עלייה בהפניות לטיפול רפואי מחוץ לעזה, במקביל לירידה בשיעור האישורים של היתרי יציאה

עלייה בהפניות לטיפול רפואי מחוץ לעזה, במקביל לירידה בשיעור האישורים של היתרי יציאה

סגירת הגבול עם מצרים מיתוספת לבעיות בגישה לטיפול רפואי

במספר המטופלים המופנים על ידי משרד הבריאות לטיפול רפואי מחוץ לעזה חלה עלייה ניכרת ב־2015: שיעור ההפניות בחודשים ינואר עד אוקטובר גבוה ב־17% מהנתון המקביל לשנת 2014. צופים כי עד לסוף 2015 יעבור מספר ההפניות לטיפול רפואי מחוץ לעזה את השיא ההיסטורי משנת 2014. עם זאת, בשל השיעור הנמוך יותר של אישורים להיתרי יציאה, בפועל למטופלים אלה קשה יותר להגיע למתקנים שאליהם הופנו.

מטופלים מופנים למתקני רפואה שאינם שייכים למשרד הבריאות בתחומי השטח הפלסטיני הכבוש, לרבות ירושלים המזרחית, ובמידה פחותה לבתי חולים בישראל, במצרים ובירדן, כשמתקני משרד הבריאות בעזה אינם יכולים לספק להם את הטיפול הדרוש. בשנים האחרונות גדלה התלות בהפניות לטיפול מחוץ לעזה עם היחלשותה של מערכת הבריאות הציבורית בשל מחסור בתרופות, בפריטים רפואיים חד־פעמיים ובציוד; מספר לא מספיק של רופאים מומחים; אי־תשלום משכורות לעובדים שנשכרו מאז 2007 על ידי הרשויות בפועל; ואספקה לא מספקת של חשמל ודלק. כיום, כמעט תשע מתוך עשר הפניות ניתנות למתקנים מחוץ לעזה, ותלויות במתן אישורים של הרשויות הישראליות והמצריות למעבר דרך מעברי ארז ורפיח.

כ־7% מההפניות לטיפולים מחוץ לעזה הן למתקנים במצרים, אך מאז יולי 2013, כשמצרים הגבילה את פתיחת מעבר רפיח, הגישה למתקנים אלה נעשתה מאוד לא מהימנה. מאז 24 באוקטובר, לאחר מתקפה על חיילים מצרים בסיני, היה המעבר פתוח באופן חלקי 37 ימים בלבד, שהם כ־10% מהתקופה, ונותר סגור במשך יותר ממאה הימים שעברו מאז. לדברי הרשויות בעזה, בסוף אוקטובר 2015 היו רשומים בעזה יותר מ־25 אלף בני אדם שצרכיהם דחופים, בהם כמעט 500 מטופלים שהופנו לבתי חולים במצרים, שהמתינו לעבור במעבר רפיח.

מטופלים שהופנו למתקנים רפואיים בגדה המערבית (לרבות ירושלים המזרחית), ישראל או ירדן נדרשים להגיש לרשויות הישראליות בקשה להיתר לצאת את עזה דרך מעבר ארז. באוקטובר 2015 תועד המספר הכולל הגדול ביותר של בקשות להיתרים בחודש אחד (2,275) מאז הטלת המצור ב־2007. עם זאת, מאז אוגוסט 2015 ניכרה ירידה משמעותית בשיעורי האישורים, ובאוקטובר 2015 צנח שיעורם לפחות מ־70% מהבקשות, השיעור הנמוך ביותר מאז ספטמבר 2009. אף על פי כן, בשל הגידול במספר הבקשות, מספרן המוחלט של בקשות שאושרו בחודש אוקטובר גדל אף הוא לעומת חודשים קודמים.

באוקטובר נדחו 11% מהבקשות ו־19% עוכבו, קטגוריה שמשמעה כי עד למועד התור שנקבע לא קיבל המטופל כל מענה, ונאלץ לבקש תור חדש ולהגיש מחדש את בקשתו. מבין 686 הבקשות שנדחו או עוכבו בחודש אוקטובר, 416 הוגשו עבור גברים (81 מהם ילדים) ו־270 עבור נשים (62 מהן ילדות).

קשיים בייבוא ציוד רפואי

אף שציוד רפואי אינו נכלל ברשימה הישראלית של פריטים מוגבלים בעלי "שימוש כפול", היכולים לשמש למטרות צבאיות, הגבלות ישראליות אחרות המוטלות על יבוא ציוד רפואי לרצועת עזה ממשיכות להציב קשיים. כך למשל, ב־14 ביולי 2015 הגיש ארגון הבריאות העולמי בקשה להכניס לעזה שני מכשירי דימות ממוחשבים שנרכשו על ידי שני מתקני בריאות. ב־4 באוגוסט קיבל ארגון הבריאות העולמי אישור על כך שהציוד יורשה להיכנס לעזה. אלא שכשביקש הארגון לתאם את הכנסתו, הסתבר שרכיב טכנולוגיית המידע במכשירים מצריך אישור מיוחד ממשרד התקשורת הישראלי, שלשם השגתו נדרשו שלושה חודשים נוספים. בסופו של דבר הוכנסו המכשירים לעזה ב־9 בנובמבר.

* מאמר זה נמסר על ידי ארגון הבריאות העולמי