פורסם ביום 29 מאי 2015

ירחון מעקב הומניטרי | אפריל 2015

מעבר רפיח היה סגור כל חודש אפריל ובשנת 2015 היה פתוח במשך חמישה ימים בלבד; הדבר פוגע במיוחד במטופלים רפואיים בעזה. מחסור בחומרי בניין ובמימון מעכב את התקדמות תיקוני הנזקים למתקני רפואה ובריאות בעזה. תוכניות ל“העברה“ של קהילות רועים פלסטיניות במרכז הגדה המערבית ובדרומה מתקדמות, ומצטרפות לצווי הריסה ותפיסה של תשתית חיונית.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית

במסמך זה

ערב אל־ג׳הלין אל־ג׳בל / צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

החודש מפנה גיליון המעקב ההומניטרי זרקור אל התוכניות המתמשכות של ישראל ל"העברה" של כ־7,000 בדואים פלסטינים במרכז הגדה המערבית, ושל כ־170 נוספים בדרום נפת חברון, יחד עם מכלול הנהגים המתמשכים הדוחק את רגליהם של בני קהילות פגיעות וחלשות אלה. נהגים אלה כוללים מתן צווי הריסה בנימוק של היעדר היתרי בנייה, בנוסף על תפיסת תשתית בסיסית כמו פאנלים סולאריים. רוב הקהילות הרלבנטיות ממוקמות ממזרח לירושלים, בשטח שהוקצה להרחבת התנחלויות. מזכ״ל האו״ם התייחס לגורם זה, ואף ציין כי "הבדואים והרועים מצויים בסכנת העברה בכפייה, [המהווה] הפרה חמורה של אמנת ג׳נבה הרביעית, וכן הפרות מרובות של זכויות אדם."

מעבר רפיח / צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

עבור פלסטינים רבים ברצועת עזה גישה לבתי חולים במצרים יכולה להיות שאלה של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו. היא חיונית למטופלים שאינם יכולים לקבל טיפול בעזה ואשר מנועים או אינם זכאים לגישה למתקני בריאות בישראל או בגדה המערבית דרך מעבר ארז, רבים מהם מטופלים הזקוקים לטיפולים מצילי חיים. בניתוח של 504 ההפניות של משרד הבריאות לטיפולים במצרים, מינואר עד אפריל 2015, מצא ארגון הבריאות העולמי כי הסיבות העיקריות להפניות לטיפולי חו״ל היו רפואה גרעינית (15%), ניתוח אורתופדי (11%), נוירוכירורגיה (9%) וניתוחי עיניים (9%). עם זאת, רק 42 מטופלים תועדו כמי שעברו במסוף רפיח בארבעת החודשים הראשונים של 2015, לעומת 12,594 מטופלים עזתיים שתועדו ברבע הראשון של 2013, לפני החלת ההגבלות ביולי 2013.

מעבר רפיח

מעבר רפיח בין רצועת עזה למצרים נותר סגור בכל חודש אפריל. להערכת רשות הגבול והמעברים בעזה, יותר מ־30 אלף בני אדם הרשומים כמקרים הומניטריים כלולים ברשימת המתנה, בהם בני אדם המבקשים לצאת לטיפול רפואי או ללימודים בחו״ל.

מעבר ארז בין עזה לישראל

בחודשים האחרונים נצפתה עלייה במספר היוצאים את עזה דרך מעבר ארז עם ישראל. מאז תחילת 2015 עברו במעבר ארז אל ישראל מדי חודש 12,600 בני אדם בממוצע, עלייה של כמעט 78% מהממוצע החודשי שתועד בשנת 2014 – 7,120. עם זאת, עלייה זו אינה מאזנת את הצמצום הדרסטי הכולל במספר העוברים במעבר רפיח, ועדיין נמוכה ב־30% ממספר בני האדם שעברו במעבר ארז מדי חודש בשנת 2004.

Education Cluster Symbol

במהלך 51 ימי המלחמה בעזה גרמו תקיפות אוויריות וחדירות קרקעיות לנזקים נרחבים במערכת החינוך. שישה בתי ספר, 11 גני ילדים ושלושה מוסדות להשכלה גבוהה ממשלתיים ופרטיים נהרסו כליל. כ־450 מתקני חינוך (176 בתי ספר ממשלתיים ופרטיים, 263 גני ילדים פרטיים ו־11 מוסדות להשכלה גבוהה) ניזוקו באופן קל, חלקי, כבד או כבד מאוד, שבעטיו נמנעה מילדים גישה לחינוך איכותי ולסביבת למידה בטוחה. כמו כן, ניזוקו גם 83 בתי ספר של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א), שכולם תוקנו.

אל־פוח׳ארי, מרפאה של משרד הבריאות המשרתת קהילה ענייה במזרח ח׳אן יונס, עדיין ממתינה לתורם.

בשל מחסור בחומרי בניין בעזה וחוסרי מימון, בשמונת החודשים מאז העימות בן 51 הימים בעזה בקיץ 2014 חלה התקדמות מתונה בלבד בשיפוצם ושיקומם של מתקני בריאות שניזוקו במהלכו.

UNRWA Logo

בנוסף על מאמצי שיקום ושיפוץ מוקדמים בעזה, ממשיכים גורמים הומניטריים ליישם מיזמי בנייה ותשתית שאינם קשורים לסכסוך האחרון. אונר״א בונה בתי ספר ומרפאות בריאות כחלק מפעילותה המתמשכת למתן סיוע ושירות לפליטים פלסטיניים ברצועת עזה. השווי הכולל של מיזמי התשתיות של אונר״א שאושרו על ידי מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ״ש) מאז מאי 2014 הוא 194.4 מיליון דולר – נתון שאינו כולל תיקון מחסים ובנייה (מחדש) לאחר הסכסוך במסגרת המנגנון לשיקום עזה. לאחרונה השלימה אונר״א את בנייתם של שני בתי ספר ברפיח ובח׳אן יונס, בחלקה הדרומי של עזה. ברפיח הוחלף בפברואר בית ספר קיים וקטן במבנה חדש ובו 32 כיתות, ובח׳אן יונס הושלמה בנייתו של בית ספר חדש ובו 26 כיתות. במבנים החדשים ילמדו כמעט אלפיים תלמידים. עם המיזמים שהושלמו לאחרונה נמנים מיזם דיור בח׳אן יונס שהוקם במימון הסהר האדום של האמירויות הערביות המאוחדות, וכולל 449 יחידות דיור, וכן מערכות ביוב, ניקוז, מים וחשמל. מיזם זה, יחד עם בנייתם של בתי ספר, מרכזי בריאות, רשתות מים וביוב ובתים במיזם דיור ברפיח שהוקם במימון ממלכת סעודיה (באמצעות קרן הפיתוח הסעודית) הוא דוגמה להשקעות חיוניות בתשתית העזתית וליצירת הזדמנויות תעסוקה, שעזה זקוקה להן מאוד.

WASH Cluster

שמונה חודשים מאז הפסקת האש באוגוסט 2014, מעריכים כי בשל הנזק שנגרם לתשתית במעשי האיבה בקיץ וטרם תוקן כ־120 אלף בני אדם ברחבי רצועת עזה עדיין מנותקים מאספקת המים המוניציפלית. משקי הבית הנפגעים מכך פיתחו תלות מוחלטת במכליות מים. גם משקי הבית המצוידים בחיבור מתפקד לרשת המים מקבלים מים רק פעמיים או שלוש בשבוע, לשעות אחדות בכל פעם. לדברי רשות המים של עיריות חוף עזה, על סמך הפסקות החשמל המתגלגלות הנמשכות עד 12 שעות ביום, צריכת המים הממוצעת בעזה היא 70-60 ליטר לנפש ליום.

סוסיא / צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

באפריל חלו התפתחויות נוספות בתוכניתה של ישראל "להעביר" כ־7,000 בדואים פלסטינים, כ־70% מהם פליטים, המתגוררים כעת ב־46 אתרים במרכז הגדה המערבית,[i] ו־170 תושבים נוספים בכפר סוסיא שבדרום הר חברון. התושבים מתנגדים בתוקף לתוכניות אלה וביקשו הגנה וסיוע במקום מושבם הנוכחי, לרבות תכנון נאות והיתרים לבתיהם ולמקורות מחייתם. מזכ״ל האו״ם קבע כי יישום ההעברה המוצעת של הקהילות הבדואיות יהווה העברה בכפייה של יחידים ורבים וגירוש בכפייה, מעשים הנחשבים להפרה חמורה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי.

עץ זית כרות

בארבעת החודשים הראשונים של 2015 תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בסך הכול 72 מקרים שבהם מתנחלים תקפו פלסטינים או פגעו ברכושם ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ב־26 מהתקריות נפצעו פלסטינים וב־46 ניזוק רכוש פלסטיני. ממוצע חודשי זה משקף ירידה של 33% לעומת הממוצע החודשי לשנת 2014 (18 לעומת 27 תקריות). מספר התקריות הגבוה ביותר בשלושת החודשים הראשונים של 2015 תועד בנפת חברון (29) ואחריה נפת רמאללה (13). לשם השוואה, בתקופה המקבילה בשנת 2014 תועד מספר התקריות הגבוה ביותר בנפות שכם ורמאללה.