פורסם ביום 9 פברואר 2016
 במסגרת  

שיקומם של 15% מהבתים שנהרסו או ניזוקו קשות במעשי האיבה ב־2014

עדיין דרוש בדחיפות מימון לשיקום ולסיוע במחסה ליותר מ־90 אלף בני אדם שנותרו עקורים עד עתה

בסוף 2015 נותרו יותר מ־16 אלף משפחות (יותר מ־90 אלף בני אדם) עקורות כתוצאה ממעשי האיבה בין עזה לישראל בשנת 2014, שבהם נהרסו 11 אלף בתים ו־6,800 בתים נוספים ניזוקו קשות או נותרו לא ראויים למגורים.[1] תנאי החיים של משפחות אלה מעוררים שורה של חששות בתחום ההגנה, בהם צפיפות־יתר, גישה מוגבלת לשירותים בסיסיים, היעדר פרטיות, מתיחות מול הקהילות המארחות, סיכונים בשל נפלי תחמושת וחשיפה לתנאי מזג אוויר קשים.

פתרונות בני קיימא

ב־2015 התקדמו תחילה השיקום והתיקון של בתים אלה באיטיות. אלא שבעקבות הסכם שהושג ביוני 2015 בין ישראל לבין מדינת פלסטין על ייבוא חומרי בניין מוגבלים (אותו חלק של המנגנון לשיקום עזה העוסק במגורים),[2] גדל בהדרגה היקף השיקום במחצית השנייה של 2015. הדבר ניכר בבירור בגידול של 78% בכמות חומרי הבניין שהוכנסו אל עזה בתקופה זו לעומת המחצית הראשונה של השנה, ובממוצע החודשי הגבוה ביותר של חומרים כאלה מאז הטלת המצור, ביוני 2007. מגמה זו התאפשרה משום שהרשויות הישראליות הרחיבו את מעבר כרם שלום והסירו את ההגבלות על ייבוא חצץ.

חומרי בניין שהוכנסו לעזה ב־2015 (מטענים)

תרשים: חומרי בניין שהוכנסו לעזה ב־2015 (מטענים)

בסוף ינואר 2016, יכלו כ־15% מהמשפחות העקורות (2,703) לחזור לבתיהן שתוקנו או שוקמו.[3] כן נמשכים תיקונם ושיקומם של אלפיים בתים נוספים, המהווים 11% מהבתים הזקוקים לטיפול, שהטיפול ברבים מהם קרוב לסיום.

בתים אלה שוקמו או שופצו על ידי בעליהם, לאחר שאלה קיבלו סיוע במזומן מסוכנויות או״ם או תמיכה בינלאומית אחרת.[4] המענקים מציעים עד 50 אלף דולר לכל יחידת מגורים לצורכי שיקום, ו־12 אלף דולר בממוצע לתיקונים. בנוסף היו גם משפחות שהחלו לבצע תיקונים בעזרת משאבים משלהן, או באמצעות הלוואות או אשראי.

למרות התקדמות זו, שנה וחצי מתום מעשי האיבה טרם החלו השיקום או התיקון של בתיהן של 74% מהמשפחות שנעקרו. לכ־4,200 משפחות (24% מהמקרים הממתינים לטיפול) אושר ב־2016 מימון לצורכי תיקון או שיקום של בתיהן, כך שעדיין קיים פער מימון ל־8,900 משפחות (או כמחצית מהמקרים הממתינים לטיפול) שנראה כי עקירתן אינם עומדת להסתיים בעתיד הנראה לעין.

סיוע במחסה זמני

משפחות שנעקרו מקבלות סיוע בצורות שונות של מחסה זמני עד לקבלת פתרון בר־קיימא. בתקופת העקירה הראשונית, במהלך המלחמה ולאחריה, מצאו אלפי משפחות מחסה במרכזים קולקטיביים בניהול סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א); המרכז האחרון מסוג זה נסגר ביוני 2015. צורות סיוע אחרות כללו: מזומן לשכר דירה, מזומן להשלמת בנייתם של מבנים בבנייה, קרוואנים טרומיים ומחסים זמניים לטווח ארוך יותר (5-2 שנים).

מאז תום מעשי האיבה ועד לסוף 2015, קיבלו יותר מ־17 אלף משפחות עקורות סיוע במזומן לתשלום שכר דירה, בסך 250-200 דולר לכל משק בית.[5] ברם, נכון לינואר 2016 הובטחו רק 2.5 מיליון דולר מ־9.5 מיליון דולר שיידרשו ב־2016 עבור 3,150 משפחות של מי שאינם פליטים, נתון המותיר פער של 7 מיליון דולר (2,050 משפחות). ובינתיים זקוקה אונר״א ל־24.3 מיליון דולר כדי לטפל בשנת 2016 בפליטים שבתחום אחריותה (9,000 משפחות).

בנוסף על כך קיבלו 68 משפחות סיוע שיאפשר להן להשלים את בנייתם של מבנים לא גמורים,[6] עשרים משפחות עקורים קיבלו קרוואנים טרומיים, ו־433 משפחות נוספות קיבלו מחסי עץ זמניים.[7] רוב המשפחות העקורות קיבלו גם סוג כלשהו של סיוע חירום הכולל פריטים שאינם מזון, כגון מצעים, מזרנים, ערכות מטבח וערכות היגיינה; סיוע בהכנת מגוריהם לחורף או ערכות איטום כגון יריעות ברזנט, יריעות פלסטיק וכסף מזומן או חומרי בניין; וכן מענק שילוב מחדש חד־פעמי במזומן שניתן ל־22,176 משפחות עקורים, בשווי כולל של 15.35 מיליון דולר.

תרגיל בניית פרופיל פגיעות ורישום־מחדש של עקורים פנימיים

צוות של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים סוקר משפחה עקורה ברפיח, דצמבר 2015.

בשיא מעשי האיבה ביולי־אוגוסט 2014 היו ברצועת עזה כמעט 500 אלף עקורים פנימיים, שהיוו 28% מהאוכלוסייה. במהלך מעשי האיבה ניהלו אונר״א והמשרד לעניינים חברתיים בעזה רישום ראשוני של עקורים, אבל רישום זה התיישן עם הפסקת האש באוגוסט 2014, ומרבית העקורים נטשו את המקלטים ואת הבתים המארחים בלי הליך מאורגן של רישום־מחדש. פערים משמעותיים ברישום ובניית פרופיל, החיוניים לקביעת מיקומם של עקורים, תנאי חייהם, תחומי הפגיעוּת והצרכים הספציפיים שלהם, פגעו מאז ביכולתם של גורמים הומניטריים לתת מענה לצורכי עקורים. כדי לכסות על פערים אלה נערך בין אוגוסט לדצמבר 2015 תרגיל הרישום מחדש ובניית פרופיל הפגיעות של עקורים, יוזמה הומניטרית משותפת לכוחות המשימה בתיאום משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים. התרגיל נערך באמצעות ביקורים בשטח אצל כ־18 אלף משפחות עקורות, על מנת לתעד את תנאי חייהן. צופים כי הממצאים העיקריים יתפרסמו במרס 2016.

"אני עייפה ולא מסוגלת להמשיך לחיות בתנאים האלה!"

הִינְד חסְנא, עקורה, העיר עזה

הינד חסנא, עקורה, העיר עזה

לפני פעולות האיבה של שנת 2014 התגוררו הינד חסנא בת ה־36, שלושת בניה ושתי בנותיה, הוריה ואחותה יחד עם משפחתו של אחיה, המונה שמונה נפשות, בבית קטן במזרח העיר עזה. בעלה של הינד עזב את הבית לפני 11 שנים ומאז היא מגדלת את ילדיה לבד, ובה־בעת מטפלת באביה הנכה.

ביולי 2014 נהרס בית המשפחה כליל בתקיפה אווירית ישראלית במזרח העיר עזה, והמשפחה כולה נאלצה לעבור למחסה של אונר״א. לאחר הפסקת האש עברה המשפחה להתגורר בדירה שכורה, אבל נאלצה לפנותה כעבור זמן קצר מפני שלא עמדה בתשלום דמי השכירות.

"לא הייתה לנו ברירה אלא לעבור לביתו של אחייני בשכונת א־שג׳עייה, מבנה בן שלושה חדרים בנויים אזבסט. אחייני ואשתו חיים בחדר אחד, משפחתו של אחי בחדר נוסף, ואנו התשעה בחדר השלישי. אנו 17 אנשים הנאלצים להשתמש באותו חדר רחצה, שאין בו מקלחת. כמה מהחלונות שבורים ומכוסים ב[יריעות] פלסטיק. ועכשיו קר מאוד.

פעם בשלושה חודשים אני מקבלת 930 שקל מהמשרד לעניינים חברתיים, אבל זה בקושי מספיק לכסות צרכים בסיסיים. אני רוצה לשלוח את הבן והבת הצעירים ביותר שלי לפעילויות נופש במרכז למשפחות, אבל איני יכולה להרשות לעצמי את עלויות ההסעה לשם. אני מדוכאת לגמרי. אני עייפה ולא מסוגלת להמשיך לחיות בתנאים האלה."

* מאמר זה מבוסס על חומר שמסר כוח המשימה לענייני מחסה


[1]  על פי נתוני אומדן נזקים המוסכמים על גורמי מפתח, המבנים בשתי הקטגוריות הללו אינם ראויים למגורים.

[2]  הסכם זה מהווה חלק מהמנגנון לשיקום עזה, הסדר זמני שהושג בתיווך האו״ם, המתיר ייבוא מבוקר של חומרי בניין שישראל רואה בהם פריטים "דו־שימושיים".

[3]  נתון זה כולל 859 בתים הרוסים שנבנו מחדש, ו־1,844 בתים שניזוקו קשות ותוקנו.

[4]  לרבות ועדת קטאר לשיקום עזה, Qatar Charity, Welfare Association.

[5]  אלה כוללות 13,240 משפחות פליטים שקיבלו סיוע חודשי במזומן מאונר״א ו־3,798 משפחות של מי שאינם פליטים שקיבלו סיוע במזומן מתוכנית הפיתוח של האו״ם, בשווי כולל של 38.1 מיליון דולר.

[6]  אלה ניתנו על ידי הסהר אדום הקטארי; Human Appeal; Islamic Relief (IR-PAL); הוועדה הערבית והבינלאומית לבניית עזה; Oman Charitable Organization; ו־Jordan Hashemite Charity Organization ו־7 תורמים פרטיים.

[7]  המחסים הזמניים ניתנו על ידי Catholic Relief Services.

 

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית