פורסם ב־ 14 מאי 2019
 במסגרת  

סקירה כללית: אפריל 2019

בתחילת חודש מאי פרץ ברצועת עזה ובדרום ישראל סבב מעשי האיבה החמור ביותר מאז העימות של שנת 2014, והחמישי בשנה החולפת. הסבב החל בעקבות פציעתם של שני חיילים ישראלים מירי של צלף ב־3 במאי, במהלך הפגנות "צעדת השיבה הגדולה" המתקיימות מדי יום שישי, ותקיפת עמדה של חמאס על ידי חיל האוויר הישראלי, שבה נהרגו שני אנשי חמאס. בימים שלאחר מכן תקפו כוחות ישראליים כ־320 מטרות בעזה, וארגונים פלסטיניים חמושים ירו כמעט 700 רקטות על ישראל. 25 פלסטינים נהרגו, בהם אנשי ארגונים חמושים, ארבע נשים ושני ילדים, וכ־154 בני אדם נפצעו, לדברי משרד הבריאות בעזה. ארבעה אזרחים ישראלים נהרגו ועשרות נפצעו.

הריסות בניין, 5 במאי 2019, העיר עזה / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

הבנות לא רשמיות בדבר הפסקת אש, שהושגו בחסות מצרים והאו״ם, נכנסו לתוקף אור לבוקר ה־6 במאי והןן מחזיקות מעמד עד עתה. על פי אומדנים ראשוניים, 41 יחידות דיור נהרסו כליל בעזה ו־16 ספגו נזק כבד ואינן ראויות למגורים. ל־28 המשפחות שזוהו עד עתה כעקורות סופקו ערכות להתמודדות עם הרס בתים. כ־13 מתקני חינוך, מתקן בריאות אחד ורשתות חשמל שונות ניזוקו גם הם, ואומדני הנזק לגביהם מבוצעים כעת. על פי דיווחים, גם ביישובים בישראל ניזוקו בית חולים, גן ילדים ובתי מגורים.

המאמר הראשון בגיליון זה של הירחון ההומניטרי עוסק בהשלכות המתמשכות של סבב ההסלמה הקודם בעזה, ב־27 במרס, שהותיר 16 משפחות עקורות. על פי הנתונים העדכניים ביותר שבידי כוח המשימה לענייני מחסה, 12,300 בני אדם (יותר מ־2,200 משפחות) עדיין עקורים בשל העימות של שנת 2014, שהביא לשיעורי העקירה הפנימית הגבוהים ביותר מאז 1967. כוח המשימה פנה בבקשה לגיוס 11.4 מיליון דולר עבור עזה במסגרת תוכנית המענה ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2019, אבל נכון לסוף אפריל לא התקבל כל מימון, ולכן הארגונים השותפים אינם יכולים לתת מענה ולו לצרכים הבסיסיים ביותר של המשפחות העקורות הללו.

מאמר נוסף בגיליון זה של הירחון עוסק בעלייה בעוני ובעבודת הילדים בעזה. בשנת 2018 הועסקו 2% מהילדים בגילים שבין 10 ל־17 בעבודה על בסיס מלא או חלקי, אף שוודאי שנתון זה אינו אלא אומדן חסר של היקפו האמיתי של נוהג זה. יש להבין את עבודת הילדים בהקשר של המצב ההומניטרי המידרדר בעזה: לדברי הבנק העולמי, הכלכלה בעזה נותרה ב"שפל עמוק" בשנת 2018, והתכווצה ב־7% לעומת השנה שקדמה לה.[1]

המאמר האחרון בירחון זה עוסק בעלייה במספר המבנים הפלסטיניים שנהרסים בירושלים המזרחית על ידי הרשויות הישראליות בגין היעדר היתרי בנייה. בשנים האחרונות הואץ קצב ההריסות, באפריל נרשם מספר ההריסות החודשי הגבוה ביותר, וב־29 באפריל נרשם המספר הגבוה ביותר של מבנים שנהרסו ביום יחיד בירושלים המזרחית מאז החל משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בתיעוד שיטתי של הריסות, בשנת 2009. נתונים אלה כוללים מקרים שבהם אנשים נאלצים להרוס מבנים בבעלותם לאחר שקיבלו צווי הריסה כדי להימנע מתשלום קנסות כבדים.

מדאיגה במיוחד הריסתם של ארבעת המבנים בשכונת ואדי יאסול שבסילוואן, ב־30 באפריל. כמעט כל המבנים בשכונה מצויים בסיכון מוגבר להריסה, לאחר שהמאמצים המשפטיים של התושבים להגן על בתיהם מוצו כמעט עד תום, כך שיותר מ־500 בני אדם, כרבע מהם פליטים פלסטינים רשומים, מצויים בסכנה. ב־3 במאי, לנוכח העלייה חסרת התקדים בהריסות באפריל, יצאו בכירים באו״ם בקריאה לעצור לאלתר את הרס המבנים בירושלים המזרחית ולכבד את המשפט הבינלאומי.

המתאם המיוחד מטעם האו״ם, ניקולאי מלדנוב, השתתף במהלך סבב ההסלמה האחרון בדיונים עם הצדדים הרלבנטיים בקהיר, והזהיר בהקשר זה כי הסבב "מסכן את ההתקדמות המשמעותית שנעשתה בשבועות האחרונים במאמצים להקל את סבלם של בני האדם בעזה, להסיר את הסגרים ולתמוך בפיוס פלסטיני מבית."  הידרדרות זו מתרחשת בהקשר של משבר פיננסי מחריף שבו שרויה הרשות הפלסטינית, בעקבות סירובה, מאז פברואר, לקבל את החזרי המס החודשיים הנגבים עבורה על ידי ישראל, כל עוד ישראל מנכה מכספים אלה את הסכום שעל פי חישוביה הרשות הפלסטינית משלמת למשפחות "שאהידים" ואסירים. ובנימה חיובית יותר, ב־7 במאי התחייבה מדינת קטאר לתרום 480 מיליון דולר לשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות 300 מיליון דולר לתמיכה בתוכניות הבריאות והחינוך של רשות הפלסטינית, ו־180 מיליון דולר ל"תמיכה בסיוע הומניטרי דחוף עבור תוכניות האו״ם בפלסטין ותמיכה בשירותי חשמל."


[1]  World Bank, Economic Monitoring Report to the Ad Hoc Liaison Committee, 30 April 2019. “The recent deterioration has clearly exposed Gaza’s fragile state with its economic buffers almost fully depleted, following its long-term isolation.”

 

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית