סקירה כללית: יולי 2017

בתדרוך שלו למועצת הביטחון של האו״ם, ב־25 ביולי, תיאר המתאם המיוחד לתהליך השלום במזרח התיכון, ניקולאי מלדנוב, את המצב ברצועת עזה כדלקמן: "שני מיליון בני אדם שבויים בכבלי הקיפאון המדיני בין פת"ח לחמאס. ההשלכות ההומניטריות של אמצעי הענישה שננקטו נגד עזה מחרידות. בחלקים מסוימים של עזה חוו בני אדם הפסקות חשמל הנמשכות 36 שעות. בלי חשמל אין מים לשתייה. בתי החולים מתקשים לשרוד. משבר סביבתי הולך ומתהווה." הפילוגים הפלסטיניים מבית החריפו בחודשים האחרונים, זאת בהקשר של תנאי חיים שבירים ומעורערים ממילא, הנובעים מן המצור הישראלי הממושך ומעשי איבה חוזרים ונשנים.

גיליון זה של המעקב ההומניטרי מבליט פנייה שהשיקו לאחרונה סוכנויות הומניטריות בשטח הפלסטיני הכבוש, במטרה לגייס חבילת התערבויות הומניטריות דחופות בשווי 25 מיליון דולר במגזרי הבריאות, המים והתברואה והביטחון התזונתי, הדרושות כדי לייצב את המצב ברצועת עזה. אף שרוב ההתערבויות המוצעות כבר היו חלק מתוכנית המענה ההומניטרי שהושקה בדצמבר 2016, לא ניתן היה ליישמן בשל מחסור במימון. למרות חומרת המצב גויסו עד עתה רק 24% מהמימון המבוקש. מקרה המתואר בגיליון הנוכחי של המעקבהירחון המענה ההומניטרי ממחיש את התוצאות הטרגיות של עיכובים מצד משרד הבריאות שמושבו ברמאללה בטיפול בבקשות להפניית מטופלים לטיפול רפואי מחוץ לעזה. בשל ההשלכות של המחסור בחשמל, כבר עתה בתי החולים בעזה מתקשים לתפקד.

במהלך חודש יולי חלה עלייה מדאיגה באלימות ובמתיחות בגדה המערבית. ב־14 ביולי ירו שלושה פלסטינים אזרחי ישראל למוות בשני שוטרים ישראליים בכניסה למתחם אל־חרם א־שריף / הר הבית בירושלים המזרחית, ולאחר מכן נהרגו בחילופי אש. הרשויות הישראליות, בנימוק של הצורך למנוע תקריות דומות, התקינו גלאי מתכות בשערי המתחם. הווקף המוסלמי וירדן התנגדו לאמצעי זה, ובהפגנות המחאה והעימותים שפרצו עקב כך בין פלסטינים לכוחות ישראליים נהרגו חמישה פלסטינים ויותר מ־1,000 נפצעו. בקשר לאירועים אלה, ב־19 ביולי דקר צעיר פלסטיני למוות שלושה ישראלים בתוך ביתם שבהתנחלות חלמיש (נפת רמאללה). ארבעה פלסטינים נוספים נהרגו בחודש יולי במהלך מבצעי סריקה/חיפוש ומעצר או מתקפות פיגועים לכאורה. לקראת סוף החודש פחתה המתיחות בעקבות החלטה ישראלית לפרק את גלאי המתכות.

כיתוב תמונה עמ׳ 2:

פלסטינים מתפללים מחוץ לאל־חרם א־שריף / הר הבית במחאה נגד גלאי המתכות שהותקנו בו זמן קצר קודם לכן. העיר העתיקה של ירושלים, 16 ביולי 2017 / © צילום – מחמוד חסן.

את המתיחות והאלימות בגדה המערבית החריפו בשנים האחרונות הקמת והרחבתן של התנחלויות, וסוגי המדיניות והנהגים הנלווים אליהן.

לפני אירועים אלה, במהלך חודש רמדאן המוסלמי (27 במאי – 26 ביוני), לרגל תפילות יום שישי המסורתיות החילו הרשויות הישראליות הקלות בהגבלות על הגישה לירושלים המזרחית מיתר הגדה המערבית. כמוסבר בגיליון זה של המעקב ההומניטרי, הסדרי הגישה הקשו על קבוצות חלשות ופגיעות, ובמיוחד במחסומים. ואף על פי כן, הקלת ההגבלות אפשרה למספר מוגדל של פלסטינים מהגדה המערבית להגיע לירושלים המזרחית במהלך התקופה, אף שעל מרבית תושבי עזה נאסרה הגישה לעיר.

את המתיחות והאלימות בגדה המערבית החריפו בשנים האחרונות הקמת והרחבתן של התנחלויות, וסוגי המדיניות והנהגים הנלווים אליהן. בחודש יולי קידמו הרשויות הישראליות תוכניות לבניית 1,700 יחידידות דיור בירושלים המזרחית, לרבות תוכניות להקמתם של ארבעה מתחמי התנחלות חדשים בשכונה הפלסטינית שייח׳ ג׳ראח. בכפוף להליכים משפטיים, התוכניות אלה האחרונות עלולות להביא לגירושן של חמש משפחות פלסטיניות ולהריסת בתיהן.

גיליון זה של המעקב ההומניטרי עוסק בעלייה באלימות מתנחלים במחצית הראשונה של 2017, זאת לאחר שלוש שנים של ירידה באלימות שאותה ניתן לייחס, לפחות באופן חלקי, לאמצעי מנע שאימצו הרשויות הישראליות. זה שנים רבות שאלימות מתנחלים ופערים באכיפת החוק ערערו את הביטחון הפיסי של עשרות אלפי פלסטינים ואת יכולתם להתפרנס מחקלאות, ויצרו צורך בסיוע ובהגנה מצד גורמים הומניטריים.

במהלך חודש יולי חתמו ישראל והרשות הפלסטינית על שני הסכמים חשובים שנועדו לשפר את אספקת המים והחשמל לחלקים של השטח הפלסטיני הכבוש: הסכם אחד נוגע להקמת תחנת החשמל הראשונה בבעלות פלסטינית בגדה המערבית (נפת ג׳נין); השני מכסה את כמויות המים המוגדלות הנרכשות על ידי הרשות הפלסטינית מישראל כדי לספקן לגדה המערבית ולרצועת עזה.

בתום התדרוך שלו למועצת הביטחון הדגיש המתאם המיוחד מלדנוב כי "האירועים שבהם צפינו בשבועות האחרונים בירושלים הם תזכורת כמה קללקלות בה ניתן להגיע אל הסף של הסלמה מסוכנת". ביחס לרצועת עזה הדגיש המתאם כי "יהיו חילוקי הדעות בין הפלגים הפלסטיניים אשר יהיו, לא תושבי עזה הם הצריכים לשלם את המחיר."