סקירה כללית: ספטמבר 2016

בשבוע השלישי של ספטמבר תועד מספר הפיגועים והפיגועים לכאורה שביצעו פלסטינים נגד ישראלים הגבוה ביותר מאז ההסלמה ברבעון האחרון של 2015. בסך הכול, שבעה פלסטינים שביצעו לכאורה פיגועים, בהם שני ילדים, נהרגו בזירת האירוע, ושמונה ישראלים נפצעו. מספר הנפגעים מתחמושת חיה בקרב פלסטינים מהגדה המערבית עלה בחודשים יולי ואוגוסט; שני שלישים מהפגיעות הללו התרחשו במחנות פליטים, בעיקר בעימותים במהלך מבצעי חיפוש ומעצר. מאז תחילת השנה (עד לסוף אוגוסט) נורו ונפצעו מתחמושת חיה יותר מ־300 פלסטינים, כשבחלק מהמקרים הפכו הנפגעים לנכים לצמיתות. השימוש בתחמושת חיה באזורים מאוכלסים בצפיפות, הגורם למוות ולפציעות קשות, מעורר חששות בדבר שימוש אפשרי בכוח מופרז שאפשר שהוביל להריגות שלא כדין.

באוגוסט חוותה רצועת עזה את שורת ההתקפות האוויריות והפגזות הטנקים העזה ביותר מאז הפסקת האש ב־26 באוגוסט 2016, שחתמה 51 ימים של מעשי איבה. התקריות האחרונות, שלא גרמו להרוגים, התרחשו על פי דיווחים בתגובה על ירי טיל אחד לשטח ישראל. שנתיים לאחר מעשי האיבה ב־2014, שגבו את חייהם של 1,460 פלסטינים וחמישה אזרחים ישראלים, נותרו בעינם חששות כבדים בדבר היעדר מיצוי דין בגין הפרות לכאורה של המשפט הבינלאומי, והיעדר סעד אזרחי ופיצוי לקורבנות. הפרקליט הצבאי הראשי הישראלי קיבל תלונות בדבר כ־360 תקריות, אבל עד עתה הוביל רק מקרה ביזה אחד להגשת כתבי האישום. הרשויות הפלסטיניות טרם הודיעו עד עתה על חקירה משמעותית כלשהי של הפרות לכאורה. הכשל להבטיח מיצוי דין מותיר קורבנות ומשפחות בלא פיצוי, ויוצר סביבה שבה מבצעי עבירות מכל הצדדים יכולים לפעול בידיעה שהם פטורים מעונש, מצב המעודד הפרות נוספות.

החודש בוחן גיליון המעקב ההומניטרי את הקשיים הניצבים בפני תלמידים בעזה עם פתיחת שנת הלימודים החדשה. רוב התשתיות שניזוקו במהלך מעשי האיבה ב־2014 תוקנו אמנם, אך מערכת החינוך מתמודדת עם קשיים כרוניים, ובמיוחד צפיפות יתר בבתי הספר המביאה לשימוש נרחב במתכונת הלימודים במשמרות כפולות. גם הפסקות חשמל חוזרות ונשנות וקיצוב בחשמל, וכן תנאי מחסה וחיים ירודים ומחסור כלכלי פוגעים בהישגיהם של תלמידים. יותר מ־6,000 מורות ומורים לא קיבלו משכורות חודשיות סדירות מאז אפריל 2014. בתי הספר בעזה לא קיבלו תקציב תפעולי מרמאללה זו השנה השלישית ברציפות, והם נאלצים שוב להסתמך על ההכנסות מקפיטריות בבתי הספר לכיסוי הוצאותיהם התפעוליות.

בעיה כרונית נוספת הפוגעת בעזה, שגם היא נידונה בגיליון המעקב ההומניטרי הנוכחי, היא הגרעון רב השנים בחשמל הממשיך לפגוע במתן שירותים בסיסיים, ובמיוחד שירותי בריאות, מים וביוב ואיסוף אשפה. על פי דוח שהתפרסם לאחרונה על ביצועי המגזר הפרטי באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, ההפסדים בשל הפסקות חשמל יזומות בעזה הן הגבוהים ביותר מתוך שמונה הכלכלות שנבדקו, ומהווים 22% מהמכירות השנתיות.[1] על מנת להבטיח תפקוד, ולו מינימלי, של ספקי שירותים בסיסיים, דאגו ארגונים שותפים הומניטריים לאספקת חירום של דלק למתקני בריאות, מתקני מים וביוב, ומתקני טיפול באשפה מוצקה.

בדבריו למועצת הביטחון של האו״ם ב־15 בספטמבר, התייחס מזכ״ל האו״ם לרצועת עזה כאל "פצצה מתקתקת", שבה "האי־יציבות וסכנת ההסלמה האלימה נוכחות תדיר". הוא הזהיר כי "המחסור ההומניטרי מתמשך שממנו סובלים כמעט שני מיליון תושבי עזה מחניק חלומות ושאיפות, ומזין אי־יציבות וקיצוניות. ניתן להשיג התקדמות בת קיימא בעזה על בסיס אחדות פלסטינית, הפסקתן של אגירת נשק אסורה ופעילות מיליטנטית והסרה מלאה של הגבלות התנועה והגישה, בהתאם להחלטה 1860 של מועצת הביטחון."