יותר מ־50 משפחות פלסטיניות נעקרו זמנית בתרגיל אימונים צבאי ישראלי גדול בבקעת הירדן

מאז 2012 נעקרו קהילות מסוימות באופן זמני יותר מ־20 פעם

בחודש מאי נאלצו לפחות 320 בני אדם, מחציתם ילדים, לפנות את בתיהם במשך שלושה ימים רצופים לעד 12 שעות, כדי לפנות את השטח לתרגיל אימונים צבאי גדול שניהל הצבא הישראלי. המשפחות הנפגעות חיות בארבע קהילות רועים בצפון בקעת הירדן: חמסה אל־בקעייה, ח׳רבת ראס אל־אחמר, אבזיכ וחממאת אל־מאלח (הקהילה האחרונה מפוצלת לשלושה אזורים נפרדים – אל־מאלח, אל־בורג׳ ואל־מייטה).

אף שכל הקהילות קיבלו צווי פינוי בכתב ימים אחדים מראש, לא ניתן להן מקום חלופי שבו יוכלו לשהות למשך התרגיל. כמה מהמשפחות הנפגעות דיווחו על אובדן רכוש כתוצאה מהתרגיל, לרבות אדמות מרעה ואדמות חקלאיות שניצתו בעקבות ירי תחמושת חיה ומותם של מספר טלאים שלא ניתן היה לפנות או לטפל בהם.

תקרית זו באה לאחר שלושה חודשים שבהם לא תועדו עקירות דומות. עם זאת, תרגילים צבאיים ישראליים שבמסגרתם מתבצעת עקירה זמנית של קהילות שלמות הפכו בשנים האחרונות לתופעה שיטתית – מאז תחילת 2012 תועדו יותר ממאה תקריות מסוג זה. קהילות מסוימות בצפון בקעת הירדן נעקרו זמנית יותר מעשרים פעם.

תרגילים צבאיים נערכים בשטחים שהוגדרו כ"שטחי אש", המשתרעים על פני כ־18% מהגדה המערבית ו־56% מבקעת הירדן ואזור ים המלח. נוכחות אזרחים בשטחים אלה בלי אישור מהרשויות הישראליות, המוענק רק לעיתים נדירות, אסורה באופן רשמי. אף על פי כן, נכון לעכשיו ממוקמים בתוך שטחים אלה יותר מ־6,200 תושבים ב־38 אתרי מגורים של בדואים ורועים לפחות. רבות מהקהילות הנפגעות התקיימו בשטחים אלה קודם להגדרתם כשטחים סגורים, בשנות השבעים.

בנוסף, 11 מאחזים ישראליים והתשתיות הנלוות אליהם ממוקמים בחלקם או בשלמותם בשטחי אש.[1] אלא שלא דווח על פינויים דומים הפוגעים בתושבי אתרים אלה בהקשר של אימונים צבאיים.

סוג זה של עקירה משבש את מחייתה של הקהילה, מפני שתושביה נאלצים לעבור עם בעלי החיים שלהם לשטחים שאינם מתאימים לכך. הם סופגים הפסדים כתוצאה ממות בעלי חיים ושריפת אדמות מרעה. התרגילים זורעים לעיתים קרובות חרדה בקרב ילדים ומונעים גישה לבתי ספר. יחד עם הגבלות ממושכות על גישה לאדמה ולשירותים, הריסות והחרמות של רכוש, הטרדה ואלימות מתנחלים, יוצר נוהג זה סביבה כופה, התורמת ללחצים המופעלים על תושבים פלסטינים לעזוב שטחים אלה אחת ולתמיד.

בשנה שעברה דיווחו אמצעי תקשורת ישראליים כי קצין בכיר בפיקוד מרכז של צה״ל אישר כי בזמן האחרון חל גידול משמעותי בתדירותם ובהיקפם של אימונים צבאיים, במיוחד בבקעת הירדן, וכי תרגילים כאלה תורמים למניעת "בנייה בלתי חוקית" ב"שטחי אש".

החוק ההומניטרי הבינלאומי מתיר פינויים זמניים רק בהקשר של מעשי איבה פעילים, כאשר ביטחונה של האוכלוסייה המוגנת או שיקולים צבאיים הכרחיים מחייבים זאת.

"הנשים עזבו את היישוב על טרקטור; אנחנו לא יכולות ללכת ברגל למרחק כה רב עם הילדים; אחת הנשים הרה, ויש לנו גם נשים קשישות. הפעם שהינו במרחק כמה קילומטרים מהיישוב שלנו. לא היו לנו מחסה או צל שיגנו עלינו ועל ילדינו מהשמש הלוהטת בעונה זו של השנה."