פורסם ביום 9 אוגוסט 2018

הירחון ההומניטרי | יולי 2018

ילד פלסטיני לאחר ששחה בחוף ים מזוהם, במחנה דיר אל־בלח, / © צילום: רהאף בטניג׳י / OXFAM 2018
ילד פלסטיני לאחר ששחה בחוף ים מזוהם, במחנה דיר אל־בלח, / © צילום: רהאף בטניג׳י / OXFAM 2018

הודק המצור הישראלי על עזה: הגבלות נוספות על הייבוא, הקפאת הייצוא וצמצום שטחי הדיג שהגישה אליהם מותרת. רק 24% מהמימון שתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2018 מבקשת לגייס הושגו, שפל חסר תקדים המאלץ סוכנויות לצמצם את היקף ההתערבויות שלהן. יותר מ־100 מיליון ליטר של קולחים ברמת טיהור ירודה מוזרמים מדי יום לים, ומסכנים את בריאות הציבור בעזה ואת הסביבה. קהילות רועים בתוך "שטח אש" או בקרבתו במזרח נפת שכם מתמודדות עם סביבה הנעשית כופה יותר ויותר בשל נהגים ישראליים שונים.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית

במסמך זה

ילד פלסטיני לאחר ששחה בחוף ים מזוהם, במחנה דיר אל־בלח, / © צילום: רהאף בטניג׳י / OXFAM 2018

בחודש יולי הידקה ישראל את המצור שהיא מטילה זה שנים על עזה, ובכך החמירה את המצב ההומניטרי ברצועה, שעוד לפני כן היה בכי רע. האמצעים שנקטו הרשויות הישראליות כללו הגבלת הייבוא, בעיקר למזון ותרופות; הקפאה מוחלטת של הוצאתן של כל סחורות שהן; וצמצום שטח הדיג עד למרחק של שלושה במקום שישה מיילים ימיים מחוף עזה. גם הכנסת דלק וגז בישול הוקפאה בחודש יולי למשך יותר משבוע, והוקפאה שוב מאז 2 באוגוסט (מצב שנותר בעינו בעת כתיבת דוח זה). בסוף החודש מסרה התאחדות התעשיינים בעזה כי יותר מ־4,000 פועלים בענף הבניין בעזה פוטרו זמנית, בעיקר בשל מחסור בחומרי בניין.

תרשים עוגה: מימון לתוכנית המענה ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 2018 וממוצעים עולמיים למימון עבור תוכנית המענה ההומניטרי

המימון עבור פעילות הומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש הגיע השנה לשפל חסר תקדים. עד סוף יולי הושג מימון רק ל־24% מהכסף הנדרש למימוש תוכנית המענה ההומניטרית לשנת 2018 במלואה; רמת מימון זו נמוכה משמעותית בהשוואה לתקופה המקבילה בשמונה השנים האחרונות. באופן טיפוסי חלו במימון ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש תנודות בתגובה לשינויים משמעותיים בשטח, ותנודות אלה כללו עליות ראויות לציון בתרומות כספיות במענה על מעשי איבה פעילים בעזה. לאחר ההסלמה האחרונה במעשי האיבה ב־2014 פחת המימון ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש מדי שנה בשנה באופן הדרגתי, אף כי מובהק.

אחלאם מצטרפת לילדיה השוחים בחוף של מחנה דיר אל־בלח. צילום: רהאף בטניג׳י / אוקספם 2018

גרעון החשמל העצום הפוגע ברצועת עזה, בצד המחסור רב השנים בתשתית תברואה נאותה, ממשיכים להביא לידי כך שמדי יום מוזרמים לים בממוצע 108-100 מיליון ליטר של קולחים מאיכות ירודה. מצב זה יוצר סכנות בריאותיות וסביבתיות חמורות, במיוחד בעונת הקיץ שבה הרחצה בים היא אחת מפעילויות הנופש המועטות העומדות לרשות אוכלוסיית עזה. לדברי ארגון הבריאות העולמי, מחלות הקשורות במים אחראיות ליותר מרבע ממקרי החולי והן הגורם העיקרי לתחלואת ילדים ברצועת עזה. בעתיד הקרוב עלולה פעולתם הנוכחית של מתקני טיהור שפכים להיפגע עוד יותר, בשל פערי המימון שעימם מתמודדת תוכנית האו״ם לחלוקת דלק החירום להפעלת גנרטורים המשמשים כגיבוי במתקנים חיוניים, וכן החמרת המצור לא מכבר.

בחודשים האחרונים, הגבירו הרשויות הישראליות בנימוקים ביטחוניים את ההגבלות על תנועת אנשי סגל פלסטינים של ארגונים הומניטריים אל מחוץ לעזה, וכך עשה גם חמאס, אם כי במידה פחותה. האמצעים שנקטו הרשויות הישראליות כוללים הארכת משך הטיפול בהיתרי יציאה, עלייה במספר הסירובים והאיסורים על הגשה חוזרת של בקשה להיתר למשך שנה, הגבלות על סוג הפריטים שמותר להוציא אל מחוץ לעזה, ונהלי מעבר חדשים במסוף כלי הרכב. רשויות חמאס הקימו נקודת רישום חדשה בכניסה לעזה. אמצעים אלה הגבירו את האי־ודאות, העיכובים והמכשולים הלוגיסטיים, ונודעות להם השלכות שליליות על הפעולות ההומניטריות. האו״ם ממשיך לשאת ולתת עם כל הגורמים הרלבנטיים בישראל ובעזה, במאמץ להקל קשיים אלה.

בית בא־דווא שנהרס באוקטובר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

התפתחויות מהעת האחרונה החריפו את פגיעותם של פלסטינים החיים בתוך שטח במזרח נפת שכם, שהוגדר בשנות השבעים כשטח סגור לאימונים צבאיים ישראליים, "שטח אש 904א", או תלויים בגישה אליו. התפתחויות אלה כללו תרגילים צבאיים שהיו כרוכים בעקירה זמנית, נזק לרכוש, שיבוש החיים והגבלות גישה חדשות. בשנים האחרונות הוגברו פעילויות ההתנחלות בשטח זה, לרבות אלימות והפחדה, בצד צמצום הנוכחות הפלסטינית.