סקירה כללית: ספטמבר 2015

באמצע חודש ספטמבר פרצו עימותים בין מפגינים פלסטינים לבין כוחות משטרה ישראליים במסגד אל־אקצא (חרם א־שריף / הר הבית) בעיר העתיקה של ירושלים המזרחית. העימותים המתמשכים, שנכון למועד כתיבת דוח זה נפצעו בהם עשרות פלסטינים וכן נגרם נזק למסגד, עוררו הפגנות נרחבות יותר ברחבי העיר. מועצת הביטחון של האו״ם הביעה חשש כבד לנוכח ההסלמה במתיחות וקראה ל"הפגנת איפוק, הימנעות ממעשים והתבטאויות פרובוקטיביים, ושמירה בלא שינוי על הסטטוס־קוו ההיסטורי באל־חרם א־שריף". החלטות שקיבל האו״ם בעבר קבעו כי הסיפוח החד־צדדי של ירושלים המזרחית על ידי ישראל אינו חוקי.

ההפגנות הפלסטיניות, שגברו והלכו במשך שבועות אחדים, נערכו במחאה על המספר הגדל והולך של ביקורים של קבוצות ישראליות במתחם, לרבות בכירים ישראלים ואישים בולטים בימין הישראלי. פלסטינים ראו בביקורים אלה חלק מתוכנים ישראלית לשנות את הסטטוס־קוו בכל האמור באל־חרם א־שריף / הר הבית. הרשויות הישראליות הכחישו כל כוונה כזו.

הרשויות הישראליות ראו בהפגנות הפלסטיניות בתוך המתחם תוקפנות נגד מתפללים יהודים, במיוחד במהלך חגי תשרי. אחרי שישראלי נהרג בתקרית יידוי אבנים בירושלים המזרחית, אמר ראש הממשלה הישראלי נתניהו כי ממשלתו תשנה את הוראות הפתיחה באש ותגדיל את עונשי המינימום על עבירות מסוג זה, וכן תטיל קנסות כבדים על הוריהם של קטינים שיבצעו עבירות כאלה.

המתיחות בירושלים המזרחית החריפה לאחרונה גם בשל הרחבת התנחלויות בשכונות פלסטיניות בעיר. כפי שמדגיש גיליון זה של המעקב ההומניטרי, ב־26 באוגוסט וב־1 בספטמבר עברו מתנחלים, בליווי משטרתי, להתגורר בשני מבני מגורים בלבה של שכונת סילוואן, שעל פי דיווחים נמכרו על ידי בעליהם הפלסטינים.

באוגוסט נצפה גם המספר הגבוה ביותר, זה חמש שנים, של מבנים פלסטיניים שנהרסו על ידי הרשויות ממאתיים בני אדם נעקרו, כאשר תושביהן של שש קהילות בדואיות בפריפריה הירושלמית היוו קרוב ל־70% מהעקורים. קהילות אלו נמנות עם 46 הקהילות שזוהו כמצויות בסכנה מוגברת להעברה בכפייה בשל תוכנית "העברה" שהרשויות הישראליות מקדמות.

ובנימה חיובית, היקף חומרי הבניין שהוכנסו לעזה גדל משמעותית; בסך הכול הוכנסו לעזה דרך מעבר כרם שלום, הנתון לשליטת ישראל, יותר מ־10,000 מטעני סחורות, המספר הגבוה ביותר שתועד אי־פעם במעבר זה. את הגידול ניתן לייחס בעיקר לגידול במספר המטענים של חומרי בניין שהוכנסו לעזה במסגרת המנגנון לשיקום עזה, שהוכפל לעומת הממוצע השבועי מאז תחילת 2015.

 

את השלכותיה של התפתחות זו ממתן הגידול במספר הפריטים המוגבלים, המוגדרים על ידי הרשויות הישראליות כפריטים בעלי שימוש "כפול", אזרחי/צבאי, שאסור לייבאם לעזה בלא היתר מיוחד. טווח הפריטים ברשימה רחב בהרבה ממגוון הפריטים המוכרים בינלאומית כפריטים "דו־שימושיים", וכולל פריטים כגון חומרי בניין בסיסיים, ציוד רפואי, חומרים הנחוצים למוכנות לשעת חירום ולמענה של מגיבים ראשונים למקרי חירום, כמו ההגנה האזרחית הפלסטינית וכו׳. בתדרוך החודשי שלו למועצת הביטחון הזהיר המתאם המיוחד של האו״ם לתהליך השלום במזרח התיכון כי "הגבלות על יבוא סחורות המוגדרות כבעלות 'שימוש כפול' ממשיכות לפגוע במאמצים ההומניטריים, ובמאמצי ההתאוששות והשיקום."