הקלות זמניות בהגבלות הגישה במשך הרמדאן

הגבלות מסוימות חודשו לאחר מתקפות שביצעו פלסטינים

בחודש הרמדאן, שהחל ב־18 ביוני, החילו הרשויות הישראליות הקלות מסוימות בהגבלות על תנועת פלסטינים בתוך השטח הפלסטיני הכבוש, לרבות ירושלים המזרחית, ובין השטח הפלסטיני הכבוש וישראל. לאמצעים אלה נודעה השפעה חיובית על זכותם של פלסטינים לחופש התנועה, חופש הפולחן ולחיי משפחה. יחד עם זאת, בתגובה על שורה של מתקפות פלסטיניות (ראו פרק ירידה במספר הנפגעים) ביטלו הרשויות הישראליות בהדרגה כמה מההקלות הללו, וצעדים אלה עוררו חשש בדבר עונשים קולקטיביים.

עד לאחרונה נאסר על כל הפלסטינים בעלי תעודות זהות של הגדה המערבית להיכנס לירושלים המזרחית כל עוד לא השיגו היתר מיוחד לכך. בעלי היתרים יכולים להיכנס לעיר דרך ארבעה מחסומים לאורך גדר ההפרדה: קלנדיה, גילה, שועפאט וזייתון. במרס 2015 פטרו הרשויות הישראליות גברים בני יותר מ־55 ונשים בנות יותר מ־50, העוברים באחד המחסומים הללו אחרי השעה שמונה בבוקר, מהצורך בהיתר.

במהלך חודש הרמדאן, בימי שישי, הורחב הפטור מהדרישה להיתר וכלל גם פלסטינים בני יותר מ־40 או פחות מ־13 ופלסטיניות בכל הגילים, כדי לאפשר למספר רב יותר של בני אדם להשתתף בתפילות המסורתיות במסגד אל־אקצא. גברים בני 13 עד 40 היו זכאים להגיש בקשה להיתר. היתרים דומים הונפקו לכמה מאות פלסטינים מרצועת עזה. העוברים במחסומים עברו שתיים עד שלוש בדיקות וחיפושים בידי כוחות ישראליים.

על פי דיווחים, לפני חודש הרמדאן פנו הרשויות הישראליות לרשות הפלסטינית בהצעה שנוסעים יעלו על אוטובוסים בערים פלסטיניות וייסעו ישירות למסגד אל־אקצא, לאחר שאנשי הרשות הפלסטינית יבדקו את תעודות הזהות וההיתרים שלהם קודם לעלייה לאוטובוסים. בסופו של דבר לא יושמה ההצעה משום שהרשות הפלסטינית סירבה לבצע את הבדיקות הביטחוניות שביקשו הרשויות הישראליות.

במהלך התקופה החילו הרשויות הישראליות גם הקלות בקריטריונים להנפקת היתרי גישה לירושלים המזרחית וישראל לבעלי תעודות זהות של הגדה המערבית, לצורך ביקורים משפחתיים; הקלות אלה כללו ביטול הדרישה ל"כרטיס מגנטי". כן הונפקו כמה מאות היתרים שאפשרו לפלסטינים לנסוע דרך נמל התעופה בן גוריון בישראל.

בעקבות התקפות שביצעו פלסטינים בימי שישי השלישי והרביעי בחודש הרמדאן, צמצמו הרשויות הישראליות את קריטריוני הגיל לפטור מהיתר גישה לירושלים המזרחית (גברים בני יותר מ־50 ונשים בנות יותר מ־30). כן ביטלו את כל ההיתרים שהונפקו לתושבי עזה והעיירה סעיר (22,400 נפש) בנפת חברון, שבה התגורר מבצעה של אחת ההתקפות, ולנוסעים דרך שדה התעופה של ישראל. חרף זאת, לתושבי עזה הונפקו כ־800 היתרים כדי שיוכלו להשתתף בחגיגות ליל הגורל (ליילת אל־קדר) בירושלים המזרחית, ב־13 ביולי. חוסר בהירות סביב השינויים הללו והפצה לא מספקת של המידע הרלבנטי יצרו בלבול וחיכוכים עם כוחות ישראליים, וגרמו לכך שמאות בני אדם שהגיעו למחסומים בשני ימי השישי האחרונים של הרמדאן לא הורשו לעבור בהם.

בארבעת המחסומים המורשים עברו יותר מ־275 אלף בני אדם. הנתון הגבוה ביותר – 120 אלף איש – תועד ביום שישי השני בחודש, ובשלושת ימי השישי הנותרים היה היקף התנועה בין 50 אלף ל־56 אלף איש. נתונים אלה מייצגים אמנם עלייה גדולה לעומת רמדאן 2014, אך הם נמוכים מהנתונים בשנים 2012 ו־2013. רמדאן 2014 היה נקודת שיא במתיחות, בשל מעשי האיבה בעזה ומבצעים צבאיים ועימותים בגדה המערבית, לצד הגבלות חמורות על הגישה לירושלים המזרחית.

באירוע נוסף בחודש הרמדאן פתחו הרשויות הישראליות כביש המחבר את העיר חברון לעיירה הסמוכה, בני נעים (25,700 נפש), שהיה סגור מאז שנת 2000, לאחר תחילת האינתיפאדה השנייה. פתיחתו קיצרה את המרחק בין שני היישובים כמעט למחצית (מ־20 ל־11 ק״מ), הקלה את הגישה לשירותים ולמקומות עבודה וצמצמה את עלויות התובלה והלוגיסטיקה לעשרות מחצבות ובתי מלאכה לאבן הפועלים באזור.