פורסם ביום 13 פברואר 2019
 במסגרת  

סקירה כללית: ינואר 2019

כמה התפתחויות שחלו במהלך ינואר החריפו את פגיעותם ההומניטרית של פלסטינים, הנובעת ממדיניות ונהגים ישראליים הנוגעים להתנחלויות. ב־26 בינואר פשטו מתנחלים, על פי דיווחים מהמאחז עדי־עד, על הכפר מור׳ייר שליד רמאללה, שם ירו למוות בפלסטיני בן 38 ופצעו תשעה פלסטינים נוספים. רשויות ישראליות פתחו בחקירה פלילית של האירוע. בשנים האחרונות היה אל־מור׳ייר (שאוכלוסייתו מונה כ־3,000 תושבים) מטרה למתקפות ולהטרדות שיטתיות ממאחזים סמוכים, ואלה פגעו בבטיחותם ובמחייתם של התושבים הפלסטינים. אף שכ־100 המאחזים הקיימים ברחבי הגדה המערבית הוקמו בלא הרשאה ישראלית רשמית או היתרי בנייה, בדצמבר 2018 אישרה הממשלה הצעת חוק לקידום "הכשרה" בדיעבד של 66 מההתנחלויות הללו (לרבות עדי־עד) תוך שנתיים; עד אז יקבלו ההתנחלויות הללו מימון ושירותים, ובמקביל יוקפא יישומם של צווי הריסה בשטחיהן.

מתנחלים עומדים גם מאחורי מאמצים לפנות משפחה פלסטינית מורחבת בת 32 נפשות מביתה שבירושלים המזרחית באמצעות הליכים משפטיים שהסתיימו בינואר בפסיקה לטובת המתנחלים. ההעברה בכוח של בני אדם מוגנים בשטח כבוש היא הפרה חמורה של אמנת ג׳נבה הרביעית. מתוקף חוק ישראלי שנחקק ב־1970 יכולים ישראלים להגיש תביעות לאדמה ונכסים בירושלים המזרחית שלכאורה היו בבעלות יהודית לפני הקמת מדינת ישראל ב־1948: עמותות מתנחלים משתמשות בחוק זה להשתלט על נכסים בתוך שכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית.

משקיפים מטעם ארגון הנוכחות הבינלאומית הזמנית בחברון במחסום ישראלי מאויש בשטח H2 של חברון, פברואר 2018. © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

באירוע נוסף בינואר הודיעה ממשלת ישראל כי לא יחודש המנדט של ארגון הנוכחות הבינלאומית הזמנית בחברון (TIPH). זהו הארגון היחיד המתעד תקריות ומספק נוכחות הגנתית בשטח העיר חברון שבשליטת ישראל (H2) מכוח סמכות שניתנה לו לקבל גישה ברגל וברכב ובכל זמן לכל חלק של H2. סקר משקי בית שהמשרד לתיאום עניינים הומניטריים ערך לאחרונה באזור ההתנחלות של H2, שבו מתגוררים כ־7,000 פלסטינים, מצביע על כך שכמעט 70% מהמשפחות הפלסטיניות נחשפו בשלוש השנים האחרונות לאלימות ולהטרדה מצד מתנחלים. סביר להניח שעזיבתו של ארגון הנוכחות הבינלאומית הזמנית בחברון תרגביר את פגיעותם של פלסטינים באזור, ותחריף את הסביבה הכופה המופעלת עליהם.

בעזה, הגידול ברמות גבוהות מלכתחילה של אבטלה, עוני וחוסר ביטחון תזונתי, בד בבד עם מחסור משמעותי בתמיכה מצד תורמים, פוגעים ביכולתם של גורמים הומניטריים לתת מענה יעיל לצורך הגובר; קיצוצים שנעשו לאחרונה במימון אילצו את תוכנית המזון העולמית להקפיא סיוע במזון לכ־27 אלף בני אדם, ולצמצם את הקצבת המזון ל־166 אלף מוטבים נוספים. בהתפתחות חיובית, ב־27 בינואר חתמו המתאם ההומניטרי ויו״ר הוועדה הקטארית לשיקום עזה על הסכם בדבר מימון בסך כ־20 מיליון דולר לתוכניות מזומן־תמורת־עבודה בעזה, שיתרמו במידה כלשהי להקלת המצב הכלכלי המחריד בעזה.

בהתפתחות נוספת שחלה בינואר, בפעם הראשונה מאז שנת 2000, הרחיבה ישראל את גבול שטח הדיג עד למרחק מרבי של 12 מיילים ימיים מהחוף באזור התיכון של עזה, אף שהגישה לאורך האזורים הצפוני והדרומי נותרה מוגבלת לשישה מיילים ימיים. באופן פוטנציאלי, הרחבה זו אמורה לתת לדייגי עזה גישה למגוון גדול יותר של דגים איכותיים יותר, וכן לאושש את תעשיית הדיג המדולדלת. אולם, השיטות שבהן משתמש חיל הים הישראלי לאכוף את גבולות שטחי הדיג, לרבות פתיחה באש, מעצר של דייגים והחרמת סירות, לפרקים אפילו בשטחים המאושרים, מרתיעות את דייגי עזה מלנצל במלואם את גבולות הדיג המותרים.

תנאי החיים המחרידים בעזה נפגעו עוד יותר מסגירת מעבר רפיח שבשליטת מצרים בפני נוסעים יוצאים, זאת לאחר שב־7 בינואר הוציאה הרשות הפלסטינית את אנשי הסגל שלה מן המעבר. יחד עם המצור הישראלי, צעד זה מותיר כמעט שני מיליון בני אדם בעזה "כלואים". בנוסף, המרכז הפלסטיני לזכויות האדם דיווח כי הרשות הפלסטינית עיכבה את משכורותיהם של יותר מ־5,000 עובדי ציבור בעזה, בהקשר של הידרדרות נוספת בפילוג הפלסטיני מבית. כפי שציין המתאם המיוחד מלדנוב בתדרוך שקיים ב־22 בינואר בפני מועצת הביטחון, "למרות המאמצים הבלתי נלאים של מצרים והאומות המאוחדות, התקוות לפיוס פלסטיני פנימי אמיתי מתמעטות מדי יום ביומו, כשכל צד מאשים את משנהו בהיעדר התקדמות. וכמו תמיד, פלסטינים מן השורה סובלים מכך."

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית