פורסם ביום 19 נובמבר 2019

הירחון ההומניטרי | אוקטובר 2019

Rimas, 7, and her sister, Layan, 11, at risk of eviction from their rented home in Jabalia (Gaza),  August 2019. ©  Photo by Ahmed Mashharawi, NRC
Rimas, 7, and her sister, Layan, 11, at risk of eviction from their rented home in Jabalia (Gaza), August 2019. © Photo by Ahmed Mashharawi, NRC

במהלך סבב הסלמה בן יומיים נהרגו ברצועת עזה 34 פלסטינים, בהם שמונה ילדים ושלוש נשים. סכנת פינוי ותביעות משפטיות מרחפת מעל ראשי מחצית מהמשפחות החלשות והפגיעות המתגוררות בדיור שכור בצפון עזה, משום שאינן מסוגלות לשלם את שכר הדירה. שלל הדיג לשנת 2019 בעזה גדל ב־34% לעומת שנת 2018, בעקבות הרחבת הגישה לים מול חוף עזה. בעונת המסיק הנוכחית צפוי יבול שיא של 27 אלף טון, למרות חששות מתמשכים שמעוררות הגבלות גישה ואלימות מתנחלים.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית

במסמך זה

Farmers waiting to access their olive groves behind the Barrier, next to Beit Surik village (Ramallah), 31 October, 2019. ©  Photo by OCHA

ב־12 בנובמבר, בשעות הבוקר המוקדמות, תקף חיל האוויר הישראלי מפקד של הזרוע הצבאית של ארגון הג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני בביתו שבצפון רצועת עזה. הוא ואשתו נהרגו בשנתם. התקרית הציתה הסלמה במעשי האיבה בין ישראל לבין ארגונים פלסטיניים חמושים שונים, מלבד חמאס. הלחימה הופסקה ב־14 בנובמבר, בשעות הבוקר, וככלל לא התלקחה מחדש.

Rimas, 7, plays with her doll, at home in Jabalia on 21 August 2019. ©  Photo by Ahmed Mashharawi, NRC

פינויים מדירות הפכו לעניין שבשגרה עבור אִעְתידאל בת ה־30, אישה נשואה ואם לשתי בנות: לָיאן בת ה־11 ורימאס בת השבע. בעלה בן ה־33, מדחת, סובל מהתקפים אפילפטיים ומבעיות פסיכולוגיות, ואינו מסוגל למצוא עבודה קבועה. בשנים האחרונות פונתה המשפחה פעמיים לאחר שפיגרה חודשים אחדים בתשלום שכר הדירה.

Palestinian fishers hold their fish as they arrive to the fish market in Gaza City, 20 June, 2019. ©  Photo by FAO/Alaa Bardeneh

ב־1 באפריל 2019 הרחיבו הרשויות הישראליות את השטח המותר לדיג לאורך החלקים הדרומי והמרכזי של חוף עזה, משישה לעד 15 מיילים ימיים מהחוף, המרחק הגדול ביותר שדייגי עזה קיבלו אליו גישה מאז שנת 2000. הגישה לאזורים הצפוניים לאורך החוף נותרה מוגבלת יותר, לעד שישה מיילים ימיים, מרחק נמוך בהרבה מ־20 המיילים הימיים שעליהם הוסכם בהסכמי אוסלו.

Hiyam Ahmad Jumaa, and her two sons in front of “Barrier Gate 105”, outside of Beit Surik village (Ramallah), 31 October, 2019. ©  Photo by OCHA

מסיק הזיתים השנתי המתקיים מדי שנה בין אוקטובר לנובמבר הוא אירוע כלכלי, חברתי ותרבותי מרכזי עבור פלסטינים. בגדה המערבית נטועים יותר מ־10 מיליון עצי זית על אדמות בשטח כ־860 אלף דונם, נתון המייצג 47% מכלל האדמה החקלאית המעובדת. זיתים ושמן הזית מהווים מקור הכנסה ראשוני או משני עבור בין 80 אלף ל־100 אלף משפחות, ובנוסף מעסיק הענף מספר רב של עובדים לא מקצועיים ויותר מ־15% מהנשים העובדות. לדברי ארגון המזון והחקלאות של האו״ם, מעריכים כי בשנת 2019 יגיע יבול שמן הזית בגדה המערבית לשיא של 27 אלף טונות, גידול של 84% לעומת השנה הקודמת. יבול השיא הצפוי השנה נובע מהסירוגיוּת, כלומר נטיית הזית לשאת פרי לסירוגין, "עונה דלה ועונה שופעת", ולהתפשטות פחותה של זבוב הזית בעונה הנוכחית.