פורסם ביום 19 פברואר 2021

חומסה אל־בקייעה | עדכון בזק מס׳ 4

דגשים

  • אף שמאז העדכון האחרון ב־16 בפברואר לא בוצעו בחומסה אל־בקייעה הריסות או תפיסות נוספות, הקהילה ברובה מחוסרת הגנה, והמענה לצורכי החברים בה נותר מוגבל. בשל הנוכחות הצבאית הכבדה וחשש מפני תפיסות/חסימות נוספות של סיוע, ארגונים שותפים ממשיכים לספק מחסים למגורים ולבעלי חיים, מספוא ומבנים הקשורים למים, תברואה והיגיינה מחוץ לקהילה עצמה, סיוע שלא תמיד ניתן להגיע אליו.
  • את פגיעותה של הקהילה מחריפים השבוע תנאי מזג האוויר החורפי הקשים. מחסי החירום ופריטי ההגנה מפני מזג האוויר החורפי שארגונים שותפים הצליחו לספק אינם מתאימים אמנם לשימוש לטווח ארוך, אך סיפקו עד עתה מידה מסוימת של הגנה לתושבי הקהילה ולבעלי החיים שלהם. 
  • מאז תחילת 2021 הרשויות הישראליות הרסו, תפסו או אילצו בני אדם להרוס לפחות 199 מבנים בבעלות פלסטינית, בהם 77 מבנים במימון תורמים, הריסות ותפיסות שהביאו לעקירתם של 285 בני אדם, כ־150 מהם ילדים. נתון זה מייצג גידול של יותר מ־200% במספר המבנים שנהרסו או נתפסו, וגידול של יותר מ־500% במספר המבנים במימון תורמים שנהרסו או נתפסו, לעומת התקופה המקבילה ב־2020.
  • עדיין קיימים חששות בדבר סכנה מיידית של העברה בכפייה המרחפת מעל ראשי המשפחות.

סקירת מצב

הקהילה הבדואית פלסטינית חומסה אל־בקייעה ממוקמת בשטח C, בצפון בקעת הירדן, רובה בשטח שהוגדר "שטח אש" לאימונים צבאיים ישראלים, שגישת פלסטינים אליו ומגוריהם בתוכו אסורים. בחודשים האחרונים סבלה הקהילה שורה של אירועי הריסה ותפיסה המוניים, שהביאו לעקירתם של יותר מ־60 בני אדם, בהם 35 ילדים. לדברי נציגי הקהילה, המנהל האזרחי הודיע לתושבי הקהילה כי הוקצה להם אתר חלופי ליד הכפר עין שיבלי. הקהילה ערערה על כך בבתי המשפט ודחתה הצעות קודמות לעבור לאתר אחר. 

ב־16 בפברואר תפס המנהל האזרחי הישראלי חמישה מחסים לבעלי חיים שהקהילה ניסתה להרכיב לקראת סופת חורף קשה שעמדה לפרוץ. ביום ההוא ביקרו אצל הקהילה דיפלומטים ונציגים של הקהילה ההומניטרית. 

מענה הומניטרי וצרכים מתמשכים

מאז החל סבב ההריסות האחרון, ב־1 בפברואר 2021, חילקו ארגונים שותפים הומניטריים מחסי חירום, מזון ופריטי משק בית חיוניים, שחלק ניכר מהם נתפס או ניזוק מידי כוחות ישראליים. ההריסות המתמשכות מתקיימות בעיצומה של מגפת COVID-19, והיעדר מחסה נאות אינו מאפשר לשמור על ריחוק חברתי ועל אמצעי בטיחות מומלצים אחרים.

  • הגנה: בנוסף על הטראומה הנובעת מהריסות חוזרות ונשנות וסכנת עקירה נוספת, החברים והחברות בקהילה חווים גם רמות דחק גבוהות בשל היעדר צרכים בסיסיים, וכן היעדר פרטיות המסתמן כגורם חשש מרכזי. ב־15 וב־16 בפברואר ערכו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה אומדן משותף, שחשף חששות בתחום הגנת הילד, צורך בשירותי תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית, היעדר פריטים בסיסיים (למשל מזרנים, כריות, בגדי חורף) וצורך בשירותי רפואה ראשונית עבור חולים כרוניים וילדים. לפני האומדן, 34 מחברי הקהילה שנפגעו מההריסות בתחילת פברואר, בהם 11 ילדים, קיבלו תמיכת חירום פסיכו־חברתית, שניתנה בטלפון. 
    התערבויות בתחום ההגנה יימשכו בדמות ביקורים פיזיים בשטח ומתן תמיכה מרחוק. ארגונים שותפים עוקבים אחר חברי הקהילה שזוהו כמי שנפגעו קשה וזקוקים לתמיכה פסיכו־חברתית, ומספקים ניהול טיפול בתחום הגנת הילד לילדים הזקוקים במיוחד לסיוע. כן מספקים ארגונים שותפים פגישות ייעוץ הורות ותמיכה כדי לסייע לילדים להתמודד עם מצבים טראומטיים, ומקיימים מפגשי ניהול דחק מרחוק עם המטפלים בילדים.
  • מחסה ופריטים שאינם מזון: אף שארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה הצליחו לספק מחסי חירום, דרוש מענה בר־קיימא יותר בדמות אוהלי מגורים. לקראת סופת החורף השבוע הצליחו כמה משפחות להקים מספר מבנים יציבים יותר שניתנו להם קודם לכן על ידי ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה. ב־17 בפברואר סיפקו ארגונים שותפים פריטי איטום והגנה מפני תנאי מזג האוויר החורפי, לקראת הגשמים הכבדים והסופה. ארגונים שותפים עדיין נתקלים בבעיות גישה לקהילה, המאלצות אותם לנהל חלוקה מרחוק של פריטי הסיוע.
  • מים, תברואה והיגיינה: הצרכים הקשורים במים, תברואה והיגיינה עדיין קריטיים. אף שאחרי ההריסה בנובמבר 2020 ניתנו לקהילה 20 מכלי מים, ספקי מים נרתעים מלהגיע לאזור כדי למלא אותם מחדש, מחשש שייעצרו או שכלי רכבם ייתפסו. נכון לעכשיו הקהילה משתמשת במכלי מים דו־גלגליים להעביר מים בלילות ממקור מים קרוב, אבל העברה זו עלולה להימשך ארבע שעות וכמות המים אינה מספיקה לשימוש ביתי וחקלאי. לבקשת הקהילה, ב־18 בפברואר סיפקה אגודת הסהר האדום הפלסטיני 18 ערכות היגיינה.
  • בריאות: ממצאים מאומדן ההגנה שנערך ב־14 וב־15 בפברואר מצביעים על צורך בשירותי רפואה ראשונית. ארגונים שותפים בתחום הבריאות המספקים שירותי מרפאה ניידת באזור ייפגשו כדי לדון באמצעים הטובים ביותר לתת מענה לצורכי הבריאות של הקהילה.
  • ביטחון תזונתי: הצורך במספוא ובמחסה לבעלי החיים עדיין קריטי. ב־17 בפברואר ניתנו לקהילה פריטי הגנה מפני מזג האוויר החורפי, הן למגורים והן לבעלי חיים. ארגונים שותפים ארגנו ביקור וטרינר שיחסן את בעלי החיים ויטפל בהם ברגע שתנאי מזג האוויר יאפשרו זאת. בסוף דצמבר/תחילת ינואר ניתן לקהילה סיוע במזון, וחלוקת המזון הבאה מתוכננת לאמצע מרס. ב־18 בפברואר, לבקשת הקהילה, סיפקה אגודת הסהר האדום הפלסטיני 11 חבילות מזון למשפחות נפגעות.
  • חינוך: בתוך הקהילה אין בית ספר יסודי או תיכון. כ־20 ילדים לומדים בבית הספר פורוש בית דג׳ן וחיים בימי השבוע בבתי בני המשפחה המורחבת שלהם בקרבת בית הספר. הילדים זקוקים לשירותי תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית משום שהם חווים פחד ודחק בשל ההריסות המתמשכות. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך מתאמים מענה עם משרד החינוך, כדי לספק לכל התלמידים בבית הספר בפרוש בית דג׳ן תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית וחומרי לימוד.

הריסות, עקירה וסכנת העברה בכפייה

המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב את הכוח הכובש להגן על אוכלוסיית השטח הכבוש על ידו, להבטיח את רווחתה ושלומה, וכן את כיבוד זכויות האדם שלה. כל הרס של רכוש בידי הכוח הכובש אסור בתכלית, אלא אם פעולות צבאיות מחייבות זאת לחלוטין, מצב שאיננו רלוונטי בגדה המערבית, שנכון לעכשיו לא מתנהלים בה מעשי איבה פעילים. הרס נרחב של רכוש הוא הפרה חמורה של אמנת ג׳נבה הרביעית ועלול אף להוות פשע מלחמה. למעט לצורך ביטחונה של האוכלוסייה או משיקולים צבאיים חיוניים, המשפט ההומניטרי הבינלאומי אוסר גם על העברת אוכלוסייתו של שטח כבוש בלא הסכמתם האמיתית והמושכלת של בני האדם הנפגעים, יהא אשר יהא המניע לכך. הסכמה אינה נחשבת אמיתית בסביבה המאופיינת בשימוש או באיום בשימוש בכוח גופני, כפייה, פחד מפני אלימות או כורח. בהיעדר הסכמה כזו ההעברה נחשבת העברה בכפייה ומהווה הפרה של אמנת ג׳נבה הרביעית.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית