סקירה כללית: יולי 2015

בחלוף שנה, תושבי עזה מתקשים להתמודד עם האובדן

ביולי מלאה שנה לפרוץ מעשי האיבה ברצועת עזה ובישראל, שגרמו להרג אזרחים ולהרס בתים בהיקפים חסרי תקדים בקרב הפלסטינים. כעבור שנה, רוב תושבי עזה עדיין מתקשים להתמודד עם האובדן העצום, ומנסים לשקם את חייהם. גיליון זה של המעקב ההומניטרי מביא את סיפורו של של עלא בן ה־19, ממחנה הפליטים ג׳באליה, שניצל ממוות במתקפה אווירית שבה נהרגה כל משפחתו, 11 נפשות, במבנה שאליו עברו. במהלך מעשי האיבה איבדו לפחות 142 משפחות פלסטיניות שלושה או יותר בני משפחה באותה תקרית – בסך הכול 742 הרוגים.

מאז הפסקת האש הזמנית מ־26 באוגוסט 2014 פחתה בהדרגה האלימות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. מספר הנפגעים הפלסטינים והישראלים במחצית הראשונה של 2015 היה נמוך משמעותית ממספרם בששת החודשים שקדמו לכך, גם כשאין מביאים בחשבון את מעשי האיבה בעזה. ביוני 2015 תועד מספר הפצועים הפלסטינים הנמוך ביותר זה למעלה משלוש שנים. עם זאת, בהיעדר הפסקת אש קבועה בין ישראל לחמאס, ולאור הקיפאון במשא ומתן המדיני להשגת הסכם שלום שישים קץ לכיבוש רב השנים, נותר המצב שברירי מעצם טיבו והסכנה שיפרוץ סבב אלימות חדש מרחפת ללא הרף.

את המצב השברירי מחריפים הקצב האיטי של השיקום והתנאים הסוציו־כלכליים הקשים במובלעת החוף. כ־100 אלף בני אדם שבתיהם נהרסו או ניזוקו קשות עדיין עקורים, רובם בתנאים מסוכנים ולא יציבים. ביולי, אחרי חודשים של עיכוב, הגיעו הרשויות הישראליות והפלסטיניות להסכם בדבר מנגנון חדש שיאפשר יבוא של חומרי בניין מוגבלים לעזה, לשיקומם של בתים שנהרסו כליל. כתוצאה מכך ניתן יהיה להתחיל בשטח את מיזם הדיור הראשון לשיכונן של כאלף משפחות עקורות. עם זאת, פערי מימון עצומים עלולים לעכב את השקתם של מיזמים נוספים.

בגדה המערבית, הגבלות ישראליות על שימוש פלסטינים באדמה בשטח C, והפגיעה בחוסנם הנובעת מכך, ממשיכות להוות גורם משמעותי למתיחות. במהלך חודש יולי גברו האיומים בהריסות ובעקירה בכפייה של שתי קהילות רועים בשטח C: סוסיא בנפת חברון ואבו נוואר בפריפריה הירושלמית. איומים אלה, שעד עתה טרם מומשו, הולידו מעורבות של מדינות רבות החברות באו״ם ושל בעלי עניין אחרים. ארגונים הומניטריים ממשיכים להושיט תמיכה קריטית לביצור חוסנם של כ־30 אלף הפלסטינים החיים בקהילות רועים בשטח C, לרבות חלוקה שוטפת של סיוע במזון, כמתואר בגיליון זה של המעקב ההומניטרי.

באירוע נוסף החודש, גם הוא בשטח C, אישרו הרשויות הישראליות תוכניות לבנייתן של יותר מ־900 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות, שהן בלתי חוקיות מתוקף המשפט הבינלאומי. יתרה מכך, על פי דיווחים באמצעי התקשורת, בעקבות יישומה של פסיקת בג״ץ הישראלי המורה על הריסתם של שני מבנים שהוקמו בלי היתר על אדמה פרטית פלסטינית בהתנחלות בית אל, החליט ראש ממשלת ישראל לקדם את אישורן של 300 יחידות דיור בהתנחלות זו ושל 500 יחידות נוספות בירושלים המזרחית, כפי שדווח באמצעי התקשורת.

בהתפתחות חיובית, במהלך חודש הרמדאן הקלו הרשויות הישראליות את ההגבלות על תנועת פלסטינים בתוך השטח הפלסטיני הכבוש, לרבות ירושלים המזרחית, ובין השטח הפלסטיני הכבוש לבין ישראל. לאמצעים אלה נודעה השפעה חיובית על זכותם של פלסטינים לחופש התנועה, לחופש הפולחן ולחיי משפחה. כמה מהקלות גישה אלה בוטלו באופן הדרגתי בתגובה על מספר מתקפות פלסטיניות, והדבר עורר חששות בדבר עונשים קולקטיביים המושתים על כלל האוכלוסייה.

בביקורו הראשון ברצועת עזה הדגיש רוברט פּייפּר, המתאם ההומניטרי החדש בשטח הפלסטיני הכבוש, כמה דחוף הצורך להאיץ את השיקום. הוא הפציר במדינות החברות באו״ם לשלם את הכספים שהתחייבו לתת, וקרא לרשויות הישראליות לבחון מחדש את הגבלות הייבוא הקיימות. "יש לחלץ את הפלסטינים בעזה מסבב זה של משבר, המנציח את עצמו", אמר פייפר. המתאם ההומניטרי אף ביקר ביישוב הפלסטיני סוסיא שבגדה המערבית, והדגיש כי "המשפט ההומניטרי הבינלאומי אוסר על הרס רכוש פרטי בשטח כבוש, [וקרא] לרשויות הישראליות להקפיא את כל ההריסות של מבנים פלסטיניים בשטח C ולספק לתושביו משטר היתרים שיאפשר להם למצוא מענה לצורכיהם."