי יחול גם ליל הגורל."

מחמוד וח׳ייריה התחילו את הנסיעה שלהם מטול כרם בשעה תשע בבוקר. "השבוע, באופן כללי, הגישה הייתה קלה יותר מאשר בשבועות הקודמים ואנחנו עברנו במהירות. עברתי במסלול ההומניטרי מפני שאני בן יותר מ־50 וזה היה קל מאוד. אשתי נכנסה בשנים קודמות מפני שלנשים הרבה יותר קל. עם זאת, הנסיעה הזו לא מתאימה לחולים ולקשישים, מפני שצריך ללכת ברגל למרחקים ארוכים. זה קשה מיוחד לקשישים ולחלשים. המסלול ההומניטרי טוב, אבל האוטובוסים צריכים לעמוד קרוב יותר למחסום. צריך לפחות להקצות כמה מהאוטובוסים לשימוש הקשישים והחלשים."

למחמוד וח׳ייריה חמישה בנים ובת, אך התפילה המשותפת כמשפחה עדיין מאתגרת. בתם בת ה־33 נשואה ויכולה לעבור לירושלים המזרחית בכל יום שישי בחודש הרמדאן, אך חמשת הבנים זקוקים להיתרים. מחמוד מוסיף ומסביר: "הבן הבכור שלי בן 32 ויש לו היתר עבודה. בן הזקונים בן 17 והוא זקוק להיתר, ושלושת הבנים הנוספים קיבלו היתרי ביקור למשך רמדאן ועיד אל־פיטר, מלבד ימי שישי ושבת, כך שהם לא יכולים לעבור כדי להתפלל. הלוואי שהבנים שלי היו יכולים לבוא גם הם ולהתפלל איתנו."


[1] מ־15 במרס 2015.

[2] לדברי מתפ״ש, אמצעים אלה כללו היתרים עבור תושבי מדינות ערב לביקור קרובי משפחה בגדה המערבית; היתרי טיסה דרך שדה התעופה בן גוריון עבור מבקרים אלה; והארכת שעות המעבר במעברים ובשערים שונים. ראו כאן.

[3] ליל הגורל חל ביום ה־27 לחודש הרמדאן, ומוסלמים רואים בו את הלילה הקדוש ביותר בשנה כולה.

[4] למעט יום שישי השלישי במחסום קלנדיה, שבו נפגעו 70 פלסטינים, בהם 45 נשים ו־30 ילדים, משאיפת גז מדמיע בהיקף חמור. משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, דוח בנושא הגנה על אזרחים, 21 במאי – 3 ביוני 2019.

[5] דיווח של מתפ״ש, 21 בפברואר ו־11 באפריל 2019.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית