פורסם ב־ 11 אוקטובר 2017

הירחון ההומניטרי | ספטמבר 2017

קרוואנים שנועדו לשמש בית ספר יסודי, ואשר הופקעו על ידי הרשויות הישראליות בג׳ובת א־דיב (נפת בית לחם), אוגוסט 2017 / © צילום: שאדיה סלימאן
קרוואנים שנועדו לשמש בית ספר יסודי, ואשר הופקעו על ידי הרשויות הישראליות בג׳ובת א־דיב (נפת בית לחם), אוגוסט 2017 / © צילום: שאדיה סלימאן

משבר האנרגיה בעזה פוגע עוד יותר בגישתם של יותר מ־49 אלף בני אדם עם מוגבלויות לשירותים ולמכשירים קריטיים מצילי חיים. שיעור האישורים של בקשותיהם של מטופלים להיתרי יציאה דרך ישראל ירד מאז תחילת 2017 ל־53% בממוצע, והיתוסף לעיכובים מצד משרד הבריאות ברמאללה במתן אישור כספי להפניות לטיפול רפואי. גדר ושער חדשים שהתקינו הרשויות הישראליות מגביל עוד יותר את גישתם של כ־1,800 פלסטינים המתגוררים באזור H2 בעיר חברון לשירותים ולמקורות מחיה. תשעה מבנים הקשורים לחינוך נתפסו ערב פתיחת שנת הלימודים החדשה בשלוש קהילות בשטח C, החשופות ממילא לדפוסי פעולה הדוחקים את רגלי התושבים.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית

במסמך זה

מעבר רפיח, מאי 2006 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

המצב ההומניטרי בעזה נותר מעורער במידה קיצונית בשל הפסקות חשמל מתמשכות שאורכן 20-18 שעות ביום, משבר משכורות במגזר הציבורי שלא בא על פתרונו, ומצור המגביל את תנועתם של בני אדם וסחורות. מצב זה מוצא את ביטויו לא רק בירידה בזמינותם של שירותים בסיסיים, אלא גם ברמת הפעילות הכלכלית: על פי הנתונים הסטטיסטיים העדכניים, ברבעון השני של 2017 (אפריל־יוני) היה שיעור האבטלה בעזה 44%, לעומת 41% ברבעון הקודם.

קלנועית מושבתת בשל מחסור באספקת חשמל להפעלתה. ספטמבר 2017

ההידרדרות בתנאי החיים ברצועת עזה מאז מרס 2017 פגעה באופן בלתי מידתי באנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים. עם הגורמים למצב זה נמנים משבר האנרגיה המחמיר, הגורם להפסקות חשמל יזומות בנות 20-18 שעות ביום, והחרפת משבר המשכורות במגזר הציבורי, ששניהם קשורים להסלמה בפילוגים הפלסטיניים מבית. בעיצומו של המשבר הגיע שיעור האבטלה בעזה ברבעון השני של שנת 2017 (אפריל־יוני) ל־44%, לעומת 41.1% ברבעון הקודם ו־41.7% בתקופה המקבילה בשנת 2016.

בשנת 2017 נמשכה הירידה במספר בני האדם שהורשו להיכנס אל עזה ולצאת ממנה, בהשוואה לשנתיים שקדמו לה, ובמיוחד בכל האמור במעבר שבשליטת ישראל (מעבר ארז). גם רמות התנועה דרך מעבר רפיח, שבשליטת מצרים, נותרו נמוכות ביותר. מגמה זו החריפה את בידודה של עזה מיתר השטח הפלסטיני הכבוש ויתר העולם והגבילו עוד יותר את הגישה לטיפול רפואי שאינו זמין בעזה, להשכלה גבוהה, לחיי משפחה וחברה ולהזדמנויות תעסוקתיות וכלכליות. החמרת ההגבלות בחודשים האחרונים חסמה גם את תנועתם של עובדים מקומיים של האו״ם וארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, וסיכלה פעולות הומניטריות.

פלסטינים משכונות א־סלאיימה ור׳יית׳ מפגינים מול הגדר והשער שהוקמו לא מכבר באזור. 28 באוגוסט 2017 / © צילום: הוועדה האירופית למניעת עינויים וענישה בלתי אנושית או משפילה (CPT)

גדר חדשה שהתקינו הרשויות הישראליות לצד שתי שכונות פלסטיניות בשטח העיר חברון שבשליטת ישראל (H2), א־סלאמייה ור׳יית׳, מחריפה את הניתוק של עד 1,800 תושבים מיתר העיר. זאת בנוסף על התגבור שנעשה לאחרונה (לרבות התקנת שערים מסתובבים) בשני מחסומים קיימים החולשים על הגישה לשטח שבו הותקנה הגדר החדשה. התפתחויות אלה משבשות את המחיה וחיי המשפחה של תושביהן הפלסטינים של שתי השכונות, ומגבילים את גישתם לשירותים בסיסיים כמו בריאות וחינוך.

ג'ובת א־דיב, 2017

ההתמקדות, בחודשים האחרונים, בתשתית שירותים חיוניים בקהילות פלסטיניות בשטח C, שהן פגיעות מלכתחילה, החריפה את הסביבה הכופה ומציבה את התושבים בסכנת העברה בכפייה. באוגוסט, ערב שנת הלימודים החדשה, החרימו הרשויות הישראליות תשעה מבנים הקשורים לחינוך ומשרתים 170 ילדים בשלוש קהילות כאלה.