פורסם ב־ 8 אוקטובר 2018

הירחון ההומניטרי | ספטמבר 2018

חלוקת סיוע במזון מטעם סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א), עזה / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים
חלוקת סיוע במזון מטעם סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א), עזה / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש הקצתה 8.3 מיליון דולר לכמה מיזמים חיוניים של תוכנית המענה ההומניטרי שלא נמצא להם מימון, רובם ברצועת עזה. במחצית הראשונה של 2018 אישרו הרשויות הישראליות פחות מ־60% מהבקשות להיתרי יציאה שהגישו אנשים המבקשים לקבל טיפול רפואי מחוץ לעזה. פתיחתו המתמשכת של מעבר רפיח שבשליטת מצרים נפגעת בשל גורמים שונים, לרבות צמצום במספר הנוסעים המורשים לעבור במעבר והקריטריונים העלומים שעל פיהם נבחרים הנוסעים. משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד 705 מחסומים וחסמי דרכים קבועים המגבילים את תנועת הפלסטינים ברכב או ברגל או חולשים עליה ברחבי הגדה המערבית.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית

במסמך זה

נמשכות ההפגנות ליד גדר המערכת בעזה, 17 בספטמבר 2018 / © מוחמד דהמאן

המשתתפים בפגישת ועדת הקישור אד־הוק, פסגה בדרג שרים של המדינות התורמות לשטח הפלסטיני הכבוש, שהתקיימה ב־27 בספטמבר, הסכימו פה אחד שהמצב ההומניטרי ברצועת עזה הרה האסון. בין יתר ההערות שהושמעו בישיבה הזהיר הבנק העולמי כי הכלכלה העזתית "מצויה בנפילה חופשית, לאחר שברבעון הראשון של 2018 נרשמו בה צמיחה שלילית של 6% ושיעור אבטלה של 53% (יותר מ־70% בקרב צעירים)... ההידרדרות מדאיגה מאוד כיוון שעוד לפני ההתפתחויות האחרונות הללו, כל אדם שני בעזה כבר חי מתחת לקו העוני."

חלוקה של סיוע במזון מטעם אונר״א / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

המימון עבור פעילות הומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש הגיע לשפל של כל הזמנים. עד סוף ספטמבר הושגו רק 159 מיליון דולר מתוך 539.6 מיליון דולר הנדרשים ליישום תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2018 במלואה. תוכנית זו מגלמת אסטרטגיה משותפת לסוכנויות רבות עבור הקהילה ההומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש והיא שימשה בסיס לבקשת מימון משותפת מטעם סוכנויות אלה. עד כה התקבל מימון עבור תוכנית המענה ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש בשיעור של 30% בלבד, נתון נמוך משמעותית מהממוצע העולמי העכשווי, העומד על 42%.

פלסטינים תושבי עזה הרוצים לצאת את המובלעת יכולים לעשות זאת רק דרך מעבר ארז שבשליטת ישראל או מעבר רפיח שבשליטת מצרים. למעבר ארז נודעה חשיבות רבה ביותר משום שהוא חולש על תנועת בני אדם בין עזה לבין גדה המערבית, דרך ישראל. מאז תחילת שנות התשעים נדרשו תושביה הפלסטינים של עזה להצטייד בהיתר כדי לצאת דרך מעבר ארז. במסגרת מדיניות שיושמה מאז תחילת האינתיפאדה השנייה, בספטמבר 2000 – ואשר הוחמרה אחרי יוני 2007 בנימוק של שיקולים ביטחוניים, בעקבות השתלטות חמאס על עזה – רק בני אדם הכלולים בקטגוריות ספציפיות שישראל הגדירה זכאים להיתר יציאה, בכפוף לבדיקה ביטחונית.

מחסום באזור H2 בחברון, הנשלט בידי ישראל / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

ביולי 2018 השלים משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים את "סקר הסגרים" המקיף, שבו תועדו 705 מכשולי קבע ברחבי הגדה המערבית, המגבילים את תנועתם של פלסטינים ברכב, ובמקרים מסוימים ברגל, או חולשים עליה. נתון זה גבוה ב־3% מהנתון שתועד בסקר הקודם, שנערך בדצמבר 2016. כוחות ישראליים מציבים מכשולים אלה בנימוק של שיקולים ביטחוניים. פריסת המכשולים הפכה גמישה יותר, ויחד עם רמת האלימות הנמוכה יחסית מאז שהושלם הסקר הקודם, פגיעתה בחיי היומיום של פלסטינים הנוסעים בין יישובים פלסטיניים (למעט ירושלים המזרחית ואזור H2 של העיר חברון) נמוכה בהשוואה לעבר.