פורסם ביום 12 פברואר 2020
 במסגרת  

סקירה כללית | 2019-2010: עשור במספרים

סמי הוא נער בן 17 האוהב לשיר ובעל כישרון מוזיקלי. במאי 2018 נורה סמי בחזהו על ידי כוחות ישראליים במהלך הפגנה ליד גדר המערכת של ישראל עם עזה. בנוסף על הפגיעה הגופנית שקע סמי בדיכאון, חדל לבקר בבית הספר ובודד את עצמו מהקהילה. בעזרת ארגון מקומי לא ממשלתי הצליח סמי להחלים. אלפי פלסטינים שנפצעו בנסיבות דומות – ילדים, ילדות, גברים ונשים – עדיין נאבקים להתמודד עם מצבם.

בפרוס שנת 2020, גיליון זה של הירחון ההומניטרי מציג את הנתונים והמגמות המרכזיים שאחריהם עקב משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש בעשור שחלף מאז 2010, ובשנת 2019 בפרט. נתונים ומגמות אלה נוגעים להרוגים ופצועים, להרס רכוש, להגבלות גישה ולעקירת אנשים מבתיהם. אמנם, הנתונים והמגמות הללו משקפים את המצב ההומניטרי, אך הם אינם ממצים את כלל הגורמים שעיצבו את המצב במהלך העשור (לניתוח מקיף יותר של המצב הנוכחי, ראו: סקירה כללית של צרכים הומניטריים).

כל אחד מהמאמרים בגיליון זה כולל מובאה מסיפור שמשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים או הארגונים השותפים לו פרסמו בשנים האחרונות כדי להמחיש את הפנים האנושיות שמאחורי המספרים: בני אדם הנאבקים לחיות בכבוד.[1] הסיפורים המלאים, לצד נתונים סטטיסטיים נוספים ורקע לכל אחת מהסוגיות המועלות, זמינים לקריאה בקישורים המשובצים בטקסט.

 

בשנת 2019 נהרגו בסך הכול 137 פלסטינים מידי ישראלים: 135 מידי כוחות ישראליים ושניים מידי מתנחלים. נתון זה מביא את סך ההרוגים הפלסטינים בעשור האחרון ל־3,624. מבין אלה, 87% נהרגו בעזה, בעיקר במהלך סבבי ההסלמה במעשי האיבה ב־2012 ו־2014, וכן בהפגנות "צעדת השיבה הגדולה" שהחלו ב־2018. שלושה מכל ארבעה פלסטינים שנהרגו במהלך העשור היו אזרחים, בהם 805 ילדים. במהלך עשר השנים האלה הרגו פלסטינים 203 ישראלים, עשרה מהם ב־2019. כמעט מחצית מההרוגים הישראלים היו אזרחים.

בית שנהרס בקהילת אל־ג׳פתליכ (נפת יריחו), פברואר 2016 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

השיעור הגדול של אזרחים בקרב הנפגעים הפלסטינים והישראלים מדגיש חששות הקיימים זה מכבר בדבר הפרות אפשריות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי, שאליהם מצטרפים חששות בדבר פערים חמורים במיצוי הדין.

יותר מ־110 אלף פלסטינים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש נעקרו במהלך העשור עקירה פנימית, רובם הגדול בסכסוך בעזה בשנת 2014, וכ־7,400 מתוכם נותרו עקורים עד היום. בגדה המערבית נעקרו במהלך שנת 2019 900 פלסטינים לאחר שבתיהם נהרסו או נתפסו, בעיקר בשטח C ובירושלים המזרחית, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט אינם בני השגה עבור פלסטינים: יחד עם נתון זה, הנתון המצטבר לעשור כולו הוא יותר מ־9,000.

המצור בעזה נמשך, אף שבמהלך 2019 הוחלו הקלות בהגבלות מסוימות. יציאת בני אדם מעזה נותרה מוגבלת בעיקר לסוחרים ומטופלים רפואיים, בצד הגבלות על תנועת סחורות. אף שבנפח היבוא והיצוא ניכרה צמיחה בשנים האחרונות, הוא נותר נמוך מהנתונים המקבילים במחצית הראשונה של 2007, לפני הטלת המצור; בה בעת צמחה מאז אוכלוסיית עזה מ־1.4 מיליון לשני מיליון נפש.

 

גם חוסר הביטחון התזונתי, העוני והאבטלה גאו בעזה בשנים האחרונות והם גבוהים בהרבה מאשר בגדה המרבית, בתקופה שבה המימון ההומניטרי פוחת והולך. בשנת 2019 היו התרומות לתוכנית המענה ההומניטרי הנמוכות ביותר בעשור כולו.

בסך הכול, מוערך כי בשנת 2020 יזדקק כל פלסטיני שני בשטח הפלסטיני הכבוש (כלומר 2.5 מיליון בני אדם) לסיוע הומניטרי. בהקשר זה הושקה בדצמבר 2019 תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2020, במטרה לסייע ל־1.5 מיליון מהפלסטינים הפגיעים והחלשים ביותר בשטח הפלסטיני הכבוש, בעיקר בעזה. התוכנית כוללת 199 מיזמים שאם יושג עבורם מימון מלא ייושמו על ידי 85 ארגונים.


[1] משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים והארגונים ההומניטריים השותפים לו מיופים לטפל במצב ההומניטרי של אזרחים פלסטינים בשטח הפלסטיני הכבוש; הסיפורים המופיעים בגיליון שאובים מעבודה זו.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית