ירחון מעקב הומניטרי | פברואר 2017
במסמך זה
ב־28 בפברואר 2017 פרסם מבקר המדינה הישראלי את ממצאי חקירת תהליכי קבלת ההחלטות בקבינט הישראלי לפני מעשי האיבה ברצועת עזה בשנת 2014. לפי הדוח, הקבינט התעלם מהמצב ההומניטרי המידרדר בעזה, למרות התרעות שהתקבלו מן הצבא, במיוחד ביחס למצב התשתית ברצועה. לדברי מבקר המדינה, אילו ניתן מענה למצוקה מבעוד מועד, "אפשר שהייתה נמנעת ההסלמה". בתדריך לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ב־1 במרס 2017, אמר ראש אמ״ן כי המצב הכלכלי הנוכחי בעזה חמור וכי האזור על סף משבר.
התפתחויות שחלו מאז תחילת 2017 יצרו לחץ נוסף על קהילות בדואיות פלסטיניות השוכנות בשטח שהרשויות הישראליות הקצו לתוכנית ההתנחלות E1 ולהרחבת ההתנחלות מעלה אדומים ומזרח נפת ירושלים ובקרבת שטח זה. 18 הקהילות הללו נמנות עם קבוצה גדולה יותר של 46 קהילות בדואיות במרכז הגדה המערבית, שהרשויות הישראליות מבקשות "להעביר" לשלושה אתרים שיועדו לכך.
יותר מ־95% מהמים המופקים מהאקוויפר התת־קרקעי ברצועת עזה אינם ראויים לשתייה. זאת בעיקר בשל שנים רבות של שאיבת יתר, בצירוף חלחול של שפכים לא מטוהרים ומי ים. רמות הכלורידים והחנקות במים הנשאבים ברוב האזורים חורגות פי שמונה ויותר מן הרמות המומלצות על ידי ארגון הבריאות העולמי במים ראויים לשתייה. אוכלוסייתה של עזה ממשיכה לגדול, ודוח של האו״ם משנת 2012 חזה כי בשנת 2020 יגדל הביקוש למים בעזה ב־60%, בעוד הנזק לאקוויפר עלול להיעשות בלתי הפיך.
מיצוי הדין בגין הפרות, על ידי כל הצדדים, של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי במהלך מעשי איבה חוזרים ונשנים בעזה מצוי בקדימות דחופה. הכשל להבטיח מיצוי דין יעיל בגין חיים שאבדו, בתים שנהרסו ונזק שנגרם מטפח תרבות של פטור מעונש ועלול להוביל להפרות נוספות. שמונה שנים אחרי מעשי האיבה של סוף 2008 ותחילת 2009 בעזה ("עופרת יצוקה"), הקורבנות עדיין משלמים את המחיר ואי־מיצוי הדין נמשך.
שלושת מקרי המבחן שהובאו בגיליונות הקודמים של המעקב ההומניטרי תיארו את מאמציהם המתמשכים של מתנחלים להגדיל את שליטתם המרחבית בשטחים ובמשאבים הטבעיים שסביב התנחלויות, וזאת באמצעות פיתוח של תשתיות ופעילויות חדשות, בצד ניסיונות לסלק נוכחות פלסטינית.
