סקירה כללית | נובמבר 2018

בין 11 ל־13 בנובמבר התחולל אחד הסבבים החמורים ביותר של מעשי איבה בעזה ובדרום ישראל מאז ההסלמה ב־2014. במהלכו נהרגו 15 פלסטינים, בהם לפחות שלושה אזרחים (שאחד מהם נפגע מרקטה שנורתה בידי פלסטינים) וחייל ישראלי אחד; ועשרות בתים בעזה ובדרום ישראל נהרסו או ניזוקו, הריסות שגרמו לעקירתם של 33 משפחות פלסטיניות ו־15 משפחות ישראליות לפחות. ב־13 בנובמבר הושגה הפסקת אש לא רשמית בתמיכת מצרים והאו״ם, ועד כה היא מחזיקה מעמד. מאז חלה ירידה משמעותית באלימות ובנפגעים הנלווים אליה במהלך הפגנות "צעדת השיבה הגדולה" הנמשכות ליד גדר המערכת סביב עזה, לרבות ירידה בהפרחת מתקני תבערה לשטח ישראל.

בהתפתחות חיובית נוספת בעזה ייבא האו״ם דלק במימון קטאר, ובעקבות זאת חל שיפור מבורך, אם כי זמני, באספקת החשמל. הודות לדלק יכלוה תחנת הכוח של עזה להפעיל שתי טורבינות נוספות ולספק חשמל במשך 18-16 שעות ביממה, לעומת פחות מחמש שעות ביממה קודם לכן. כפי שמודגש במאמר הראשון בגיליון זה של הירחון ההומניטרי, ההתפתחות באספקת החשמל הובילה לשיפור במתן שירותים בסיסיים, במיוחד בתחום המים והתברואה, שבו חל גידול של 40% באספקת מים המוזרמים בצינורות, נרשמה עלייה של 20% בייצור מים מותפלים במתקנים ציבוריים, ותועד שיפור בתחומים נוספים.

אף שספקי שירותים מרכזיים ומצילי־חיים עדיין תלויים בדלק החירום שנקנה במימון תורמים ומחולק על ידי האו״ם להפעלת גנרטורים לשעת חירום, הודות לזמינות המוגברת של חשמל פחתו משמעותית הכמויות הדרושות. אולם, נכון לזמן כתיבת גיליון זה אזל המימון הזמין להמשך קיומה של תוכנית דלק החירום בסיוע האו״ם, ואם לא יינתנו מייד תרומות נוספות, אספקת הדלק במתקנים קריטיים צפויה לאזול במשך חודש דצמבר.

התמיכה מקטאר אפשרה ליותר מ־27 אלף עובדי ציבור, המועסקים על ידי ממשלת חמאס בעזה מאז 2007, לקבל בתחילת דצמבר תשלומי משכורות זה החודש השני ברציפות. זאת כחלק מהתחייבות לשלם 90 מיליון דולר במשך שישה חודשים. יותר מ־90 אלף בני אדם המועסקים על ידי הרשות הפלסטינית וחמאס בעזה סובלים זה שנים אחדות מאי־תשלום משכורות כלל או מתשלומי משכורות לא סדירים, גורם הקשור לפילוג הפלסטיני המדיני מבית ותורם לרמות הצורך העולות בעזה.

ולמרות התפתחויות מעודדות אלה, המצב ההומניטרי בעזה נותר בכי רע. ברבעון השלישי של 2018 הגיע שיעור האבטלה ל־54.9%, השיעור הגבוה ביותר שתועד אי פעם בעזה ואחד הגורמים העיקריים לחוסר ביטחון תזונתי. כפי שיפורט במאמר אחר של גיליון החודש, ממצאיו הראשוניים של סקר מקיף שנערך ב־2018 מצביעים על כך שיותר מ־68% ממשקי הבית ברצועת עזה, שהם כ־1.3 מיליון בני אדם, סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, עלייה של 9 נקודות אחוז לעומת הנתון המקביל בשנת 2014. זאת אף על פי שכמעט 70% ממשקי הבית בעזה מקבלים צורה כלשהי של סיוע במזון או צורות אחרות של העברות סעד מגופים ממשלתיים פלסטיניים או מארגונים בינלאומיים.

אף שבגדה המערבית המצב ההומניטרי פחות קשה מאשר בעזה, גם בשנת 2018 נמשכו בה הסכסוך והאלימות, העברה בכפייה ומניעת גישה למקורות מחיה, בין יתר החששות. המאמר האחרון בגיליון הנוכחי של הירחון ההומניטרי עוסק בעלייה במספר התקריות במעורבות כוחות ישראליים ו/או מתנחלים, שהתרחשו בקרבת בתי ספר פלסטיניים בגדה המערבית מאז תחילת שנת הלימודים. התקריות כוללות עיכובים והטרדה של ילדים; עימותים עם כוחות ישראליים; ופשיטות ומבצעי חיפוש אלימים בתוך בתי ספר. מלבד הפגיעה הגופנית וההיעדרות מהלימודים בעטיה, לתקריות אלה נודעות השלכות חברתיות ופסיכולוגיות על ילדים משום שהן יוצרות חרדה וטראומה וגורמות נזק לתחושת הביטחון שלהם, גורמים שבסופו של דבר מקשים על הלמידה. ההסלמה בת היומיים במעשי האיבה, שתוארה לעיל, הובילה גם היא לשיבוש הלימודים בעזה ובדרום ישראל.

בדברים שנשא לרגל היום הבינלאומי לסולידריות עם העם הפלסטיני, אמר מזכ״ל האו״ם: "היום במיוחד ליבנו כבד עלינו לנוכח סבלם של בני האדם בעזה. כשני מיליון פלסטינים עדיין נצורים בתנאים של עוני ואבטלה גוברים, עם גישה מוגבלת לרפואה, חינוך, מים וחשמל מספיקים. צעירים אינם רואים סיכוי לעתיד טוב יותר. אני קורא לישראל להסיר את ההגבלות על תנועת בני אדם וסחורות, הפוגעות גם במאמצי האומות המאוחדות וסוכנויות הומניטריות אחרות, וזאת בלי לפגוע בשיקולים ביטחוניים לגיטימיים. אני קורא לחמאס ולארגונים מיליטנטיים אחרים לעצור את ההתחמשות הצבאית שלהם בעזה, לרבות ירי רקטות ומתקני תבערה לעבר ישראל. ביום בינלאומי זה של סולידריות, הבה נחזור ונאשש את מחויבותנו לתמיכה בזכויות העם הפלסטיני ולבניית עתיד של שלום, צדק, ביטחון וכבוד לפלסטינים ולישראלים כאחד."