פורסם ב־ 16 אוגוסט 2018

דוח בנושא הגנה על אזרחים | 31 ביולי – 13 באוגוסט 2018

עדכון מהרגע האחרון

ב־15 באוגוסט הסירה ישראל את ההגבלות שהוטלו ב־9 ביולי במעבר כרם שלום עם עזה, והגדילה בחזרה את השטח המותר לדיג ממרחק של שלושה למרחק של שישה או תשעה מיילים ימיים מהחוף, תלוי באזור.

דגשים לתקופה הנסקרת

  • סבב חדש של מעשי איבה ברצועת עזה ובדרום ישראל גבה את חייהם של חמישה פלסטינים, בהם אישה הרה ובתה בת השנה וחצי; 50 פלסטינים ו־28 ישראלים נפצעו.[1] ב־8 באוגוסט נהרגו שניים מאנשי הזרוע הצבאית של חמאס מירי טנקים ישראלי. החל בערב ההוא ועד ל־9 באוגוסט ירו ארגונים חמושים פלסטיניים כ־180 רקטות ופצצות מרגמה על יישובים ישראליים סביב עזה; כמה מהרקטות פגעו בשטחים בנויים, וגרמו לפצועים ולנזק לכמה מבנים, לרבות גן ילדים בעיר שדרות. חיל האוויר הישראלי ביצע ברחבי עזה תקיפות אוויריות נרחבות וירה יותר מ־110 טילים, שמאחד מהם נהרגו הפלסטינית ובתה, בדיר אל־בלח. בתקיפות ניזוקו שישה מתקני מים המשרתים יותר מ־30 אלף בני אדם, וכן עשרות בתים ומספר כלי רכב. מאוחר יותר ב־9 באוגוסט ירה ארגון חמוש פלסטיני רקטה לטווח בינוני על העיר באר שבע, ירי שלא גרם לנפגעים או לנזק. עקב כך הרסה כליל בהפצצה בניין בן חמש קומות במרכז העיר עזה, שבו שכן מרכז תרבותי ואשר לדברי הצבא הישראלי היה מתקן ששימש את מנגנון ביטחון הפנים של חמאס. שתי המתקפות אחרונות היו הראשונות מסוגן מאז מעשי האיבה ב־2014. ב־9 באוגוסט, בשעות הערב, הושגה הפסקת אש בלתי רשמית.
  • ההפגנות והעימותים בימי שישי בהקשר של "צעדת השיבה הגדולה" בעזה נמשכו. במהלכן נהרגו ארבעה פלסטינים בידי כוחות ישראליים, לרבות מגיש מענה ראשוני וילד, ו־580 בני אדם נוספים נפצעו; שלושה פלסטינים אחרים מתו מפצעים שנגרמו להם בהפגנות קודמות. מגיש המענה הראשוני נהרג בהפגנה ב־10 באוגוסט, והוא השלישי מבין עובדי הרפואה שנהרגו בעת מילוי תפקידם בנסיבות אלה. כ־60% מהפצועים (338) אושפזו, לרבות 165 בני אדם שנפגעו מתחמושת חיה. לא דווח על נפגעים ישראלים. כחלק מההפגנות, ב־11 באוגוסט ניסה משט של 40 סירות לפרוץ את המצור הימי ונחסם על ידי חיל הים הישראלי, שפתח באש לעבר הסירות ופצע פלסטיני אחד. לנתונים מצטברים על הנפגעים ולפילוחם מאז תחילת ההפגנות ב־30 במרס 2018, ראו כאן.
  • ב־2 באוגוסט חידשו הרשויות הישראליות את האיסור על הכנסת דלק לרצועת עזה, ובכך הביאו שירותים חיוניים לסף הקריסה; יבוא דלק החירום התחדש ב־12 באוגוסט. על פי דיווחים, האיסור ננקט בתגובה על המשך הפרחתם של עפיפוני ובלוני תבערה לעבר ישראל. בהודעה שהתפרסמה ב־8 באוגוסט קרא המתאם ההומניטרי לרשויות הישראליות להתיר לאלתר הכנסה של דלק חירום שרכש האו״ם, כדי להבטיח את תפקודם של בתי חולים מרכזיים ומתקני מים, תברואה והיגיינה חיוניים. מאז 9 ביולי הידקה ישראל את המצור על עזה באמצעות הטלת איסור על הכנסת שורה של פריטים, לרבות חומרי בניין, ריהוט, עץ, מכשירים אלקטרוניים ואריגים, וכן איסור על הוצאת כל סחורה שהיא.
  • בעקבות הפסקת האש ב־9 באוגוסט דווח על ירידה משמעותית בהפרחת עפיפוני ובלוני תבערה מעזה לישראל. לדברי הרשויות הישראליות, מאז שלהי אפריל תועדו 1,364 שריפות שהציתו אדמות חקלאיות ושמורות טבע, אבל לא גרמו לנפגעים ישראלים.
  • מאז 5 באוגוסט התיר הסדר חדש יבוא של גז בישול לעזה ממצרים, דרך שער סלאח א־דין. הסדר זה מפצה על מחסור אפשרי בגז בישול בעזה בשל ההגבלות הישראליות. במהלך התקופה הנסקרת הוכנסו לעזה כ־830 טון גז.
  • ב־17 הזדמנויות לפחות מחוץ להפגנות ההמוניות פתחו כוחות ישראליים באש בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת ביבשה ובים ברצועת עזה. שלושה פלסטינים נפצעו מירי זה, וחקלאים ודייגים נאלצו לעזוב את השטח. בתקרית אחת עצרו כוחות של חיל הים הישראלי סירת דיג ועצרו לזמן קצר חמישה דייגים, בהם ילד. מאז 16 ביולי צמצמה ישראל את שטח הדיג הנגיש לפלסטינים ממרחק של שישה מיילים ימיים מהחוף עד למרחק של שלושה מיילים ימיים, ובכך פגעה עוד יותר בדיג כמקור מחיה.
  • בגדה המערבית נפצעו 55 פלסטינים, בהם תשעה ילדים, מידי כוחות ישראליים בשורה של עימותים. 17 פלסטינים נפצעו בעימותים עם כוחות ישראליים שליוו קבוצת מתנחלים בביקור באתר דתי בעיר שכם. שלושה פצועים נוספים תועדו בהפגנה פלסטינית בכפר ברדלא, בצפון בקעת הירדן, במחאה על המחסור במים לשימוש חקלאי באזור. בסך הכול ניהלו כוחות ישראליים 100 מבצעי חיפוש ומעצר, ובעימותים שפרצו בעקבות שלושה מהם נפצעו תשעה פלסטינים ושלושה חיילים.
  • ב־9 באוגוסט נהרג פלסטיני מידי כוחות של הרשות הפלסטינית בעימותים בעיירה אל־עזרייה (נפת ירושלים) במהלך מבצע אכיפת חוק. עימותים נוספים בין פלסטינים לכוחות של הרשות הפלסטינית, שבהם לא היו נפגעים, תועדו במחנה הפליטים בלאטה (נפת שכם) ב־11 באוגוסט, במהלך הפגנות בעקבות מותו של תושב המחנה בכלא של הרשות הפלסטינית.
  • 13 מבנים בבעלות פלסטינית בסך הכול נהרסו או נתפסו בשטח C ובירושלים המזרחית בנימוק של היעדר היתרי בנייה, הריסות שגרמו לעקירתם של 12 פלסטינים. שמונה מהמבנים האלה, בהם שישה בתי מגורים, היו בשכונות המזרח ירושלמיות צור באהר, ג׳בל אל־מוכבר, שועפט ובית חנינא. בחלקו של מחנה הפליטים אל־ערוב השוכן בשטח C (נפת חברון) הרסו הרשויות הישראליות מספר קברים שנבנו בלא היתר (ונמנו כמבנה אחד).
  • מתנחלים הרסו שני מבני מגורים במתחם ההתנחלות בית אל־בארכה, שליד מחנה אל־ערוב (נפת חברון), הריסות שגרמו לעקירתה של משפחת פליטים בת ארבע נפשות שהתגוררה במתחם ב־45 השנה האחרונות. ההריסה התבצעה למרות צו ביניים של בית משפט ישראלי שמנע את פינוי המשפחה. בשנת 2012 רכשה עמותת מתנחלים בחשאי את אדמת המתחם והמבנים שעליה מארגון נוצרי שוודי, וב־2015 סופח השטח לשטח המועצה האזורית של התנחלויות גוש עציון.
  • ב־6 באוגוסט עקרו כוחות ישראליים ארבע משפחות פלסטיניות מקהילת הרועים ח׳רבת ירזה, בצפון בקעת הירדן, למשך שבוע ימים, כדי לפנות את השטח לאימונים צבאיים. הקהילה ממוקמת בשטח שהוגדר כ"שטח אש". נוהג זה, לצד הריסות והגבלות גישה, מקדם את הסביבה הכופה שבה חיה הקהילה, ומעמיד אותה בסיכון מוגבר להעברה בכפייה.
  • הריסתה של הקהילה הבדואית פלסטינית ח׳אן אל־אחמר – אבו אל־חילו עדיין מוקפאת בשל ההליכים המתנהלים בבג״ץ הישראלי. בטיעון שהגישו לבית המשפט אישרו הרשויות הישראליות את כוונתן להרוס את הקהילה ולהעביר את התושבים מן האתר, וקיבלו על עצמן לקדם אתר יישוב מחדש חלופי לידי יריחו, אם התושבים יסכימו לעבור באופן זמני, בלא אלימות, לאתר היישוב מחדש הנוכחי (ג׳בל מערב). עורך דינה של הקהילה ביקש מבית המשפט לקבל אומדן של הסיכונים הסביבתיים והבריאותיים של האתר החדש, הממוקם ליד מתקן טיהור שפכים, לפני שיגיש את תשובת הקהילה.
  • ב־2 באוגוסט השחיתו מתנחלים עשרה כלי רכב בבעלות פלסטינית וריססו על אחד מהם כתובות "תג מחיר", בכפר עין יברוד (נפת רמאללה). תושבי קהילת הרועים עין אל־חילווה שבצפון בקעת הירדן דיווחו על גניבתם של שני לוחות סולאריים שסיפקו חשמל לקהילה, וייחסו את הגניבה לתושבי ההתנחלות משכיות הסמוכה. כן דווח על מספר תקריות נוספות של הפחדה והצקה על ידי מתנחלים, שבהן לא נגרם נזק לרכוש.
  • בשש הזדמנויות לפחות יידו פלסטינים אבנים על כלי רכב בעלי לוחיות רישוי ישראליות בגדה המערבית ליד חברון, בית לחם ורמאללה, ולדברי מקורות ישראליים גרמו נזק לשלושה כלי רכב פרטיים; באחת התקריות הללו, ברמאללה, נפצע מתנחל.
  • מעבר רפיח שבין עזה למצרים, המצוי בשליטת מצרים, היה פתוח בשני הכיוונים במשך שבעה ימים לכניסה ויציאה, ובכיוון אחד בלבד במשך חמישה ימים נוספים (כדי לאפשר יציאת עולי רגל למסע החאג׳ למכה) בכל משך תקופת הדיווח. בסך הכול הורשו 1,934 בני אדם להיכנס לעזה ו־5,492 יצאו אותה (בהם 3,216 עול רגל). מאז 12 במאי 2018 היה המעבר פתוח כמעט ברציפות.
נפגעים פלסטינים בשטח הפלסטיני הכבוש (כולל ירושלים המזרחית)
הרוגים פלסטינים מידי כוחות הביטחון הישראליים פצועים פלסטינים מידי כוחות הביטחון הישראליים
  • עזה
  • הגדה המערבית
 

אזרחים ישראלים שנפגעו מידי פלסטינים בשטח הפלסטיני הכבוש ובישראל

הרוגים ישראלים מידי פלסטינים
  • ישראל
  • השטח הפלסטיני הכבוש
פצועים ישראלים מידי פלסטינים
 
הרס מבנים ועקירה הקשורה בו
מבנים פלסטיניים שנהרסו
פלסטינים שנעקרו בשל הרס מבנים
`
 
אלימות במעורבות מתנחלים בגדה המערבית (כולל ירושלים המזרחית)
 
פעילות צבאית של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש (כולל ירושלים המזרחית)
פלישות הצבא הישראלי לעזה*

* לא כולל תקופת פעולות האיבה (7 ביולי עד 26 באוגוסט 2014)

שבועיים אלה סה״כ 2018 (עד כה) סה״כ 2017
0
53
67
מבצעי חיפוש ומעצר של הצבא הישראלי בגדה המערבית
 
תנועת סחורות לעזה וממנה דרך מעבר כרם שלום

מטעני סחורות שיצאו מעזה
 
240
ממוצע דו־שבועי לינואר-מאי 2007 (לפני המצור)
מטעני סחורות שנכנסו לעזה
 
2807
ממוצע דו־שבועי לינואר-מאי 2007 (לפני המצור)
 
תנועת בני אדם דרך מעבר רפיח

הנתונים בדוח זה כפופים לשינויים עם קבלת מידע נוסף. הנוסח המחייב והמלא הוא המקור
בשפה האנגלית. כתבו אלינו לקבלת מידע נוסף:
ochaopt@un.org

 

[1]  הפצועים הישראלים כוללים את מי שפונו לבתי חולים על ידי "מגן דוד אדום".

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית