פורסם ביום 16 ינואר 2019

הירחון ההומניטרי | דצמבר 2018

אישה שנפצעה בהפגנות ליד גדר המערכת בעזה / © צילום: המרכז לענייני נשים
אישה שנפצעה בהפגנות ליד גדר המערכת בעזה / © צילום: המרכז לענייני נשים

צמצום בסך 190 מיליון דולר בפנייה ההומניטרית לשנת 2019, כדי למקסם את ההשלכות של המימון המוגבל בסביבה הנעשית מגבילה יותר ויותר. כמעט רבע מהארגונים הבינלאומיים הלא ממשלתיים שהשתתפו בסקר שנערך בשלהי 2018 דיווחו כי בעקבות דה־לגיטימציה נאלצו לשנות תוכניות או להפסיקן. יותר מ־1,800 נשים ונערות שנפצעו בהפגנות בעזה מתמודדות עם השלכות קשות יותר, בעקבות פציעתן, לעומת נפגעים גברים. שמונה פלסטינים ושני ישראלים נהרגו בדצמבר במהלך הסלמה קשה באלימות בגדה המערבית; הגבלות הגישה הקשורות לכך באזור רמאללה נותרו בעינן.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית

במסמך זה

הפגנות ועימותים ליד מחסום מת״ק בנפת רמאללה, 10 בדצמבר 2018 / © צילום: העיתונאי מחמוד עליאן

ב־17 בדצמבר 2018 השיקה הקהילה ההומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש את תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2019, פנייה לגיוס 350 מיליון דולר למימון סיוע והגנה עבור 1.4 פלסטינים שזוהו כפגיעים והחלשים ביותר. פנייה זו קטנה משמעותית מתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2018 (שהייתה בסך כמעט 540 מיליון דולר), למרות הגידול ברמות הצורך ההומניטרי, ובמיוחד ברצועת עזה. כמפורט בגיליון זה של הירחון ההומניטרי, צמצום זה משקף ניסיון לתעדף את הצרכים הדחופים ביותר לנוכח שפל ברמות המימון בשנת 2018, ואתגרים גדולים עוד יותר המקשים על יכולת הפעולה של סוכנויות הומניטריות, בצד הכרה בכך שלא סביר כי בעתיד הנראה לעין יחול שיפור כלשהו במגבלות אלה.

אישה שנפצעה בהפגנות ליד גדר המערכת בעזה / © צילום: המרכז לענייני נשים

כ־2.5 מיליון פלסטינים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, שהם כמחצית האוכלוסייה, מזוהים כמי שזקוקים לסיוע הומניטרי ולהגנה, זאת על פי הסקירה הכללית של צרכים הומניטריים לשנת 2019. מבין אלה, 1.4 מיליון בני אדם, שזוהו כפגיעים והחלשים ביותר, נבחרו לקבל בשנת 2019 שורה של התערבויות המותוות בתוכנית המענה ההומניטרי, בעלות כוללת של 350 מיליון דולר. תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2019 הושקה ב־17 בדצמבר ברמאללה על ידי ג׳יימי מקגולדריק, המתאם ההומניטרי, במשותף עם השר לפיתוח כלכלי במדינת פלסטין, ד״ר אברהים א־שאער.

מרפאה שמפעיל ארגון הבריאות העולמי בקהילה הבדואית ח׳אן אל־אחמר אבו אל־חילו בנפת ירושלים / © צילום: אריק גורלן

בשנים האחרונות חלה עלייה בניסיונות לשלול את הלגיטימציה של ארגונים הומניטריים וארגוני זכויות האדם הפועלים בשטח הפלסטיני הכבוש, ובמיוחד ארגונים לא ממשלתיים. לעלייה זו נודעו השלכות שליליות על יכולתם של ארגונים אלה להושיט סיוע ולקדם מדיניות בשם זכויות הפלסטינים. בנוסף לכך, הגבלות גישה מוטלות זה זמן רב על פעילויות הומניטריות ועל אנשי סגל הומניטרי, וישנן החקיקה המגבילה ומתקפות על מגיני זכויות האדם. כיווץ המרחב התפעולי הזמין לעבודה הומניטרית נוכח לחצים אלה תרם לצמצום בקשת המימון לתוכנית המענה ההומניטרית לשנת 2019 לשטח הפלסטיני הכבוש.

בשל נורמות חברתיות, ההשלכות של אלימות ופגיעה במפגינים במהלך "צעדת השיבה הגדולה" על נשים וילדות שונות מהשלכותיהן על גברים וילדים. בין מאי ליוני 2018 ביצעה קרן האוכלוסין של האו״ם אומדן מהיר שנועד לזהות את ההשלכות הספציפיות של "צעדת השיבה הגדולה" על נשים וילדות פלסטיניות. הסקר כלל חמישה דיונים ממוקדים ועשרה ראיונות עומק מובנים. כל קבוצת מיקוד כללה נשים שהשתתפו בהפגנות או הושפעו מהן ישירות, לצד נציגות של מוסדות המספקים שירותים סוציאליים לנשים.